מפעל כרמל אולפינים. הציבור זכאי להגיב להיתרים / צילום: אילן מלסטר, המשרד להגנת הסביבה
לפני כ-12 שנים אישרה הכנסת את אחד החוקים המשמעותיים שנחקקו לטובת הסביבה ובריאות התושבים: חוק אוויר נקי. מטרתו לצמצם את זיהום האוויר באמצעות כלים שונים שהעניק המחוקק למשרד להגנת הסביבה. כך למשל, הונהג משטר היתרי פליטה על מפעלים שפעילותם מייצרת זיהום אוויר, לצד קביעת קנסות ואף עונשי מאסר לעוברים על החוק.
עשור לאחר חקיקת החוק, צמצום בפליטות המזהמים בתעשייה חסך למשק 115 מיליארד שקל - כך לפי המשרד להגנת הסביבה. אלא שבארגוני הסביבה הביעו מורת-רוח מאופן יישום החוק וטענו להיעדר שקיפות מצד המשרד להגנת הסביבה בתהליך מתן היתר הפליטה, באופן שלא מאפשר לציבור להבין את השיקולים לעומקם, ולבחון אם ניתנו הקלות רחבות למפעל כזה או אחר.
פסיקה של בית המשפט העליון שהתקבלה באחרונה בעניינו של מפעל מקבוצת בז"ן, תשליך באופן רחב על ההתנהלות של המשרד להגנת הסביבה מול המפעלים הנדרשים להיתר פליטה, ותיאלץ אותו לחשוף את כלל המסמכים הנוגעים להיתר, לרבות תכתובות, - ולא להסתפק רק בפרסום ההיתר הסופי להערות הציבור.
עיכוב בפרסום הטיוטה
תחילתה של הפרשה לפני כשלוש שנים, אז עתרה יו"ר התנועה הירוקה, יעל כהן-פארן, למחוזי לחייב את המשרד להגנת הסביבה לפרסם את כל המסמכים הנוגעים לקביעת היתר הפליטה של מפעל כרמל אולפינים (כאו"ל) מקבוצת בז"ן במפרץ חיפה, העוסק בייצור פולימרים לתעשיית הפלסטיק, ב-2016. זאת, מאחר שמנגנון שיתוף הציבור בחוק נועד להבטיח שהאסדרה תיעשה בהתאם לאינטרס הציבורי ושקולו של הציבור יישמע. רק בינואר האחרון טען המשרד להגנת הסביבה כי כאו"ל הפר את היתר הפליטה באופן שגרם לזיהום אוויר חוזר ובלתי סביר. בנוסף, ברשימת המפעלים המזהמים בישראל, ניצב המפעל במקום הרביעי.
כהן-פארן טענה כי המשרד להגנת הסביבה "ניהל 'מו"מ' עם המפעלים והסתיר אותו מהציבור, ורק אחרי שהגיע לסיכום שבפועל היטיב עם המפעלים, הובא המידע בפני הציבור. זהו מצג שווא של שקיפות. הציבור נמצא בעמדת נחיתות כשההתמקחות באותו שלב היא כבר על הפשרה שנעשתה".
במשרד טענו כי חובת הפרסום אינה חלה על תכתובות בין הרשות המינהלית למגיש הבקשה, שנועדו לאפשר את גיבוש תנאי ההיתר. במשרד אף טענו כי למעשה מדובר בעניין שיכול "לפגוע בציבור", שכן הוא "יוצף במידע".
שופט המחוזי בירושלים, מרדכי כדורי, קיבל את העתירה וקבע כי המשרד להגנת הסביבה יפרסם באתר האינטרנט שלו את כל המסמכים והתכתובות הקשורים לבקשה להיתר הפליטה של כאו"ל בין הגשת הבקשה להיתר לבין פרסום טיוטת ההיתר לעיון הציבור. המשרד ערער לעליון, אולם הוא משך את הערעור לאחר שהעליון הבהיר לפני כשבועיים כי הוא ממליץ שלא לעמוד על הערעור שכן לשון החוק ברורה. עד כה טרם פורסמו לציבור המסמכים הרלוונטיים.
זכות הציבור להגיב
כהן-פארן מסבירה כי עתירתה הוגשה לאחר בקשות חוזרות ונשנות לקבלת מידע מהמשרד להגנת הסביבה לגבי השיקולים להיתר הפליטה שקיבלה כאו"ל. לדבריה, ההיתר "לא החמיר עם המפעלים כי אם בפועל הקל עליהם". כך, בצו שקדם לתקופת ההיתר, הערך המקסימלי של הפליטה הועמד על 150 מ"ג למ"ק ובטיוטת ההיתר הערך הועלה ל-200 מ"ג למ"ק.
"המפעלים המזהמים לא אמורים להתדיין עם המשרד להגנת הסביבה באופן שמוסתר מהציבור, בפרט כאשר החוק מגדיר מפורשות את נושא השקיפות", אומרת כהן-פארן. "היתר פליטה הוא היתר לזהם, ולזיהום יש השלכות על הציבור שנחשף אליו. הציבור זכאי להגיב על ההיתרים לפי החוק, מאחר שהוא הנפגע מהזיהום.
"המשרד להגנת הסביבה אמור להגן על הציבור ובריאותו, ולא על רווחי המפעלים. המשרד יכול וצריך להביא לכך שתקנות אוויר נקי יהיו תואמות לערכים שמגנים על בריאות התושבים. היתרי הפליטה חייבים להתאים לערכים אלו".
עו"ד חיה ארז וחגי אלקלעי שייצגו את כהן-פארן בעתירה, אומרים כי "חוק אוויר נקי ביקש לתת לציבור מידע מלא על מקורות פליטה, בשביל לאזן, ולו באופן חלקי, את פערי הכוחות הקיצוניים שבין המפעלים לבין הציבור הרחב בגיבוש ההיתר. במקום לפעול בהתאם ללשון החוק ורוחו, המשרד להגנת הסביבה ניהל קרב עיקש על רצונו להסתיר מידע מהציבור, לכאורה על מנת למנוע מהציבור 'הצפת מידע'. המחוזי, כמו גם העליון, הבהירו שזאת עמדה שלא מתקבלת על הדעת. ניתן לקוות שההכרעה הברורה, תביא לשינוי בהתנהלות המשרד".
"הרוצח השקט של 7 מיליון בני אדם בשנה"
זיהום האוויר, המכונה גם "הרוצח השקט", מוביל למותם של כ-7 מיליון בני אדם בעולם, ובישראל, למותם של כ-2,500 בני אדם בשנה, בהערכת חסר. השלכותיו הן הרות אסון - בריאותית וכך גם כלכלית. בעוד שאת מחירו של זיהום האוויר ממקורות שונים - משק החשמל, התחבורה או התעשייה, משלמים ככל האזרחים, את נזקיו של אותו זיהום - ניתן לא אחת למנוע מראש. בסקטור התעשייה, מדובר לא אחת בטכנולוגיות שונות להפחתת פליטות. על כן, לגיבוש היתר הפליטה ישנה חשיבות מכרעת, שכן הוא מאפשר למשרד להגנת הסביבה לפקח על המפעלים, ולפעול במסלול ענישתי אילו יש צורך בכך.
בתחילת החודש, הפיץ ארגון הבריאות העולמי עדכון שנחשב דרמטי, ובו קבע כי תקני מזהמי האוויר השונים לפיהם המליץ למדינות לפעול ולהגביל בין היתר את הזיהום המותר למפעלי התעשייה, הם גבוהים מדי, ויד לעדכנם כדי למנוע תחלואה ותמותה מאסיביות. זאת, כאשר בישראל ישנם גם ערכים גבוהים יותר מהמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי עוד טרם העדכון. כך למשל, בעוד שהארגון קובע כעת שעבור חלקיקים נשימיים קטנים מ-2.5 מיקרון (PM2.5) יש להפחית את הערך היממתי מ-25 מ"ק היום ל-10 מ"ק, בישראל מדובר בערך יומי של 37.5. למרות שבימים אלו פרסם המשרד להגנת הסביבה להערות הציבור עדכון (כמתחייב בחוק) לתקנות אוויר נקי, להמלצות החדשות של ארגון העולמי, אין עדיין ביטוי בדברים.
עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, אומר כי שקיפות בנושא ההיתרים היא קריטית, בעיקר לאור גיבוש מחודש של תקנות אוויר נקי. לדבריו, "זה מכבר פרסם ארגון הבריאות העולמי את הצורך להחמיר מאוד את ערכי הסביבה של מזהמי אוויר שונים, כדי להפחית את התחלואה והתמותה הנגרמות בשל זיהום האוויר. חוק אוויר נקי, והיתר הפליטה הנגזר ממנו, הם כלי מרכזי וחשוב להוביל להפחתת פליטות מזהמים מהתעשייה. שקיפות מלאה של ההליך לקבלת ההיתר, על כל המסמכים והתכתובות הנלווים, תוכל לחשוף את השיקולים השונים העומדים בבסיסו של כל היתר והיתר, ולהבטיח שטובת הציבור הרחב ובריאות הציבור עומדים מעל לכל".
המשרד להגנת הסביבה: "בוחנים את השינויים שיידרשו"
המשרד להגנת הסביבה מסר בתגובה: "המשרד בוחן את השינויים שיידרשו לטיפול בבקשות היתרי פליטה נוכח הפסיקה, וכן את ההשלכות הרחבות של המצב שנוצר על הליכי ההסדרה הרלוונטיים.
לגבי הטענה שהמשרד עדיין לא פרסם את החומרים, נבהיר כי המשרד פרסם חומרים בעקבות פסק הדין. באת כוח העותרים פנתה לאחרונה וטענה כי ישנם חומרים נוספים שנדרש לפרסם, ולכן נעשית בדיקה נוספת של הטענה.
"לעניין החמרת ערכי היעד בפרסום האחרון של ארגון הבריאות העולמי (WHO), פרסום ערכי היעד המעודכנים של ארגון הבריאות העולמי נעשה לאחר שהמשרד הפיץ להערות הציבור טיוטה של תקנות ערכי איכות אוויר. נוכח הפרסום החדש, המשרד בוחן את עדכון ערכי היעד בימים אלו".