גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי ראוי שבית המשפט יפסול חוקים? המחקר שמציע פשרה חדשה

בזמן ששר המשפטים דן במודל הראוי לביקורת שיפוטית, פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי, ערך מחקר מטעם המכון לדמוקרטיה ומציע מודל ביניים, שלפיו העליון יפסול חוק רק ברוב של 6 שופטים מ-9, ללא פסקת התגברות ● "זו נקודת אמצע סבירה שכולם יכולים להסכים לה"

שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

הוועדה שהקים שר המשפטים, גדעון סער להסדרת היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת במסגרת כינון "חוק יסוד: החקיקה" תתכנס בשבוע הבא פעם נוספת לאחר שקיימה בחודשים האחרונים מספר ישיבות. הוועדה מנסה להגיע להסכמות, משימה מאתגרת ביותר נוכח מגוון הדעות.

ועדת סער דנה ביחסים בין רשויות השלטון - האם וכיצד יוכל בית המשפט להפעיל "ביקורת שיפוטית" ולפסול חוק שהכנסת חוקקה בנימוק שהוא בלתי חוקתי; והאם ראוי לחוקק "פסקת התגברות", שמטרתה לאזן את הכוח הרב שיש בידי ביהמ"ש על ידי כך שהיא מאפשרת לכנסת לחזור ולחוקק חוקים שנפסלו על ידו.

יניב רוזנאי / צילום: כדיה לוי

המכון הישראלי לדמוקרטיה פנה לפרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי השוואתי מאוניברסיטת רייכמן-המרכז הבינתחומי הרצליה, בבקשה לערוך מחקר כדי לבחון אילו מודלים של ביקורת שיפוטית קיימים בעולם, מה המודל הראוי לישראל והאם ראוי לאמץ "פסקת התגברות".

המחקר שערך רוזנאי כולל השוואה בינלאומית שטרם נעשתה ומציע מודל ביניים ממוסד ומצומצם הכולל התערבות של ביהמ"ש בחקיקת הכנסת בהרכב של תשעה שופטי ביהמ"ש העליון ברוב מיוחד של שני שלישים (6 שופטים) וללא פסקת התגברות - היינו ללא מתן אפשרות לכנסת להתגבר על פסילת החוק על ידי חקיקתו מחדש. כיום, גם בתי משפט השלום יכולים לקבוע שחוק אינו חוקתי ואין דרישה לרוב מיוחס.

לדברי רוזנאי, הוא ניסה להתאים את המודל לתרבות הישראלית ולא להתנתק מהמכלול שיתאים להסדרים הפוליטיים והחברתיים בישראל. "ההצעה שלי היא נקודת אמצע סבירה שגם השמרניים אמורים להסכים לה וגם אלו שחשוב להם לשמור על היכולת של ביהמ"ש להגן על זכויות" אומר רוזנאי.

21 חוקים נפסלו

השאלה מהו מעמדם של חוקי היסוד והאם בית המשפט העליון יכול להתערב בחקיקה נמצאת במוקד דיון ציבורי, פוליטי ומשפטי סוער מזה שנים. חוקי היסוד בישראל לא קובעים הוראה מפורשת המסמיכה את בית המשפט לפסול חקיקה שסותרת את חוקי היסוד. הסמכות נובעת במשתמע, ולכן נשמעות טענות נגד סמכותו של ביהמ"ש להתערב. במהלך השנים הוצע לרסן את סמכויות ביהמ"ש העליון ולחוקק פסקת התגברות שתאפשר לכנסת להתגבר על החלטות של ביהמ"ש.

ב-25 השנים האחרונות פסל ביהמ"ש העליון 21 חוקים בשל היותם לא חוקתיים. האחרון שבהם היה ביולי השנה, כאשר בג"ץ קבע בהרכב של תשעה שופטים כי סעיף חוק המאפשר לשלול קצבאות מהורי קטין שמרצה עונש מאסר על עבירות ביטחוניות אינו חוקתי ופוגע בזכות לשוויון. בג"ץ נתן לכנסת פרק זמן של שנה לבחון את הפגמים שנפלו בחוק.

"חוק יסוד: החקיקה" אמור לקבוע לראשונה באופן ברור את דרך התערבות בית המשפט בחקיקת הכנסת ולהסדיר מנגנון של ביקורת שיפוטית - מי יוכל לפסול ובאילו נסיבות. חלק מרכזי בעבודת הוועדה היא לבחון הפרדה בין חקיקת חוקי יסוד לחקיקה רגילה שכיום מוכרעת ברוב רגיל.

הוועדה להסדרת היחסים בין הרשויות, כוללת בנוסף לסער את השרה איילת שקד מימינה, השרה קארין אלהרר מיש עתיד, ח"כ פרופ' יוסי שיין מישראל ביתנו, ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן ומומחים מהאקדמיה מטעם חלק מהמפלגות - פרופ' מוטי קרמניצר מייצג את מרצ, פרופ' סוזי נבות את העבודה וד"ר חאלד גנאים מטעם רע"ם.

רוב מיוחד בעליון

במחקר עומד רוזנאי על החשיבות לעגן באופן מפורש לראשונה את הביקורת השיפוטית בחוק יסוד שיסמיך באופן מפורש את ביהמ"ש לפסול חוקים הסותרים הוראות של חוקי יסוד. לדבריו, עצם המחלוקת סביב שאלת סמכות הביקורת החוקתית פוגעת בלגיטימיות של בית המשפט.

רוזנאי מציע כי רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חקיקה וזאת בהרכב מורחב של תשעה שופטים ברוב של שני שלישים (6 מול 3). לדברי רוזנאי, צריך לייחד את הסמכות רק לביהמ"ש העליון מאחר ו-"לא ראוי ששופט בערכאה נמוכה יתערב. ביקורת חוקתית דורשת ניסיון חוקתי ברמה הגבוהה ביותר. אלו שאלות ערכיות".

פרופ' קרמניצר החבר בוועדת סער מגיב להצעה זו במאמר, שבמסגרתו הוא מקבל את מרביתה, אך מסתייג מהדרישה המרכיזת לרוב מיוחד בעליון. לדעתו, ההצעה תיצור תמריץ ליצירת ״גוש חוסם״ בעליון של שופטים. במקום זאת הוא מציע למסד את הפרקטיקה של החזרת חוקים לא חוקתיים לכנסת לטובת תיקונם בפרק זמן קצוב.

רוזנאי מצידו מציע כי רק אם החוק ייפסל ברוב רגיל בעליון, הוא יוחזר לבחינה מחודשת בכנסת. לדבריו, "במקרים שאין שני שליש (מקרב 9 השופטים, נ' ש'), ראוי לקחת צעד אחורה ולא להתערב - שיקול הדעת של השופטים הולך צעד אחורה לטובת שיקול הדעת של הפוליטיקאים". מודל דומה קיים במדינות שונות כמו דרום קוריאה, מקסיקו, צ'ילה ופרו שבהן ניתן לבטל חוקים רק ברוב מיוחד של שופטים.

לא לפסקת התגברות

לאור הדרישה המוצעת לרוב מיוחד בקרב שופטי העליון לפסילת חוק, אין מקום לעמדתו של רוזנאי לאמץ את פסקת ההתגברות. "ההצעה שלי מעבירה כוח מהרשות השופטת לרשות המחוקקת במקומות לא ודאיים, שאין בהם תמימות דעים. אני מנסה לקחת מהמודל של ביקורת שיפוטית חזקה ולהכניס בו אלמנטים של ביקורת שיפוטית חלשה", מסביר רוזנאי. בנקודה זו צפויה התנגדות מהצד השמרני בוועדה - סער ושקד שצפויים לעמוד על קיומה של פסקת ההתגברות.

לצד זאת, אם תיקבע פסקת התגברות, רוזנאי מציע כי ייקבע שהרוב הנדרש בכנסת לחקיקת חוק שאינו תואם את חוקי היסוד יהיה גדול, כך שיבטיח הגנה על זכויות הפרט. לדבריו "התגברות עשויה להזיז את המטוטלת יתר על המידה לצד שמחזק את הכוח השלטוני אל מול זכויות ופחות הגנה חוקתית".

בנוסף, מציע רוזנאי שלא לקבוע אי שפיטות חוקתית בתחומים שנויים במחלוקת - כלומר לאפשר התערבות של העליון בחקיקת הכנסת גם בתחומים אלו. "לאור הצורך בהגנה על עקרונות חוקתיים, על זכויות אדם ועל שלטון החוק, מוצע שלא להגבילה (את השפיטות החוקתית, נ' ש') בחקיקה". זאת לדבריו, לנוכח הצמצום המוצע של סמכות ההתערבות של ביהמ"ש בחקיקה.

נורמה חוצת מדינות

רוזנאי מציין במחקר כי בהינתן החולשות של הכנסת יש חשיבות שיהיה מנגנון של ביקורת שיפוטית. לדבריו, במדינות הדמוקרטיות יש ביזור של הכוח השלטוני, למשל שני בתים בפרלמנט או משטר נשיאותי שבו ראש הרשות המבצעת (הנשיא) נבחר במנותק מהפרלמנט.

"ישראל היא המדינה היחידה הדמוקרטית שאין לה מנגנון ביזור כח פוליטי וגם אין משטר פדרלי המהווה מעין הפרדת רשויות אנכית", אומר רוזנאי. "המגן היחידי הוא ביהמ"ש כי הבלם הפוליטי היחידי יכול להגיע כהתנגדות מהקואליציה. לכן צריך יותר בלמים מחוץ למשחק הפוליטי".

המחקר סוקר את ההיסטוריה של הביקורת השיפוטית בעולם ומבקש להראות שהיום ביקורת שיפוטית היא נורמה מקובלת. למעלה מ- 85% מהמדינות כוללות מנגנונים של ביקורת שיפוטית ללא מודל אחיד. חשוב להזכיר כי בישראל יש רק 11 זכויות מוגנות בחוקי יסוד. אין חופש דת, שוויון או ביטוי באופן מפורש - זכויות המוגנות במדינות רבות. ברוב חוקות העולם יש בממוצע 35 זכויות.

המודל האמריקאי המאופיין בביקורת חזקה ומבוזרת. כל ערכאת בית משפט יכולה להפעיל ביקורת שיפוטית. זאת, בניגוד למודל האירופאי שיש בית משפט חוקתי שיכול לערוך ביקורת שיפוטית. באנגליה יש מודל שאותו מכנה רוזנאי "ביקורת שיפוטית חלשה" שבמסגרתה ביהמ"ש לא יכול לבטל חוקים אלא רק להצהיר שהחוק לא עולה בקנה אחד עם האמנה האירופית. לאור החולשות המוסדיות בישראל, לדעת רוזנאי, לא ראוי לאמץ מודל זה באופן מלא אלא ליצור מודל ביניים בין ביקורת שיפוטית חזקה לחלשה.

עוד כתבות

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

חיים ביבס, יו''ר מרכז השלטון המקומי / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

חיים ביבס: "אחרי הבחירות נוכל לקדם מהלכים אמיצים"

ביבס אמר ב"פורום נדל"ן מוביל" כי "כרגע אין ממש שר במשרד הפנים, ולכן קשה לקדם דברים" ● הנהלת תאגיד השידור הוחלט ששידורי גביע העולם ישודרו באיכות הצפייה 4K, שהיא הסטנדרט בשוק, רק באפליקציית כאן Box ● הכנס של חברת ההשקעות הגלובלית נויברגר ברמן בגלריית דובנוב בתל אביב ● אירועים ומינויים

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מסחר תנודתי בוול סטריט; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

נאסד"ק עולה ב-0.5% ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים