מפכ''ל המשטרה, יעקב (קובי) שבתאי / צילום: תמר מצפי
"בכיר במשטרה" התראיין לאחרונה ל"וואלה" ואמר ש"ההערכה היא כי ההתפרצות הבאה תהיה אלימה יותר כלפי אזרחים ושוטרים, אך גם הפעם ייקח לנו לא פחות מ-72 שעות בכדי לבצע הכנות לקראת הפעלת כוחות משמעותית ולהגיב לאירועים. זאת, בשל המצב התקציבי שבו נמצאת המשטרה כיום".
האם המשטרה סובלת מחוסר בתקציב? לשם כך אפשר לעיין בתקציב שלהם, ולהשוות אותו לשנים קודמות. בשנת 2000, בזמן האינתיפאדה השנייה, עמד תקציב המשטרה על 2.5 מיליארד ש"ח, והיום (2020) הוא עומד על לא פחות מ-13.5 מיליארד ש"ח - יותר מפי 5. אבל יגידו בצדק - גם ישראל השתנתה. האוכלוסיה גדלה, המחירים עלו, והמשטרה צריכה יותר תקציב. זה בהחלט נכון, ולכן אפשר לנרמל את התקציב לאינפלציה ולאוכלוסייה. אם כך, במונחי 2020, התקציב בשנת 2000 עמד על… 5 מיליארד. כלומר, אפילו אם נתחשב בהכל, תקציב המשטרה עלה ב-20 השנים האחרונות פי 2.7. גם ב-10 השנים האחרונות, התקציב עלה ריאלית ב-43%. איפה התוצאות מתוספת תקציבית ניכרת כל כך?
במקום לעשות חשבון נפש, מבקשים עוד תקציב
אולי הטענה היא כלפי התקציב הקרוב? לא ולא - בתקציב 2022, המשטרה תקבל 14.4 מיליארד ש"ח,לא כולל שינויים של הרגע האחרון. כלומר, המשטרה מקבלת כמעט מיליארד ש"ח יותר, שהם עלייה של כ-7% בתקציבה - לא מעט בכלל. אז מה הם עוד רוצים? התשובה אולי נעוצה בפנסיות: ב-2018, שר האוצר משה כחלון והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן הסכימו להגדיל את פנסיית השוטרים ב-22 מיליארד ש"ח, כדי להשוות את תנאיהם לאלו של פורשי צה"ל.
עמירם ברקת כתב אז ב"גלובס": "מה הכי מטריד בסיפור הזה? שמהמחדל הזה לא נלמד שום דבר ולא הופק שום לקח. מה שהכי מטריד בסיפור הזה הוא שהצמדת השכר המעוותת לא בוטלה - מה שאומר שהתקלה הקטסטרופלית הזו עוד יכולה לחזור על עצמה". ואכן, 3 שנים בלבד לאחר מכן, הממשלה הכשירה את "תוספת הרמטכ"ל" לפנסיות אנשי הקבע - והמשטרה קיבלה תיאבון ודרשה גם.
או במילים אחרות - הברז התקציבי פתוח, והמשטרה ניגשת כדי לשתות על חשבוננו. במקום לעשות חשבון נפש כבד על כשלונותיהם באירועי שומר החומות והפרעות בערים המעורבות, הם מנצלים אותם כדי לדרוש תוספת תקציב - בשביל לעשות בדיוק אותו דבר.