גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חובה לפעול עכשיו: דרוש חיסון לכדור הארץ

המין האנושי אחראי במידה רבה לשינויי האקלים - והוא שיוכל לצמצם את נזקיהם. זוהי משימה אפשרית, עדיין, אולם היא מצריכה שיתוף פעולה בין מדענים, מהנדסים, מקבלי החלטות והציבור - ממש כמו במלחמה במגפת הקורונה

כדור הארץ / צילום: Shutterstock
כדור הארץ / צילום: Shutterstock

הכתובת רשומה על הקיר.

היא רשומה גם בדו"ח השישי של הפאנל הבינלאומי על שינויי אקלים , שהתפרסם בשבוע שעבר. זאת כבר מזמן לא היפותזה; המין האנושי הוא האחראי העיקרי לשינויי האקלים העולמיים שאנו חווים.

על פי הדו"ח, אנחנו נמצאים בדקה ה-90 לביצוע מהלכים דרסטיים שעשויים למתן שינויים אלה ולהקטין את השפעותיהם הנרחבות. מהלכים אלה צריכים להתבצע כבר היום כדי לאפשר לאנושות "להרוויח זמן" ולקבל החלטות אמיצות וקשות יותר וכן לפתח טכנולוגיות מתאימות בעתיד. אם החברה האנושית לא תשנה את התנהלותה, בעוד שניים-שלושה עשורים יהיה העולם שלנו שונה מאוד מהעולם המוכר לנו כיום.

היציבות השלטונית מבוססת על תחושת הביטחון

מפאת קוצר מקום נדגיש רק היבט אחד של השינויים הצפויים: היציבות השלטונית והלכידות החברתית במדינה (כל מדינה) מבוססות על תחושת הביטחון של תושבי המדינה שהצרכים הבסיסיים שלהם (מים, מזון, אוויר, ביטחון פיזי, מגורים, פרנסה) נשמרים כיום ומובטחים גם בעתיד. תחושת ביטחון זו עשויה להתפוגג במקרה של קריסה של יבולי מזון או ירידה בזמינות המים במקומות שונים בעולם. דמיינו שגל החום שעבר על צפון מערב אמריקה הצפונית היה עובר על מרכז ארצות הברית - מצב שהיה מביא באופן מיידי להרס חלק משמעותי של יבולי התירס והחיטה המזינים את האנושות. התרחשויות כאלה עלולות להצית מהומות שעלולות להתפשט במעין "אפקט דומינו" לאזורים נרחבים, כולל מלחמות מים, מלחמות דת, כאוס חברתי והגירה המונית מאזורים שנפגעו קשה.

הפשרת קרחונים. אחת מתוצאות ההתחממות הגלובלית / צילום: Shutterstock, Bernhard Staehli

ובכן, מתברר שזה כבר מתרחש. בצורות שנגרמו עקב שינויי אקלים היו בין הגורמים העיקריים שהניעו את ההתרחשויות במלחמת האזרחים בסוריה, במלחמה הנמשכת בדרום סודן, בסכסוכי גבול מתמשכים בין טורקיה לאיראן ובין מצרים, סודן ואתיופיה, וכתוצאה מכך לריבוי המהגרים המתדפקים על דלתותיה של אירופה.

חלקה של האקדמיה בהתייחסות של החברה האנושית לשינויי אקלים מעורר השראה. אנשי מדע היו הראשונים, לפני יותר ממאה שנה, להתריע על תופעה שנשמעה אז דמיונית - בני אדם משנים את האקלים העולמי. השפעתו חסרת התקדים של האדם על כדור הארץ אף הוגדרה כתקופה גיאולוגית: אַנְתְרוֹפּוֹקֶן (Anthropocene). אנשי מדע הם גם אלה שבעשרות השנים האחרונות תיעדו ומדדו את התופעה באלפי מחקרים והציגו את הקשר בין פעולות אנושיות לתצפיות גלובליות, למשל ההפשרה של שכבת הפרמאפרוסט (קרקעות קפואות עשירות במתאן) והחמצת האוקיינוסים עקב עליה בריכוז ה-CO2 באטמוספרה. בנוסף לכך, קבוצות של מדענים גיבשו דרכי פעולה מפורטות להתמודדות עם השינויים הצפויים. פעולתם שילבה התמדה, יצירתיות, חדשנות מדעית והנדסית ואומץ, שכן לא אחת הם חוו השמצות, גינויים וזלזול, בין היתר מכיוון תאגידים אינטרסנטיים בעלי עוצמה (ע"ע climate-gate). עד היום קיים פער גדול מאוד בין הידע המדעי בפועל לבין התחושה השגויה הקיימת בחלק נרחב מהציבור - תחושה ששינויי האקלים הם עדיין נושא שנוי במחלוקת.

תפקידם העיקרי של המדענים הוא לחקור את הגורמים לשינויי אקלים, לחזות את העתיד ככל האפשר על בסיס מודלים ולהתריע על ההשלכות הצפויות. תפקידם העיקרי של אלה העוסקים במחקר הנדסי הוא למצוא פתרונות להפחתת השפעות האדם על כדור הארץ (הקטנת טביעת הרגל הסביבתית) ודרכים להתמודד עם ההשלכות של שינוי האקלים. מאחר שמדובר באתגרים שהאנושות טרם חוותה, האתגר העומד לפתחם של מהנדסים ומדענים הוא עצום, ואסור לנו לטעות או להתעכב.

אי אפשר להסתפק בחינוך לשינוי הרגלי דפוסי הצריכה של כל אחד מאיתנו

מה ביכולתנו לעשות? היום ברור שאי אפשר להסתפק עוד בחינוך לשינוי הרגלי החיים ודפוסי הצריכה של כל אחד מאיתנו כפרטים. יכולתו של כל פרט ופרט לשנות את התנהלותו תלויה ברגולציה ברמה המקומית והלאומית, כמו למשל בנושא של תשתיות למיחזור פסולות. לכן, כעת יש למקד את המאמצים ברמת הרשות המקומית, הלאומית והבין-לאומית. ברמה הבין-לאומית יש סיכוי לשיפור, אבל הוא מותנה ב- (א) שיתוף פעולה כלל עולמי (המחייב שינוי ראייה עמוק מצד פוליטיקאים, תעשייה וחברות גלובליות, אנשי ציבור ורוח ומובילי דעה), (ב) תמיכה של אותם גופים באימוץ טכנולוגיות קיימוֹת, בדגש על קיימוּת מחד (צמצום פליטות וצמצום זרמי פסולות) והתמודדות מאידך (הפנמת ההשפעות השליליות על ידי קביעת תג מחיר) ו-(ג) פיתוח פתרונות טכנולוגיים חדשניים.

התגייסות של ממשלות, גופי בריאות וחברות תרופות בעולם כולו בשנה האחרונה, ושיתוף פעולה ביניהן, הובילו לפיתוח חיסון למגפת הקורונה. משבר האקלים מאיים אף יותר, אולם התגייסות עולמית בהיקף דומה לנושא זה עדיין לא התרחשה. כדי שהיא תתרחש צריכות ממשלות לשדר מסר (שבצידו תקציב) לכל ענפי המשק, התעשייה, מוסדות התכנון והמחקר ויזמי חברות הזנק: זאת הבעיה, זאת המטרה, הבו לנו כלים מקיימים שיובילו לפתרון.

שריפה במערב קנדה, בסוף יוני / צילום: Reuters, NOAA

מוטלת עלינו החובה לפעול עכשיו

ההבנה שמדובר באיום חברתי-כלכלי-ביטחוני ממשי וקרוב צריכה להביא לחקיקת חוק האקלים בכל מדינה. החוק יחייב להגדיר יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי חממה ולפרט את הדרכים למימוש יעדים אלה. במקביל, יש להגביר את האיתנות של החברה להתמודד עם אירועי קיצון כגון אירועי גשם בעוצמה חריגה, שריפות ענק או רצף ארוך של שנות בצורת. מחקרים על מבנה האטמוספירה והרכבה, המחזור ההידרולוגי, קציר אנרגיות מתחדשות (בפרט שמש, רוח וגלים), ייצור מזון וכו' - מחקרים כאלה חיוניים ביותר להבנת משבר האקלים ולהתמודדות עמו. כדי לצמצם את ההשפעות העתידיות הקשות הצפויות עקב כך לאיכות חיינו וחיי ילדינו מוטלת עלינו החובה לפעול עכשיו, והדרך הנכונה היא להמשיך במחקר בכיוונים אלה אך גם להפעיל לחץ ציבורי/לוביזם סביבתי מצד הקהילה המדעית, מאידך, כדי לגרום למחוקקים ומקבלי החלטות לפעול על בסיס עובדות ולא על בסיס לחצים מצד בעלי עניין.

בישראל, התחומים המרכזיים שדורשים שינוי כיוון דרמטי הם משק האנרגיה (מעבר מהיר למקורות אנרגיה מתחדשת), תחבורה (תמריצים גדולים לתחבורה ציבורית ורכב חשמלי) מזון (אבטחת כושר ייצור מקומי של מזון בסיסי בתקופת משבר), הפחתה בצריכה ובייצור פסולת והאטת קצב הילודה. בהתמודדות עם ההשלכות של שינויי האקלים ישראל נמצאת במקום טוב בחלק מהתחומים (לדוגמה, התפלה מאפשרת התמודדות עם רצף של שנות בצורת) אך צריכה לשפר מאוד תחומים אחרים (לדוגמה, העדר תשתית עירונית להתמודדות עם אירועי גשם קיצוניים). שינויי כיוון כאלה מצריכים מחקר בין-תחומי, המשלב תחומי מחקר שונים למציאת פתרונות יצירתיים ומגוונים למשבר האקלים. הכתובת רשומה על הקיר, באותיות בולטות. הרשות לפעול נתונה לנו והיא זכות וחובה כאחת.

המאמר נכתב על ידי הפרופסורים יוחאי כרמל, דוד ברודאי, יעל דובובסקי, אלכס פורמן, ערן פרידלר ואורי להב ונעמה לנג-יונה - כולם חוקרים וחברי סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים