קן מוליס - מייסד ומנכ''ל בנק ההשקעות moelis & company / צילום: כדיה לוי
למרות הגבלות הקורונה - שהביאו איתן קושי לטוס ממדינה למדינה וצורך בבדיקות קורונה ובידוד בכניסה לישראל - קן מואליס, מייסד, יו"ר ומנכ"ל בנק ההשקעות Moelis & Company, לא נרתע, והגיע לאחרונה לביקור קצר בישראל.
נראה שהדבר מעיד על חשיבותה של ישראל לבנק האמריקאי, שמתמקד בייעוץ אסטרטגי ללקוחות עסקיים וממשלתיים, ומתמחה בתחומי המיזוגים והרכישות ובעולם ה-SPAC - חברות ללא פעילות עסקית, שמגייסות כסף בבורסה, במטרה לרכוש חברה קיימת תוך פרק זמן מוגבל. שוק הספאקים חווה הייפ משמעותי עד לפני כחצי שנה, ומאז התקרר, אך לא נסגר סופית - הנפקות עדיין מתבצעות בו, והחברות שכבר גייסו סכומים גדולים מחפשות יעדים לרכישה, גם בישראל.
מהפרספקטיבה שלך, איך נראה היום שוק ההון?
"מעולם לא ראיתי את שוק ההון כה חזק כמו היום. כמות ההון הקיים, במיוחד המיועד לטכנולוגיה ולחברות צמיחה, פתוח לגמרי. הריביות נמוכות ברחבי העולם, והשוויים הם הטובים ביותר שראיתי, גם בשוק הציבורי וגם בשוק הפרטי - יש נכונות אמיתית של משקיעים לקחת סיכון. עסקאות היום נעשות הרבה יותר מהר".
ומה יכול לשנות את התמונה?
"זה מעניין, כי כולם בוחנים מה יכול להשתנות. נקודת המבט שלי היא שאי אפשר לדעת; אף אחד לא ניחש שהקורונה תגיע, ולפני כן אני לא חושב שהרבה אנשים צפו את משבר המשכנתאות".
"האינפלציה כבר מגולמת בשוק"
לדברי מואליס, "היום מדברים על אינפלציה, אבל זה כבר מגולם בשוק, זו לא הפתעה. הפתעה היא משהו שלא רואים שהוא מגיע. אני פועל על בסיס זה, ומייעץ ללקוחות שלי לפעול בהתאם: משהו יגיע - לנסות לנחש מה הוא יהיה זה יותר מדי, אבל צריך להתנהל באופן שתהיה מוכן.
"אנחנו מנהלים את Moelis & Company ללא חוב, ללא מינוף, ועם האמונה שאף אחד לא יודע מה יהיה המשבר הבא. המפתח הוא להיות במצב שבו תוכל לנצל את היתרון בזמן המשבר".
איך עושים את זה?
"דבר ראשון, באמצעות המאזן - כדי שלא יקרה מצב שבדיוק בנקודה שבה תרצו להיפטר מהחוב, לא תוכלו לעשות את זה. אי אפשר לשנות את המאזן כשאתה בתוך המשבר.
"דבר שני זה לבנות חברה עם עמידות למשברים - אפילו משבר הקורונה הראה שהרבה מאוד חברות היו עמידות, בין היתר בזכות הטכנולוגיה. עסקים לא יכלו לעבוד מהמשרד, ועברו מהר מאוד לעבוד מהבית, לדוגמה".
שוק הספאקים התקרר בחודשים האחרונים. איך זה משפיע על הלקוחות שלכם ועליכם? מה צפוי להערכתך בהמשך?
"SPAC זה למעשה Special Purpose Acquisition Company, אבל אני חושב שיותר נכון להסתכל על זה כעל Special Purpose IPO Company (כלומר חברה ייעודית לצורך הנפקה, ולא לצורך רכישה, ש'ח'ו'). לתחושתי, חברות SPAC לא קונות חברות, אלא לוקחות אותן לשוק הציבורי.
"ב-IPO (הנפקה ראשונית) בדרך כלל מדובר בחברות מתעשיות צומחות, אבל יש הרבה חברות ללא הכנסות שהפכו לחברות ציבוריות דרך SPAC, זו רק דרך שונה להפוך לחברה ציבורית".
"החברה הפכה ציבורית בדרך המסורתית"
מואליס מספר, כי "Moelis & Company הפכה לציבורית בדרך המסורתית. בספטמבר 2013 אמרתי למי שהיה אז ה-COO שלנו 'בוא נעשה את זה כמה שיותר מהר', אבל התמחור של ההנפקה לא קרה עד אפריל 2014. זה זמן ארוך להיות חשוף ורגיש לשוק - אתה פותח את הספרים ואם קורה משהו בשוק, אתה מאוד פגיע.
"ב-SPAC קודם כל מתמחרים ואז עושים את כל השאר. לדעתי, זו שיטה ייחודית להפוך לחברה ציבורית. בתחילת השנה, השוק מאוד רצה חברות שצומחות במהירות, והייתה 'פאניקה' להיכנס לחברות האלה, בעיקר בתחומי הרכב החשמלי והחלל.
"עוד עניין בהקשר של SPAC זה שלפי חוקי ה-SEC, בהנפקות IPO אין פרסום של תחזיות לעתיד (projections). ב-SPAC, מכיוון שזה מיזוג, זה אפשרי. אם אתה מוביל חברה שעדיין אין לה הכנסות, אתה רוצה לדבר על איך המספרים ייראו בעוד כמה שנים, כי זה מאוד עוזר לדבר עם השוק.
"כל זה קרה בתחילת השנה, אבל כעת השוק שינה את דעתו על הוואלואציות של החברות האלה. לכן אומרים ששוק הספאקים לא טוב, אבל זה ישתנה שוב - אני לא יודע אם יעלה או יירד, אבל ישתנה בטוח. התפקיד שלנו הוא להתאים את מה שהציבור רוצה לחברות שרוצות גישה להון. זה דינמי ומשתנה במהירות, אבל שוק הספאקים כאן להישאר, וזאת דרך טובה ומעניינת להגיע לשוק הציבורי, אם כי לא לכולם".
לדעתך יש חברות שמוזגו ל-SPAC בשווי מנופח? המניות של רוב החברות הישראליות שהגיעו לשוק דרך SPAC בחודשים האחרונים נחלשו מאז המיזוג.
"אני לא חושב שהחברות היו overvalued (הוערכו ביתר). באותה עת הביקוש ממשקיעים היה גבוה מאוד, והשוק פשוט השתנה. הבעיה היא שכולם יודעים את זה בדיעבד. בתחילת השנה היו משקיעים רבים שרצו להיכנס לתחומים האלה, בין היתר תחומים כמו הרכב, שבו לוקח זמן רב עד שמגיע הרווח.
"ברגע שיש שינוי בתפיסה מתי הרווח אמור להגיע, זה משנה משמעותית את השווי של אותה חברה כבר היום. השוק משתנה גם במובן שהוא מתחיל לחזור לפתיחה מחדש של הכלכלה, ויש שינוי בתמחור של מניות 'כלכלת הקוביד'. המשקיעים מנסים להעריך כיצד ייראה השוק.
"בדרך כלל, משקיעים צריכים לנסות להעריך שיעורי ריביות ורווחים עתידיים. מעולם לא הייתי בשוק שבו צריך לנסות להעריך מה יקרה כשנתניע מחדש את הכלכלה; לאף אחד אין ניסיון בזה".
יש המון חברות SPAC שמחפשות יעדים לרכישה. לרוכשים אסטרטגיים קשה יותר היום לבצע רכישות?
"לא רק בגלל פעילות ה-SPAC, אלא גם כי שוקי ההון כה יעילים. לפני 7-10 שנים, אם היה לך נכס למכירה והיה רוכש אסטרטגי מול קרן פרייבט אקוויטי שהתעניינו ברכישה - בתהליך של מכרז, הרוכש האסטרטגי בדרך כלל זכה, בזכות הסינרגיות וכדומה.
"היום, קרן פרייבט אקוויטי יכולה לנצח רק בזכות מחיר ההון והשוויים, והיא בדרך כלל לא מודאגת ממחיר המניה בטווח הקצר, או אם יש צורך לעשות שינויים בעסק. כלומר, השוק היום הרבה יותר תחרותי. לכך צריך להוסיף כל מיני סוגיות שנוגעות לרוכשים האסטרטגיים, כמו החשש שממשל ביידן יעצור עסקאות גדולות בשל סוגיות של תחרות".
אם מסתכלים על שוק ה-IPO, הרבה חברות צומחות משיגות בהנפקות שווי טוב גם אם הן לא רווחיות, זה הגיוני? יש מי שרואה את הדמיון לימי בועת האינטרנט.
"התשובה היא כן, זה הגיוני. מובן שכל חברה היא משהו אחר, אבל אני מאוד בעד לצאת לשוק הציבורי, את Moelis & Company לקחתי לבורסה אחרי שבע שנות פעילות, והיינו רווחיים, אגב. שוק ההון הוא דרך נהדרת לגישה להון, לתמרץ את העובדים כשההצלחה משתקפת במניה.
"היום השוק הציבורי מוכן לממן אי-רווחיות לאורך זמן, כי החברות הראו שתפיסת נתח שוק מביאה לערך. זה לא היה כך לפני מספר שנים, אבל היום השוק הציבורי יכול לממן חברות, וזו אסטרטגיה נכונה להרבה מהן".
בהקשר דומה אומר מואליס, כי בניגוד לעבר, היום המשיקים לאו דווקא מצפים שיזם שהוא מנכ"ל של חברה ציבורית ילבש חליפה ועניבה. "לבסיס המשקיעים לא אכפת מהמראה, הם רוצים אותנטיות. כבר ראינו מנכ"ל שעישן מריחואנה בשידור בטלוויזיה והמניה עלתה מאז פי כמה וכמה, כי מה שחשוב זה הביצועים והאותנטיות; הרעיון הוא שאתה יכול להיות מנכ"ל טוב וגם להיות עצמך".
"כשהמשבר הפיננסי הגיע חשבתי 'מה לעזאזל אני עושה כאן'"
בנק Moelis & Company נסחר בשווי של כ-4.9 מיליארד דולר בבורסת ניו יורק ומנייתו קרובה לשיא. מואליס הקים את הבנק ב-2007, זמן קצר לפני משבר הסאב-פריים בארה"ב, ולאחר שנים ארוכות שבהן כיהן בתפקידים בכירים בבנקי השקעות אחרים. בתפקידו האחרון היה נשיא UBS investment banking.
הוא מספר שאחת הסיבות להקים בנק חדש הייתה הביורוקרטיה: "יכולתי לדבר עם לקוח וללחוץ יד, אבל אז מישהו בביורוקרטיה, שמעולם לא פגש את הלקוח, היה אומר 'אי אפשר' (לבצע את מה שהוסכם, ש'ח'ו'). לא הייתה לי שליטה ולא תמיד הבנתי למה, לכן התפטרתי. עולם הפיננסים זה עולם קטן, למרות שחושבים שהוא גדול - פוגשים את אותם אנשים כל הזמן, ואתה לא יכול לפגוע במוניטין שלך".
העובדה שאתה יזם שלקח חברה להנפקה עוזרת לך להבין טוב יותר את היזמים שאתה עובד איתם?
"כן. הייתי בנקאי 30 שנה ואז הפכתי ליזם/בנקאי. זה כל כך שונה, וזה הכי כיף שהיה לי. לבנות עסק, לקבל החלטות, לבנות את התרבות, להביא את האנשים. כשהקמתי את הבנק מיד הגיע המשבר הפיננסי, וחשבתי 'מה לעזאזל אני עושה כאן'. זה הפך להזדמנות כי לא היה לנו חוב, ושכרנו הרבה עובדים חדשים - לדוגמה, אנשי ליהמן ברדרס הגיעו יום אחד למשרדים ולא היה בנק, מריל לינץ' נמכר - כולם היו פתוחים לשמוע עלינו. בכל מקרה, כשאתה יזם שעבר משבר, יש לך הבנה שלא תמיד יש אותה לבנקאי שמייעץ".
22 סניפים בארבע יבשות
הבנק פעיל היום ב-22 סניפים - באמריקה, באירופה, באסיה, באוסטרליה ובמזרח התיכון (ת"א ודובאי). לפני שנה מונה אילן זיבוטופסקי, לשעבר שותף בקרן IBEX, למנהל הפעילות בישראל, ובין היתר דווח מאז על מעורבות הבנק בשתי הנפקות SPAC של חברות מישראל - מורינגה, שכבר גייסה 100 מיליון דולר ומחפשת חברה לרכישה, וקקטוס של כלל ביוטכנולוגיה, שמתכננת לגייס סכום דומה.
"אנחנו, כבנק, לא יכולים להיות בכל מקום, אבל ישראל חשובה לנו כי כמות האנרגיה וההזדמנויות פה היא ענקית. אם לפני כמה שנים הכול היה קטן יותר, ויותר לכיוון של סטארט-אפים, היום ישראל בנקודת פיתול; יש בה 60 יוניקורנים (חברות פרטיות בשווי מעל מיליארד דולר, ש'ח'ו') לעומת 70 במערב אירופה.
"אני חושב שהמוצרים שאנחנו מציעים מתאימים לכאן היטב: המומחיות שלנו והעובדה שאנחנו לא מוכרים לחברות חוב או מניות, אלא מהווים יועץ עצמאי. בישראל אנחנו פועלים כמו קרן הון סיכון עם הזמן שלנו - אנחנו משקיעים זמן בבניית יחסים עם חברות שעדיין לא בגודל המתאים לנו, אבל צומחות מהר. בארה"ב אנחנו לא עושים את זה, כי יש המון חברות, אבל בישראל אנחנו עובדים על פיתוח יחסים ואמון, ואם נשקיע היטב את הזמן, נצליח".
"כמו שרופא ימכור פלסטרים במקום לתת מרשם לתרופה"
לדבריו, המודל של Moelis & Company מבדל את הבנק מאחרים: "בנק בוטיק מוציא מהתמונה את הקונפליקט, כי אתה לא מנסה למכור ללקוח הפוטנציאלי עוד משהו, בעוד שבבנק גדול אתה אמור למכור הכול - אתה יכול ללכת לפגישה עם מנכ"ל בנוגע לעסקת רכישה, ושואלים אותך אם ניסית לדבר איתו על ניהול העושר שלו (wealth management).
"זה כמו שתלך לרופא לקבל מרשם לתרופה, והוא ינסה למכור לך פלסטרים. מעבר לזה אנחנו שונים גם מבוטיקים אחרים, כי אנחנו עובדים כקבוצה אחת, והמשמעות היא שאם מישהו מתקשר לאילן בת"א, אילן יכול להתייעץ עם מישהו שלנו בסן פרנסיסקו ולתת את המענה הטוב ביותר ללקוח. אני מאמין שאנחנו חברת הפיננסים (למעט תחום הדיגיטל) הצומחת ביותר בעולם היום".