חלה עלייה גדולה מאוד בבעיות נפשיות בקרב ילדים ובני נוער / צילום: Shutterstock, Maridav
מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים חוזרים ונשנים, בעיקר בדרום הארץ. לאתגרים אלה השלכות רגשיות ונפשיות הן על מבוגרים והן על ילדים ובני נוער. לצערנו, השלכות אלה ידועות ומוכרות, ולהן ניתן מענה חלקי על ידי שירותים פסיכולוגיים רלוונטיים (מרכזי חוסן).
אולם, החל ממרץ 2020 נוסף לחיי כולנו אתגר חדש, הפעם בריאותי - מגפת הקורונה. מגפה זו חייבה את כולנו, ילדים ומבוגרים כאחד, בבידוד וריחוק חברתי כדי לשמור על בריאותנו.
כתוצאה מכך, בנוסף לפחד ממחלה חדשה ולא ידועה, ילדים ובני נוער נאלצו לראות את הוריהם מתמודדים עם חוסר ביטחון כלכלי, לשהות זמן רב יחד עם כל בני המשפחה בחלל משותף, לא לפגוש חברים, לא ללכת לחוגים ולתנועות נוער ולא לבצע פעולות שהיו כל כך שגרתיות קודם לכן. כתוצאה ממציאות חדשה זו, חלה עלייה גדולה מאוד בלחץ, בחרדה, בבעיות נפשיות, בבעיות חברתיות ובבעיות נוספות בקרב ילדים ובני נוער.
לתוך מציאות זו נפתחת שנת הלימודים תשפ"ב, שנה שאף אחד מאיתנו לא יודע איך תיראה, אבל כולנו יודעים איך תיפתח: היא תיפתח עם צורך עז של ילדים ובני נוער ליצור אינטראקציות חברתיות אחד עם השני מצד אחד, אך עם חשש גדול מיצירת אינטראקציות אלה מצד שני.
חשש זה נובע מן העובדה שתלמידים לא נפגשו עם חבריהם ללימודים זמן רב, שחלקם למדו ונפגשו בזום וכמעט ולא למדו באופן פרונטלי, או שנפגשו בקפסולות קבועות עם מספר קטן של תלמידים. כתוצאה מכך לא מפתיע יהיה לגלות שלחלקם יש פגיעה במיומנויות תקשורת ושיח ואף סביר להניח שישנם קשיים נוספים שיתגלו לנו בהמשך.
לאור זאת, על מערכת החינוך יהיה להשקיע משאבים לא רק בהוראת מקצועות לימודיים שונים, אלא גם משאבים לפיתוח מיומנויות תקשורת ושיח בין תלמידים למורים ובין תלמידים לעמיתיהם ללימודים. יש לציין כי במחקר (בינלאומי) שנערך בשנת 2021 מורים דיווחו כי חסרים להם קישורים מקצועיים וידע מתאים להוראת SEL ( Social Emotional Learning) והביעו עניין רב בקבלת הכשרה מקצועית מתאימה. במחקר נוסף שנערך בארצות הברית נמצא שרק תוכניות בודדות להכשרת מורים משלבות תוכן הקשור להוראת SEL בבתי ספר.
המורים יתמודדו עם קשיים חדשים ולא מוכרים
מחר תפתח שנת הלימודים תשפ"ב. סביר להניח שכבר בתחילתה מורים ייאלצו להתמודד עם קשיים חברתיים ורגשיים חדשים ולא מוכרים לצד צמצום פערים לימודיים במקצועות הליבה ובמקצועות לימודיים נוספים.
אמנם גם בישראל ישנה מודעות בשנים האחרונות לחשיבות הקנייתן של מיומנויות חברתיות ורגשיות לתלמידים, ומחקרים עדכניים מלמדים כי תוכניות השמות דגש על למידה חברתית ורגשית הן קריטיות הצלחת התלמידים לאורך זמן, הן בבית הספר והן מחוצה לו, משפרות התנהגות חברתית ומפחיתות התנהגויות שליליות ומצוקות רגשיות, אך האם תוכניות אלה הותאמו לבעיות הרגשיות, החברתיות והנפשיות שהקורונה עוררה?
האם באחד בספטמבר, כאשר מורה יכנס לכיתה, יהיו לו את הכלים להתמודד עם עלייה במספר התלמידים להם יש בעיות רגשיות וחברתיות? האם יהיו לו הכלים להתמודד עם בעיות חדשות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה, שהוא אינו מכיר?
אני חושבת שהשנה, יותר מאשר בשנים קודמות, למורים יהיה תפקיד בהחזרתם של התלמידים לשגרת בית הספר. כדי שזה יקרה, יהיה עליהם ליזום אינטראקציות חברתיות כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים, בשני שלבים: בשלב הראשון - סביב תכנים לימודיים, כדי ליצור אפשרויות לשיח סביב נושאים "בטוחים" ולרענן את מיומנויות התקשורת הבין אישית בינם לבין התלמידים ובין התלמידים לחבריהם. בשלב השני - סביב נושאים שהם לא בהכרח לימודיים, ובכך לסייע להם להחזיר את הביטחון ביצירת אינטראקציות חברתיות, להעלות את תחושת השייכות ולתרום לשיפור במצבם הרגשי.
לאור חשיבות הנושא, אני עורכת מחקר יחד עם ד"ר דן כהן וקס וד"ר סופיה אמדור נלקה במכון הטכנולוגי חולון, בו אנחנו בוחנים דרכים לזיהוי קשיים חברתיים ורגשיים של תלמידים בזמן אמת כדי לסייע למורים להתמודד עמם באמצעות פיתוח כלי טכנולוגי חדשני.
הכותבת היא מרצה וחוקרת בפקולטה לטכנולוגיות למידה ב-HIT מכון טכנולוגי חולון