בניין אתר וואלה בתל אביב / צילום: תמר מצפי
רועי שושן, ראש מערכת החדשות לשעבר של וואלה, שוטח טענות חמורות על התנהלותו של ערן טיפנברון, העורך הראשי של וואלה, וטוען כי כבר בסמוך למינויו הוא החל להתערב במספר החלטות עריכתיות הנוגעות לפוליטיקאים, פעל לקידום אינטרסים אישיים של איש עסקים המיודד עם הבעלים החדש של וואלה (אלי עזור- ע.ב.ל) ושל חברה שראשיה מצויים בקשרים מסחריים עם האתר. בנוסף לכך, שושן טוען כי טיפנברון שוחח עם אישיות פוליטית בכירה לגבי המשך העסקתו של עיתונאי במערכת.
הטענות מוצגות כחלק מתביעה שהגיש שושן לבית הדין האזורי לעבודה באמצעות איל וייס, מנהל המחלקה המשפטית של ארגון העיתונאים.
שושן טוען כי טיפנברון, שהוא עד תביעה במסגרת תיק 2000, נכנס לתפקידו כעורך וואלה שבועות ספורים לפני תחילת שלב ההוכחות בתיק 4000 והפגין "מעורבות יוצאת דופן" בכל הנוגע לזהות הכתב שיסקר את תחילת המשפט. זמן קצר לאחר כניסתו של טיפנברון לתפקיד הודיע כתב המשפט של וואלה על עזיבתו, וכששושן הציע מועמדת להחלפתו, טיפנברון סיכל את מינויה והבהיר כי הוא נמצא במגעים עם שני מועמדים לתפקיד, תוך שהוא מסרב, באופן חריג, לחשוף בפני שושן, ראש מערכת החדשות בוואלה באותה עת, את זהותם.
מהתביעה עולה כי כבר עם מינויו של טיפנברון עלה בשושן השש לגבי עתידו באתר, ולכן הוא נפגש עם מנכ"ל וואלה דאז, עידו אשד, והביע בפניו את החשש שבתום מערכת הבחירות, שהייתה אז בעיצומה, יבקשו החליפו. שושן הבהיר כי הוא אינו מעוניין למלא את התפקיד התובעני במהלך תקופת הבחירות רק כדי למצוא את עצמו מפוטר מיד לאחריה, וכי אם אלה תוכניות החברה, בכוונתו להתפטר קודם לכן.
לטענת שושן, באותם ימים הוא קיבל הצעה לתפקיד בכיר בכלי תקשורת גדול ומוכר, שקל אותה והמתין לקבל הבהרות מהנהלת וואלה לגבי עתידו. למחרת הבהיר לו אשד כי פגש את טיפנברון, וכי אין כוונה להחליפו. גם בפגישה שנערכה בהמשך בין שושן לטיפנברון, הובהר לו כי טיפנברון מעוניין שהוא יישאר במערכת לזמן רב. הם גם שוחחו כיצד שושן פעל בתפקידו וכיצד הוא מוצא לנכון להמשיך לעבוד. לטענת שושן, טיפנברון תיאר את עבודתו כ"מצוינת", ובעקבות זאת הוא החליט להישאר בתפקידו ודחה את הצעת העבודה שקיבל.
בתביעה מוזכרים פרסומים בתקשורת שדלפו במסגרת תיק 4000, בהם התברר כי מקורב של נתניהו ניסה למנות את טיפנברון לעורך וואלה כבר ב-2016. לפי המסמך, אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר, טען בפני נציגי הפרקליטות כי השיקול המרכזי של בעל השליטה בחברה-האם בזק, שאול אלוביץ', ושל רעייתו איריס בהחלטות על העסקת עיתונאים בוואלה באותה עת, היה היכולת לשלוט בהם. לטענתו, יום לאחר הפרסום זומן ששון לשיחה אצל טיפנברון, בה הובהר לו כי מבקשים להחליפו במישהו "שיעיף את האתר באוויר". עוד נטען כי טיפנברון דחק בשושן לוותר על הליך השימוע, בטענה כי הוא "בכיר מדי" מכדי לקיים "סוג של שימוע".
"סמיכות הזמנים בין שיחה זו לבין הפרסומים אודות חלקו של מר טיפנברון בתיק 4000, ומעורבותו בסיקור תיקי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ,מעלים תמיהה של ממש. תמיהה זו מתעצמת נוכח הבהילות בה פעל מר טיפנברון שכבר בערב חג הפסח, ורגע לפני פתיחת שלב ההוכחות במשפט נתניהו, אצה לו הדרך לפעול לסילוקו של מר שושן מתפקיד ראש מחלקת החדשות של וואלה".
בהמשך זומן שושן לשימוע לפני פיטורים, במה שהוא מגדיר "עילות כלליות וערטילאיות" אודות "סגנון", "קו", "מדיניות" ו"חזון". לטענתו, למרות בקשות חוזרות ונשנות בעניין, לא פורטו ולא הוסברו הדברים באופן שמאפשר לו להתגונן מפני פיטוריו, וזאת כשלכל אורך תקופת עבודתו, ובפרט לאחר כניסתו לתפקיד של טיפנברון, לא עלתה מצד החברה או מצדו כל טענה על נושאים אלה.
בתביעה מתייחס שושן לטענה שמשרת ראש מערכת החדשות היא "משרת אמון", וטוען כי הדבר לא הוגדר בחוזה העבודה שלו, וממילא הובהר לו כי הוא זוכה לאמונו של טיפנברון, וכי הוא לא יפוטר מיד לאחר תקופת הבחירות. "על כן, יש לתמוה על כך שמיד לאחר תקופת הבחירות ורגע לפני תחילת שלב ההוכחות במשפטי נתניהו, העלתה החברה טעם זה בדיוק כדי לנסות ולהצדיק באופן סתום את פיטוריו של מר שושן", נכתב בתביעה.
עוד נטען כי "שושן פוטר בניגוד לדין, ללא שימוע, בערב פסח, בעודו שוהה בחופשת מחלה, ללא כל עילה ומבלי שניתנה לו הזדמנות להתגונן מפני פיטוריו. החברה סירבה להסביר לו את הסיבה האמיתית בגינה פוטר, זימנה אותו לשימוע בעודו חולה, ובמקביל הודיעה על מינוי מחליפו. השימוע של שושן, שממילא לא התקיים, גם לא תוכנן להתקיים בלב פתוח ובנפש חפצה, וההחלטה על פיטוריו התקבלה מבעוד מועד".
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.