גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"לי חברות התעופה בפנייה לבנט: "לא נוכל לשרוד ללא סיוע ממשלתי"

מנכ"ל אל על אביגל שורק, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס ומנכ"ל ארקיע גדי טפר פנו לרה"מ בבקשה להעמיד לחברות התעופה מתווה סיוע חדש ● בין הבקשות: מענקים במקום הלוואות, גיבוש מתווה לכניסת תיירים מחוסנים לישראל והקמת קרן לפיצוי הנוסעים שטיסתם בוטלה

מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, מנכ"ל אל על אביגל שורק ומנכ"ל ארקיע גדי טפר / צילום: איל יצהר, עידן גרוס ועופר חג'ב
מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, מנכ"ל אל על אביגל שורק ומנכ"ל ארקיע גדי טפר / צילום: איל יצהר, עידן גרוס ועופר חג'ב

מנכ"לי שלוש חברות התעופה הישראליות אל על, ישראייר וארקיע, פנו לראש הממשלה נפתלי בנט: "החברות לא יוכלו לשרוד את המשבר ללא סיוע ממשלתי".

לדברי מנכ"ל אל על אביגל שורק, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס ומנכ"ל ארקיע גדי טפר, "החברות פעלו על-מנת להתאים את עצמן ולצמצם את פעילותן מתוך מטרה להפחית את העלויות התפעוליות, אולם גם בעת הזו ענף התעופה הישראלי ניצב בפני מדרון חלקלק".

בקשת מנהלי החברות היא לקיים דיון נרחב בהובלת ראש הממשלה, במסגרתו ייבחנו שורה של צעדים שיסייעו לחברות התעופה לצאת מהמשבר, לרבות פיצוי, פתיחת התיירות והסדרת הענף.

השלושה מזכירים את התמיכה הממשלתית שהעניקו מדינות אחרות לחברות התעופה הפועלת בקרבן: "הדבר לא רק מבטיח מדיניות ראויה אלא גם מציב את החברות הישראליות מול קושי הולך וגובר להתמודד מול החברות הזרות הפועלות בישראל ואשר נהנות מתמיכת ממשלותיהן".

עוד מציינים השלושה כי חברות התעופה הזרות זוכות להקלות רגולטוריות שגם החברות הישראליות דורשות לקבל, ובעיקר דורשות את התערבותו של ראש הממשלה במשבר.

נזכיר כי חברות התעופה מנהלות שיח מול משרד האוצר לכל אורך תקופת המשבר. עם הטלת המגבלות שפגעו בפעילות התעופתית (חובת בידוד לכלל הנוחתים ממרבית המדינות בחודש הקיץ), פנו שלוש החברות לאוצר בבקשה לקבל פיצוי. טענתן היא שהפגיעה בפעילותן לא נובעת מהחלטות שבשליטתן, אלא מהחלטות שהתקבלו על-ידי המדינה, ועל כן הן זכאיות לפיצוי.

במשרד האוצר הציעו לחברות מתווה סיוע באמצעות הלוואת בלון לתקופה של שלוש שנים, ומנגד בעלי השליטה יידרשו להזרים סכום זהה: האוצר הציע לאל על עד 50 מיליון דולר, ולישראייר ולארקיע 7 מיליון דולר לכל אחת. המשמעות היא הלוואה נוספת, כאשר בתום התקופה יידרשו החברות לפדות את ההלוואה, או שהמדינה תקבל לידיה מניות רדומות בחברות (בשיעור של עד 24%).

אלא שהחברות דורשות פיצוי ולא הלוואה. במכתב ששיגר מנכ"ל אל על אביגל שורק למנכ"ל משרד האוצר רם בלניקוב הוא דורש כי האוצר יפצה את אל על בסכום של 100 מיליון דולר, לשיטתו כפי שנתמכו עסקים בענפים אחרים.

מבקשות פיצוי על החלטות הממשלה

כעת מבקשים מנהלי החברות את התערבותו של ראש הממשלה בכדי לדון בהצעות קונקרטיות שגיבשו ובצעדים שעל הממשלה לנקוט, "על-מנת להבטיח את המשך קיומה של התעופה הישראלית".

ראשית הם מבקשים לקבל פיצוי בגין הפסדים שנגרמו כתוצאה מהחלטות ממשלה "אשר הביאו לצמצום משמעותי בהיקף הביקוש לטיסות". עוד הם מבקשים לקיום דיון במתווה שהוצע על-ידי משרד האוצר, "המחייב השקעות בעלים ודרישות מכבידות שונות שלא נדרשו מחברות הפועלות בענפי משק אחרים". בין הדרישות נמצאת למשל דרישת האוצר מאל על למכור חלק משמעותי ממועדון הנוסע המתמיד שלה.

החברות מבקשות כי יגובש מתווה ניהול סיכונים בנתב"ג תוך צמצום דרישות שאינן הכרחיות (חובת בידוד לילדים ולמחוסנים למשל) ומיקוד הדרישות באופן הממזער את הסיכון ליבוא תחלואה. החברות מבקשות לדון בתקצוב אבטחת הטיסות ליעדים שנפתחו בעקבות הסכמי אברהם והכוונה היא לבחריין, משם בשלב ראשון תפעיל טיסות רק חברות התעופה הלאומית של בחריין, גאלף אייר.

בנוסף מבקשים מנהלי החברות לדון בהקמת קרן לפיצוי הנוסעים שטיסתם בוטלה ולמימון מערך הבדיקות בארץ ובעולם, מציאת פתרון לחל"ת לעובדי הענף, תיקון אפליה בהסכמי תעופה (למשל באשר לאיסור של החברות הישראליות להפעיל טיסות לטורקיה) וגיבוש מתווה לכניסת תיירים מחוסנים לישראל.

עוד כתבות

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

שופרסל עושה מתיחת פנים לזרוע הנדל"ן וממתגת אותה מחדש

שופרסל מאחדת את נכסי הנדל”ן תחת המותג LARO, ומבססת את הזרוע כמרכיב צמיחה מרכזי עם נכסים בשווי כ־5 מיליארד שקל ● במהלך זה החברה האריכה בעשור את חוזה השכירות עם סיסקו, ומקדמת שורה של פרויקטים ברחבי הארץ, זאת במקום מהלך הפיצול וההנפקה שבוטל

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החברה מפטרת כ-5% מכח האדם שלה, רוב המפוטרים יהיו בישראל, ויגיעו מחלקים שונים בחברה ● מובילאיי: "החברה תפעל לתמוך בעובדים המושפעים ובמקביל תמשיך לגייס למשרות הנדרשות למימוש תוכניותיה ארוכות הטווח"

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לידיעת משקיעי קרנות הנאמנות: יכול להיות שדמי הניהול שלכם יעלו בקרוב. מה אפשר לעשות?

גורמים בשוק קרנות הנאמנות מעריכים כי בקרוב צפויה עלייה רוחבית בדמי הניהול ● אחרי שנה של תשואות פנומנליות, למנהלי הקרנות קל למכור התייקרות ● המשקיעים בפלונטר: אם יעבירו את הכסף, ישלמו 25% מס על הרווח, אבל אם יישארו מה ימנע העלאה נוספת בשנה הבאה?

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן

"מחיר המניה ברח להם, אז מצאנו פשרה": עמוס לוזון מגלה איך נראו מאחורי הקלעים של המו"מ עם מנורה מבטחים

עמוס לוזון הפך השקעה של 10 מיליון שקל למיליארד וכעת חברת הביטוח הפכה לבעלת עניין בקבוצת הנדל"ן שלו ● "לא רציתי להכניס משקיעים לפני שהחברה שווה 1.5 מיליארד שקל. איך שהגיע השווי הזה קיבלתי טלפון. מחיר המניה 'ברח' להם, אז עשינו פשרה"

רו''ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

השינוי בתקנון לשכת רואי החשבון שמעורר סערה בקרב החברים

נשיא לשכת רואי החשבון, חן שרייבר, מבקש לבטל את ההגבלה הקיימת על מספר הקדנציות בהן מכהן נשיא לשכת רואי החשבון ● נכון להיום, על פי תקנון הלשכה, כהונת נשיא לשכת רואי החשבון מוגבלת לשתי קדנציות בלבד ● המתנגדים למהלך: "מה שנשיא לא עשה בשתי קדנציות הוא כבר לא יעשה. השלטון משחית"

מחבלי חמאס בעזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

ההצעה של חמאס: הפסקת אש ל-10 שנים ו"הקפאת השימוש בנשק"

חיל האוויר תקף במרכז הרצועה מחבל שתכנן פיגוע מיידי נגד כוחות צה"ל   ● לפי הצעת חוק שעליה יצביע הקונגרס השבוע, ארה"ב תבחן את השעיית הסיוע הצבאי ללבנון ● הדרישה של חמאס לאנשי מיליציות: תסגירו את עצמכם ותקבלו חנינה ● דיווחים בעזה: חמאס והצלב האדום נערכים לחידוש החיפושים אחר החלל החטוף רס"ל רן גואילי ● עדכונים שוטפים

זיו יעקובי, מנכ''ל קבוצת אקרו נדל''ן / צילום: אלכס פרגמנט

למרות הירידה במניה: מנכ"ל אקרו מכר מניות בכ-26.5 מיליון שקל

זיו יעקובי, מנכ"ל חברת הבנייה, הצטרף לגל המימושים בבורסה ומכר בימים האחרונים חלק מהמניות שברשותו - בשתי עסקאות מחוץ לבורסה ● המכירה מגיעה אחרי שבשנה החולפת ירדה מניית אקרו בכ-14% בניגוד למגמה בשוק

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

אוניית LNG של צים / צילום: Craig Cooper

הקשר הקטארי וההצעה של גליקמן: ועד עובדי צים מבקש ממירי רגב שתשתמש במניית הזהב

הוועד צפוי לפגוש השבוע את שרת התחבורה מירי רגב ולדרוש שהמדינה תפעיל את "מניית הזהב" שלה בחברת הספנות ● זאת בניסיון למנוע מכירה אפשרית של צים לחברת הפג לויד מגרמניה, שבין בעלי המניות הגדולים שלה גופים בשליטת קטאר וערב הסעודית

מחיר ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

לפני הדיון בוועדת הכלכלה: רשות שוק ההון קנסה שתי חברות ביטוח על מחירי ביטוחי הרכב

רשות שוק ההון הטילה קנס של 125 אלף שקל לביטוח ישיר והפניקס בעקבות חוסר בפרטים שביקשה מחברות הביטוח כדי להבין האם הן העלו את פרמיות ביטוחי הרכב יותר מדי ● הרשות ספגה ביקורת על כך שפעלה לאט מדי, כאשר בזמן שפעלה מחירי הביטוח כבר ירדו בשנה האחרונה בכ-10%

מקרון לצד נשיא סין שי ג'ינפינג, בביקור בבייג'ינג השבוע / צילום: ap, Adek Berry

"ההלם הסיני": אירופה מתמודדת עם חזית חדשה

המכסים של טראמפ דחפו את סין להסיט סחורה מאמריקה לאירופה, שהפכה לאחד מיעדי היצוא העיקריים שלה ● התוצאה: לחץ הולך ומעמיק על התעשייה האירופית ● בזמן שפריז דורשת מכסים וברלין חוששת מפגיעה ביצוא, סין רושמת לראשונה עודף סחר של יותר מטריליון דולר

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

משטרת ישראל מפתחת מערכת אכיפה מתקדמת / צילום: Shutterstock, trekandshoot

המדינה מקצה עשרות מיליונים למערכות למדידת מהירות. איך זה יעבוד?

המשטרה יצאה במכרז למצלמות חדשות שמודדות מהירות לאורך מקטעי כביש שלמים, כך שלא יתאפשר להאט לפני שמגיעים אליהן ● כ–80% מהאכיפה בכבישי ישראל היא ידנית ורק כ־20% דיגיטלית, ההפך משאר מדינות ה–OECD ● עלות הפרויקט: 14.4 מיליון שקל

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

בפה אחד: ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של החברה הישראלית

ועדת ה-FDA הצביעה נגד אישור המוצר של V-Wave הישראלית, שרק לפני כשנה עשתה אקזיט ● רק לפני כחודש מונה ראש תחום תרופות ב-FDA אך הוא סיים את תפקידו לאחר חילוקי דעות עם בכירים בארגון ● החברה הישראלית שפיתחה מערכת לשיקום ממשיכה בגל הרכישות ● הפיתוח שיאפשר לנטר באופן לא פולשני צהבת יילודים ● וזו הזוכה בתחרות איתור טכנולוגיות להתמודדות עם סרטן השד ● השבוע בביומד

תאונת דרכים / צילום: פביו טרופה

הכאוס יידחה: משרד התחבורה מאריך בשנה את הרישיון של שמאי הרכב

לאחר חשיפת גלובס, משרד התחבורה ממהר למנוע מצב שבו חברות הביטוח לא יכולות לשלם על תיקון רכבים, ולכן מוסכים לא יתקנו והציבור יתקע בלי כלי רכב לאחר תאונה ● עד כה, ניתנו לשמאים רישיונות רק לחמש שנים, וכעת אלו יהיו תקפים לשש שנים

תאונת דרכים / צילום: Shutterstock

"כאוס": האם בקרוב לא יהיה אפשר לתקן בישראל כלי רכב אחרי תאונה?

משרד התחבורה מתעכב בחתימה על תקנות חדשות, ויותיר 800 שמאים ללא רישיון החל מינואר ● המשמעות: הם לא יתנו חוות דעת, חברות הביטוח לא ישלמו - ומוסכים לא יתקנו את כלי הרכב

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

נתוני רשות המסים חושפים: זו ההכנסה של העשירון העליון

ע"פ מחקר חדש של רשות המסים, הכנסה ממוצעת של משק בית בעשירון העליון עומדת על 94 אלף שקל בחודש - נתון שגבוה ב-42% מנתוני הלמ"ס ● הפער, בעיקרו, נובע מהטיות בסקרי הלמ"ס ומחוסר התחשבות בהכנסות מהון ● וגם: למה דווקא המאיון העליון משלם פחות מס מאלו שמתחתיו?