ראובן ריבלין / צילום: חיים צח-לע''מ
יותר מכל אפיינה את כהונת הנשיא היוצא רובי ריבלין דאגתו הכנה מאובדן הממלכתיות הישראלית הצעירה. מהיכרות אישית רבת שנים עימו אני יכול להעיד שזו הייתה דאגת אמת. הנשיא ריבלין באמת ובתמים סבר שללא ממלכתיות, מדינת ישראל לא תשרוד. השבטים הנצים - שהוא הרבה להזכיר במהלך כהונתו - יחסלו זה את זה ללא מוראה של מלכות. זו הייתה דעתו מאז ומעולם, גם בימים שלפני היותו יו"ר הכנסת ונשיא המדינה, כשהיה עוד ח"כ צעיר המקפיד לציין בכל ראיון שהוא מדבר מ"ירושלים בירת ישראל". במובן זה הנשיאות הלמה אותו מאד. הוא היה סמל ראשון במעלה לממלכתיות. האזרח מספר אחת.
לכן היה זה מפתיע ואף מוזר לגלות אתמול כי הנשיא ריבלין יתמנה לנשיא החברה המסחרית אלקטריאון ויותר מזה שתפקידו יהיה, לפי לשון ההודעה שהופצה בשמו, "בין היתר, לקדם שיתופי פעולה של החברה עם ממשלות וחברות גלובליות וכן לחשוף את פעילותה למקבלי ההחלטות ברחבי העולם". במילים מכובסות פחות, נשיא מדינת ישראל היוצא יהיה שתדלן של חברה נסחרת בבורסה. הייתכן?
אמת, לנשיא היוצא כמו לכל אזרח יש זכויות ובהן חופש העיסוק. אין חולק על כך, אולם אסור לשכוח שהנשיא הוא יורש תפקיד המלך באנגליה. עם סיום המנדט והקמת מדינת ישראל, הועברו סמכויות המלך לתפקיד החדש שנוצר. לכן הנשיא הוא שחותם על החוקים (בשם העם); הוא שמקבל כתבי אמנה של שגרירים זרים, הוא הממנה בעלי תפקיד עצמאיים (כמו נגיד בנק ישראל), מייצג את המדינה כלפי חוץ וחונן אסירים. במובנים אלה, הוא הכתר שסביבו מתקבצת הישראליות החדשה. ראש המדינה הסמלי. בדיוק כמו המלכה.
האם מישהו יכול לדמיין שבו מלכת אנגליה אליזבת השנייה הייתה מסיימת את תפקידה ויומיים לאחר שהעתיקה את מגוריה מארמון בקינגהאם לארמון קנזינגטון הייתה מתמנה לנשיאת חברה מסחרית וכי תפקידה יהיה לפתוח דלתות בעולם לאותה חברה. קשה לדמיין זאת ולא רק בגלל שהמלכה מושלת עד ליומה האחרון. קשה לדמיין כי באנגליה מיד היו אומרים - ובצדק - It's Not Done. לא ראוי הבריטי ישמש כעת כלי לגיוס כסף ולקוחות לטובת מניה פרטית.
זו גם הסיבה שנשיאי המדינה מקבלים גם לאחר פרישתם מהתפקיד זכויות יתר רבות ובהן אבטחה, מימון דירת שרד לאירוח, מימון לשכה עם עוזרים וזאת כמובן לצד פנסיה מכובדת, תשלום על הוצאות הבית הפרטי ועוד. המטרה היא לשמור על כבוד הנשיא כסמל גם לאחר פרישתו מהתפקיד. גם כאן, כמו אצל המלכה באנגליה, הוא ייקרא נשיא עד ליומו האחרון וגם לאחריו.
נכון, החוק מאפשר את המהלך של ריבלין ,אבל נדמה לי שאיש לא דמיין שנשיא פורש ינהג כך. לכן לא נקבעה אפילו תקופת צינון קצרה בחוק.
כך או כך, מהיכרותי רבת השנים עם הנשיא רבלין אני יודע שזה לא מה שמדריך אותו. ולכן אני מרשה לעצמי לפנות אליו ישירות: אישי הנשיא ריבלין, אנא ממך, חזור בך. שליחותך הציבורית טרם נסתיימה. יש עמותות לטובת הציבור שאינן למטרות רווח וזקוקות לך. יש מוזיאונים, מכונים ומפעלי תרבות וספורט שישמחו להתהדר בשמך ולגייס תרומות באמצעותו. יש אינסוף אפשרויות. אם נושא הסביבה הוא שמטריד אותך - יש מספיק אפשרויות לתרומה בתחום בלי להיכנס למים העכורים של חלוקת רווחי מניית אלקטוריון בין מנהלי החברה לציבור הרחב שנחשף לה דרך המשקיעים המוסדיים בבורסה. עצם אזכורך בהקשר האחרון קשה ולא ראוי.
הנשיא ריבלין, זה פשוט לא מתאים. לא מתאים לך כנשיא, לא מתאים לממלכתיות שתמיד קידמת ולא מתאים למדינת ישראל הצעירה. זה פשוט NOT DONE.