גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אפשר להתחיל ללכלך את הידיים": השקל הדיגיטלי עולה שלב, ואלה מסקנות הביניים

בבנק ישראל מציגים את הסוגיות המהותיות בניסוי השקל הדיגיטלי ● יואב סופר, מנהל הפרויקט: "עשינו ניסוי בטכנולוגיית את'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כדי להבין את היתרונות והחסרונות שבה"

מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov
מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov

כמעט אף מדינה עוד לא הנפיקה מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), אך חלקן כבר בשלבי בחינה של הנושא באופן מעשי. כפי שנחשף בגלובס, גם בנק ישראל נמצא בשלב זה ובודק את מערכת האת'ריום. יחד עם זאת, ארוכה הדרך לבחירת הטכנולוגיה שבה יונפק השקל הדיגיטלי, אם בכלל.

"עשינו ניסוי בטכנולוגיית אית'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כי זו הייתה טכנולוגיה זמינה להתחיל ללכלך איתה את הידיים כדי להבין את היתרונות והחסרונות שלה", אמר יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, בהמשך לחשיפת גלובס על הניסוי שערך הבנק. סופר אמר את הדברים בכנס מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי - חדשנות הזדמנויות ואתגרים, שהתקיים בשבוע שעבר.

במסגרת הפיילוט של בנק ישראל, צוותים מהחטיבה לטכנולוגיית המידע של הבנק הקימו סביבת ניסוי מבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום, והבנק הנפיק טוקן (אסימון) שמייצג שקלים דיגיטליים, והוקמו ארנקים דיגיטליים, שמתוכם חברי הצוותים של המיזם יכולים להעביר "שקלים דיגיטליים דמיוניים" מאחד לשני בתוך בנק ישראל. לא מדובר בכסף אמיתי, אלא בסביבת ניסוי בלבד. השימוש באת'ריום הוא ברשת סגורה ואינו קשור בשום צורה לרשת האת'ריום הכללית או למטבע הקריפטוגרפי את'ר.

הטכנולוגיה הזו שימשה גם פרויקטים ניסיוניים שערכו הבנקים המרכזיים של אוסטרליה, הונג קונג ותאילנד. במסגרת הפיילוט שעורך הבנק נבחנים היבטים כלכליים, עסקיים, משפטיים, וגם טכנולוגיים של המהלך.

"זה קצת אתגר לנהל פרויקט שכזה. בדרך כלל, לפרויקטים בבנק ישראל יש תאריך התחלה וסיום, אתה יודע מתי אתה מסיים אותם ומה צריך להשיג בדרך. את הפרויקט הזה אנחנו לא יודעים מתי נסיים, על כל המשתמע מכך", אמר סופר בכנס בנושא השקל הדיגיטלי בשבוע שעבר.

סופר ציין כי המודל הרווח בקרב הבנקים המרכזיים כיום בנושא מביא בחשבון שהבנק ינפיק את המטבע הדיגיטלי והגישה אליו תהיה דרך ספקי תשלום (לא רק בנקים, אלא גופי טכנולוגיה, או עמותות מסוימות), כאשר בבנק ישראל מנסים לחשוב על מודל בו ספקי התשלום לא נוגעים בכסף, בשונה מחברות כרטיסי האשראי, שמחזיקות את הכסף אצלן.

האתגרים: תשתיות והרגלי שימוש

אמצעי התשלום הדיגיטלי בישראל הולך וגדל וביתר שאת בתקופת הקורונה, ובשל כך עלה הצורך לבחון הנפקה של שקל דיגיטלי. שני האתגרים המשמעותיים העומדים בפני בנק ישראל קשורים לתשתית ולהרגלי השימוש באמצעי התשלום בקרב כל האוכלוסייה. עולה השאלה האם אפשר לבנות מערכת של שקל דיגיטלי שתיתן מענה לכל הצרכים שאפשר לחשוב עליהם, בהתחשב בכך שרוצים לייצר אמצעי תשלום פשוט שישמש את כולם, ומצד שני מדובר באמצעי דיגיטלי מתקדם וחדשני. האתגר הגדול יותר קשור לעתיד הרחוק. בבנק ישראל מתחבטים בשאלה, מתוך מה שיודעים היום, איך בונים תשתית לעולם התשלומים של עוד מאה שנה.

כידוע, בנקים מרכזיים וגופי ממשלה לא חזקים בחדשנות, כך שהמגזר העסקי נתבקש לקחת חלק בפרויקט והדלת של בנק ישראל פתוחה ליזמים מרחבי העולם לבחון אפשרויות ליזמות בעולמות התשלומים בישראל. בשנים האחרונות שוק אפליקציות התשלומים התרחב ומערכת החדשנות בבנק ישראל עובדת במקביל על צ'ק דיגיטלי, ואמצעי תשלום נוספים.

המוטיבציות: תחרות וחדשנות

אימוץ השקל הדיגיטלי כרוך בלא מעט סיכונים גדולים יותר ממענה דיגיטלי מקומי. הסיכון העיקרי קשור לפגיעה בתיווך הפיננסי: אם בנק ישראל יעשה את העבודה יותר מדי טוב והציבור ינהר לבנק ישראל וירוקן את הבנקים, למשל, או סיכונים על המערכת המוניטרית ולמוניטין של הבנק המרכזי אם המהלך לא ייצא לפועל כראוי. בשל כך בוועדת ההיגוי ריכזו כמה מוטיבציות שיצדיקו הנפקה של מטבע דיגיטלי.

המוטיבציה הראשונה נוגעת לתחרות. מרבית הפעולות נעשות היום באופן דיגיטלי, ועולה השאלה איך שומרים על התחרות כלפי אמצעי תשלום אחרים. התשלום במזומן הוא פשוט וזול, ולכן מייצר לחץ תחרותי כלפי אמצעי התשלום האחרים בתשלום פיזי. בבנק ישראל חושבים כיצד לשמר את התחרות גם בממד הדיגיטלי. אסור שיהיו תקלות שיחזירו את המשתמשים לשימוש במזומן. מצד שני, קשה לשרטט את התחרות מול מערכת התשלומים העתידית, כך שלא ברורות עדיין איך מייצרים תחרות בעולם בו ההשלכות על המערכת הפיננסית ומערכת התשלומים כתוצאה מהנפקת שקל דיגיטלי עוד לא ידועות בהיקפן.

 

סיבה נוספת שעשויה להצדיק הנפקה של שקל הדיגיטלי היא חדשנות - בניית תשתית למערכת תשלומים שתתאים לכלכלה הדיגיטלית המתרחבת. עולות שאלות כמו מה התפקיד של המגזר הציבורי ביצירת התשתית ליישומים הטכנולוגיים, האם זה אומר שצריך להשתמש בבלוקצ'יין או אולי בטכנולוגיות הקיימות? איך מביאים להבטחת מערך התשלומים בשעת חירום או תקלה, כמו זו שהפילה למשל את שירותיה של פייסבוק לשבע שעות, או כשל מקומי, כמו הפסקת חשמל וכו'? בבנק ישראל בוחנים אף את הכדאיות הכלכלית של הקמת תשתית תשלומים נפרדת כדי שיתאפשר תשלום באוף ליין.

נושא התשלום הבינלאומי מהווה מוטיבציה נוספת שמציגים בבנק ישראל, כאשר המטרה היא לייצר תשתית יעילה וזולה בתשלום חוצה גבולות. בנוגע לכך עולות שאלות כמו מי מהזרים יוכל להחזיק שקל דיגיטלי ואיך. בנושא התיירות זה עשוי להיות פשוט, אך איך ישראלים משלמים בחו"ל, אך מתבצעת ההמרה של המטבע, או איך באופן דיגיטלי אפשר לדמות העברה פיזית של מטבע עם כמה שפחות מתווכים בדרך?

האיזון: פרטיות מול יעילות

אולי הסוגיה המהותית ביותר קשורה לנושא הפרטיות של האזרח הקטן מול המדינה, בנק ישראל, או הגורם המתווך. אחד האתגרים של בנק ישראל הוא להעביר את האוכלוסייה המשתמשת במזומן לתשלום דיגיטלי. לטוב ולרע, השימוש במזומן הוא אנונימי, ולכל אחד את הזכות לרכוש מוצר מסוים מבלי שגורמים מסחריים יעשו שימוש בנתוני התשלומים שלו.

להבדיל, הנפקת שקל דיגיטלי עשויה לייעל את חיי הצרכנים בדמות הנחות שנגזרו מהרגלי הצריכה, שאחריהם אפשר כבר היום לעקוב, אך זו בדיוק הסיבה המאיימת על הפרטיות. בבנק ישראל שואלים האם נכון להשאיר לציבור בחירה בין מודלים של שימוש בפרטיות. מדובר בשאלה ערכית חברתית מעמיקה שקשה לראות איך ניתן לרצות את המצדדים בפרטיות, אל מול הצורך לבצע תשלום באופן דיגיטלי תוך שמירה על תכונות של השימוש במזומן תוך מניעה של העלמות מס.

עוד כתבות

היישוב עלי ביהודה ושומרון / צילום: מיכאל יעקובסון

לראשונה: בג"ץ חייב את המשטרה לחקור בנייה לא חוקית ביו"ש

בג"ץ קבע כי על משטרת ישראל לפתוח בחקירה פלילית בגין בנייה לא חוקית במאחז היובל, שנמצא ביישוב עלי ● ההכרעה בעתירה, שהוגשה על־ידי תנועת "שלום עכשיו", נדחתה מאז 2018, עקב הצהרת המדינה כי תוקם יחידת אכיפה ייעודית שתחקור חשדות לבנייה לא חוקית - שהקמתה בסוף בוטלה

ערן כהן, מנכ''ל אלסטום ישראל / צילום: אלסטום

מנכ"ל אלסטום בישראל לא חושב שצפויה בריחת משקיעים: "הפן הכלכלי קובע"

ערן כהן, מנכ"ל אלסטום ישראל, תאגיד התשתיות הצרפתי, מסביר כי פעילות החברות הזרות לא נפגעה, למרות המלחמה: "מה שמוביל זה האינטרס העסקי" ● בראיון לגלובס הוא מתייחס לראשונה לטענות על עיכוב בקו האדום ולעזיבת החברה הספרדית שבנתה את הרכבת הקלה בירושלים

עידן עופר, בעלי או.פי.סי אנרגיה / צילומים: סיון פרג', shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

שוב מפסיד ברכב החשמלי: עידן עופר מחק עשרות מיליוני שקלים במיזם עמדות טעינה

כעשור לאחר קריסת מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס שהוביל עופר, הפחיתה או.פי.סי אנרגיה שבשליטתו כ־44 מיליון שקל מהשקעה שביצעה במניות חברת טעינת הרכב ג'ינרג'י ● זאת לאחר שניסיון להפריד כוחות עם יזם החברה נכשל

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP(Kin Cheung), Shutterstock

רדיקלים מוסלמיים מנצחים בבחירות מקומיות באנגליה ופוטין מתקרב אל פטר הגדול

מוסלמים מנצחים בבחירות מקומיות באנגליה עם דגלים פלסטיניים ועם כרזות לטובת עזה ● אדאני (מנמל חיפה) הופך לכדור משחק בבחירות בהודו ● פוטין, תקופת כהונה חמישית, משתווה לסטאלין ● חדשות משפטיות טובות לטראמפ ● אורנגאוטן חובש את הפצע

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון, אמש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

ההופעה הישראלית והמלחמה בעזה השתלטו על סדר היום באירוויזיון השנה

מחווה פרו-פלסטינית במהלך חצי גמר של משתתף שבדי בתחרות, שהציג כאפיה כרוכה על ידו, קריאות בוז שנשמעו במהלך ההופעה של הנציגה הישראלית עדן גולן, ואופי הקבלה של השיר הישראלי השתלטו על הכותרות בנוגע לתחרות הזמר האירופית השנה ● ובין ההפגנות האלימות, התפתחות מפתיעה כשעדן גולן זינקה מהמקום השמיני למקום השני בטבלת ההימורים

''גרניקה'' של פיקאסו, דוגמה לביקורת בדיעבד / צילום: ap, Manu Fernandez

החוקרים שמגלים: איזה תפקיד יש לתרבות במלחמה

ממוזיקה ואופנה ועד שירה ואמנות פלסטית, התרבות הישראלית בחצי השנה האחרונה מתכנסת בתוך עצמה ● חוקרים שדיברנו איתם מתעקשים שבניגוד לאימרה על מוזות בזמן מלחמה, הן לא שותקות, אבל גם לא ביקורתיות ● מה תפקיד האופנה בתיעוד, ומה אפשר ללמוד מסיפורם של משורר אנגלי והציור "גרניקה" על המשמעות שיצירות עשויות לקבל בעתיד?

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך דחף נתניהו את ביידן אל קצה "הקו האדום" שלו

הפעולה הצבאית ברפיח דחפה את ביידן, ששאף להגיע להפסקת אש של 6 שבועות, לעצור משלוח נשק לישראל ● נשיא ארה"ב חטף ביקורת על ההחלטה מצד אנשי מפלגתו ומצד רפובליקנים ● ובמבט לאחור, נראה שביידן רמז על ההחלטה כבר לפני חודש

משלוח יצוא בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

"תהיו עם היד על הדופק": האזהרה לישראלים שמייצאים לדרום אפריקה

ברקע עצירת היבוא מטורקיה, חברת הביטוח "אשרא" פירסמה אזהרה ליצואנים לדרא"פ ● הבחירות במדינה בסוף החודש עלול לפגוע "בקשרי המסחר בין המדינות, באופן דומה למקרה של טורקיה"

קיבוץ בארי אחרי הטבח. ''לתעד כשאנחנו עדיין בתוך האירוע'' / צילום: מיטל שטדלר

"יש ערך לכל חומר שנאסף, גם לעדויות ממצלמות הגוף של מחבלי הנוח'בה"

ד"ר רוני מיקל־אריאלי, היסטוריונית שמתמחה בשואה וברצח עם, הבינה היטב את חשיבות התיעוד מיד לאחר 7 באוקטובר, והביאה להקמת הפורום למובילי יוזמות תיעוד במלחמה ● לדבריה "מכחישים יהיו, לא משנה מה נעשה. התיעוד יאפשר לספר את הסיפור שלנו"

בניין חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

האנליסטים מרוצים מטבע: "השוק עוד לא עיכל את שינוי ה-DNA בחברה"

טבע פרסמה אתמול דוחות ואשררה את התחזית השנתית, כשבמקביל דיווחה על תוצאות חיוביות בניסוי קליני בתרופה מקורית לטיפול בסכיזופרניה ● האנליסטים מעריכים כי התרופה תוכל להימכר במאות מיליוני דולרים ואף למעלה ממיליארד דולר

מטוס הריגול הבריטי ''Shadow R1'' / צילום: צילום מאתר חיל האוויר הבריטי

דיווח: מטוסי ריגול בריטיים אספו 1,000 שעות של צילום ברצועת עזה

לפי הפרסום באתר Declassified UK, במהלך גיחות האיסוף של חיל האוויר נאספו עד 1,000 שעות של צילומים מאז חודש דצמבר, ואלו נמשכות גם בימים האחרונים ● בין 132 החטופים שנמצאים בשבי חמאס מאז ה־7 יש שני אזרחים בריטים, והמשימות נובעות גם מהצורך לאתר אותם

דורון טאובמן / צילום: אמנון חורש

זה עורך הדין שייצג את הממשלה בבג"ץ חוק הגיוס

בחודש שעבר אישרה היועמ"שית לממשלה לקבל ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הגיוס ● מי שהסכים לקחת את המשימה הוא עו"ד דורון טאובמן, שותף במשרד רם כספי, בעל ניסיון בייצוג בבג"צים המציגים עמדה שמרנית ● בין היתר מייצג טאובמן את הרבנים הראשיים בבג"ץ מתווה הכותל

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

אלכס קארפ, מנכ''ל פלנטיר / צילום: ap, Thibault Camus

ענקית ה-AI הייתה אחת מהמניות האהודות בוול סטריט. ואז היא פרסמה דוחות

פלנטיר, אחת החברות הגדולות בתחומי ה־AI, נסקה בשנה האחרונה ביותר מ־175% והפכה לאחת המניות היקרות בוול סטריט ● עד שהגיעו הדוחות שהביאו לצניחה של 15% במניה

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון, אמש / צילום: Associated Press, Martin Meissner

יותר מנועה קירל ונטע ברזילי: עדן גולן שוברת שיאי רייטינג עבור תאגיד השידור הציבורי

עדן גולן לא רק הצליחה לתת מופע מרשים - אלא גם לשבור שיאי רייטינג לתאגיד השידור הציבורי ● משדר חצי גמר אירוויזיון אמש רשם לתאגיד השידור הציבורי 25.9 נקודות רייטינג - יותר מהמשדרים של 2023 ו-2018, אז התחרו נטע ברזילי ונועה קירל ● האם התאגיד יצליח לשמר את הצופים החדשים?

ארסנל נשק בלתי נגמר / צילום: Reuters, Iranian Army/WANA

ארסנל בלתי נגמר: איזה נשק יש עדיין לחיזבאללה?

מפצצות מרגמה, דרך קטיושות וכטב"מים ועד טילי סקאד וטילי שיוט ● האמצעים שהציג חיזבאללה עד כה הם כאין וכאפס לעומת אלה שהוא יכול להפעיל במקרה של מלחמה כוללת בצפון

נשיא טורקיה, ארדואן / צילום: Shutterstock, Mr. Claret Red

ישראל מנעה מארדואן מרחב הכחשה, וטורקיה נסוגה מההקלות בסחר - בינתיים

משרד המסחר הטורקי שלח מכתבים למפעלים בענף הבניין המקומי ועדכן אותם על אישור זמני לחדש את האספקות לישראל - אך הפרסומים בתקשורת הישראלית וההודעה החריפה של שר החוץ ישראל כ"ץ בנושא שברו את הכלים 

הפגנה פרו־פלסטינית בטריניטי קולג' בדבלין, ביום שבת האחרון / צילום: Reuters, Mostafa Darwish

האוניברסיטה היוקרתית באירלנד שנכנעה למפגינים הפרו־פלסטינים

התקשורת בבריטניה דיווחה כי טריניטי קולג', המוסד האקדמי היוקרתי ביותר באירלנד, הודיע שיסיט השקעות מישראל, בתום משא ומתן עם מוחים פרו־פלסטיניים בקמפוס ● המפגינים השתלטו על הכניסה למכללה, המהווה אטרקציה תיירותית, ומנעו כניסה של תיירים ומבקרים לאתר

עדן גולן בחצי גמר האירוויזיון, אמש / צילום: Reuters, Leonhard Foeger

שיטת ההימורים והסיכויים: מאחורי הקפיצה של עדן גולן לצמרת הטבלה

הנציגה הישראלית עדן גולן קפצה למקום השני בטבלאות ההימורים, לאחר הביצוע שלה בחצי הגמר ● מקביעת היחסים ועד להיסטוריה, כל הפרטים על השיטה ● וגם: מי המדינה שמובילה? ● שאלות ותשובות

תא''ל (מיל') פיני יונגמן / צילום: יוסי זמיר

המהנדס שישיא משואה: "טיל בליסטי עם ראש קרב מאיראן יכול לעשות נזק משמעותי"

פיני יונגמן, ראש חטיבת ההגנה האווירית ברפאל, נבחר להשיא משואה ביום העצמאות לאור תרומתו לקו ההגנה מפני איומים אוויריים ● "זה אחד מהרגעים המרגשים בחיי, אני מסתכל על כל מי שהלך איתי" ● בראיון מיוחד לגלובס לרגל בחירתו, הוא מספר על הפעילות האינטנסיבית מאז 7 באוקטובר, מדבר על האיומים האוויריים העתידיים ומסביר למה אינו "מתבשם משיעור היירוטים הגבוה"