גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אפשר להתחיל ללכלך את הידיים": השקל הדיגיטלי עולה שלב, ואלה מסקנות הביניים

בבנק ישראל מציגים את הסוגיות המהותיות בניסוי השקל הדיגיטלי ● יואב סופר, מנהל הפרויקט: "עשינו ניסוי בטכנולוגיית את'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כדי להבין את היתרונות והחסרונות שבה"

מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov
מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov

כמעט אף מדינה עוד לא הנפיקה מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), אך חלקן כבר בשלבי בחינה של הנושא באופן מעשי. כפי שנחשף בגלובס, גם בנק ישראל נמצא בשלב זה ובודק את מערכת האת'ריום. יחד עם זאת, ארוכה הדרך לבחירת הטכנולוגיה שבה יונפק השקל הדיגיטלי, אם בכלל.

"עשינו ניסוי בטכנולוגיית אית'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כי זו הייתה טכנולוגיה זמינה להתחיל ללכלך איתה את הידיים כדי להבין את היתרונות והחסרונות שלה", אמר יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, בהמשך לחשיפת גלובס על הניסוי שערך הבנק. סופר אמר את הדברים בכנס מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי - חדשנות הזדמנויות ואתגרים, שהתקיים בשבוע שעבר.

במסגרת הפיילוט של בנק ישראל, צוותים מהחטיבה לטכנולוגיית המידע של הבנק הקימו סביבת ניסוי מבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום, והבנק הנפיק טוקן (אסימון) שמייצג שקלים דיגיטליים, והוקמו ארנקים דיגיטליים, שמתוכם חברי הצוותים של המיזם יכולים להעביר "שקלים דיגיטליים דמיוניים" מאחד לשני בתוך בנק ישראל. לא מדובר בכסף אמיתי, אלא בסביבת ניסוי בלבד. השימוש באת'ריום הוא ברשת סגורה ואינו קשור בשום צורה לרשת האת'ריום הכללית או למטבע הקריפטוגרפי את'ר.

הטכנולוגיה הזו שימשה גם פרויקטים ניסיוניים שערכו הבנקים המרכזיים של אוסטרליה, הונג קונג ותאילנד. במסגרת הפיילוט שעורך הבנק נבחנים היבטים כלכליים, עסקיים, משפטיים, וגם טכנולוגיים של המהלך.

"זה קצת אתגר לנהל פרויקט שכזה. בדרך כלל, לפרויקטים בבנק ישראל יש תאריך התחלה וסיום, אתה יודע מתי אתה מסיים אותם ומה צריך להשיג בדרך. את הפרויקט הזה אנחנו לא יודעים מתי נסיים, על כל המשתמע מכך", אמר סופר בכנס בנושא השקל הדיגיטלי בשבוע שעבר.

סופר ציין כי המודל הרווח בקרב הבנקים המרכזיים כיום בנושא מביא בחשבון שהבנק ינפיק את המטבע הדיגיטלי והגישה אליו תהיה דרך ספקי תשלום (לא רק בנקים, אלא גופי טכנולוגיה, או עמותות מסוימות), כאשר בבנק ישראל מנסים לחשוב על מודל בו ספקי התשלום לא נוגעים בכסף, בשונה מחברות כרטיסי האשראי, שמחזיקות את הכסף אצלן.

האתגרים: תשתיות והרגלי שימוש

אמצעי התשלום הדיגיטלי בישראל הולך וגדל וביתר שאת בתקופת הקורונה, ובשל כך עלה הצורך לבחון הנפקה של שקל דיגיטלי. שני האתגרים המשמעותיים העומדים בפני בנק ישראל קשורים לתשתית ולהרגלי השימוש באמצעי התשלום בקרב כל האוכלוסייה. עולה השאלה האם אפשר לבנות מערכת של שקל דיגיטלי שתיתן מענה לכל הצרכים שאפשר לחשוב עליהם, בהתחשב בכך שרוצים לייצר אמצעי תשלום פשוט שישמש את כולם, ומצד שני מדובר באמצעי דיגיטלי מתקדם וחדשני. האתגר הגדול יותר קשור לעתיד הרחוק. בבנק ישראל מתחבטים בשאלה, מתוך מה שיודעים היום, איך בונים תשתית לעולם התשלומים של עוד מאה שנה.

כידוע, בנקים מרכזיים וגופי ממשלה לא חזקים בחדשנות, כך שהמגזר העסקי נתבקש לקחת חלק בפרויקט והדלת של בנק ישראל פתוחה ליזמים מרחבי העולם לבחון אפשרויות ליזמות בעולמות התשלומים בישראל. בשנים האחרונות שוק אפליקציות התשלומים התרחב ומערכת החדשנות בבנק ישראל עובדת במקביל על צ'ק דיגיטלי, ואמצעי תשלום נוספים.

המוטיבציות: תחרות וחדשנות

אימוץ השקל הדיגיטלי כרוך בלא מעט סיכונים גדולים יותר ממענה דיגיטלי מקומי. הסיכון העיקרי קשור לפגיעה בתיווך הפיננסי: אם בנק ישראל יעשה את העבודה יותר מדי טוב והציבור ינהר לבנק ישראל וירוקן את הבנקים, למשל, או סיכונים על המערכת המוניטרית ולמוניטין של הבנק המרכזי אם המהלך לא ייצא לפועל כראוי. בשל כך בוועדת ההיגוי ריכזו כמה מוטיבציות שיצדיקו הנפקה של מטבע דיגיטלי.

המוטיבציה הראשונה נוגעת לתחרות. מרבית הפעולות נעשות היום באופן דיגיטלי, ועולה השאלה איך שומרים על התחרות כלפי אמצעי תשלום אחרים. התשלום במזומן הוא פשוט וזול, ולכן מייצר לחץ תחרותי כלפי אמצעי התשלום האחרים בתשלום פיזי. בבנק ישראל חושבים כיצד לשמר את התחרות גם בממד הדיגיטלי. אסור שיהיו תקלות שיחזירו את המשתמשים לשימוש במזומן. מצד שני, קשה לשרטט את התחרות מול מערכת התשלומים העתידית, כך שלא ברורות עדיין איך מייצרים תחרות בעולם בו ההשלכות על המערכת הפיננסית ומערכת התשלומים כתוצאה מהנפקת שקל דיגיטלי עוד לא ידועות בהיקפן.

 

סיבה נוספת שעשויה להצדיק הנפקה של שקל הדיגיטלי היא חדשנות - בניית תשתית למערכת תשלומים שתתאים לכלכלה הדיגיטלית המתרחבת. עולות שאלות כמו מה התפקיד של המגזר הציבורי ביצירת התשתית ליישומים הטכנולוגיים, האם זה אומר שצריך להשתמש בבלוקצ'יין או אולי בטכנולוגיות הקיימות? איך מביאים להבטחת מערך התשלומים בשעת חירום או תקלה, כמו זו שהפילה למשל את שירותיה של פייסבוק לשבע שעות, או כשל מקומי, כמו הפסקת חשמל וכו'? בבנק ישראל בוחנים אף את הכדאיות הכלכלית של הקמת תשתית תשלומים נפרדת כדי שיתאפשר תשלום באוף ליין.

נושא התשלום הבינלאומי מהווה מוטיבציה נוספת שמציגים בבנק ישראל, כאשר המטרה היא לייצר תשתית יעילה וזולה בתשלום חוצה גבולות. בנוגע לכך עולות שאלות כמו מי מהזרים יוכל להחזיק שקל דיגיטלי ואיך. בנושא התיירות זה עשוי להיות פשוט, אך איך ישראלים משלמים בחו"ל, אך מתבצעת ההמרה של המטבע, או איך באופן דיגיטלי אפשר לדמות העברה פיזית של מטבע עם כמה שפחות מתווכים בדרך?

האיזון: פרטיות מול יעילות

אולי הסוגיה המהותית ביותר קשורה לנושא הפרטיות של האזרח הקטן מול המדינה, בנק ישראל, או הגורם המתווך. אחד האתגרים של בנק ישראל הוא להעביר את האוכלוסייה המשתמשת במזומן לתשלום דיגיטלי. לטוב ולרע, השימוש במזומן הוא אנונימי, ולכל אחד את הזכות לרכוש מוצר מסוים מבלי שגורמים מסחריים יעשו שימוש בנתוני התשלומים שלו.

להבדיל, הנפקת שקל דיגיטלי עשויה לייעל את חיי הצרכנים בדמות הנחות שנגזרו מהרגלי הצריכה, שאחריהם אפשר כבר היום לעקוב, אך זו בדיוק הסיבה המאיימת על הפרטיות. בבנק ישראל שואלים האם נכון להשאיר לציבור בחירה בין מודלים של שימוש בפרטיות. מדובר בשאלה ערכית חברתית מעמיקה שקשה לראות איך ניתן לרצות את המצדדים בפרטיות, אל מול הצורך לבצע תשלום באופן דיגיטלי תוך שמירה על תכונות של השימוש במזומן תוך מניעה של העלמות מס.

עוד כתבות

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ארה"ב מפנה עובדים מלבנון; לאור יום: הסלמה במחאות באיראן

בלבנון דווח כי השגרירות האמריקנית פינתה עשרות מעובדיה • יאיר לפיד לנתניהו במליאה בכנסת: "מה שיגדיר אותך בהיסטוריה זה ה-7 באוקטובר" ● סטודנטים בטהראן ממשיכים להפגין נגד המשטר - תיעודים של הצתת דגלי איראן הופצו ברשתות • נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך בהזרמת הכוחות למזרח התיכון ובהפעלת לחץ על איראן במסגרת המו"מ • נושאת המטוסים הגדולה בעולם, שהשתתפה בלכידת מדורו, מתקרבת לחופי ישראל ● עדכונים שוטפים

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות: המספרים נחשפים

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

פחות מחודש לאחר הקנס על המחירים המופרזים, הממונה על התחרות מטילה על אל על עיצום ענק של כ-110 מיליון שקל בגין ניצול כוחה המונופוליסטי מול ארקיע ● החשד: אל על מנעה מהמתחרה גישה קריטית להאנגרים לתחזוקת מטוסים ● אל על בתגובה: לא נפל כל דופי במעשי החברה

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים