גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי ראוי שבית המשפט יפסול חוקים? המחקר שמציע פשרה חדשה

בזמן ששר המשפטים דן במודל הראוי לביקורת שיפוטית, פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי, ערך מחקר מטעם המכון לדמוקרטיה ומציע מודל ביניים, שלפיו העליון יפסול חוק רק ברוב של 6 שופטים מ-9, ללא פסקת התגברות ● "זו נקודת אמצע סבירה שכולם יכולים להסכים לה"

שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

הוועדה שהקים שר המשפטים, גדעון סער להסדרת היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת במסגרת כינון "חוק יסוד: החקיקה" תתכנס בשבוע הבא פעם נוספת לאחר שקיימה בחודשים האחרונים מספר ישיבות. הוועדה מנסה להגיע להסכמות, משימה מאתגרת ביותר נוכח מגוון הדעות.

ועדת סער דנה ביחסים בין רשויות השלטון - האם וכיצד יוכל בית המשפט להפעיל "ביקורת שיפוטית" ולפסול חוק שהכנסת חוקקה בנימוק שהוא בלתי חוקתי; והאם ראוי לחוקק "פסקת התגברות", שמטרתה לאזן את הכוח הרב שיש בידי ביהמ"ש על ידי כך שהיא מאפשרת לכנסת לחזור ולחוקק חוקים שנפסלו על ידו.

יניב רוזנאי / צילום: כדיה לוי

המכון הישראלי לדמוקרטיה פנה לפרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי השוואתי מאוניברסיטת רייכמן-המרכז הבינתחומי הרצליה, בבקשה לערוך מחקר כדי לבחון אילו מודלים של ביקורת שיפוטית קיימים בעולם, מה המודל הראוי לישראל והאם ראוי לאמץ "פסקת התגברות".

המחקר שערך רוזנאי כולל השוואה בינלאומית שטרם נעשתה ומציע מודל ביניים ממוסד ומצומצם הכולל התערבות של ביהמ"ש בחקיקת הכנסת בהרכב של תשעה שופטי ביהמ"ש העליון ברוב מיוחד של שני שלישים (6 שופטים) וללא פסקת התגברות - היינו ללא מתן אפשרות לכנסת להתגבר על פסילת החוק על ידי חקיקתו מחדש. כיום, גם בתי משפט השלום יכולים לקבוע שחוק אינו חוקתי ואין דרישה לרוב מיוחס.

לדברי רוזנאי, הוא ניסה להתאים את המודל לתרבות הישראלית ולא להתנתק מהמכלול שיתאים להסדרים הפוליטיים והחברתיים בישראל. "ההצעה שלי היא נקודת אמצע סבירה שגם השמרניים אמורים להסכים לה וגם אלו שחשוב להם לשמור על היכולת של ביהמ"ש להגן על זכויות" אומר רוזנאי.

21 חוקים נפסלו

השאלה מהו מעמדם של חוקי היסוד והאם בית המשפט העליון יכול להתערב בחקיקה נמצאת במוקד דיון ציבורי, פוליטי ומשפטי סוער מזה שנים. חוקי היסוד בישראל לא קובעים הוראה מפורשת המסמיכה את בית המשפט לפסול חקיקה שסותרת את חוקי היסוד. הסמכות נובעת במשתמע, ולכן נשמעות טענות נגד סמכותו של ביהמ"ש להתערב. במהלך השנים הוצע לרסן את סמכויות ביהמ"ש העליון ולחוקק פסקת התגברות שתאפשר לכנסת להתגבר על החלטות של ביהמ"ש.

ב-25 השנים האחרונות פסל ביהמ"ש העליון 21 חוקים בשל היותם לא חוקתיים. האחרון שבהם היה ביולי השנה, כאשר בג"ץ קבע בהרכב של תשעה שופטים כי סעיף חוק המאפשר לשלול קצבאות מהורי קטין שמרצה עונש מאסר על עבירות ביטחוניות אינו חוקתי ופוגע בזכות לשוויון. בג"ץ נתן לכנסת פרק זמן של שנה לבחון את הפגמים שנפלו בחוק.

"חוק יסוד: החקיקה" אמור לקבוע לראשונה באופן ברור את דרך התערבות בית המשפט בחקיקת הכנסת ולהסדיר מנגנון של ביקורת שיפוטית - מי יוכל לפסול ובאילו נסיבות. חלק מרכזי בעבודת הוועדה היא לבחון הפרדה בין חקיקת חוקי יסוד לחקיקה רגילה שכיום מוכרעת ברוב רגיל.

הוועדה להסדרת היחסים בין הרשויות, כוללת בנוסף לסער את השרה איילת שקד מימינה, השרה קארין אלהרר מיש עתיד, ח"כ פרופ' יוסי שיין מישראל ביתנו, ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן ומומחים מהאקדמיה מטעם חלק מהמפלגות - פרופ' מוטי קרמניצר מייצג את מרצ, פרופ' סוזי נבות את העבודה וד"ר חאלד גנאים מטעם רע"ם.

רוב מיוחד בעליון

במחקר עומד רוזנאי על החשיבות לעגן באופן מפורש לראשונה את הביקורת השיפוטית בחוק יסוד שיסמיך באופן מפורש את ביהמ"ש לפסול חוקים הסותרים הוראות של חוקי יסוד. לדבריו, עצם המחלוקת סביב שאלת סמכות הביקורת החוקתית פוגעת בלגיטימיות של בית המשפט.

רוזנאי מציע כי רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חקיקה וזאת בהרכב מורחב של תשעה שופטים ברוב של שני שלישים (6 מול 3). לדברי רוזנאי, צריך לייחד את הסמכות רק לביהמ"ש העליון מאחר ו-"לא ראוי ששופט בערכאה נמוכה יתערב. ביקורת חוקתית דורשת ניסיון חוקתי ברמה הגבוהה ביותר. אלו שאלות ערכיות".

פרופ' קרמניצר החבר בוועדת סער מגיב להצעה זו במאמר, שבמסגרתו הוא מקבל את מרביתה, אך מסתייג מהדרישה המרכיזת לרוב מיוחד בעליון. לדעתו, ההצעה תיצור תמריץ ליצירת ״גוש חוסם״ בעליון של שופטים. במקום זאת הוא מציע למסד את הפרקטיקה של החזרת חוקים לא חוקתיים לכנסת לטובת תיקונם בפרק זמן קצוב.

רוזנאי מצידו מציע כי רק אם החוק ייפסל ברוב רגיל בעליון, הוא יוחזר לבחינה מחודשת בכנסת. לדבריו, "במקרים שאין שני שליש (מקרב 9 השופטים, נ' ש'), ראוי לקחת צעד אחורה ולא להתערב - שיקול הדעת של השופטים הולך צעד אחורה לטובת שיקול הדעת של הפוליטיקאים". מודל דומה קיים במדינות שונות כמו דרום קוריאה, מקסיקו, צ'ילה ופרו שבהן ניתן לבטל חוקים רק ברוב מיוחד של שופטים.

לא לפסקת התגברות

לאור הדרישה המוצעת לרוב מיוחד בקרב שופטי העליון לפסילת חוק, אין מקום לעמדתו של רוזנאי לאמץ את פסקת ההתגברות. "ההצעה שלי מעבירה כוח מהרשות השופטת לרשות המחוקקת במקומות לא ודאיים, שאין בהם תמימות דעים. אני מנסה לקחת מהמודל של ביקורת שיפוטית חזקה ולהכניס בו אלמנטים של ביקורת שיפוטית חלשה", מסביר רוזנאי. בנקודה זו צפויה התנגדות מהצד השמרני בוועדה - סער ושקד שצפויים לעמוד על קיומה של פסקת ההתגברות.

לצד זאת, אם תיקבע פסקת התגברות, רוזנאי מציע כי ייקבע שהרוב הנדרש בכנסת לחקיקת חוק שאינו תואם את חוקי היסוד יהיה גדול, כך שיבטיח הגנה על זכויות הפרט. לדבריו "התגברות עשויה להזיז את המטוטלת יתר על המידה לצד שמחזק את הכוח השלטוני אל מול זכויות ופחות הגנה חוקתית".

בנוסף, מציע רוזנאי שלא לקבוע אי שפיטות חוקתית בתחומים שנויים במחלוקת - כלומר לאפשר התערבות של העליון בחקיקת הכנסת גם בתחומים אלו. "לאור הצורך בהגנה על עקרונות חוקתיים, על זכויות אדם ועל שלטון החוק, מוצע שלא להגבילה (את השפיטות החוקתית, נ' ש') בחקיקה". זאת לדבריו, לנוכח הצמצום המוצע של סמכות ההתערבות של ביהמ"ש בחקיקה.

נורמה חוצת מדינות

רוזנאי מציין במחקר כי בהינתן החולשות של הכנסת יש חשיבות שיהיה מנגנון של ביקורת שיפוטית. לדבריו, במדינות הדמוקרטיות יש ביזור של הכוח השלטוני, למשל שני בתים בפרלמנט או משטר נשיאותי שבו ראש הרשות המבצעת (הנשיא) נבחר במנותק מהפרלמנט.

"ישראל היא המדינה היחידה הדמוקרטית שאין לה מנגנון ביזור כח פוליטי וגם אין משטר פדרלי המהווה מעין הפרדת רשויות אנכית", אומר רוזנאי. "המגן היחידי הוא ביהמ"ש כי הבלם הפוליטי היחידי יכול להגיע כהתנגדות מהקואליציה. לכן צריך יותר בלמים מחוץ למשחק הפוליטי".

המחקר סוקר את ההיסטוריה של הביקורת השיפוטית בעולם ומבקש להראות שהיום ביקורת שיפוטית היא נורמה מקובלת. למעלה מ- 85% מהמדינות כוללות מנגנונים של ביקורת שיפוטית ללא מודל אחיד. חשוב להזכיר כי בישראל יש רק 11 זכויות מוגנות בחוקי יסוד. אין חופש דת, שוויון או ביטוי באופן מפורש - זכויות המוגנות במדינות רבות. ברוב חוקות העולם יש בממוצע 35 זכויות.

המודל האמריקאי המאופיין בביקורת חזקה ומבוזרת. כל ערכאת בית משפט יכולה להפעיל ביקורת שיפוטית. זאת, בניגוד למודל האירופאי שיש בית משפט חוקתי שיכול לערוך ביקורת שיפוטית. באנגליה יש מודל שאותו מכנה רוזנאי "ביקורת שיפוטית חלשה" שבמסגרתה ביהמ"ש לא יכול לבטל חוקים אלא רק להצהיר שהחוק לא עולה בקנה אחד עם האמנה האירופית. לאור החולשות המוסדיות בישראל, לדעת רוזנאי, לא ראוי לאמץ מודל זה באופן מלא אלא ליצור מודל ביניים בין ביקורת שיפוטית חזקה לחלשה.

עוד כתבות

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל-על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה, וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של ווייזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; קרפור נופלת לאחר פרסום הדוחות

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● ההוראה האחרונה של באפט: צמצום החזקות בחברת אפל ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

"מה שצריך למבצע ממושך": זינוק חד בצבירת הכוחות האמריקאים באזור

אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● "הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן והירי על מפגינים ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים