גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אפשר להתחיל ללכלך את הידיים": השקל הדיגיטלי עולה שלב, ואלה מסקנות הביניים

בבנק ישראל מציגים את הסוגיות המהותיות בניסוי השקל הדיגיטלי ● יואב סופר, מנהל הפרויקט: "עשינו ניסוי בטכנולוגיית את'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כדי להבין את היתרונות והחסרונות שבה"

מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov
מטבע האת'ריום / צילום: Shutterstock, AlekseyIvanov

כמעט אף מדינה עוד לא הנפיקה מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי (CBDC), אך חלקן כבר בשלבי בחינה של הנושא באופן מעשי. כפי שנחשף בגלובס, גם בנק ישראל נמצא בשלב זה ובודק את מערכת האת'ריום. יחד עם זאת, ארוכה הדרך לבחירת הטכנולוגיה שבה יונפק השקל הדיגיטלי, אם בכלל.

"עשינו ניסוי בטכנולוגיית אית'ריום, לא כי אנו חושבים שהיא בהכרח הטכנולוגיה שנשתמש בה, אלא כי זו הייתה טכנולוגיה זמינה להתחיל ללכלך איתה את הידיים כדי להבין את היתרונות והחסרונות שלה", אמר יואב סופר, מנהל פרויקט השקל הדיגיטלי בבנק ישראל, בהמשך לחשיפת גלובס על הניסוי שערך הבנק. סופר אמר את הדברים בכנס מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי - חדשנות הזדמנויות ואתגרים, שהתקיים בשבוע שעבר.

במסגרת הפיילוט של בנק ישראל, צוותים מהחטיבה לטכנולוגיית המידע של הבנק הקימו סביבת ניסוי מבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין של את'ריום, והבנק הנפיק טוקן (אסימון) שמייצג שקלים דיגיטליים, והוקמו ארנקים דיגיטליים, שמתוכם חברי הצוותים של המיזם יכולים להעביר "שקלים דיגיטליים דמיוניים" מאחד לשני בתוך בנק ישראל. לא מדובר בכסף אמיתי, אלא בסביבת ניסוי בלבד. השימוש באת'ריום הוא ברשת סגורה ואינו קשור בשום צורה לרשת האת'ריום הכללית או למטבע הקריפטוגרפי את'ר.

הטכנולוגיה הזו שימשה גם פרויקטים ניסיוניים שערכו הבנקים המרכזיים של אוסטרליה, הונג קונג ותאילנד. במסגרת הפיילוט שעורך הבנק נבחנים היבטים כלכליים, עסקיים, משפטיים, וגם טכנולוגיים של המהלך.

"זה קצת אתגר לנהל פרויקט שכזה. בדרך כלל, לפרויקטים בבנק ישראל יש תאריך התחלה וסיום, אתה יודע מתי אתה מסיים אותם ומה צריך להשיג בדרך. את הפרויקט הזה אנחנו לא יודעים מתי נסיים, על כל המשתמע מכך", אמר סופר בכנס בנושא השקל הדיגיטלי בשבוע שעבר.

סופר ציין כי המודל הרווח בקרב הבנקים המרכזיים כיום בנושא מביא בחשבון שהבנק ינפיק את המטבע הדיגיטלי והגישה אליו תהיה דרך ספקי תשלום (לא רק בנקים, אלא גופי טכנולוגיה, או עמותות מסוימות), כאשר בבנק ישראל מנסים לחשוב על מודל בו ספקי התשלום לא נוגעים בכסף, בשונה מחברות כרטיסי האשראי, שמחזיקות את הכסף אצלן.

האתגרים: תשתיות והרגלי שימוש

אמצעי התשלום הדיגיטלי בישראל הולך וגדל וביתר שאת בתקופת הקורונה, ובשל כך עלה הצורך לבחון הנפקה של שקל דיגיטלי. שני האתגרים המשמעותיים העומדים בפני בנק ישראל קשורים לתשתית ולהרגלי השימוש באמצעי התשלום בקרב כל האוכלוסייה. עולה השאלה האם אפשר לבנות מערכת של שקל דיגיטלי שתיתן מענה לכל הצרכים שאפשר לחשוב עליהם, בהתחשב בכך שרוצים לייצר אמצעי תשלום פשוט שישמש את כולם, ומצד שני מדובר באמצעי דיגיטלי מתקדם וחדשני. האתגר הגדול יותר קשור לעתיד הרחוק. בבנק ישראל מתחבטים בשאלה, מתוך מה שיודעים היום, איך בונים תשתית לעולם התשלומים של עוד מאה שנה.

כידוע, בנקים מרכזיים וגופי ממשלה לא חזקים בחדשנות, כך שהמגזר העסקי נתבקש לקחת חלק בפרויקט והדלת של בנק ישראל פתוחה ליזמים מרחבי העולם לבחון אפשרויות ליזמות בעולמות התשלומים בישראל. בשנים האחרונות שוק אפליקציות התשלומים התרחב ומערכת החדשנות בבנק ישראל עובדת במקביל על צ'ק דיגיטלי, ואמצעי תשלום נוספים.

המוטיבציות: תחרות וחדשנות

אימוץ השקל הדיגיטלי כרוך בלא מעט סיכונים גדולים יותר ממענה דיגיטלי מקומי. הסיכון העיקרי קשור לפגיעה בתיווך הפיננסי: אם בנק ישראל יעשה את העבודה יותר מדי טוב והציבור ינהר לבנק ישראל וירוקן את הבנקים, למשל, או סיכונים על המערכת המוניטרית ולמוניטין של הבנק המרכזי אם המהלך לא ייצא לפועל כראוי. בשל כך בוועדת ההיגוי ריכזו כמה מוטיבציות שיצדיקו הנפקה של מטבע דיגיטלי.

המוטיבציה הראשונה נוגעת לתחרות. מרבית הפעולות נעשות היום באופן דיגיטלי, ועולה השאלה איך שומרים על התחרות כלפי אמצעי תשלום אחרים. התשלום במזומן הוא פשוט וזול, ולכן מייצר לחץ תחרותי כלפי אמצעי התשלום האחרים בתשלום פיזי. בבנק ישראל חושבים כיצד לשמר את התחרות גם בממד הדיגיטלי. אסור שיהיו תקלות שיחזירו את המשתמשים לשימוש במזומן. מצד שני, קשה לשרטט את התחרות מול מערכת התשלומים העתידית, כך שלא ברורות עדיין איך מייצרים תחרות בעולם בו ההשלכות על המערכת הפיננסית ומערכת התשלומים כתוצאה מהנפקת שקל דיגיטלי עוד לא ידועות בהיקפן.

 

סיבה נוספת שעשויה להצדיק הנפקה של שקל הדיגיטלי היא חדשנות - בניית תשתית למערכת תשלומים שתתאים לכלכלה הדיגיטלית המתרחבת. עולות שאלות כמו מה התפקיד של המגזר הציבורי ביצירת התשתית ליישומים הטכנולוגיים, האם זה אומר שצריך להשתמש בבלוקצ'יין או אולי בטכנולוגיות הקיימות? איך מביאים להבטחת מערך התשלומים בשעת חירום או תקלה, כמו זו שהפילה למשל את שירותיה של פייסבוק לשבע שעות, או כשל מקומי, כמו הפסקת חשמל וכו'? בבנק ישראל בוחנים אף את הכדאיות הכלכלית של הקמת תשתית תשלומים נפרדת כדי שיתאפשר תשלום באוף ליין.

נושא התשלום הבינלאומי מהווה מוטיבציה נוספת שמציגים בבנק ישראל, כאשר המטרה היא לייצר תשתית יעילה וזולה בתשלום חוצה גבולות. בנוגע לכך עולות שאלות כמו מי מהזרים יוכל להחזיק שקל דיגיטלי ואיך. בנושא התיירות זה עשוי להיות פשוט, אך איך ישראלים משלמים בחו"ל, אך מתבצעת ההמרה של המטבע, או איך באופן דיגיטלי אפשר לדמות העברה פיזית של מטבע עם כמה שפחות מתווכים בדרך?

האיזון: פרטיות מול יעילות

אולי הסוגיה המהותית ביותר קשורה לנושא הפרטיות של האזרח הקטן מול המדינה, בנק ישראל, או הגורם המתווך. אחד האתגרים של בנק ישראל הוא להעביר את האוכלוסייה המשתמשת במזומן לתשלום דיגיטלי. לטוב ולרע, השימוש במזומן הוא אנונימי, ולכל אחד את הזכות לרכוש מוצר מסוים מבלי שגורמים מסחריים יעשו שימוש בנתוני התשלומים שלו.

להבדיל, הנפקת שקל דיגיטלי עשויה לייעל את חיי הצרכנים בדמות הנחות שנגזרו מהרגלי הצריכה, שאחריהם אפשר כבר היום לעקוב, אך זו בדיוק הסיבה המאיימת על הפרטיות. בבנק ישראל שואלים האם נכון להשאיר לציבור בחירה בין מודלים של שימוש בפרטיות. מדובר בשאלה ערכית חברתית מעמיקה שקשה לראות איך ניתן לרצות את המצדדים בפרטיות, אל מול הצורך לבצע תשלום באופן דיגיטלי תוך שמירה על תכונות של השימוש במזומן תוך מניעה של העלמות מס.

עוד כתבות

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי / צילום: Associated Press

כלכלת הודו נפגעת עקב הישארות הצרכנים בבתים

התמ"ג עלה ב-8.4% ברבעון האחרון אבל כלכלנים אומרים שביטחון הצרכנים קרוב לשפל של כל הזמנים

פח מיחזור / צילום: איל יצהר

מהיום חוק הפיקדון חל גם על בקבוקים גדולים: איך זה יעבוד והחורים בהיערכות

מעתה, יוכלו הצרכנים להחזיר אל המרכולים בקבוקים גדולים עליהם שולמו דמי פיקדון, ולקבלם בחזרה ● אלא שאף שחלפה שנה שלמה מאז אישרה הכנסת את הרחבת החוק, יצרני מכלי המשקה עליהם חלה האחריות, אינם ערוכים ליישומו ● רק 33% מהבקבוקים נאספו ב-2019 דרך המחזוריות הרבות הפזורות בערים

גרמניה - ברלין / צילום: שרון בק

LEG תרכוש ממשקיעים ישראלים ומקבוצת אדלר מניות בראק ב-328 מיליון אירו

חברת LEG Immobilien הגרמנית רוכשת נתח של 30.9% ממניות בראק אן.וי מידי בעלת השליטה אדלר וגופי השקעות שמרכזת קרן ברוש ● העסקה תתבצע תמורת 328 מיליון אירו והיא תשקף לבראק אן.וי שווי של 3.77 מיליארד שקל - 40% מעל השווי בבורסת ת"א אתמול

הצו לאיסור הלבנות הון יאפשר להעביר רווחים מקריפטו למערכת הבנקאית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל: נגדיר כללים שיעזרו להעביר כספי לקוחות להשקעות בקריפטו

בבנק המרכזי השיבו לפניית גלובס בעקבות המדיניות של בנק יהב, האוסרת על העברה בנקאית של כספי השקעה בקריפטו בין שני בנקים מקומיים ● ואיך הופכים את רווחי הקריפטו לכסף בישראל בלי להזדקק לחסדי הבנק

עו''ד אמיר איבצן, אחד מעורכי הדין שניהלו את התביעה הייצוגית מהגדולות שנוהלו בישראל / צילום: יח''צ

עורכי הדין האלו הובילו תביעה חסרת תקדים נגד מיטב דש. עכשיו הם דורשים נתח שמן

עורכי הדין שזכו בתובענה בסכום של 400 מיליון שקל, טוענים ששכר הטרחה שמגיע להם גבוה במיוחד ומגיע לעשרות מיליונים • מנגד, במיטב דש טוענים שהסכום צריך להיות נמוך בהרבה ולא יותר מ-13.85 מיליון שקל: "הסכום המבוקש על ידי התובעים שקול לזכייה בפיס"

רכב של קורוס / צילום: Shutterstock

הרבעון של עידן עופר: רווחי עתק מחברת הספנות הישראלית, הפסדים כבדים מיצרנית הרכב הסינית

ההחזקה במניות צים הניבה לקנון של עופר רווח של 400 מיליון דולר ברבעון השלישי, והצרות של קורוס הסינית הסבו לה הפסד של 200 מיליון דולר ● מאז הונפקה צים בינואר השנה בוול סטריט זינקה המניה ביותר מ-280%, למחיר המשקף שווי של כ-6.6 מיליארד דולר

יו''ר הפד ג'רום פאוול בסנאט בארה''ב אתמול / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

רגע אחרי מינויו לכהונה שנייה: יו"ר הפד פאוול טורף את הקלפים לגבי האינפלציה

בזמן שהווריאנט החדש מוסיף לחוסר הוודאות בשווקים, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי ג'רום פאוול זרק פצצה כשקרא לזנוח את המונח "טרנזיטורי" לגבי האינפלציה ● האם הפד קרוב לאיבוד שליטה על האינפלציה?

אנטנה סלולרית / צילום: Shutterstock

ארבע החברות הסלולריות במהלך רחב לשת"פ בהקמת אתרים סלולריים

החברות מבקשות אישור להקים במשותף אתרים סלולריים באופן פסיבי כדי להאיץ את פריסת הדור החמישי ולחסוך בהוצאות ● על פי ההערכות, ברשות התחרות ובמשרד התקשורת לא צפויה התנגדות למהלך, אלא להפך

מנהל רמ''י ינקי קוינט / צילום: איל יצהר

רשות מקרקעי ישראל תמנע השתלטות של יזם יחיד על מתחם גדול. מה זה יעשה למחירים?

לאחר שבמכרזים האחרונים באזורי הביקוש יזמים בודדים השתלטו על המתחמים, הוחלט ברמ"י לפצל את הקרקעות המשווקות למגרשים מצומצמים יותר ולהגביל את הנתח של כל יזם ● ברמ"י מעריכים שהמהלך יגביר את התחרות בין היזמים, אבל היזמים טוענים שהצעד יביא לתוצאה ההפוכה

בעל מספרה באל סלבדור שאימצה את הקריפטו כאמצעי תשלום יומיומי, מציג את קוד הQR שדרכו משלמים לו לקוחותיו / צילום: Associated Press, Salvador Melendez

המודל של אל סלבדור: "עיר ביטקוין" דורשת שינוי שיטת המיסוי

חודשים ספורים אחרי שאל סלבדור אימצה את הביטקוין כמטבע רשמי במדינה, נשיא אל סלבדור הכריז בשבוע שעבר על הקמת "עיר ביטקוין" ● אחד הדברים המעניינים בהודעתו נגע לשיטת המיסוי בעיר הביטקוין: לא יוטל בעיר מס כמעט משום סוג - לא מס הכנסה, רווחי הון או מס רכוש, המס היחיד שיוטל הוא מע"מ

עמוס דאבוש, מנכ''ל קרדן נדל''ן / צילום: יח''צ

ב-1.1 מיליארד ש': קרדן נדל"ן תקים 1,200 יח"ד בירושלים

חברת קרדן נדל"ן חתמה על הסכם קומבינציה על שטח של כ-65 דונם בשכנות רמות בירושלים ● החברה העמידה והתחייבה להעמיד למוכר הלוואות בסך כולל של עד 10 מליון שקל, כמקדמה בגין התמורות שיגיעו לו בעסקה

אלון רווה / צילום: דוברות בזק

11 מיליון סיבות לעזוב את שיכון ובינוי: חבילת השכר שהעבירה את אלון רווה לאוגווינד

מדיווח של חברת אגירת האנרגיה עולה כי רווה, המנכ"ל הנכנס, שעזב לאחרונה במפתיע את קבוצת שיכון ובינוי, צפוי לקבל אופציות בשווי של 11 מיליון שקל, מענק חתימה שמן ובונוס נאה במקרה של הנפקה בחו"ל ● עלות השכר השנתית שלו תעמוד על 6 מיליון שקל

רונן לוזון - מייסד ומנכ''ל מייסייז MYSIZE / צילום: איל יצהר

לפי המידה: חברת טכנולוגיית האופנה MySize גייסה 12 מיליון דולר

בשוק האופנה, שבו היקף המכירות המקוונות בארה"ב לבדה מוערך בכ-100 מיליארד דולר לשנת 2021, יש לכך משמעות כלכלית עצומה להתאמת המידות ברכישת אונליין ● וגם: כנס מרכזי ראשון מסוגו, העוסק בשיפור וחשמול התחבורה הציבורית בישראל ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה - בורסה ת''א - שור / צילום: שלומי יוסף

נעילה חזקה בבורסה: ת"א-35 ות"א-125 זינקו בכ-1.4%

ת"א-90 קפץ ב-1.2%, ת"א-בנקים עלה ב-1.5% ות"א נפט וגז זינק ב-2.6%● LEG Immobilien הגרמנית רוכשת 30.9% ממניות בראק אן וי לפי שווי של 3.77 מיליארד שקל ● מחירי הנפט עולים לאחר ירידה חדה אמש ● איידיגיטל בדרך לבורסה בשווי מקוצץ ● ולמה פאוול הפיל את וול סטריט?

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

הכירו את התיכוניסטים שהקימו בנק מרכזי ומשלמים בקריפטו

תלמידים ומורים בבית הספר הגימנסיה הרצליה בתל אביב החליטו באחרונה על הקמתו של "בנק מרכזי" בבית הספר ● תכלית הבנק היא להנפיק מטבע דיגיטלי בעבור התלמידים שעמו יוכלו להשתמש באמצעות ארנק דיגיטלי ● המטרה היא להוסיף ידע והתנסות עבור התלמידים בפיננסים, וגם לעודד יזמות ● האזינו

קו החוף של תל אביב. רילוקיישן לתל אביב מעולם לא היה יקר יותר, אבל כנראה שהוא עדיין משתלם / צילום: Shutterstock, Aleksandar Todorovic

תל אביב היא העיר היקרה בעולם - והשקל החזק הוא רק תירוץ לכך

העיר העברית הראשונה הפכה, כך על פי האקונומיסט, לעיר היקרה בעולם ● ת"א זכתה בתואר אף שהמחקר לא מייחס משקל למחירי הדירות ומתמקד בעלויות השוטפות ● חוזקו של השקל היה אמור דווקא להוזיל מחירי מוצרים מיובאים, אבל היבואנים מצאו תירוץ מצוין להעלות מחירים

הנסיך צ'ארלס,  רה''מ של ברבדוס, מיה מוטלי, והארכיבאית, אינגריד תומפסון, בארכיון האי, שלישי / צילום: Reuters

חילופי המשמרות בים הקריבי: המלכה יורדת, המפלגה הקומוניסטית הסינית עולה

רגע רב סמליות אירע השבוע במדינת-המיקרו ברבדוס, שמזכיר לנו מאיפה באנו ולאן אנחנו הולכים ● קשר בן 400 שנה עם בריטניה מסתיים, והדלת כבר פתוחה לרווחה בפני סין שהיקף הפעילות הכלכלית שלה במדינות זעירות בים הקריבי, או בדרום האוקיאנוס השקט, הוא חסר תקדים

רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל

"תעשיית הסמיקונדקטור גדלה ב-2021 הרבה מעבר למה שהייתה רגילה, וברור שעל זה אנחנו רוכבים"

רפי עמית, מנכ"ל קמטק, המייצרת מערכות בדיקה לתעשיית המוליכים למחצה, צופה המשך של הצמיחה המהירה גם ב-2022, אך מודה כי "לא כל שנה עושים צמיחה של עשרות אחוזים" ● הוא מצביע על דיסקאונט שבו נסחרת להערכתו בעלת השליטה פריורטק ("ההחזקה שלה באקסס לא נספרת") ומכריז כי "הכיוון היום הוא כמה שיותר "made in China"

בורסת נאסד''ק , ניו יורק / צילום: יח''צ

נאסד"ק תעביר את השווקים שלה לענן של אמזון

הבורסה אמרה שמעבר מדורג לשירותי הענן של אמזון יתחיל ב־2022 עם שוק האופציות של החברה

הירידות בשווקים הגלובליים השפיעו על קופות הגמל / צילום: Shutterstock, Monster Ztudio

דברי פאוול ואומיקרון הכבידו: קופות הגמל רשמו תשואה מזערית בנובמבר

בעוד שהבורסה בת"א סיימה את נובמבר בעליות שערים, מרבית המדדים בעולם איבדו גובה ● לפי התחזית של מיטב דש, לקופות המנייתיות תשואה שלילית ממוצעת של 0.4%- ● הירידות אתמול לבדן גרעו 0.5% מתשואת הקופות הכלליות ו-1% מהמנייתיות