גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חובה לפעול עכשיו: דרוש חיסון לכדור הארץ

המין האנושי אחראי במידה רבה לשינויי האקלים - והוא שיוכל לצמצם את נזקיהם. זוהי משימה אפשרית, עדיין, אולם היא מצריכה שיתוף פעולה בין מדענים, מהנדסים, מקבלי החלטות והציבור - ממש כמו במלחמה במגפת הקורונה

כדור הארץ / צילום: Shutterstock
כדור הארץ / צילום: Shutterstock

הכתובת רשומה על הקיר.

היא רשומה גם בדו"ח השישי של הפאנל הבינלאומי על שינויי אקלים , שהתפרסם בשבוע שעבר. זאת כבר מזמן לא היפותזה; המין האנושי הוא האחראי העיקרי לשינויי האקלים העולמיים שאנו חווים.

על פי הדו"ח, אנחנו נמצאים בדקה ה-90 לביצוע מהלכים דרסטיים שעשויים למתן שינויים אלה ולהקטין את השפעותיהם הנרחבות. מהלכים אלה צריכים להתבצע כבר היום כדי לאפשר לאנושות "להרוויח זמן" ולקבל החלטות אמיצות וקשות יותר וכן לפתח טכנולוגיות מתאימות בעתיד. אם החברה האנושית לא תשנה את התנהלותה, בעוד שניים-שלושה עשורים יהיה העולם שלנו שונה מאוד מהעולם המוכר לנו כיום.

היציבות השלטונית מבוססת על תחושת הביטחון 

מפאת קוצר מקום נדגיש רק היבט אחד של השינויים הצפויים: היציבות השלטונית והלכידות החברתית במדינה (כל מדינה) מבוססות על תחושת הביטחון של תושבי המדינה שהצרכים הבסיסיים שלהם (מים, מזון, אוויר, ביטחון פיזי, מגורים, פרנסה) נשמרים כיום ומובטחים גם בעתיד. תחושת ביטחון זו עשויה להתפוגג במקרה של קריסה של יבולי מזון או ירידה בזמינות המים במקומות שונים בעולם. דמיינו שגל החום שעבר על צפון מערב אמריקה הצפונית היה עובר על מרכז ארצות הברית - מצב שהיה מביא באופן מיידי להרס חלק משמעותי של יבולי התירס והחיטה המזינים את האנושות. התרחשויות כאלה עלולות להצית מהומות שעלולות להתפשט במעין "אפקט דומינו" לאזורים נרחבים, כולל מלחמות מים, מלחמות דת, כאוס חברתי והגירה המונית מאזורים שנפגעו קשה.

הפשרת קרחונים. אחת מתוצאות ההתחממות הגלובלית / צילום: Shutterstock, Bernhard Staehli

ובכן, מתברר שזה כבר מתרחש. בצורות שנגרמו עקב שינויי אקלים היו בין הגורמים העיקריים שהניעו את ההתרחשויות במלחמת האזרחים בסוריה, במלחמה הנמשכת בדרום סודן, בסכסוכי גבול מתמשכים בין טורקיה לאיראן ובין מצרים, סודן ואתיופיה, וכתוצאה מכך לריבוי המהגרים המתדפקים על דלתותיה של אירופה.

חלקה של האקדמיה בהתייחסות של החברה האנושית לשינויי אקלים מעורר השראה. אנשי מדע היו הראשונים, לפני יותר ממאה שנה, להתריע על תופעה שנשמעה אז דמיונית - בני אדם משנים את האקלים העולמי. השפעתו חסרת התקדים של האדם על כדור הארץ אף הוגדרה כתקופה גיאולוגית: אַנְתְרוֹפּוֹקֶן (Anthropocene). אנשי מדע הם גם אלה שבעשרות השנים האחרונות תיעדו ומדדו את התופעה באלפי מחקרים והציגו את הקשר בין פעולות אנושיות לתצפיות גלובליות, למשל ההפשרה של שכבת הפרמאפרוסט (קרקעות קפואות עשירות במתאן) והחמצת האוקיינוסים עקב עליה בריכוז ה-CO2 באטמוספרה. בנוסף לכך, קבוצות של מדענים גיבשו דרכי פעולה מפורטות להתמודדות עם השינויים הצפויים. פעולתם שילבה התמדה, יצירתיות, חדשנות מדעית והנדסית ואומץ, שכן לא אחת הם חוו השמצות, גינויים וזלזול, בין היתר מכיוון תאגידים אינטרסנטיים בעלי עוצמה (ע"ע climate-gate). עד היום קיים פער גדול מאוד בין הידע המדעי בפועל לבין התחושה השגויה הקיימת בחלק נרחב מהציבור - תחושה ששינויי האקלים הם עדיין נושא שנוי במחלוקת.

תפקידם העיקרי של המדענים הוא לחקור את הגורמים לשינויי אקלים, לחזות את העתיד ככל האפשר על בסיס מודלים ולהתריע על ההשלכות הצפויות. תפקידם העיקרי של אלה העוסקים במחקר הנדסי הוא למצוא פתרונות להפחתת השפעות האדם על כדור הארץ (הקטנת טביעת הרגל הסביבתית) ודרכים להתמודד עם ההשלכות של שינוי האקלים. מאחר שמדובר באתגרים שהאנושות טרם חוותה, האתגר העומד לפתחם של מהנדסים ומדענים הוא עצום, ואסור לנו לטעות או להתעכב.

אי אפשר להסתפק בחינוך לשינוי הרגלי דפוסי הצריכה של כל אחד מאיתנו

מה ביכולתנו לעשות? היום ברור שאי אפשר להסתפק עוד בחינוך לשינוי הרגלי החיים ודפוסי הצריכה של כל אחד מאיתנו כפרטים. יכולתו של כל פרט ופרט לשנות את התנהלותו תלויה ברגולציה ברמה המקומית והלאומית, כמו למשל בנושא של תשתיות למיחזור פסולות. לכן, כעת יש למקד את המאמצים ברמת הרשות המקומית, הלאומית והבין-לאומית. ברמה הבין-לאומית יש סיכוי לשיפור, אבל הוא מותנה ב- (א) שיתוף פעולה כלל עולמי (המחייב שינוי ראייה עמוק מצד פוליטיקאים, תעשייה וחברות גלובליות, אנשי ציבור ורוח ומובילי דעה), (ב) תמיכה של אותם גופים באימוץ טכנולוגיות קיימוֹת, בדגש על קיימוּת מחד (צמצום פליטות וצמצום זרמי פסולות) והתמודדות מאידך (הפנמת ההשפעות השליליות על ידי קביעת תג מחיר) ו-(ג) פיתוח פתרונות טכנולוגיים חדשניים.

התגייסות של ממשלות, גופי בריאות וחברות תרופות בעולם כולו בשנה האחרונה, ושיתוף פעולה ביניהן, הובילו לפיתוח חיסון למגפת הקורונה. משבר האקלים מאיים אף יותר, אולם התגייסות עולמית בהיקף דומה לנושא זה עדיין לא התרחשה. כדי שהיא תתרחש צריכות ממשלות לשדר מסר (שבצידו תקציב) לכל ענפי המשק, התעשייה, מוסדות התכנון והמחקר ויזמי חברות הזנק: זאת הבעיה, זאת המטרה, הבו לנו כלים מקיימים שיובילו לפתרון.

שריפה במערב קנדה, בסוף יוני / צילום: Reuters, NOAA

מוטלת עלינו החובה לפעול עכשיו

ההבנה שמדובר באיום חברתי-כלכלי-ביטחוני ממשי וקרוב צריכה להביא לחקיקת חוק האקלים בכל מדינה. החוק יחייב להגדיר יעדים שאפתניים להפחתת פליטות גזי חממה ולפרט את הדרכים למימוש יעדים אלה. במקביל, יש להגביר את האיתנות של החברה להתמודד עם אירועי קיצון כגון אירועי גשם בעוצמה חריגה, שריפות ענק או רצף ארוך של שנות בצורת. מחקרים על מבנה האטמוספירה והרכבה, המחזור ההידרולוגי, קציר אנרגיות מתחדשות (בפרט שמש, רוח וגלים), ייצור מזון וכו' - מחקרים כאלה חיוניים ביותר להבנת משבר האקלים ולהתמודדות עמו. כדי לצמצם את ההשפעות העתידיות הקשות הצפויות עקב כך לאיכות חיינו וחיי ילדינו מוטלת עלינו החובה לפעול עכשיו, והדרך הנכונה היא להמשיך במחקר בכיוונים אלה אך גם להפעיל לחץ ציבורי/לוביזם סביבתי מצד הקהילה המדעית, מאידך, כדי לגרום למחוקקים ומקבלי החלטות לפעול על בסיס עובדות ולא על בסיס לחצים מצד בעלי עניין.

בישראל, התחומים המרכזיים שדורשים שינוי כיוון דרמטי הם משק האנרגיה (מעבר מהיר למקורות אנרגיה מתחדשת), תחבורה (תמריצים גדולים לתחבורה ציבורית ורכב חשמלי) מזון (אבטחת כושר ייצור מקומי של מזון בסיסי בתקופת משבר), הפחתה בצריכה ובייצור פסולת והאטת קצב הילודה. בהתמודדות עם ההשלכות של שינויי האקלים ישראל נמצאת במקום טוב בחלק מהתחומים (לדוגמה, התפלה מאפשרת התמודדות עם רצף של שנות בצורת) אך צריכה לשפר מאוד תחומים אחרים (לדוגמה, העדר תשתית עירונית להתמודדות עם אירועי גשם קיצוניים). שינויי כיוון כאלה מצריכים מחקר בין-תחומי, המשלב תחומי מחקר שונים למציאת פתרונות יצירתיים ומגוונים למשבר האקלים. הכתובת רשומה על הקיר, באותיות בולטות. הרשות לפעול נתונה לנו והיא זכות וחובה כאחת.

המאמר נכתב על ידי הפרופסורים יוחאי כרמל, דוד ברודאי, יעל דובובסקי, אלכס פורמן, ערן פרידלר ואורי להב ונעמה לנג-יונה - כולם חוקרים וחברי סגל ביחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

משפחות החטופים חוסמות כרגע את איילון דרום וקוראות: ''למה הם עדיין בעזה ?!'' על רקע העסקה המתגבשת / צילום: אדר אייל Adar Eyal

משפחות חטופים חסמו את איילון, אישה שזרקה עליהם ביצים נעצרה

לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • הבוקר: משפחות חטופים חסמו את נתיבי איילון בקריאה להשבת החטופים • דיווח: אם לא יהיו תקלות' הקמת הרציף ההומניטרי בעזה תושלם כבר ביום שישי • הפעולה במרכז הרצועה נמשכת: כמה מחבלים חוסלו, תשתיות טרור הושמדו • עדכונים בולטים

חממת קנאביס / צילום: Shutterstock

הבשורה מאמריקה שהקפיצה את מניות הקנאביס, גם בת"א

ממשל ביידן הודיע כי הוא בוחן הקלות במגבלות על סם הקנאביס, ושלח את מניות החברות הגדולות בענף לזינוק של עשרות אחוזים בוול סטריט

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

מה הפיל את מטבע הביטקוין? / צילום: Shutterstock

צניחה של 22% מהשיא: מה הפיל את מטבע הביטקוין באפריל?

מספר אירועים טלטלו את מטבע הקריפטו הגדול בעולם בחודש אפריל ● התחממות האינפלציה בארה"ב, גזר הדין של מנכ"ל בייננס לשעבר ואירוע החצייה הן רק חלק מהם ● מה הוביל לנפילת מטבע הקריפטו הגדול, ומי עוד מושפע מכך?

השופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

לאחר פרסום ההקלטות: מפעל הפיס מבקש לעכב בוררות אצל אורנשטיין

הפיס, המנהל בימים אלה הליך בוררות בפני השופט בדימוס איתן אורנשטיין, פנה אליו בערב פסח וביקש לעכב את הליך הבוררות - וזאת על רקע פרסום השיחות בין אורנשטיין לבין יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה ● שתי בקשות דומות שהוגשו בבוררות גרטלר-גרטנר ובבוררות של הקבלן איציק תשובה נגד שותף עסקי - נדחו ע"י אורנשטיין

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

מימין: דני בריקמן, מנכ''ל החברה, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: Ben Itzhaki – Photography

הכפיל את השווי ב-6 חודשים ומגייס עוד עובדים: הסטארט-אפ Oasis Security גייס 35 מיליון דולר

אואזיס סקיוריטי פיתח פלטפורמת הגנה בסייבר לזהויות לא אנושיות בארגונים ●  עד כה גייס אואזיס סכום כולל של כ-75 מיליון דולר

אייל רביד / צילום: עומר וידר

שימוע לפני הגשת כתב אישום למנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד בפרשת תיאום המחירים

רשות התחרות זימנה את אייל רביד, מנכ"ל ובעלי רשת ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום, וזאת בגין התבטאויות פומביות שבאמצעותן ניסה להגיע להסדרים להעלאת מחירים

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה