גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בדרך לקריאה שנייה ושלישית: הרפורמה ביבוא אושרה בוועדת הכלכלה

פרק המזון ופרק התמרוקים ברפורמת היבוא אושרו ביממה האחרונה ● במסגרת הרפורמה נקבע כי עובדי מכון התקנים מעל גיל 40 שיאבדו את עבודתם כתוצאה מהפעלתה, יוכלו לגשת למשרות פיקוח בפטור ממכרז ● עפ"י תחשיבי האוצר, הרפורמה תחסוך מיליארדי שקלים לציבור

הדיון בוועדת הכלכלה, מוקדם יותר היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הדיון בוועדת הכלכלה, מוקדם יותר היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הרפורמה ביבוא בדרך לאישור לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. בשעות האחרונות (ה') נערך דיון אחרון בפרק התקינה ויבוא מוצרים לקראת אישורו לאחר שביממה האחרונה אושרו שני פרקים נוספים ברפורמה - מזון ותמרוקים.

פרק הייבוא מתוך הצעת חוק ההסדרים נועד להקל ברגולציה על ייבוא מוצרי צריכה לישראל, ובין היתר יאפשר מסלול ייבוא על בסיס עמידה בדרישות האיחוד האירופי. עוד אושר הפרק המתאים גם את הרגולציה של נצילות אנרגטית של מוצרי חשמל לתקינה האירופית, כאשר החיסכון הכולל לצרכנים מכך צפוי לעמוד על כ-1.3 מיליארד שקל בשנה. הרפורמה צפויה להתחיל להיכנס לתוקף כבר בעוד כחצי שנה.

בדיונים הקודמים נדונה שאלת החרגת המוצרים מהרפורמה. התאחדות התעשיינים ביקשה להחריג רשימה של 14 מוצרים, בהם מוצרי בניין שנקברים באדמה ל-50 ואף 100 שנים. הוועדה אישרה בסופו של דבר להחריג רק את כבלי החשמל למתח נמוך שמשמשים בדירות מגורים. שלושה מוצרים נוספים - דוודים, טרמוסטטים ומוצרי השחזה, לאחר שבדיונים הקודמים הוסכם להחריגם לשנה, בדיון היום קוצרה התקופה לחצי שנה בלבד.

שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, השתתפה בישיבה ואמרה כי אין סיבה להחריג אף מוצר אם הוא לא מהווה סכנה בטיחותית ואיפה שמשרד הכלכלה יצטרך לסייע לתעשייה הוא יעשה זאת. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי הוא חולק על השרה, וכי הוועדה לא מקבלת הוראות מהממשלה. הוא הזכיר כי ההחרגה נעשתה באופן מידתי ועל דעת מנכ"ל משרד הכלכלה.

בגלל הרפורמה יתווספו 46 משרות למשרד הכלכלה

טרם אישור ההצעה ביקש היו"ר ביטון לבחון גם את סוגיית האכיפה. מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, הציג בפני הוועדה את תוכנית האכיפה של המשרד, לפיה יתווספו 46 משרות למשרד, מתוכן 11 משרות תוספת מפקחים וצוותים מקצועיים תומכים, 8 משרות תוספת לבקרה בייבוא, 8 משרות תוספת לצוותי אכיפה פלילית ועיצומים כספיים. בשלב שני יתווספו 19 משרות שיגויסו בהתאם לצורך. עוד הוא ציין כי התוספת התקציבית תעמוד על 30 מיליון שקלים עבור בדיקות יזומות ביבוא ועוד 30 מיליון שקלים בגין שמירת יכולת לאומית לבדיקות מעבדה.

באשר לפיקוח של הוועדה, היום אושר כי שרת הכלכלה תדווח לוועדה עד חודש לפני כניסת הרפורמה לתוקף, ביוני 2022, על ההיערכות. לאחר מכן תדווח השרה לוועדה אחת לשנה, במשך ארבע שנים, על היישום. בתום הדיון אושרה ההצעה פה אחד, בתמיכת היו"ר ביטון, ח"כ לימור מגן תלם, ח"כ רון כץ, ח"כ מיכל שיר, ח"כ סימון דוידסון וח"כ יבגני סובה.

סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, בירך ואמר: "זה באמת יום מרגש. קשה לי להסביר לכם ברמה האישית איך זה לראות משהו שנרקם מרעיון קטן לאירוע כזה גדול. קשה להפריז בהיקף הרפורמה. אני לא חושב שאנשים מבינים מה היקפה, היא מטפלת בחלק ענק מהמוצרים במשק והמעבר לתקינה אירופית והצהרה הם חסרי תקדים בכל מובן".

לפי משרד האוצר, פרק התמרוקים יחסוך כ-650 מיליון שקל למשק

במסגרת הרפורמה נקבע כי עובדי מכון התקנים מעל גיל 40 שיאבדו את עבודתם כתוצאה מהפעלתה, יוכלו לגשת למשרות פיקוח בפטור ממכרז.

מוקדם יותר היום אושר בוועדה פרק היבוא בתמרוקים, במסגרתו ניתן יהיה לייבא ביבוא מקביל 15 מוצרים. במסלול נוסף אושר יבוא ליבואן רשמי של מוצרים נוספים שקיבלו תקן אירופאי במסלול הצהרה בלבד, במסלול הזה גם בוטלו האגרות. על פי תחשיבי האוצר, פרק התמרוקים ברפורמה יחסוך לבדו כ-650 מיליון שקל בשנה למשק.

רשימת התמרוקים שאושרו ליבוא מקביל כוללת אפטרשייב, דיאודורנט רול-און ללא אלומיניום, דיאודורנט סטיק ללא אלומיניום, פודרה דחוסה, סומק דחוס, שימר דחוס, קרם רגליים ללא חומצה סליצילית, לק לציפורניים (שאינו ג'ל), שעווה לרגליים, שמפו, מרכך, סבון גוף, קרם גוף, קרם ידיים וקרם לשיער. בנוסף לכך, שנה לאחר תחילת החוק יוכל שר הבריאות להרחיב את הרשימה למוצרים נוספים ואף להרחיב את רשימת המדינות ולאפשר יבוא מקביל גם מאוסטרליה, איסלנד, ארה"ב, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ.

בישיבה הקודמת סוכם על ביטול אגרות, והיום תוקן הנוסח כך שיבוטלו אגרות במסלול הצהרה. חברי הכנסת התעקשו על ביטול האגרות שכן אין סיבה לשלם אגרת בדיקה במסלול החדש שלא מחייב כלל את בדיקת המוצרים ביבוא. בנוסף ניתנה לשר הבריאות סמכות לבטל בצו גם את האגרות עבור רישיונות. על מנת לוודא היערכות ליישום הרפורמה ולעקוב אחר התוצאות בשטח, נקבע גם כי שרי הבריאות והאוצר ידווחו לוועדת הכלכלה אחת לחצי שנה ובמשך כארבע שנים.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, שליווה את תהליך החקיקה, בירך על האישור ואמר כי "זהו צעד משמעותי, שהיה צריך להיעשות מזמן, ויביא להקלה דרמטית בייבוא תמרוקים לישראל. נמשיך להוזיל את יוקר המחיה לטובת אזרחי ישראל". כזכור, בשבוע שעבר התקיימה פגישה בלשכת ראש הממשלה על רשימת ההחרגות, בה השתתפו נציגי משרדי הכלכלה והאוצר.

הרפורמה ביבוא המזון צפויה לחסוך למשק כ-3 מיליארד שקל בשנה

בדיונים הקודמים התייחס הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה, אנואר חילף, להיקף היבוא המקביל של תמרוקים, ואמר כי הוא נע בין 45 ל-50 מיליון שקל בשנה, שהם 2.4% מכלל יבוא התמרוקים לישראל. "זה שיעור מאוד נמוך", אמר. על רקע זה דרשו חברי הוועדה במהלך הדיונים להרחיב את הרשימה, משרד הבריאות התחייב להגדיל במהלך השנה הקרובה את רשימת התמרוקים שיוכלו להיכלל במסלול המקל. בנוסף סוכם בישיבות הקודמות, כי הרשות להסמכת מעבדות היא שתסמיך מעבדות לבדיקת המוצרים המיובאים ביבוא מקביל. היום הובהר כי הבדיקה תתבצע במהירות ותוך עד 21 ימים. עוד סוכם ברפורמה כי מוצרים ברישיון משרד הבריאות ימשיכו להיות מסומנים ככאלה, בעוד מוצרים ביבוא מקביל או הצהרה - לא יסומנו כלל.

אתמול בערב אושר גם הפרק העוסק ביבוא מזון מתוך הרפורמה, במסגרתו יתאפשר מסלול אירופי ליבוא מזון רגיש על בסיס הצהרה בלבד, שיחליף את מסלול האישור הארוך הקיים היום בשירות המזון במשרד הבריאות. מהרפורמה יוחרגו מוצרים רגישים כמו חלב גולמי, בשר גולמי, דבש, ביצים טריות ופירות וירקות בהוראת הממשלה והוועדה החליטה להוסיף לכך רק את תקן הסוכר של הדבש, תוך שמירה על בריאות הציבור והאינטרס האקולוגי. "פתחנו את היבוא ויצרנו אפשרות להיצמד לנורמה אירופאית ולתת אמון ביבואנים להצהיר, ולהחמיר בענישה עם מי שימעלו בתפקידם ויביאו מוצרים שיפגעו באזרחים", אמר ביטון.

בדיונים הקודמים בהצעה העריך האוצר כי הרפורמה ביבוא המזון תחסוך לציבור כ-3 מיליארד שקל בשנה. הרפורמה בענף המזון תיכנס לתוקף באחד בינואר 2023, כאשר שר הבריאות יוכל לדחות את המועד בתקופה שלא תעלה על 9 חודשים, באישור ועדת הבריאות. בהתאם לדרישת יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון תקבל הוועדה דיווח על ההיערכות ליישום הרפורמה כולה, בנוסף היו"ר ביטון הכריע כי התקנות בחוק יובאו לאישור ועדה משותפת לוועדת הבריאות וועדת הכלכלה.

סגן השר אביר קארה אמר: "אנחנו עושים היסטוריה. הבאנו בשורה ענקית לציבור, לבעלי עסקים, ליבואנים וליצרנים. פתחנו את המשק ליבוא וליצוא - לא רק שהם יוכלו להתחרות שם בקלות יתרה, אני משוכנע שהם יהיו הרבה יותר טובים מאחרים".

גם יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, בירך על אישור הרפורמה בוועדה: "רפורמת היבוא שאושרה תאפשר תחרות הוגנת שלא תפלה את התעשייה הישראלית. אני מברך על אישור הרפורמה ומודה במיוחד ליו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, מיכאל ביטון ומשרד האוצר, שהשכילו להוביל את הרפורמה, תוך שמירה על העקרונות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים, והתוו מדיניות של השוואת תנאים ורגולציה בין היצרנים הישראלים ליצרנים מחו"ל, כך שהיצרנים הישראלים לא ייפגעו. זאת לצד הענקת הקלות ליבואנים והפחתה משמעותית של היקף הרגולציה והביורוקרטיה בתחום".

בנוסף לכך, מנכ"ל תנועת האינטרס שלנו, אלעד מלכא, הזהיר ממצב שבו הפירות והירקות צריכים לעמוד בתקן ישראלי, בעוד שמיץ שמיוצר מהם צריך לעמוד בתקן אירופי, ולכן יהיה קשה לייצר מוצרים מתוצרת ישראל. מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא, אמרה כי זה יעודד יצרנים ישראלים לרכוש חומרי גלם מחקלאים מחוץ לישראל.

עוד כתבות

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו בשעות האחרונות על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מיהי חברת הסייבר העולמית שהחלה להיסחר השבוע בתל אביב?

במגילת אסתר מי היה המדתא, מה שמו העברי של הירק קייל, ואיזה אירוע צולם ושודר בטלוויזיה הרומנית בערב חג המולד 1989? ● הטריוויה השבועית

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

פעילות מערכות ההגנה האווירית במהלך מבצע עם כלביא / צילום: משרד הביטחון

הטילים האיראניים שמאיימים על ישראל, ומערכות ההגנה נגדם

איראן מאיימת בתגובה חריפה אחרי התקיפות הישראליות והאמריקאיות ● מהן מערכות ההגנה האווירית הישראליות, אילו טילים נמצאים בארסנל האיראני, ומה קורה אם האיומים מגיעים מכיוון הים? ● גלובס עושה סדר

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים