לשכת התעסוקה בחולון / צילום: איל יצהר
הקורונה הזניקה את נושא התעסוקה והאבטלה ישירות למרכז העצבים העירוני, וכך מצאנו את עצמנו כרשות מתמודדים עם סוגיה שהסמכות והאחריות להובלתה בישראל נמצאות ברמה הלאומית. לאור המשבר ומתוך דאגה לתושבים, הבנו שיש לנו תפקיד חיוני בשגשוג האקו-סיסטם התעסוקתי העירוני, ומוטלת עלינו, גם אם לא באופן פורמלי, האחריות לנסות ולקדם את תעסוקת תושבי העיר.
לאחרונה השתתפתי בכנס וירטואלי מעניין של פורום LEED של ה-OECDבנושא מודלי תעסוקה ברשויות מקומיות באירופה. את המפגש הוביל כפיר מצוינים, מנהל צוות שלטון מקומי באגף פנים תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, יחד עם מחלקת התעסוקה וההדרכה של ה-OECD.
מסתבר, שמתוך 38 מדינות החברות ב-OECD, רק ב-7 מדינות כל האחריות והסמכות להובלת תחום התעסוקה נמצאים ברמה המקומית. ברוב המדינות (20), ניתן לראות מודל משולב בו האחריות על עיצוב אסטרטגיה והסמכות מנוהלים ברמה הלאומית, אך האחריות לביצוע תוכניות ומתן שירותים נמצאת ברשות המקומית. לעומת זאת, במיעוט של 3 מדינות OECD ובהן ישראל, כל האחריות והסמכות נמצאות ברמת הממשלה, והיא מפקחת על הגופים המפעילים של השירותים מהמגזרים השני והשלישי.
לאור המודל ההיברידי המאפיין את רוב המדינות, הציגה אנה רובין, חוקרת בתחום הפיתוח הכלכלי והתעסוקתי המקומי של ה-OECD, את היתרונות והחסרונות של העברת סמכות הביצוע בתחום התעסוקה לרשות המקומית, כפי שעולה מניתוח מודלי העבודה באירופה.
החסרונות במודל המשולב הינם איבוד יתרון הגודל בפעולות מקומיות נפרדות, אתגר שימור סטנדרטים אחודים של איכות כאשר כל רשות מיישמת תוכנית שונה או באופן שונה, ומתח הנוצר בין מחויבות הממשלה להוגנות ושוויון אל מול השיקולים הפוליטיים המאפיינים קבלת החלטות ברמה הלוקלית.
אולם בפועל, לאור הבחירה של רוב המדינות במודלים בהם הרשות המקומית משחקת תפקיד פורמלי ומשמעותי, מסתבר שהחסרונות הללו מתגמדים לעומת היתרונות שמביאה הרשות המקומית: יכולת התאמה לתנאי שוק התעסוקה ולאוכלוסייה המקומית , יכולת האינטגרציה בין השחקנים המקומיים ברמת האסטרטגיה וברמת התיאום במתן שירותים בשטח, וגמישות לפיתוח מהיר כולל ניסוי וטעייה ביצירת מענים לצרכים מקומיים הן ברמת המדיניות והן ברמת היישום.
בעוד שהממשלה מסתכלת על תחום התעסוקה בפריזמה כלל-ארצית, ההסתכלות הרשותית היא הוליסטית ומעמיקה. לרשות יש היכרות מעמיקה עם אוכלוסיית העיר על כל גווניה - האתגרים, הצרכים והיכולות שלה, במקביל למבט רחב על המכלול התעסוקתי - כלכלי ברשות: המשרות והמעסיקים הקיימים, ההון האנושי, ומגוון ההכשרות המקצועיות המוצעות בעיר.
מאחר ובישראל אין עדיין מודל היברידי ולרוב הרשויות אין תפקיד רשמי בתחום התעסוקה, ברצוני לנסות ולהצביע על מספר תחומים בהם כבר היום הרשויות המקומיות בישראל יכולות לייצר ערך ייחודי ומשמעותי (חלקן כבר עושות זאת) בקידום האקו-סיסטם התעסוקתי המקומי בתוך המודל הקיים:
הרחבת היצע ומגוון המשרות וההכשרות המקומיות: מתוך הבנה שהמנוע לשוק התעסוקה הוא המעסיקים, זוהי אחת המשימות המרכזיות והחשובות. ככל שיש בעיר יותר משרות פתוחות על רצף הפריון ומגוון רחב של תפקידים, ניתן ליזום יותר הכשרות מקצועיות עם מעסיקים מקומיים ולהניע את גלגלי השוק המקומי. בהעדר שחקן אחר, ולעיתים ללא הרבה קלפים ביד, תפקידן של הרשויות הוא להרחיב את היצע המעסיקים והמשרות עבור תושביהם.
מיצוי שירותים ממשלתיים וקידום יצירת תשתיות עירוניות: בשנה האחרונה ערכנו מיפוי של משאבי הממשלה בתחום התעסוקה ונמצא שעד כה הגיעו לבית שמש רק כמחציתם. משרדי הממשלה מודעים לעובדה שמיצוי המשאבים קשור בין היתר בהימצאותו של גורם אחראי לתחום מתוך הרשות, שינהל שיח שוטף ושת"פ עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.
הנגשת מידע ושירותים: הנחת היסוד היא שתושבי ישראל מכירים את השירותים העומדים לרשותם באמצעות מערכות התקשורת ומ"פה לאוזן". השאלה הינה מה קורה כאשר תושבים מעוניינים להצטרף לשוק התעסוקה אך אינם יודעי קרוא וכתוב בעברית, אין להם את הגישה והאוריינות הדיגיטלית הנדרשת לצרוך תקשורת או שמבחינה אידיאולוגית הם בוחרים לא להיות חלק מהמרחב התקשורתי. בשל קרבת הרשות לתושבים, יש לה יכולת להתחבר לרשתות פנים קהילתיות ולהנגיש את המידע והשירותים באופן המותאם לקהילות השונות, בהינתן משאבים נוספים והיערכות מתאימה .
ולבסוף לרשות המקומית יתרון ביצירת אינטגרציה וחיבורים בין כלל השחקנים המקומיים, הידע והנתונים בתחום התעסוקה, על מנת לייצר אימפקט מדויק ורחב יותר.
השלכות הקורונה על עולם התעסוקה אכן פותחות בפנינו הזדמנות לחשוב מחדש על חלוקת העבודה בין הרמה הלאומית והמקומית. אך גם אם נרצה לשמר את המודל הקיים, כדאי לדייק אותו ולנצל את הערך המוסף הייחודי של הרשויות המקומיות ואת היתרונות שלהן אותן הזכרנו לעיל. על מנת לוודא שכך יקרה, יש צורך בהפניית משאבים ממשלתיים לתמיכה במהלכים מקומיים בערים המעוניינות להרים את הכפפה, כדי לחזק את החוסן התעסוקתי של אזרחי המדינה.
הכותבת היא ראש המינהלת העירונית לתעסוקה בבית שמש