גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם הנהלת התאגיד עברה על התנאים שנקבעו לייצוג המשפטי מול ועדת פרוקצ'יה?

לאחרונה פנתה הנהלת תאגיד השידור הציבורי לסמנכ"לים שלה ובדקה האם ירצו שעורכי דין יכינו אותם לקראת הופעתם בפני הוועדה שהוקמה לבחינת הטענות של התעמרות והטרדות מיניות ● אלא שוועדת המכרזים קבעה כי המשרד שנשכר למשימה לא יעניק ייעוץ פרסונלי וליווי מנהלים

משרדי תאגיד השידור הציבורי ''כאן 11'' / צילום: שלומי יוסף
משרדי תאגיד השידור הציבורי ''כאן 11'' / צילום: שלומי יוסף

האם הנהלת התאגיד עברה על התנאי שוועדת המכרזים קבעה - ואשר נתמך בהמלצת משרד המשפטים - לפיו משרד עורכי הדין מיתר, שנשכר ללוות את התאגיד לצורך הפעילות מול ועדת פרוקצ'יה - ועדת הבדיקה החיצונית לתרבות הארגונית בתאגיד - לא יעניק ייעוץ פרסונלי וליווי מנהלים?

לגלובס נודע כי הנהלת התאגיד פנתה לאחרונה בכתב לבעלי תפקידים בדרגות סמנכ"ל בארגון ובדקה האם הם זומנו להופיע בפני הוועדה, והאם הם מעוניינים בהכנה עם עורכי הדין שמלווים את התאגיד.

ייעוץ משפטי רחב

ועדת פרוקצ'יה הוקמה באוגוסט על ידי מועצת תאגיד השידור לאחר שבעיתון "הארץ" התפרסמה כתבת תחקיר של העיתונאית תמר קפלנסקי, שבה העידו עובדים ממחלקות שונות על התנהגות מתעמרת והטרדות מיניות. חברי הוועדה שנבחרו הם שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה, שתכהן כיו"ר הוועדה; פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד משה לדור; והסופרת ואשת הטלוויזיה לשעבר, כרמית גיא.

אילה פרוקצ'יה. יו''רית ועדת הביקורת / צילום: דוברות בתי המשפט

בכתב המינוי נקבע כי הוועדה תבחן את התלונות המוכרות, את דרך הטיפול על ידי התאגיד ותוצאותיהן, ותהווה כתובת עבור תלונות נוספות - הן בנושאים של הטרדה מינית, והן בנושאים של התעמרות בעבודה או יחס לא נאות. בכל העניינים האלה הוועדה תבחן את מכלול ההיבטים של יחסי העבודה והתרבות הארגון. הוועדה הייתה אמורה לסיים את עבודתה תוך 6-8 שבועות, אולם לאור ריבוי המופיעים בה קיבלה הארכה.

לאחר הקמת הוועדה התקשרה הנהלת התאגיד - אחרי מכרז - עם משרד עורכי הדין מיתר, שגם ליווה את ההנהלה בעת שהתמודדה עם דוח של מבקר המדינה. נציין כי לתאגיד מחלקה משפטית משלו, וכן כארבעה משרדי עורכי דין שנותנים לו ייצוג חיצוני. המשרדים הם פרל כהן צדק, משרד ליבליך מוזר, משרד משה ניסים, משרד עדי רכטר וכן עורך הדין דורי קלגסבלד. כאמור, משרדים אלה פועלים עם התאגיד מתוקף מכרזים שהתקיימו, כלומר התגמול שהם מקבלים עבור עבודתם נקבע מתוקף מחירי המכרז.

מאחר שחלק מההנהלה הבכירה של התאגיד, ביניהם היועץ המשפטי אסי קליין, נזכרו בתחקיר כמושאי תלונות הוחלט בהנהלה שלא להשתמש במשרדים שעמם כבר יש התקשרות - על מנת שלא ייווצר ניגוד עניינים. כך יצא לדרך התהליך המכרזי שבו נבחר משרד מיתר.

את התהליך צריך היה לאשר בוועדת מכרזים, שבראשה מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ. במסגרת הדיון שעסק בנושא, הבהיר הייעוץ המשפטי שההתקשרות עם מיתר אמורה להיות עניינית, ולא להוות ליווי של אנשים. למעשה, נקבע כי אחד התנאים לאישור ההתקשרות עם מיתר הוא שהמשרד לא ייתן ליווי איש ולא יכין את המופיעים והמזומנים בפני הוועדה, ויעסוק רק בעניינים טכניים.

הביקורת בכנסת

מדיון שנערך בנושא בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, עולה כי גם במשרד המשפטים - שאליו פנה התאגיד כדי לקבל ייעוץ בסוגיית ההתקשרות עם מיתר - הבינו כי ההתקשרות עם המשרד הינה לעניינים טכניים בלבד.

נציג משרד המשפטים, אבינועם סגל אלעד, הסביר שבתחקיר עלו בין היתר טענות על התנהלות הייעוץ המשפטי בתאגיד, ובנסיבות שנוצרו, כאשר יש ניגוד עניינים מובהק בטיפול, הועברה בקשה לייעוץ חיצוני - ובצדק.

לדבריו, לאחר בדיקה של משרד המשפטים עלתה ההבנה כי אין מנוס אלא לאשר את הבקשה של מינוי ייעוץ משפטי חיצוני, אולם ברירת המחדל חייבת להיות שייעוץ משפטי ניתן על היועצים המשפטיים של התאגיד. לדבריו, מצב שבו מכינים סמנכ"לים לקראת דיון הוועדה איננו תקין.

"בשיחת טלפון נאמר לי שהייעוץ המשפטי הוא כללי - למועצה, לא לאדם כזה או אחר", סיפר סגל אלעד. "אני לא מכיר שהגיעה בקשה לייעוץ פרטני לאדם כזה או אחר - זה כמובן חריג שלא עומד על הפרק".

עאידה תומא סלימאן, יו"ר הוועדה, וחברות כנסת נוספות, לא חסכו מנציגות התאגיד שהגיעו לדיון ביקורת קשה. "יש תאגיד שממילא יש לו הרבה כוח כארגון. בנוסף לכך, יש לו גם ייעוץ משפטי פנימי, גם ייעוץ חיצוני מול מתלוננת שעומדת לבד, שממילא מנושלת מהכוח. ומשרד המשפטים מחליט לאשר לממן עוד ייעוץ משפטי מכסף ציבורי".

עאידה תומא סלימאן. ''תרבות ארגונית מזעזעת'' / צילום: ראובן קסטרו

חברות הוועדה ניסו לבחון את התהליך של בדיקת תלונות על הטרדות מיניות בתאגיד, והזדעזעו מהאופן שבו הא נעשה. מאז שנת 2020 ענייני המשמעת בתאגיד כפופים לנציבות שירות המדינה, ונציגות התאגיד ניסו לגלגל את הזמן הארוך שלוקח לבדוק את התלונות לנציבות.

כך, למשל, כאשר דנו בהטרדה שנחשפה בהארץ, שלפיה עובד במחלקת הדיגיטל שלח תמונה של איבר מינו לאחת העובדות, נציגת הנציבות הודיעה שהתלונה על שליחת התמונה מעולם לא הגיע אליהם והנושא לא דווח.

לימור גריזים, הממונה על שוויון מגדרי והטרדה מינית בתאגיד, טענה בדיון כי פנתה בטלפון לאחד מאנשי הנציבות, אך נציגת הנציבות, עורכת דין יפית איצקוביץ, הבהירה כי מנהל הדיגיטל מכחיש שיחה כזאת, ובכל מקרה, האירוע לא דווח רשמית. "אנחנו לא נותנים הנחיות בטלפון. צריך לדווח בכתב עם כל הפרטים וכל המידע, ואז אנחנו מוציאים הנחיה בכתב", הבהירה.

קריאה למתלוננות

קשה היה שלא לראות את הזעזוע של יו"ר הוועדה מהאופן שבו התנהלו הבדיקות בתאגיד. "כאשר הנציבות אומרת 'לא קיבלתי' והתאגיד אומר 'שלחנו', אנחנו מבינים היכן נופלות העובדות בתהליך התלונה", אמרה תומא סלימאן. "זאת תרבות ארגונית מזעזעת, (במיוחד בנושא של) תלונות קונקרטיות על הטרדה מינית קשה. כיצד ייתכן שחיכיתם שמונה חודשים שהנציבות תעשה משהו?".

לדבריה, תוך כדי שידור הדיון היא קיבלה הודעות מאנשי תאגיד שסיפרו לה כי קשה ללכת להתלונן כאשר התלונה באופן אנונימי "רצה כדאחקה" במסדרונות על ידי הממונה. כשנציגות התאגיד התפרצו לדבריה, הוכיחה תומא סלימאן את הממונה על התלונות ואמרה "את נותנת בהתנהגות שלך הוכחות לדברים ששמענו. אני אדבר כמו שאני מדברת.

"כשממונה מגיעה בכזאת תוקפנות לוועדה, זה מספר את הסיפור כולו. אם את מדברת כך אל ראש ועדה, איך את מדברת לעובדים שלך? יש פה פער בין מה שאנחנו שומעים מעובדות התאגיד לבין מה שאתן אומרות. מעניין שראשי התאגיד, גם המנכ"ל וגם ראשי החטיבות הם גברים, אבל לדיון כזה שולחים סוללה של נשים.

"הפער בין מה שאתן אומרות לאיך שאתן מתייחסות הוא מדאיג, ומה שאני שומעת מהנציבות דורש בירור לגבי מה דיווחתם ואיך דיווחתם. לפי מה שאתן אומרות, הדיווח לא מתאים למה שהנציבות דורשת".

בסיום הדיון אמרה תומא סלימאן כי "המופע ששמענו פה לא עודד אותי שיש הרגשה שמטפלים בעניין בתוך הארגון. להפך. אני יוצאת יותר מודאגת. אני פונה לכל עובדי ועובדות התאגיד שמרגישים שמתעמרים בהם: תעלו את התלונות שלכם ואנחנו נברר. תלכו לוועדה ותתלוננו".

מהתאגיד נמסר בתגובה: "ייעוץ משפטי חיצוני לתאגיד נשכר באישור משרד המשפטים, ולאור העובדה כי היעוץ הפנימי של התאגיד נמצא בניגוד עניינים בהליך הבדיקה המדובר. הבדיקה המתקיימת כוללת נושאים רגישים, ומכאן שנדרש ייעוץ משפטי שמטרתו להגן על פרטיות העובדים.

"לדיון בכנסת הגיעו כל נשות המקצוע והמנהלות הרלוונטיות, בהן סמנכ"לית משאבי אנוש, שהציגו את הטיפול המלא בכל התלונות בכפוף להנחיות נציבות שירות המדינה.
לצערנו, נציגי הנציבות היטעו את הוועדה בדיון, והנתונים שנעביר ליו"ר הוועדה ידברו בעד עצמם.

"כל תלונה טופלה במהירות, כאשר הנציבות הבהירה לתאגיד כי מרגע שהועברה אליה התלונה, על התאגיד לחכות להנחיות, ולא לבצע שום פעולה נוספת. התאגיד המתין, ובמקרים מסוימים עודנו ממתין חודשים ארוכים להנחיות הנציבות.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק