ההבדל בין תקרת הכישורים לתקרת המיתוג
לפני מספר שבועית כתבתי כי לפעמים ניסיון של 15 שנה שווה בקושי 4 שנים, טור שגרר לא מעט שאלות לגבי ההבדל בין תקרת המיתוג לתקרת הכישורים. כדי להבין לעומק את הסוגיה נתחיל דווקא במשמעות של תקרת הכישורים, תופעה שהיא הרבה יותר נפוצה ממה שאנשים מוכנים להודות, בוודאי כלפי עצמם.
התאמה תקרת הכישורים לתקרת המיתוג
תקרת הכישורים מגדירה את פוטנציאל ההתפתחות של עובדים, שגובהו כגובה יכולותיהם המקצועיות/ניהוליות. לכן, ברוב המכריע של המקרים אדם לא יכול להתקדם לתפקיד שכישוריו אינם מספיקים כדי למלא אותו בהצלחה, ואם קודם, כנראה יתקשה לשרוד בו לאורך זמן (אלא אם הוא עובד מגזר ציבורי הנהנה מקביעות). חשוב להבין שתקרת הכישורים לא קשורה לחוסר ידע, גם לא להכשרה או השכלה שהשלמתן עשויה לסייע בפריצת התקרה, אלא ליכולות הקוגניטיביות/אישיותיות של האדם. מכוון שכך, אנשים עם יכולות וכישורים צנועים עתידים לרכוש השכלה פחות איכותית, ובהתאמה איכות החברות בהם יעבדו ואיכות התפקידים.
במקרה זה תקרת הכישורים ותקרת המותג תהיינה דומות בגובהן, שכן ערך המותג הוא בראש ובראשונה פונקציה של איכות החברות והתפקידים שאדם הצליח לכבוש בשוק העובדה (הזהות בין תקרת המיתוג לתקרת היכולות מתרחשת גם כשמדובר במוצרים קונבנציונליים, שהרי אי אפשר למתג קורקינט כמכונית מרוץ).
התאמה בין תקרת הכישורים תקרת המיתוג מתרחשת גם בצד השני של הסקאלה, כאשר אנשים מאד מוכשרים עם תקרת יכולות גבוהה בונים מסלול קריירה שתואם את כישוריהם, ותודות לכך מצליחים להגיע לפוזיציות מתאימות בחברות האיכותיות במשק עם ערך מותג בהתאם.
פער בין תקרת הכישורים לתקרת המיתוג
כלומר, תקרת מיתוג גבוהה חייבת להיתמך בכישורים גבוהים, אבל לעיתים נפער פער בין גובה תקרת הכישורים לזה של תקרת המיתוג, מצב המתרחש כאשר בעלי כישורים טובים עשו בחירות קריירה לא מוצלחות שהנמיכו את תקרת המיתוג הרבה מתחת לתקרת הכישורים. תוצאת מיתוג החסר שהפיקו לעצמם עקב מסלול קריירה שגוי באה לביטוי בקושי גדול לפרוץ את מחסום החברות הקטנות/לא איכותיות, אם כי פוטנציאל ההצלחה שלהם בחברות הללו גבוה יותר בהשוואה לבעלי תקרת כישורים נמוכה יותר המועסקים שם גם הם.
להמחשת ההבדל בין תקרת כישורים לתקרת מיתוג אקח את הדוגמה הבולטת ביותר - אנשי פיתוח. בעולמות המחקר והפיתוח הכישורים הם משתנה קריטי שכבר מתחילת הדרך מכתיב את איכות המוסדות האקדמיים אליהם יצליח כל אחד להתקבל. מי שכישוריהם לא מספיק גבוהים יאלצו להסתפק במכללות ובמכללות שהתחפשו לאוניברסיטאות, ותפקידי הפיתוח שיצליחו למצוא בהמשך הדרך יהיו בהתאם, אם בכלל (על פי רשות החדשנות רק 22% מבוגרי מכללות משתלבים בתפקידי פיתוח). קרוב לוודאי שתוך שנים ספורות מרביתם יגיעו לתקרת הכישורים, שלא תתרומם גם בזכות ותק וניסיון, ואף אם ימשיכו להתעדכן בטכנולוגיות/שפות תכנות חדשות זה לא ישפר דרמתית את מיצובם בשוק העבודה, ולא יקנה להם כרטיס כניסה לתפקידי פיתוח איכותיים בחברות איכותיות.
תקרת המיתוג ואיכות הידע
לעומתם בוגרי תארים טכנולוגיים באוניברסיטאות מובילות, שמטבע הדברים תקרת הכישורים שלהם גבוהה יותר, עתידים להתברג לתפקידי פיתוח בחזית הטכנולוגיה בחברות ההייטק המובילות, ולהנות מתקרת מיתוג גבוהה כגובה כישוריהם. יחד עם זאת, תקרת המיתוג מושפעת לא רק מכישורים אלא גם מאיכות הידע, בוודאי במקצועות הטכנולוגיים, על כן מי שיתפשרו על איכות מוסדות השכלה, יתקשו להעפיל לתקרת המיתוג הפוטנציאלית שלהם, למרות כישורים מצוינים.
המחשה בולטת לחסם הידע - הסבות מקצועיות לפיתוח תוכנה של אנשים מוכשרים בוגרי תארים לא רלוונטיים, המנסים לחדור להייטק באמצעות קורסים מזורזים ובוטקאמפים. הם יאלצו להסתפק בתפקידי תכנות נחותים, בעיקר מחוץ להייטק (כ"גולגולות" בבנקים, בחברות ביטוח, במשרדי ממשלה וכדומה), וקרוב לוודאי שרובם לא ישרדו במקצוע לאורך זמן, למרות תקרת כישורים גבוהה.
לסיכום, ועם כל הקושי הרגשי הכרוך בכך, חשוב מאד לדייק ככל הניתן בהערכת תקרת הכישורים, ולתכנן מסלול קריירה שימצה את תקרת המיתוג הפוטנציאלית. זכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. חתימה טובה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה
