גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתי ראוי שבית המשפט יפסול חוקים? המחקר שמציע פשרה חדשה

בזמן ששר המשפטים דן במודל הראוי לביקורת שיפוטית, פרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי, ערך מחקר מטעם המכון לדמוקרטיה ומציע מודל ביניים, שלפיו העליון יפסול חוק רק ברוב של 6 שופטים מ-9, ללא פסקת התגברות ● "זו נקודת אמצע סבירה שכולם יכולים להסכים לה"

שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שופטי בית המשפט העליון / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

הוועדה שהקים שר המשפטים, גדעון סער להסדרת היחסים בין הרשות המחוקקת לרשות השופטת במסגרת כינון "חוק יסוד: החקיקה" תתכנס בשבוע הבא פעם נוספת לאחר שקיימה בחודשים האחרונים מספר ישיבות. הוועדה מנסה להגיע להסכמות, משימה מאתגרת ביותר נוכח מגוון הדעות.

ועדת סער דנה ביחסים בין רשויות השלטון - האם וכיצד יוכל בית המשפט להפעיל "ביקורת שיפוטית" ולפסול חוק שהכנסת חוקקה בנימוק שהוא בלתי חוקתי; והאם ראוי לחוקק "פסקת התגברות", שמטרתה לאזן את הכוח הרב שיש בידי ביהמ"ש על ידי כך שהיא מאפשרת לכנסת לחזור ולחוקק חוקים שנפסלו על ידו.

יניב רוזנאי / צילום: כדיה לוי

המכון הישראלי לדמוקרטיה פנה לפרופ' יניב רוזנאי, מומחה למשפט חוקתי השוואתי מאוניברסיטת רייכמן-המרכז הבינתחומי הרצליה, בבקשה לערוך מחקר כדי לבחון אילו מודלים של ביקורת שיפוטית קיימים בעולם, מה המודל הראוי לישראל והאם ראוי לאמץ "פסקת התגברות". 

המחקר שערך רוזנאי כולל השוואה בינלאומית שטרם נעשתה ומציע מודל ביניים ממוסד ומצומצם הכולל התערבות של ביהמ"ש בחקיקת הכנסת בהרכב של תשעה שופטי ביהמ"ש העליון ברוב מיוחד של שני שלישים (6 שופטים) וללא פסקת התגברות - היינו ללא מתן אפשרות לכנסת להתגבר על פסילת החוק על ידי חקיקתו מחדש. כיום, גם בתי משפט השלום יכולים לקבוע שחוק אינו חוקתי ואין דרישה לרוב מיוחס. 

לדברי רוזנאי, הוא ניסה להתאים את המודל לתרבות הישראלית ולא להתנתק מהמכלול שיתאים להסדרים הפוליטיים והחברתיים בישראל. "ההצעה שלי היא נקודת אמצע סבירה שגם השמרניים אמורים להסכים לה וגם אלו שחשוב להם לשמור על היכולת של ביהמ"ש להגן על זכויות" אומר רוזנאי.

21 חוקים נפסלו

השאלה מהו מעמדם של חוקי היסוד והאם בית המשפט העליון יכול להתערב בחקיקה נמצאת במוקד דיון ציבורי, פוליטי ומשפטי סוער מזה שנים. חוקי היסוד בישראל לא קובעים הוראה מפורשת המסמיכה את בית המשפט לפסול חקיקה שסותרת את חוקי היסוד. הסמכות נובעת במשתמע, ולכן נשמעות טענות נגד סמכותו של ביהמ"ש להתערב. במהלך השנים הוצע לרסן את סמכויות ביהמ"ש העליון ולחוקק פסקת התגברות שתאפשר לכנסת להתגבר על החלטות של ביהמ"ש.

ב-25 השנים האחרונות פסל ביהמ"ש העליון 21 חוקים בשל היותם לא חוקתיים. האחרון שבהם היה ביולי השנה, כאשר בג"ץ קבע בהרכב של תשעה שופטים כי סעיף חוק המאפשר לשלול קצבאות מהורי קטין שמרצה עונש מאסר על עבירות ביטחוניות אינו חוקתי ופוגע בזכות לשוויון. בג"ץ נתן לכנסת פרק זמן של שנה לבחון את הפגמים שנפלו בחוק.

"חוק יסוד: החקיקה" אמור לקבוע לראשונה באופן ברור את דרך התערבות בית המשפט בחקיקת הכנסת ולהסדיר מנגנון של ביקורת שיפוטית - מי יוכל לפסול ובאילו נסיבות. חלק מרכזי בעבודת הוועדה היא לבחון הפרדה בין חקיקת חוקי יסוד לחקיקה רגילה שכיום מוכרעת ברוב רגיל.

הוועדה להסדרת היחסים בין הרשויות, כוללת בנוסף לסער את השרה איילת שקד מימינה, השרה קארין אלהרר מיש עתיד, ח"כ פרופ' יוסי שיין מישראל ביתנו, ח"כ איתן גינזבורג מכחול לבן ומומחים מהאקדמיה מטעם חלק מהמפלגות - פרופ' מוטי קרמניצר מייצג את מרצ, פרופ' סוזי נבות את העבודה וד"ר חאלד גנאים מטעם רע"ם.

רוב מיוחד בעליון

במחקר עומד רוזנאי על החשיבות לעגן באופן מפורש לראשונה את הביקורת השיפוטית בחוק יסוד שיסמיך באופן מפורש את ביהמ"ש לפסול חוקים הסותרים הוראות של חוקי יסוד. לדבריו, עצם המחלוקת סביב שאלת סמכות הביקורת החוקתית פוגעת בלגיטימיות של בית המשפט.

רוזנאי מציע כי רק בית המשפט העליון יוכל לבטל חקיקה וזאת בהרכב מורחב של תשעה שופטים ברוב של שני שלישים (6 מול 3). לדברי רוזנאי, צריך לייחד את הסמכות רק לביהמ"ש העליון מאחר ו-"לא ראוי ששופט בערכאה נמוכה יתערב. ביקורת חוקתית דורשת ניסיון חוקתי ברמה הגבוהה ביותר. אלו שאלות ערכיות".

פרופ' קרמניצר החבר בוועדת סער מגיב להצעה זו במאמר, שבמסגרתו הוא מקבל את מרביתה, אך מסתייג מהדרישה המרכיזת לרוב מיוחד בעליון. לדעתו, ההצעה תיצור תמריץ ליצירת ״גוש חוסם״ בעליון של שופטים. במקום זאת הוא מציע למסד את הפרקטיקה של החזרת חוקים לא חוקתיים לכנסת לטובת תיקונם בפרק זמן קצוב.

רוזנאי מצידו מציע כי רק אם החוק ייפסל ברוב רגיל בעליון, הוא יוחזר לבחינה מחודשת בכנסת. לדבריו, "במקרים שאין שני שליש (מקרב 9 השופטים, נ' ש'), ראוי לקחת צעד אחורה ולא להתערב - שיקול הדעת של השופטים הולך צעד אחורה לטובת שיקול הדעת של הפוליטיקאים". מודל דומה קיים במדינות שונות כמו דרום קוריאה, מקסיקו, צ'ילה ופרו שבהן ניתן לבטל חוקים רק ברוב מיוחד של שופטים.

לא לפסקת התגברות

לאור הדרישה המוצעת לרוב מיוחד בקרב שופטי העליון לפסילת חוק, אין מקום לעמדתו של רוזנאי לאמץ את פסקת ההתגברות. "ההצעה שלי מעבירה כוח מהרשות השופטת לרשות המחוקקת במקומות לא ודאיים, שאין בהם תמימות דעים. אני מנסה לקחת מהמודל של ביקורת שיפוטית חזקה ולהכניס בו אלמנטים של ביקורת שיפוטית חלשה", מסביר רוזנאי. בנקודה זו צפויה התנגדות מהצד השמרני בוועדה - סער ושקד שצפויים לעמוד על קיומה של פסקת ההתגברות.

לצד זאת, אם תיקבע פסקת התגברות, רוזנאי מציע כי ייקבע שהרוב הנדרש בכנסת לחקיקת חוק שאינו תואם את חוקי היסוד יהיה גדול, כך שיבטיח הגנה על זכויות הפרט. לדבריו "התגברות עשויה להזיז את המטוטלת יתר על המידה לצד שמחזק את הכוח השלטוני אל מול זכויות ופחות הגנה חוקתית".

בנוסף, מציע רוזנאי שלא לקבוע אי שפיטות חוקתית בתחומים שנויים במחלוקת - כלומר לאפשר התערבות של העליון בחקיקת הכנסת גם בתחומים אלו. "לאור הצורך בהגנה על עקרונות חוקתיים, על זכויות אדם ועל שלטון החוק, מוצע שלא להגבילה (את השפיטות החוקתית, נ' ש') בחקיקה". זאת לדבריו, לנוכח הצמצום המוצע של סמכות ההתערבות של ביהמ"ש בחקיקה.

נורמה חוצת מדינות

רוזנאי מציין במחקר כי בהינתן החולשות של הכנסת יש חשיבות שיהיה מנגנון של ביקורת שיפוטית. לדבריו, במדינות הדמוקרטיות יש ביזור של הכוח השלטוני, למשל שני בתים בפרלמנט או משטר נשיאותי שבו ראש הרשות המבצעת (הנשיא) נבחר במנותק מהפרלמנט.

"ישראל היא המדינה היחידה הדמוקרטית שאין לה מנגנון ביזור כח פוליטי וגם אין משטר פדרלי המהווה מעין הפרדת רשויות אנכית", אומר רוזנאי. "המגן היחידי הוא ביהמ"ש כי הבלם הפוליטי היחידי יכול להגיע כהתנגדות מהקואליציה. לכן צריך יותר בלמים מחוץ למשחק הפוליטי".

המחקר סוקר את ההיסטוריה של הביקורת השיפוטית בעולם ומבקש להראות שהיום ביקורת שיפוטית היא נורמה מקובלת. למעלה מ- 85% מהמדינות כוללות מנגנונים של ביקורת שיפוטית ללא מודל אחיד. חשוב להזכיר כי בישראל יש רק 11 זכויות מוגנות בחוקי יסוד. אין חופש דת, שוויון או ביטוי באופן מפורש - זכויות המוגנות במדינות רבות. ברוב חוקות העולם יש בממוצע 35 זכויות.

המודל האמריקאי המאופיין בביקורת חזקה ומבוזרת. כל ערכאת בית משפט יכולה להפעיל ביקורת שיפוטית. זאת, בניגוד למודל האירופאי שיש בית משפט חוקתי שיכול לערוך ביקורת שיפוטית. באנגליה יש מודל שאותו מכנה רוזנאי "ביקורת שיפוטית חלשה" שבמסגרתה ביהמ"ש לא יכול לבטל חוקים אלא רק להצהיר שהחוק לא עולה בקנה אחד עם האמנה האירופית. לאור החולשות המוסדיות בישראל, לדעת רוזנאי, לא ראוי לאמץ מודל זה באופן מלא אלא ליצור מודל ביניים בין ביקורת שיפוטית חזקה לחלשה.

עוד כתבות

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

מפגינים פרו פלסטינים משתלטים על בניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: Associated Press

מאחורי המפגינים האנטישמיים עומדים גופים עם כיסים עמוקים

מעט מאוד ידוע לגבי ההון שנשפך על המחאות האנטישמיות המבעבעות בקמפוסים בארה"ב, אבל ברור שהן לא ספונטניות - זהו מאבק ממומן ומתוכנן היטב ● דוח חדש של מכון NGO Monitor, ששיתפו דמויות כמו ביל אקמן ואילון מאסק, חושף את הארגונים מאחורי ההפגנות הקיצוניות וחלק ממקורות המימון שלהן, ובראשם שניים: ג'ורג' סורוס והאחים רוקפלר

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

מאנגר ובאפט באסיפת משקיעים קודמת של ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"מעבר לעידן חדש": האסיפה השנתית של ברקשייר כבר לא תהיה אותו הדבר

משקיעים נערכים לתחושת "כיסא ריק" בכינוס השנתי של ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי בשבת ● זאת לאחר שבנובמבר שעבר הלך לעולמו צ'רלי מאנגר, יד ימינו הוותיק של המנכ"ל והמשקיע האגדי וורן באפט ● המשתתפים יחפשו רמזים לעתיד הניהולי של ברקשייר

זירת החיסול של חסן מהדווי בדמשק, סוריה / צילום: ap, Omar Sanadiki

דיווחים בסוריה: לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - ישראל תקפה בדמשק

למרות האופטימיות המצרית, חמאס טרם השיב להצעה ובכיר בארגון הטרור הצהיר כי "עמדתנו שלילית" ● לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • תא"ל שלומי בינדר ימונה לתפקיד ראש אגף המודיעין ותא"ל אבי בלוט ימונה לתפקיד מפקד פיקוד מרכז • עדכונים בולטים

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

בסכום של 13 מיליארד דולר: הכירו את מטוסי "יום הדין" החדשים של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

תיירים באקרופוליס, יוון. יחס החוב־תוצר במדינה הגיע ב־2023 לרמה הנמוכה ביותר מאז 2010 / צילום: Reuters, Beata Zawrzel

הפתעה כלכלית באירופה: מדינות ה"פריפריה" מובילות את הצמיחה ביבשת

כלכלות דרום אירופה רשמו צמיחה מהירה ב־2023, בעוד שגרמניה וצרפת התכווצו, ובכך הפכו את המגמה ביבשת ● איטליה, ספרד, פורטוגל ויוון מצליחות לצמצם את החובות שצברו במשבר 2008 ובקורונה, אך מומחים טוענים כי כדי לשמר את השגשוג דרושים שינויים מבניים

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"