נתב''ג / צילום: יוסי זמיר
השבוע ידון בג"ץ בעתירות שהוגשו נגד המדינה בנושא המגבלות על הנוחתים בנתב"ג. העתירות שהוגשו על-ידי קבוצת קווי חופשה ועל-ידי התאחדות סוכני הנסיעות טוענות לחוסר מידתיות במדיניות הקובעת כי כל הנכנסים לישראל, לרבות מחוסנים, יידרשו לבידוד בשובם ממרבית מדינות העולם. עתירה שלישית שהוגשה בסוף השבוע מוסיפה גם חוות-דעת שעליה חתום המשנה למנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' איתמר גרוטו.
בתוך כך גובר הלחץ על משרד הבריאות להקל במדיניות הבידוד לחוזרים לישראל עבור המחוסנים במנה שלישית. גם שר התיירות יואל רזבוזוב מתכוון לפעול לכך בקבינט הקורונה. במשרד הבריאות מגיבים לעניין זה כי הנושא בבדיקה. עד כה חוסנו במנה שלישית כ-2 מיליון אזרחים.
את העתירה הנוספת הגישו עורכי הדין טל שחר ובתיה זקס בשם אזרחים שונים ובשם חברת התיירות "עולם אחר", והיא מבקשת מבית המשפט לקבוע כי אזרחים המחזיקים בתעודת התחסנות יהיו פטורים מחובת הבידוד בשובם לישראל מכל מדינה, בטענה כי המדיניות כיום פוגעת "פגיעה לא מידתית לאור העובדה שאזרחים רבים רכשו כרטיסי טיסה לחו"ל, וחלקם אף נסעו לחו"ל לצרכים אישיים, לעסקים ולמגוון סיבות אחרות, וזאת בהסתמך על הידיעה כי יהיו פטורים מבידוד בעת חזרתם לישראל".
בעתירה נטען כי במצב כיום, ישראלים שיצאו לחו"ל בתקופת החגים ישהו בבידוד עם שובם, כשמובאות דוגמאות ממדיניות הננקטת במדינות אירופה ובארה"ב המאפשרות כניסה כמעט חופשית לאנשים מחוסנים ומחלימים, "וקיימת אבחנה ברורה בין מחוסנים ומחלימים לבין אלה שאינם כאלה. שום מדינה אינה מחויבת מחוסנים להיכנס לבידוד עם שובם מחו"ל באופן כה קיצוני וכה גורף".
"באמצעות בידוד של החוזרים מחו"ל ניתן לעקוב אך לא למנוע כניסה של וריאנטים חדשים"
חוות-הדעת של פרופ' גרוטו שצורפה לעתירה התייחסה להיבט האפידמיולוגי בחובת הבידוד ל-7 ימים (ברירת המחדל לתקופת הבידוד היא 14 ימים, שניתן לקצר ל-7 בכפוף לביצוע של שתי בדיקות קורונה).
פרופ' גרוטו נימק כי מחוסנים בשתי מנות עדיין יכולים להידבק בווריאנטים חדשים, כשהוא ציין כי החיסון מגן חלקית מפני הדבקה לעומת בקרב לא מחוסנים שגם חשופים יותר לסיכון לחלות במחלה קשה. גרוטו התייחס לחשש של משרד הבריאות כי מחוסנים שיוצאים לחו"ל ידבקו בזן הדלתא שכבר נפוץ בישראל: "במקרה זה התרומה של נדבקים בחו"ל בקרב מחוסנים לעומת תחלואה בישראל היא כמעט זניחה".
באשר לחשש מפני הכנסת וריאנט חדש לישראל קבע גרוטו כי "באמצעות בידוד של החוזרים מחו"ל ניתן לעקוב אך לא למנוע כניסה של וריאנטים חדשים". עוד הוא ציין כי "וריאנטים חדשים נוצרים וצפויים להיווצר כל הזמן, ולכן יש לגבש מדיניות מותאמת תוך כדי הסתכלות לטווח הארוך. קיימת הצדקה מקצועית לנסות ולמנוע כניסה של נגיפים/וריאנטים חדשים על-מנת לעכב התפשטות הנמצאת בתחילתה, וזאת על-מנת להרוויח זמן לצורך התארגנות והצטיידות. במצב שבו אין פערים בהתארגנות וציוד, הצורך של 'עיכוב כניסה' של וריאנטים הוא נמוך יותר. בדיעבד אפשר לומר כי היה עדיף לישראל אם וריאנט הדלתא היה מתפשט מהר יותר ומוקדם יותר בתקופה שבה טרם החלה דעיכת יעילות רמת החיסון, בעיקר אצל מבוגרים".
"מדיניות ניהול הסיכון של הממשלה בהקשר לבידוד כבר השתנתה"
בנוסף מציין גרוטו כי "מדיניות ניהול הסיכון של הממשלה בהקשר לבידוד כבר השתנתה וקוצרה ל-7 ימים, למרות שייתכן שהנחשף ידביק גם לאחר מכן. מכאן שניתן לקבל החלטות שיש בהן ניהול סיכונים ולנקוט במדיניות מידתית ככל הניתן. לאור העובדה שהסיכוי של מחוסנים שיוצאים לחו"ל להידבק בווריאנט חדש נמוך בהרבה מזה של לא מחוסנים, מומלץ לפעול במדיניות שונה של ניהול סיכונים לגבי קבוצות המחוסנים והבלתי מחוסנים, כנהוג ברוב המכריע של המדינות בעולם".
באשר לסיכון להידבקות בחו"ל לנוכח התחלואה בישראל, ציין פרופ' גרוטו כי "במקרה של נסיעה למדינה בה שיעורי ומגמות התחלואה נמוכים באופן משמעותי מזה שבישראל, ניתן להעריך כי הסיכון להידבק נמוך יותר מזה של הסיכון להידבק מחשיפה ודאית למאומת שהתרחשה בישראל. נכון להיום מחוסנים בשני מנות שנחשפו לחולה מאומת אינם מחויבים בבידוד (ובצדק)".
מתווים אחרים מזה הנהוג כיום הקובע בידוד לכלל החוזרים ממרבית מדינות העולם ניתן, לשיטתו של גרוטו, ליישם באמצעות צמצום רשימת המדינות המחייבות בידוד למחוסנים באמצעות מודל סיכונים חדש ומדויק יותר או דרך קיצור הבידוד למחוסנים לתקופה של יומיים-שלושה תוך הסתמכות על שתי בדיקות קורונה, האחת שנעשית לפני ההמראה לישראל והשנייה שנעשית לאחר הנחיתה. במתווה מחמיר יותר ניתן לשקול הוספה של בדיקה נוספת ביום החמישי-שביעי, וזאת בדומה למתווה שהציעו חברות התעופה ואיגוד הטייסים הנשען על ריבוי בדיקות על פני בידוד למחוסנים.