אלדד פרי / צילום: איל יצהר, גלובס
הנאמנים על קבוצת הנדל"ן אלדד פרי החלו לחקור באחרונה את נסיבות קריסת קבוצת פרי, שנקלעה לחובות של מאות מיליוני שקלים לנושים והותירה מאות רוכשי דירות לא דירה ללא אפשרות לקבל את כספם בחזרה.
הנאמנים, עורכי הדין אהוד גינדס וגונן קסטנבאום, החלו לפעול לפני כ-11 חודשים, במסגרת תיק חדלות פירעון שמתנהל בפני שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, עירית וינברג-נוטוביץ. באוקטובר שנה שעברה הוציאו הנאמנים דוח, ממנו עלה כי הם מאמינים כי יש מקום לשקם את קבוצת פרי, ואולם הדבר יצריך מנושים שונים לשאת במחיר של אותו השיקום. להערכתם, הקבוצות של פרי חייבות כ-315 מיליון שקל לנושים שונים.
זמן קצר לאחר הגשת הדוח התקבלו תלונות חמורות מצד רוכשי דירות אצל פרי. למעשה, הנאמנים עצמם הראו כי במהלך הפעילות של הקבוצות של פרי, שהתנהלה לכאורה כארגון קבוצות רכישה, פעלו החברות שלו כיזמי נדל"ן לכל דבר. הדבר בא לידי ביטוי גם בהחלטות מינהליות של הממונה על חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, שהחליט לקנוס את החברות של פרי בגין עבירות על חוק המכר.
רוכשי דירות התלוננו בין היתר כי הם רומו בדרכים שונות, כמו למכור להם דירות תאורטיות ולהטעות אותם לתת הלוואות לחברה, בעוד הם חשבו שמדובר בכסף ששולם על חשבון הדירה; עוד מתבררות טענות כי ליווי פיננסי שלקח פרי הוטל על הרוכשים.
וכך כתבו הנאמנים בבקשתם לשופטת: "מעיון בבקשות שהוגשו, מעמדות ממונה חוק המכר וממידע שהגיע לנאמנים בתקופת הפעלתם את קבוצת פרי, עולה כי השאלות והסוגיות הדורשות בדיקה וחקירה הן, בין היתר, בקשר לנושאים הבאים: השימוש בכספי הרוכשים - האם לצורך הוצאות הקבוצה או האם להשקעה ספציפית; קיום הוראות חוק המכר; התנהלות כחברה יזמית; נטילת הלוואות מרוכשי דירות; העמקת חדלות הפירעון; רישומים בספרי החברה; מצגים בדוחות הכספיים; הממשל התאגידי בקבוצת פרי".
השופטת אישרה את הבקשה, ועד אמצע אוקטובר צפויים הנאמנים להוציא דוח בנושא.
עוד קומות למגדל "פרי הורייזן"
ובינתיים אישרה ועדת הערר המחוזית להגדיל את פרויקט "פרי הורייזן", המגדל של אלדד פרי בבת ים, ל-43 קומות. זאת, לאחר שדחתה ערר שהגישו 30 תושבי בת ים נגד הגדלת הפרויקט.
"פרי הורייזן" הוא מגדל שנמצא ברחוב יוחנן הסנדלר 10 ברובע דרום-מערב החדש של בת ים, אשר על-פי הזכויות המקוריות החלות בשטח אמור היה להתנשא לגובה 38 קומות ולכלול 164 דירות. בסוף 2019 הגיש פרי בקשה להוסיף 5 קומות ו-42 דירות במסגרת מה שמכונה "הקלת שבס-כחלון", ובפברואר 2020 אישרה הוועדה המקומית את הבקשה.
כמה עשרות בעלי זכויות במגרשים גובלים הגישו ערר לעל ההחלטה וועדת הערר המחוזית תל אביב וטענו, בין היתר, כי ההקלות המבוקשות יוצרות בניין שחורג מסביבתו ופגיעה באיכות חייהם, וכי תוספת הדירות אינה מגובה בתוספת תואמת של תשתיות ציבוריות, כגון חניה ושטחי ציבור פתוחים.
ועדת הערר, בראשות עו"ד אפרת דון-יחייא סטולמן, דחתה את הערר וציינה, בין היתר, כי כתבה בהחלטתה כי "הוועדה המקומית נוהגת כדבר שבשגרה לאשר ברובע דרום-מערב החדש תוספת דירות כהקלה מעבר למספר הדירות שנקבע בתוכניות החלות ברובע זה".
לדברי עו"ד מיכה גדרון שייצג בהליך את הנאמנים, "מדובר בהחלטה חשובה, שכן היא מדגישה את החשיבות של ניצול מיטבי של משאב הקרקע. ועדת הערר קובעת כי בכפוף לביצוע בדיקה פרוגרמטית לעניין קיומם של שטחי ציבור, יש לאפשר תוספת יחידות דיור מעבר לתוכניות החלות במקום בדרך של הקלה, שכן "תוספת דירות וציפוף הם כורח המציאות בישראל".
עוד הוסיף עו"ד גדרון כי "בנסיבות העניין, ההחלטה מצילה את הפרויקט. לו הערר היה מתקבל חלילה, היו מוצאים עצמם כל חברי קבוצת הרכישה בכאוס שהיה גורם להם להפסד עצום".