גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת מו"מ קיבוצי בנשר: העובדים דורשים לקבל מידע על חשיפתם לזיהום אוויר במהלך תהליכי הייצור

על רקע כוונת החברה לפתוח את ההסכמים הקיבוציים של העובדים דורש הוועד מההנהלה לספק נתונים הנוגעים לפליטת חומרים מזהמים בתהליך הייצור במפעל ● בנשר אומרים: "השימוש בחומרים ודלקים חליפיים נעשה תחת כל ההיתרים הנדרשים ותוך עמידה בכל הדרישות הרגולטוריות המחמירות והקפדניות בנושא"

מפעל נשר ברמלה / צילום: אבי שאולי
מפעל נשר ברמלה / צילום: אבי שאולי

לקראת תחילת המשא ומתן הקיבוצי במפעלי נשר, דורש ועד עובדי המפעל מהנהלתו לספק להם נתונים הנוגעים לפליטת חומרים מזהמים בתהליך הייצור במפעל. זאת, כאשר לפי הוועד, מאז הגדלת הכמויות והחומרים החדשים שנכנסים לשריפה בהליכי הייצור השונים במפעל, עובדים רבים חוששים לבריאותם.

לאחר שההנהלה, כך לפי העובדים, לא השיבה לבקשת הוועד בישיבות משותפות לקבלת נתונים אודות חשיפת העובדים. "לרעילות חומרים מסוכנים המיועדים לשריפה במפעל ואודות מידת רעילות לה עובדים חשופים בפליטת דיוקסינים לאוויר ביחס לריכוז המקסימלי המותר", פנה הוועד להנהלת העובדים באמצעות עורכי דינו. זאת, כאשר לאחרונה הביעה החברה את רצונה לפתוח את ההסכמים הקיבוציים של העובדים, כדי לשנות את מבנה השכר ולבצע שינויים ניהוליים וארגוניים.

פישר אבי / צילום: איל יצהר

במכתב ששיגר ועד העובדים באמצעות עו"ד אסתר הרשקוביץ רונן לאבי פישר, יו"ר דירקטוריון נשר ואלדד בן משה, מנכ"ל נשר והגיע לידי "גלובס", נכתב כי "העובדים, שהם המשאב החשוב ביותר לחברה, נחשפים לכמויות אדירות הולכות וגדלות של חומרים מסוכנים הנשרפים במפעל. מדובר במאות סוגים של חומרים מסוכנים. העובדים נחשפים לתוצרים מסוכנים של שריפת פסולת מסוכנת. כלומר, העובדים נחשפים לרמת רעילות של חומרים מסוכנים (דיוקסינים) הנפלטים לאוויר ונושמים את הדיוקסינים המסוכנים הללו. אי גילוי הנתונים הללו מהווה חוסר תום לב והפרת חובת הגילוי של הנתונים הנדרשים לצורך קיום משא ומתן".

"מיישמים את עקרון הכלכלה המעגלית"

ברקע פתיחת הסכמי העבודה, דורשים עובדי החברה מהנהלת נשר לחשוף בפניהם נתונים הנוגעים לסביבה ולבריאות העובדים. כך דורשים העובדים לדעת האם שריפת הפסולת והאדמות המזוהמות בנשר נעשית תחת ההיתרים הנדרשים, האם פעילות החברה בכל הנוגע לאדמות מזוהמות, שריפת פסולת וחומרים שונים הינה תחת חברת נשר או חברה אחרת, ודורשים לקבל נתונים אודות סוגי החומרים הנשרפים בנשר, תנאי האחזקה שלהם ומידת החשיפה של העובדים לחומרים המסוכנים בעת אחזקתם, טרם שריפתם. עוד דורשים העובדים לדעת מהן הכנסות נשר מפעילות החברה הנוגעת לאדמות מזוהמות, שריפת פסולת, וכלל החומרים הנשרפים בנשר.

בתגובה לדברים הללו, אומרים בנשר: "מפעל נשר עושה שימוש בחומרי גלם חליפיים ובדלקים חליפיים, כמקובל בתעשיית המלט העולמית, ובכך תורם תרומה סביבתית משמעותית, ובכלל זה - צמצום הטמנת אשפה במדינת ישראל, מזעור השימוש במשאבי טבע והפחתה בפליטת גזי חממה. בכך מיישם המפעל, הלכה למעשה, את עקרון הכלכלה המעגלית.

"השימוש בחומרים ודלקים חליפיים נעשה תחת כל ההיתרים הנדרשים ותוך עמידה בכל הדרישות הרגולטוריות המחמירות והקפדניות בנושא, הן בהיבטי איכות הסביבה והן בהיבטי גהות תעסוקתית, כפי הידוע היטב גם לוועד העובדים" .

במקום השלישי ברשימת המפעלים המזהמים של המשרד להגנת הסביבה 

מפעל נשר רמלה פועל תחת היתר פליטה והיתר חומרים מסוכנים, שניתן על ידי המשרד להגנת הסביבה. הוא גם אחד המפעלים הגדולים בישראל, וברשימת המפעלים המזהמים ביותר בישראל של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, הוא ממוקם במקום השלישי. במסגרת פעילותה, מפעילה נשר כבשנים גדולים, המסוגלים לספק את הטמפרטורה הנדרשת לייצור מלט. הכבשנים שורפים דלקים מסוגים שונים, וכך גם פסולת ואדמות מזוהמות המשונעות למפעלי נשר מרחבי הארץ.

בבדיקה שקיים המשרד ותוצאותיה התפרסמו בחודש ינואר, עלה כי קיים זיהום אוויר הגבוה מערכי התרעה באזור התעשייה ברמלה; בסוף השבוע, כאשר מופסקת העבודה במפעלי הבטון ומצומצמת הפעילות בנשר, אין חריגות אך הערכים עדיין גבוהים. במשך שלושה חודשים, נרשמו באזור 45 חריגות יממתיות מעל ערך הסביבה המוגדר בחוק אוויר נקי, ו-39 מעל ערכי ההתרעה.

חריגה מערך התרעה משמעותה, לפי הקבוע בחוק אוויר נקי, כי בחשיפה לזמן קצר, היא גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה. עם זאת, הבדיקה כאמור נעשתה באזור התעשייה עצמו, בסמוך לארבעה מפעלי בטון, וכן מפעלי גילוון וחומרי גלם לתעשיית המזון.

כך או כך, פעילותו של מפעל נשר אינה חפה מזיהום סביבתי. בשל העיסוק של המפעל בחומרים מזהמים - בין אם מדובר בדלקים פוסיליים, פסולות או אדמות מזוהמות, לפעילות המפעל ישנו אימפקט סביבתי. כל למשל, 71% מפליטות תחמוצות החנקן בשנת 2020 בישראל, מיוחדות לשלושה מקורות: תחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג, ומפעלי נשר ברמלה. בשנה זו, אגב כך, לראשונה הפליטה בתחנת הכוח של חברת החשמל רוטנברג באשקלון היתה נמוכה מפליטת נשר מפעלי מלט ישראליים ברמלה .

טענות ועד העובדים בדבר חששות העובדים מפני זיהום האוויר אליו הם חשופים, הן חדשות, ולא הועלו בעבר במשאים ומתנים שהתקיימו מול הנהלת החברה. הנהלת המפעל, מצידה, דוחה את טענות הוועד, כאשר לדבריה לעובדים לא נשקף סיכון, שכן נהלי העבודה מבוססים על דרישות בטיחות מחמירות ועמידה בכלל ההיתרים להם נדרש המפעל מטעם המשרד להגנת הסביבה.

פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית סמי שמעון, אומר כי "מפעל נשר רמלה הוא אחד מהמפעלים המזהמים ביותר בישראל, לפי הדוחות של המשרד להגנת הסביבה ולפי נתוני ניטור האוויר בארובות המפעל וסביבו. יחד עם זאת, כפי שהעובדים טוענים, גם הציבור הרחב לא יודע מה טיב הפסולות והקרקעות המזוהמות שמטופלות במפעל, באישור המשרד להגנת הסביבה, ומה הסוג והכמות של חומרים מזהמים ומסרטנים רבים, דוגמת דיוקסינים, שנפלטים מחוץ לגדרות המפעל.

"יכול להיות שבסיפור שלפנינו מדובר בסכסוך בין העובדים להנהלה, ואם העובדים עובדים לפי הנהלים ומצוידים בציוד המגן הנדרש בחוק הם לא חשופים לזיהום ברמה מסכנת. אולם חשוב לזכור שהציבור שחי סביב למפעל לא יכול להתמגן מהזיהום שנפלט ממנו, ועל כך העובדים, ההנהלה והמשרד להגנת הסביבה צריכים לתת את הדעת".

עוד כתבות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן ישלם 370 אלף שקל פיצוי על איחור במסירה בפרויקט תמ"א 38

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר הנוגע לאיחור במסירה חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: אין הצדקה אמיתית לגל הנרחב של העלאות המחירים

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?