שביתה במעונות היום / צילום: Shutterstock
כדי לקבל הצצה לסדר העדיפויות של שרי הממשלה, מספיק לראות מה עובר על ארגוני מעונות היום לפעוטות שמאז חודש אוגוסט מנסים לקבל תשומת-לב ממשלתית ללא הועיל. הם איימו באוגוסט וביקשו משא-ומתן על שכר המטפלות, אך במשרד האוצר והכלכלה העדיפו להתעלם. בשבוע שעבר הם השביתו בכל בוקר לשעתיים, ועדיין איש מהשרים לא שם את הנושא על השולחן, ואפילו היום כשהשביתה יצאה לפועל - התקשינו לקבל התייחסות רצינית של מי ממקבלי ההחלטות.
אם את האיום ששיגרו מפעילי המעונות באמצע חודש אוגוסט, הייתה משגרת יפה בן דוד - לא הייתה שביתה היום שכוללת 60 אלף פעוטות בגילאי לידה עד שלוש ואת הוריהם, ודאי ששכר המטפלות לא היה נראה כך לאורך שנים ואולי, רק אולי, ניתן היה לראות משא-ומתן רציני ושינויי עומק במקומות שבהם בפועל מגדלים את הילדים הצעירים ביותר בין 7 וחצי בבוקר ל4 וחצי אחר-הצהריים.
אגף מעונות היום החבוט נע ונד בין משרדים בשנים האחרונות, השרים שמקבלים את המטה לידיהם בדרך כלל מעדיפים לעסוק בבינוי מעונות אבל מתעלמים משכר המטפלות (המחפיר, יש לציין). ונוסף לכל הצרות - בעוד חודשיים יעבור האגף לאחריות משרד החינוך והשרה יפעת שאשא ביטון, מה שגורם לכך שבזמן הביניים הזה גם במשרד הכלכלה שהאגף חונה אצלו כעת, לא ממהרים לפתור את הבעיות וטוענים - נדרשת עבודה ארוכה. עדיף לחכות.
שתי שיחות שקיימתי אמש הראו את עומק הפערים. לא מדובר בכסף שנדרש להקצות לפתרון - מיליארד שקל ומעלה. אלא בסוגיית הבעלות. כשאין בעלבית למעונות היום - איש לא דופק על השולחן באגף התקציבים כדי לדרוש עבורם. משרד האוצר מנהל את המגעים בשיטה של המשרד - לא מוציאים כסף, כי אחרי ויצו ונעמת יבואו אחרים ויידרשו עוד. כי מדובר "רק" ב-40 אלף פעוטות להערכתם ולא במשבר הכולל מאות אלפי ילדים. ונוסף על כך - עכשיו עובדים על התקציב, היתר יחכה.
שיחכו
מי שמובילים את השביתה, מבחינתם בצדק, לא רוצים לחכות למחר או לדחות את השביתה שכוללת 60 אלף ילדים (בחישוב שלהם), כי מחר אין מי שמבטיח להם שיילחם עבור דרישותיהם. שרת החינוך אומרת זה עוד לא אצלה. שרת הכלכלה טוענת זה תיכף לא אצלי - והמטפלות? והילדים? נו, אם הם חיכו עד עכשיו שיחכו עוד.. ועוד.
דרישת הפתיחה של המעונות היא ל-120 מיליון שקל ראשוניים ומשא-ומתן ארוך על תנאי ההעסקה של המטפלות, שלעומת המורים והגננות, המשכורת החודשית בממוצע שלהן עומדת על כ-5,700 שקל ברוטו בחודש. לצורך השוואה, משכורת של סייעת לגננת בשלטון המקומי מתחילה על פי מדד של משרד הרווחה עומדת על כ-8,300 שקל ברוטו בחודש. באוצר הגיבו בגיחוך לדרישה וטענו שהמעונות מנצלות "ניצול ציני את ההורים" במאבקם.
אגב אומנות גלגול האחריות מסתירה עובדה יבשה אחת - בעוד נושא ההכשרות והפיקוח עוברים למשרד החינוך, נושא שכר המטפלות יישאר גם אחרי ינואר בידיה של השרה ברביבאי. אז למה לחכות לינואר? לא ממש ברור. אם אכן יימצא הגואל לבסוף בדמות שר או שרה שירצו לטפל בנושא - הם יצטרכו לחשיבת עומק ואולי לשינוי התשלום במעונות והעלאתו. התשלום היום עומד על בין 2,000-2,600 שקל במעונות בפיקוח, אם לא די בכך והמדינה לא תכניס את היד לכיס - ההורים יצטרכו לממן מכיסם עליית מחירים, אולי מוצדקת, כדי להפוך את שכר המטפלת להגון וראוי יותר.
לא מדובר ב"בבשורה" להורים ולא ב"שינוי", ולכן ממשלה שנשענת על הבטחות לעולם ורוד מונח על צמר גפן מתוק ולא רוצה להכניס את היד לכיסה, תידרש כאמור כדי לפתור את הבעיה הזו להכניס את היד לכיסם של ההורים - מעשה לא פופולרי בעליל. בינתיים הניסיון לגלגל את הבעיה הלאה - כשל. במעונות היום מסרבים להמשיך ולספוג את הנזק ובצדק.
לא ייתכן שביקרים לנו מכל יטפלו מטפלות מזדמנות, כי אף אחד לא מעוניינת להחזיק מעמד בשכר ותנאים כל-כך גרועים או שכיתות גן ייפתחו בהרכב חסר של מטפלות. ועד שיימצא האביר על הסוס או השר עם התקציב הבעיה הזו לא תפטר, ההשבתה היא עניין זמני אבל הבעיה עצמה היא תגדל ותתגלגל לפתחו של השר הבא, וזה שאחריו וכן הלאה. הילדים (והוריהם) יצטרכו לחכות.