גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חיסול חשבונות? הבכירים שיצאו מהתאגיד עדיין מפחדים לדבר

דוח המבקרת הפנימית של תאגיד השידור הציבורי, שהגיע לידי גלובס, קובע כי רוב הבכירים שפרשו עשו זאת בשל טענות להתנהלות לא ראויה כלפיהם, אך חוששים לדבר על כך ● "בכך", כותבת המבקרת, "יש בכדי להעיד לגבי סביבת העבודה בתאגיד" ● המועצה: "נבחן את הדברים"

מנכ"ל תאגיד השידור, אלדד קובלנץ. "יש תפיסה שהוא בלתי מנוצח" / צילום: דן חיימוביץ
מנכ"ל תאגיד השידור, אלדד קובלנץ. "יש תפיסה שהוא בלתי מנוצח" / צילום: דן חיימוביץ

התרבות הארגונית בתאגיד השידור הציבורי נדונה מאז הקמתו לפני חמש שנים בעשרות כתבות ותחקירים שפורסמו בכלי תקשורת שונים, ביניהם בגלובס. בין היתר דובר על טענות ליחס מבזה ומשפיל לו זוכים העובדים (שלכאורה אף הגיע להטרדות מיניות), מכרזים עם זוכים מפתיעים לאחר שתנאים הוגמשו ומגוון התנהגויות בעייתיות שמקומן לא יכירם במקום עבודה - בוודאי לא מקום עבודה ציבורי. העדויות ניתנו ברוב המקרים בעילום-שם, על-ידי עובדים מהשורה, שסירבו לדבר לייחוס מחשש ל"חיסול חשבונות" במקום העבודה, אם שמם יקושר לתלונה.

ואולם מדוח שהוגש לאחרונה למועצת התאגיד על-ידי מבקרת הפנים של התאגיד, אילה ורדי, עולה כי החשש מהתנכלות וחיסול חשבונות אינו מנת חלקם של עובדים זוטרים בלבד, וגם לא רק של מי שעובד בתאגיד כיום. מתברר כי החשש מנקמה מלווה את בכירי התאגיד גם אחרי שעזבו או פוטרו.

שיחות תחת חיסיון

הדוח, שהגיע לידי גלובס, מציג נתונים מטרידים שלפיהם רוב המנהלים והבכירים שפרשו, עשו זאת בגלל טענות להתנהלות לא ראויה או בעייתית של נושאי משרה כלפיהם. למרות זאת, הם מפחדים לדבר על כך בגלוי.

המבקרת פנתה ל-26 עובדים בדרג בכיר או דרג ניהולי גבוה (21 מנהלים כבר אינם נמנים עם שורות התאגיד, וחמישה עדיין מועסקים בו), וביקשה לשוחח איתם לגבי נסיבות עזיבתם וראייתם את התרבות הניהולית בתאגיד ועניינים שדורשים שיפור. נזכיר כי הביקורת נעשתה בהוראת מועצת התאגיד, ולאחר ביקורת של מבקר המדינה, שהמליץ בין השאר כי "התאגיד יבחן את נתוני העזיבה מאז הקמתו".

דוח המבקר הוגש בסמוך להתפזרות המועצה הקודמת, ואחד הצעדים הראשונים של המועצה החדשה היה לבדוק את מספר העובדים ונושאי המשרה שעזבו, את תכיפות החלפתם ואת נסיבות הפסקת עבודתם. המבקרת התבקשה לבדוק את אופן ההתנהלות מול המנהלים, את מאפייני יחסי העבודה ואת היחס כלפיהם.

מבין 26 המנהלים הבכירים שאליהם פנתה ורדי, שישה סרבו לחלוטין לדבר, שניים ביקשו שהות לחשוב, ועם 18 האחרים התקיימו שיחות. מתוכם, 17 מנהלים התנו את השיחות בשמירה על חיסיון הפרטים שלהם ובכך שדבריהם לא יצוטטו. הובטח להם כי דבריהם ישמשו את הבדיקה מבחינת הבנת המכלול, אך מבלי לייחס אמירה מסוימת לעובד ספציפי. לבקשה הזאת של המנהלים יהיו השלכות על האפשרות להמשיך עם הבדיקה צעד נוסף הלאה - כפי שנפרט בהמשך.

על כל פנים, ורדי מבהירה בדוח כי לדעתה בעצם התגובה של העובדים "יש בכדי להעיד לגבי סביבת העבודה בתאגיד, והחשש של העובדים להיפגע גם לאחר שעזבו".

חשש מהתנקמות

כאמור, 14 עובדים קשרו את עזיבתם בהתנהגות בעייתית או לא ראויה של נושאי משרה כלפיהם או כלפי אחרים. מאחר ומדובר בעובדים בכירים ביותר, נושאי המשרה במקרים שלהם הם הגורמים שמעליהם - מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, או אנשי המטה שלו. כמובן שנושאי המשרה הם גם חברי המועצה.

ורדי טוענת כי העזיבה המאסיבית של מנהלים בכירים בחמש שנות קיומו של התאגיד (16 מנהלים מתוך 33 משרות שהתקיימו בפרק הזמן הנבחן) מדברת בפני עצמה. "נתון זה משמעותי ומצריך חשיבה, לאור העובדה כי ברוב המקרים מנהלים בכירים שואפים להישאר בתפקידם לפחות מספר שנים, ולראות את פירות ההשקעה של ניהול פרויקטים בהקמה".

החשש העצום של המנהלים הבכירים להיחשף, והתעקשותם שהעדויות יהיו שלא לציטוט, יוצרים קושי משפטי להמשך הבדיקה - למרות שורדי משוכנעת שיש לבדיקה כזאת הצדקה. הסיבה לכך היא חוק הביקורת הפנימית, שאומץ גם בחוק תאגיד השידור, שלפיו התקנים המקצועיים מחייבים שתוצאות הביקורת ייתמכו בתיעוד הולם.

כך, למשל, הדוח הסופי חייב לכלול חוות-דעת הנתמכת במידע מספק, אמין ורלוונטי, ויש לתת זכות תגובה לכל גורם שעלול להיפגע מהביקורת או שהביקורת התייחסה אליו. לטענת ורדי, לא ניתן להציג טענות תוך הסתרת שמו של הטוען, כי תוכן הדברים עצמם יובילו לחשיפתו, ולכן "יש קושי ממשי בידי הביקורת להשלים הבדיקה ולקיים בירור בעניין דברים שנאמרו בפניי בשיחות עם עובדים, מבלי יכולת להציג ביסוס לכך".

כאמור, רוב הנשאלים סירבו שפרטיהם ייחשפו, אך בשיחות שלא לייחוס מוכנים חלקם להבהיר מדוע. לדברי בכיר לשעבר, "קובלנץ, דרך מערך המנהלים שלו בתאגיד, עלול להתנקם באופן אישי באנשים. רוב המנהלים בתאגיד הם יס-מנים שלו, ויש רוח המפקד שאומרת שאם אנשים יוצאים נגדו, התאגיד לא יספק להם עבודה.

"קל מאוד לעשות את זה, באמצעות בחירת החומרים שמשקיעים בהם - יש דרכים להפיל הפקות של חברות או אנשים שיצאו נגד התאגיד. לכן, חברות הפקה ונותני שירותים בתעשייה שואלים הרבה פעמים מישהו שעבד בתאגיד ועזב, איך הוא סיים עם התאגיד, ומה איכות הקשרים שלו שם אחרי סיום העבודה. התאגיד מספק לתעשייה חלק ניכר מהעבודה, ואנשים מפחדים להעסיק מישהו שסגר שם לא יפה - מחשש שלא יקבלו מהתאגיד עבודה".

לדברי בכיר אחר, "ידוע שהתאגיד הוא צינור משמעותי בתעשיית התוכן, ואחראי לחלק משמעותי מהכסף שהולך להפקות מכל סוג. קיימת תחושה שבתאגיד עלולים לרדוף אישית אנשים, חברות הפקה או נותני שירותים, ולכן הם לא יעסיקו אנשים שגמרו לא טוב בתאגיד - גם אם מדובר באנשי מקצוע מעולים. מי שגמר לא טוב בתאגיד, ויגיד משהו שיזהה אותו - זה עלול לדפוק לו את הקריירה. גם בכירים חוששים לעצמם".

בכיר אחר מסביר כי ישנם אנשים שעזבו אחרי שבעצמם היו חלק מההתנהלות הבעייתית. לאחר העזיבה הם חוששים לדבר בגלוי, מחשש שחלק מהאשם ידבק בהם. "חלקם היו קשורים בדברים בעייתיים כמו שינמוכים של מכרזים. ומי שהיה חלק מזה, לא רוצה שיידעו בדיעבד. מי שהיה מעורב, לכאורה, בהתאמת מכרז - זה חל גם עליו".

חוסר בהירות במועצה

נזכיר כי במועצת התאגיד הראשונה נתפס קובלנץ כמי שמהלך קסמים על חברי המועצה. התערערות מערכת היחסים שלו עם רובם - ובראש ובראשונה עם היו"ר, גיל עומר, באה לידי ביטוי רק בשלהי המועצה הקודמת.

לאחר מכן, בגלל הוואקום השלטוני, התאגיד פעל לאורך תקופה ארוכה ללא מועצה. רק בחודשים האחרונים החלה לפעול מועצה חדשה, שלרוב העובדים כלל לא ברור מה תפיסותיה כלפי המנכ"ל והנהלתו, זאת למרות הבדיקה שהורתה לבצע. גם לחוסר הבהירות הזה יש גם השלכות על נכונות הבכירים לשעבר לדבר.

"יש תפיסה שקובלנץ בלתי מנוצח", אומר בכיר לשעבר, "וזה מוביל לחוסר מוטיבציה אצל בכירים ועובדים. רוב מי שעזבו, חושבים שהוא חזק מגיל ומהמועצה וחכם מהם, ולכן חוששים לקחת את הסיכון שיהיו לבד במערכה, גם אם זה בעילום-שם. התפיסה היא שאלדד יינצל מכל משבר, וגם אם ייצא מהתאגיד, נראה אותו במקום אחר".

נציין כי ורדי בחנה גם את כמות העובדים הקבועים שעזבו לפי חטיבות. מהנתונים עולה כי הכמות הגדולה ביותר של עובדים קבועים שעזבו בחמש שנות קיומו של התאגיד הייתה מחטיבת החדשות - אך מדובר בחטיבה שהיא גדולה משמעותית ביחס לחטיבות אחרות.

זו הסיבה שנעשתה גם בדיקה של אחוז העוזבים ביחס לכמות המועסקים. בשקלול כזה, מסתבר כי אחוז העוזבים הגבוה ביותר היה בחטיבת השיווק: 31%, ואחריו חטיבת המטה וחטיבת הטלוויזיה עם עזיבות של 22% מכלל העובדים.

מקורבים להנהלת התאגיד מנסים להעביר את תפוח האדמה הלוהט למועצה, וטוענים כי הסיבה שבעטיה הבכירים עוזבים נעוצה בהתנהלות חברי מועצה - בעיקר בתחום הכספים. מנהל לשעבר טוען כי במועצה הקשו על התנהלותו, ולכן בחר לעזוב לטובת תפקיד אחר, לא בתעשייה.

כאמור, התרבות הארגונית של התאגיד נבחנה מעת לעת, וגם פורסמו עליה מספר כתבות ותחקירים בתקשורת. לאחרונה פרסמה העיתונאית תמר קפלנסקי סדרת תחקירים ב"הארץ", וקודם לכן היו אלה יונתן כיתאין בגלובס וגידי וייץ ב"הארץ" שנגעו בכך מזוויות שונות.

כעת הכדור חוזר למועצה, כדי לראות האם תיקח את הדוח צעד נוסף קדימה, או ששוב הכותרות המפוצצות יסתיימו בלא כלום.

מהנהלת תאגיד השידור "כאן" נמסר בתגובה: "דוח מבקרת הפנים אינו עושה הפרדה בין ימי ההקמה של גוף צעיר, ימים המאופיינים בתזוזות ושינויים רבים, לבין התקופה הנוכחית, אך הדוח מצביע בפרוש על מגמת ירידה ברורה וחדה במספר העוזבים, כאשר בשנה החולפת עזבו 2.8% עובדים בלבד.

"מבקרת הפנים קובעת כי יש קושי ממשי להשלים את הביקורת בשל מורכבותו, ומסייגת כי יש לקחת בחשבון גם את הידיעה שעובדים שעזבו נושאים עמם, באופן טבעי, מרמור מעצם העזיבה. הנהלת התאגיד תמשיך לפעול למען שידור ציבורי איכותי ועצמאי, בסביבת עבודה יצרנית ומכבדת לכולם, אך גם לא תיכנע לבינוניות. כל ביקורת היא לגיטימית, כל עוד היא נעשית באופן ראוי, הוגן וללא משוא-פנים".

ממועצת התאגיד נמסר בתגובה: "המועצה שבה ומדגישה כי בכוונתה לוודא כי מכלול הדברים ייבחן לעומקו, ולוודא כי ייעשה כל הנדרש, ללא פשרות, על-מנת להבטיח שהתאגיד מהווה סביבת עבודה ראויה ומכבדת לכל עובד ועובדת".

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן