גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיפור המקומם על האיש שניסה לחנוק למוות אישה וקיבל חודשיים עבודות שירות

"פגיעה פיזית מינורית" - כך סיכם בית המשפט את אשמתו של אדם שניסה לרצוח שוהה בלתי חוקית מאריתריאה עד שחשב שהרג אותה ● אילו היא הייתה אזרחית מן השורה, הרשויות לא היו מעזות להתנהל באופן שהוביל למסקנה ש"נסיבות האירוע אינן מאפשרות הטלת עונש חמור"

בית משפט השלום ירושלים / צילום: ליאור מזרחי
בית משפט השלום ירושלים / צילום: ליאור מזרחי

אפליה היא טענה קשה להוכחה. מבחינה תיאורטית זה לכאורה פשוט: חובה לתת יחס שווה לשווים ומותר לתת יחס שונה לשונים רק בהתאם לרלוונטיות השוני ביניהם. במילים פשוטות: בכל עניין נבדוק אם בני האדם שווים זה לזה או שונים זה מזה רק במה שרלוונטי לאותו עניין. נשמע פשוט אבל בפועל להוכיח שהשוני שתמיד קיים בין אנשים אינו רלוונטי היא משימה קשה מאוד. תמיד אפשר למצוא שוני שמצדיק את היחס השונה.

למרות זאת, ככל שהתעמקתי בפרשת היילגסי סגבר, שוהה בלתי חוקי מאריתריאה שניסה לרצוח שוהה בלתי חוקית אחרת מאריתריאה, פרשה שנחשפה בגלובס על ידי אבישי גרינצייג, לא יכולתי שלא לשער מה היה קורה לו הקורבן הייתה אזרחית ישראל, קל וחומר יהודיה. אמות הספים היו רועדות - ובצדק. המשטרה ובתי המשפט לא היו מעזים לגרור כך רגליים ולהתנהל בצורה שמיד תפורט כאן.

"ממד חומרה משמעותי"

עשר שנים. עשר שנים תמימות חלפו מהרגע בו הוגש כתב אישום ועד לרגע בו ניתן פסק הדין המביש לפני מספר ימים. עשר שנים מהרגע בו סגבר ניסה לרצוח את האישה שהוא "הזמין" ועד שקיבל חודשיים (!) עבודות שירות(!!). זו לא טעות הקלדה או דפוס. זה העונש שנתן לו בית משפט ישראלי: פחות מ-60 ימי עבודות שירות לגבר שחנק את בת זוגו עד שחשב שכבר איננה בין החיים, הודה במעשיו, נמלט, נתפס שוב, חזר בו מן ההודאה ולפי תסקיר המבחן "לא לקח אחריות למעשיו ולא הייתה בו אמפתיה למתלוננת" (מה שמנע מבית המשפט להציע לו תוכנית שיקום טיפולית).

טוב, מה הוא כבר עשה? ניסה לרצוח אשה אריתראית שהכעיסה אותו משום שסרבה לקיים עימו יחסים למרות שהוא שילם על 'הזמנתה' לישראל משל הייתה מוצר מיובא מעלי אקספרס? אתם לא הייתם כועסים אם ה"מוצר" שהגיע היה פגום ומנסים לרצוח אותו? נו, באמת. על מה כל הרעש? לא מדובר בבת ישראל קדושה או אפילו בבת דודתה. בסך הכול, אשה אריתראית ששכחה את מקומה וסברה שדמה סמוק לא פחות משל שאר הנשים כאן.

מתוך כתב האישום שהוגש ב־2011

הסיפור כל כך מקומם וכל כך לא ייאמן עד שהתחושה שלי (שכאמור לא ניתנת להוכחה כמו כל טענת אפליה) היא שאם הקורבן הייתה אישה אחרת, מהסוג שתואר קודם, קשה להאמין שהשופט אביחי דורון מבית משפט השלום בירושלים היה כותב בכזו קלות בגזר הדין כי "נסיבות האירוע אינן מאפשרות הטלת עונש חמור על הנאשם, הן מכיוון שהאירוע הסתיים בפגיעה פיזית מינורית בלבד והן מכיוון שהוא אירע לפני כמעט עשר שנים"; על אף שקודם לכן קבע כי "מעשי הנאשם נושאים עימם ממד משמעותי של חומרה... תחילה איים הנאשם על המתלוננת כי 'יראה לה מה זה', לאחר שסירבה לקיים עימו יחסי אישות. אחר כך אמר הנאשם למתלוננת כי הוא יכול לזרוק אותה מחלון הדירה. לאחר מכן חנק הנאשם את המתלוננת בחוזקה, עד כדי כך שכשהמתלוננת קמה לסגור את דלת החדר בו שהתה, הביע פליאתו שהמתלוננת עודה חיה, התקדם לעברה, וכשניסתה לברוח מהדירה, תפס אותה, ורק לאחר מאבק היא הצליחה לנוס מהמקום, אך ללא נעליה".

השופט אביחי דורון / צילום: דוברות הרשות השופטת

שווה לקרוא שוב: ה"אירוע" (נשוב ונזכיר: נסיון הרצח לאחר שסרבה לקיים עם העבריין יחסי מין) הסתיים ב"סימני חבלה על צווארה" (רק משום שהוא חשב שהקורבן כבר מתה) לא מאפשר מתן עונש חמור. גורם "מקל" נוסף הוא שה"אירוע" התרחש לפני עשר שנים. אפשר שזו הסיבה לעונש הפעוט? לא ממש. השופט עצמו כותב כי הוא "זוקף לחובתו של הנאשם את התכחשותו להודאתו, אי-לקיחת האחריות על מעשיו", ההימלטות שלו מהדין וכיוצא באלה.

הפגמים בכתב האישום

תחושת האפליה שבי אינה שמורה רק כלפי פסק הדין. גם עצם הגשת כתב אישום רק על תקיפה הגורמת חבלה של ממש (5 שנים) במקום על ניסיון לרצח (20 שנים) מחייבת הסבר. כך גם גרירת הרגליים במשך עשר שנים. אומנם, ניתן הסבר שנסמך על הקושי לכאורי לאתר את סגבר כשהוא לא הגיע לדיונים, אבל באותה נשימה נאמר כי הוא המשיך להתייצב במהלך שנים אלה ברשות האוכלוסין והיה ניתן בנקל לאתרו.

גרון בצבע אחר

כאמור, אפליה היא טענה קשה להוכחה. בתגובות לחשיפה הבלעדית בגלובס ניפקו הגורמים השונים הסברים שונים: המשטרה שלחה אצבע מרשיעה כלפי בית המשפט ש"הורה על שחרורו בתנאי הרחקה בלבד", הסניגורית, שטענה "שכתובתו הייתה ידועה ולכן תמוה מאוד שהמשטרה לא הצליחה לאתר אותו", הלינה שהדחיות נבעו מכך שהובא מתורגמן לשפה לא נכונה. זה לא באמת מעביר את התחושה הקשה שתקועה לי בגרון. המשטרה יכולה הייתה לערער על ההחלטה לשחרר, בית המשפט יכול היה לקבוע דיון עם המתורגמן הנכון סמוך לדיון שבוטל ולא שנה מאוחר יותר וכולי וכולי.

מספיק שכולם ידמיינו כיצד היו פועלים לו ה"פגיעה הפיזית המינורית", קרי: סימני החניקה, היו על גרון בצבע עור אחר או שבכיסה של הנחנקת ה"מינורית" הייתה תעודת זהות ישראלית. לאחר מכן שישקלו האם צבע העור והעובדה שהיא אינה אזרחית מצדיקים את היחס השונה. יש לי תחושה שהם יתקשו עם התשובה. ממש כמוני.

תגובת בתי המשפט

"בניגוד לאמור בטור, כתב האישום לא ייחס לנאשם נסיון רצח אלא עבירות של תקיפה הגורמת חבלה ואיומים והשית עליו עונש התואם את מתחם הענישה לעבירות אלו כמפורט בגזר הדין".

עוד כתבות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות