החברות לוחצות ומשרדי הממשלה רבים. האם רה"מ ישמור על ההבטחה הגדולה להורדת יוקר המחיה?

תוכנית הדגל של הממשלה להורדת יוקר המחיה דרך פתיחת היבוא כבר הוצגה לראווה ע"י האוצר, אלא שרשימת ההחרגות הולכת ומתארכת בשל לחצים שמופעלים על משרד הכלכלה ועלולה לעקר אותה מתוכן • ראש הממשלה כבר נדרש להתערב והשבוע יקיים פגישה בעניין

מכולות בנמל חיפה / צילום: פאול אורלייב
מכולות בנמל חיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד הכלכלה מתעכב בהגשת רשימת ההחרגות מהרפורמה ביבוא לוועדת הכלכלה שדנה בנושא כבר למעלה משבוע. הסיבה: מאחורי הקלעים מתנהל משא-ומתן קדחתני בין משרדי האוצר והכלכלה. בעוד שבאוצר לוחצים לצמצם את ההחרגות, במשרד הכלכלה מגדילים את הרשימה בעקבות לחצים שהופעלו על המשרד במהלך הדיונים האחרונים. ביום חמישי תתקיים פגישה בלשכת ראש הממשלה נפתלי בנט על רשימת ההחרגות, בהשתתפות נציגי משרדי הכלכלה והאוצר.

רשימת ההחרגות היא אחת משני פתחי מילוט מהרפורמה (לצד ועדת החריגים שתוקם במשרד הכלכלה), ודרכה ניתן להוציא החוצה תקנים או מוצרים שיוחרגו מהרפורמה שאמורה לפתוח את השוק ליבוא. היצרנים, התאחדות התעשיינים והחברות הגדולות מנהלות מסע לחצים יומיומי כדי להיכנס לרשימת ההחרגות מהרפורמה.

לפי הרפורמה ניתן יהיה לייבא לישראל מוצרים על בסיס עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי או ארה"ב ושיווקם שם. היבוא יעשה במסלול ירוק על בסיס הגשת הצהרה בלבד ללא צורך לעבור דרך מכון התקנים וללא חסמים נוספים. 

כבלים, שנאים וגם מזון

לגלובס נודע כי למשרד הכלכלה הוגשה רשימת בקשות להחרגות על ידי התאחדות התעשיינים הכוללת דוודים, תרמוסטטים, מערכות סולריות, כבלי כוח, מלט, מוצרי השחזה, שני סוגי שנאים, פלדה, כבלים מבודדים ועוד. גורמים המעורים בנושא טוענים כי בהתאחדות מבקשים להגן על המפעלים בארץ על ידי חסימת היבוא בתחומים שונים, מה שלבסוף יפגע בתחרות ובמחיר.

בנוסף, במסגרת הדיונים בוועדה לוחצים בעלי אינטרסים גם להחרגות בתחום המזון: הלובי החקלאי דורש להחריג את הדבש ולצדו חברות המזון דורשות להחריג חלב, מעדנים וגבינות קשות מסיבות שונות. בדיון שהתקיים בנושא השבוע אמר סגן השר אביר קארה: "מחריגים חלב, מחריגים דבש ובסוף לא עושים רפורמה", והזהיר מחירור המתווה.

אביר קארה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
 אביר קארה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

קארה אמר לגלובס, כי "הרפורמה ביבוא תטיב עם כלל הציבור במדינה בפרט עם היבואנים והיצרנים שיוכלו להתמודד בתחרות חופשית. יש קבוצות לחץ ואינטרס שמנסות לפורר את הרפורמה הזו, אך המדיניות שלנו היא להביא רפורמה כדי להעביר אותה במלואה. בלי החרגות. זו משימה לאומית מהמעלה הראשונה כשהמטרות שלנו לרסק את יוקר המחיה ולהקל בבירוקרטיה".

עשרות תקנים אירופיים יוחרגו

בדיונים שנערכו השבוע בין האוצר לכלכלה וכן בלשכתו של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, טענו במשרד האוצר כי הם עומדים בדרישתם שכל מוצר עם תקן אירופי יוכל להיכנס לישראל, אולם בעוד עמדתו הראשונית של משרד הכלכלה הייתה זהה - נראה שעם הזמן הוא נסוג ממנה ומכניס לרשימת ההחרגות עוד ועוד מוצרים ותקנים. לגלובס נודע כי הרשימה העדכנית שנידונה כעת בין האוצר לכלכלה מכילה עשרות רבות של תקנים אירופיים שיוחרגו - למעלה ממאה.

יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ מיכאל ביטון / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
 יו''ר ועדת הכלכלה, ח''כ מיכאל ביטון / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

עו"ד רחל גור, מנהלת תחום ממשלה בלובי 99 שהשתתפה בדיונים בוועדה אמרה לגלובס, כי "היבוא לישראל, בייחוד בתחומי הטואלטיקה והמזון, נשלט על ידי מספר קטן מאוד של יבואנים גדולים, המהווים מונופול במוצרים רבים. פערי המחירים זועקים לעין - כ-30% בממוצע בין ישראל למדינות מפותחות רבות - ומדגישים את הצורך בשינוי. אלא שקיים חשש ממשי שכתוצאה מלחצי הלוביסטים המסחריים, יוחרגו מוצרים רבים. משמעות ההחרגות היא פטור בפועל מתחרות עבור ענקיות היבוא והכשלת הרפורמה החיונית. אנו דורשים ממשרד הכלכלה לפרסם לציבור את רשימת כל המוצרים שיוחרגו, כך נוכל לדעת אם מדובר ברפורמה שתקל באמת על יוקר המחיה או בבלוף".

מנכ"ל הלובי הציבורי "האינטרס שלנו" אלעד מלכא אמר, כי "קבוצות הלחץ החזקות במשק נאבקות כדי לשמר את שליטתן בשוק המקומי ואת יוקר המחיה ממנו הן נהנות. מדיניות חברי הכנסת צריכה להיות ברורה: מדיניות אפס החרגות. הגיע הזמן לחבר את ישראל לכלכלה הגלובלית באמת, לא כסיסמה".

בוועדת הכלכלה רוצים את הרשימה

הרשימה שתוגש בשבוע הקרוב (כך לדברי משרד הכלכלה) לוועדה צפויה לעמוד במוקד הוויכוח בדיונים שיתקיימו עד להעברת הרפורמה בקריאה שנייה ושלישית. ככל שהיא תתארך - השפעת הרפורמה תצטמצם לכותרת החוק בלבד. גורמים שנכחו בדיונים מאחורי הקלעים חזרו על הדוגמה לייבוא מוצצים: בעוד התומכים בתקן האירופי טוענים כי ניתן יהיה לבדוק אותו בארץ ולייבא, המתנגדים טוענים כי קיים חשש אמיתי לשלום הפעוט. דיון זהה מתקיים על עשרות תקנים ומוצרים.

בדיון שהתקיים השבוע בוועדה, לחץ יו"ר הוועדה ביטון על נציגי האוצר והכלכלה להביא את רשימת ההחרגות בהקדם ואמר להם: "נשארו לנו 10 ימי עבודה בוועדה ויש חוקים פי עשרה יותר גדולים וסוגיות כבדות. אם אתם לא סוגרים את זה עד סוף היום - תוציאו את זה מחוק ההסדרים". עוד עלה בדיון כי החוק כלל איננו מוכן לחקיקה ואינו כולל עדיין את פרק העונשין. נציגי הממשלה הסבירו עד לכניסת החוק לתוקף יפורסם ויקודם תזכיר הצעת חוק בעניין. פרצה נוספת בחוק היא היכולת של שר הבריאות לדחות את תחולת הרפורמה במזון בלבד בתשעה חודשים נוספים.

ממשרד הכלכלה נמסר: "משרד הכלכלה והתעשייה, אשר מוביל, יחד עם משרד האוצר, את רפורמת היבוא ויפקח על ביצועה לאורך כל הדרך, ימשיך לפעול להרחבת היבוא מתוך רצון להגדיל את התחרות במשק, לצד שמירה על בטיחות ובריאות הציבור. הדיונים המתקיימים בין המשרדים, הנם חלק מתהליכי החקיקה המתבצעים במסגרת לוחות הזמנים שנקבעו".

ממשרד האוצר נמסר: "משרד האוצר פועל במשותף עם משרד הכלכלה לקידום הרפורמה בייבוא. נושא החריגים נמצא בדיונים מקצועיים ויובא לאישור ועדת הכלכלה בימים הקרובים".