גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פילים בקוטב הצפוני וחיסון תוצרת בית: החוקר שלא מפחד לעצב מחדש את העולם בעזרת עריכה גנטית

פרופ' ג'ורג' צ'רץ', שעומד מאחורי המיזם להשיב לחיים בסיביר ממותות שנכחדו, משוכנע שהמצאותיו יכולות לפתור את הבעיות הגדולות של האנושות ● בראיון לגלובס הוא מספר על חיסון לקורונה שהוא וצוות המעבדה שלו פיתחו וניסו על עצמם, ומסביר מדוע לא צריך לחשוש יותר מדי מגנים מהונדסים ● מסוכן? "אני צופה בסרטי אפוקליפסה כדי להתכונן לכל התרחישים"

פרופ’ ג’ורג’ צ’רץ’ / צילום: Associated Press, Mary Altaffer
פרופ’ ג’ורג’ צ’רץ’ / צילום: Associated Press, Mary Altaffer

פרופ' ג'ורג' צ'רץ', מהחוקרים החלוציים והיצירתיים בתחום העריכה הגנטית, מתייחס לגנים כאילו היו מגרש המשחקים הפרטי שלו. מבחינתו, השפה הגנטית נולדה כדי שנכתוב אותה מחדש ונערוך אותה כרצוננו, בתנאי שנעשה זאת כדי להביא תועלת, כמובן.

בראיון איתו מ-2017, כתבנו שיש המתארים אותו כ"שילוב בין דארווין לאלוהים". זה לא רק הזקן, אלא גם הרצון שלו להבין את הגנטיקה לעומק. הוא לא נרתע, עקרונית, מניסיונות להשפיע עליה בכל דרך.

שמו עלה לאחרונה לכותרות, עם ההכרזה בבוסטון על הקמת קולוסאל, סטארט-אפ פרי שיתוף פעולה בינו לבין יזם הטכנולוגיה בן לאם, השואף להשיב לחיים תכונות מסוימות של ממותות. "הרעיון אינו לבנות העתק מושלם שלהן", הבהיר צ'רץ' בראיון עמו לפני ארבע שנים, "אלא לשלב חלק מהגנום שלה בפילים של היום". חזרנו אליו, אגב השתתפותו בכנס Science in the Age of Experience שערכה חברת Dassault Systems בחודש שעבר, כדי לדבר על מגוון פרויקטים מסעירים בתחום הגנטיקה שהוא מעורב בהם, ובהם מיזם הממותה שהחל לאחרונה לתפוס תאוצה.

חזון האדם העמיד לווירוסים

אחד התחומים שצ'רץ חוקר הוא כיצד ניתן ליצור עמידות לווירוסים באמצעות עריכה של גנים רבים בתוך תא. "אם נשנה בכל גן וגן של התא אותם רצפים שמקודדים את 'נקודות האחיזה' לווירוסים, נוכל להפוך את התא הזה לעמיד בפני כל מיני סוגים של וירוסים, אולי אפילו כולם. כבר עשינו את זה לחיידק מסוג E Coli".

לחיידק, אבל לא לבני אדם.
"עדיין. אנחנו מנסים עכשיו לעשות אותו דבר לחד-תאיים יותר מורכבים וגם לצמחים ולתאים אנושיים. זו בהחלט פרוצדורה שאני יכול לראות כיצד היא תהפוך אדם לעמיד בפני וירוסים בעתיד.

"כדי לשנות תא E Coli בצורה כזו, אנחנו צריכים לשנות בבת אחת רק כמה מאות גנים. כדי לעשות זאת לתא אנושי, צריך לשנות עשרות אלפי גנים. אנחנו מאמינים שהשלב הראשון בבני אדם יהיה שאיבה של תאי מערכת הדם, שינוי שלהם והחזרתם לגוף. נוכל להפוך את הדם לעמיד בפני מחלות כמו וירוס אפשטיין בר (מחלת הנשיקה) או נגד HIV. בהמשך, אפשר יהיה לעשות הרבה יותר מזה".

את הרעיון שניתן להגן מפני וירוסים באמצעות עריכת התא פיתח צ'רץ' יחד עם צוות חוקרים במעבדתו כבר ב-2016. במאמר שפרסמו בכתב העת Science הם הראו שהם יכולים לשנות גנים רבים בבת אחת, כפי שהובטח. "עד לפני כמה שנים, איש לא ערך גנים רבים בבת אחת", אומר היום צ'רץ'. "והנה כעת אפשר כבר לערוך 22 אלף גנים בתא גזע אחד", הוא אומר.

צ'רץ' אינו ידוע במתינות כאשר מדובר בחיזוי ההשפעה העתידית האפשרית של המצאותיו בפרט ושל המחקר הגנטי בכלל. עם פרסום המאמר ההוא, הוא טען שאפשר באותה שיטה לגרום לתאים (חידקיים תחילה, אנושיים אולי בהמשך) להיות עמידים גם בפני סוגים נוספים של לחצים: קרינה, קיפאון, אולי אפילו סרטן והזדקנות.

כשאתה עורך חיידקים כך שיהיו עמידים בפני וירוסים או מסנתז חיידקים חדשים, זה לא מסוכן בפני עצמו?
"אנחנו מביאים זאת בחשבון ומהנדסים את מנגנוני הבקרה בתאים שאנחנו יוצרים. למשל, אנחנו מהנדסים את התאים כך שיהיו תלויים בחומר מסוים, שנמצא רק במעבדה. מחוץ לה, הם לא יוכלו להתפתח בלעדיו".

איברים של חזיר מהונדסים להשתלה

צ'רץ' מספר על פרויקט נוסף שהוא מעורב בו בתחום העריכה של גנים רבים בתוך תא בבת אחת, שמטרתו להפוך בעלי חיים דומים יותר לבני אדם מבחינה חיסונית, כך שאיבריהם יתאימו יותר להשתלה או שיוכלו לשמש כחיות מעבדה. כבר היום קיימים עכברי מעבדה שהונדסו גנטית כך שמערכת החיסון שלהם לא תבוא לידי ביטוי או כך שתהיה דומה יותר למערכת חיסון אנושית, אך זה נעשה על ידי עריכת גן אחד או גנים ספורים.
"חזיר כזה", מתגאה צ'רץ', "צריך לערוך רק פעם אחת. אחר כך הוא כבר משכפל את הגנטיקה הייחודית שלו בעצמו, כשהוא מתרבה".

אף חוקר אחר כנראה לא היה מעז לומר זאת. כולם חוששים ממתן תכונות לבעלי חיים שיעברו הלאה לדור הבא.
"אני לא חושש כשמדובר בחזיר. אם חלילה יהיה לנו חזיר בעייתי אחד שיברח מהמעבדה - איפה הוא כבר יתחבא? אם את אומרת יתוש, אפילו אם את אומרת חולדה, זה כבר סיפור אחר. בכל מקרה, גם את הקיום של החזיר את יכולה להתלות בקיומו של חומר מזון מסוים כך שיהיה לו קשה לשרוד בטבע. אפשר לעשות זאת בעצם לכל דבר חי שאנחנו מהנדסים".

החזיר הראשון שעבר עריכה גנטית מרובה, כבר קיים. "ביצענו 42 שינויים בגנום. זה לא המקסימום שאנחנו רוצים, אבל הרבה יותר מבדרך כלל, ואיברים מהחזירים האלה כבר נמצאים בשימוש ניסיוני בשלושה בתי חולים. האיברים הללו עדיין לא הושתלו בבני אדם, אלא תחילה הושתלו בחזירים אחרים וקופים".

כעת החברה שהקים צ'רץ' סביב הטכנולוגיה הזו, eGenesis, מבקשת אישור להתחיל בניסוי בבני אדם, ולספק איברי חזיר מהונדס כמו תאי לבלב להשתלה, כליות ומסתמי לב, שלא יכללו גורמים המעוררים את מערכת החיסון האנושית ולא וירוסים שנמצאים לפעמים ברקמת חזיר".

לפעמים נדמה שפרויקט הגנום כמעט לא קידם אותנו בכלום מאז 2000, אנחנו עדיין לא יכולים לטפל במחלות מאוד בסיסיות באמצעות עריכה גנטית, והנה אתה מדבר על עריכה גנטית מרובה ועל כתיבה מאפס של גנום אנושי. איך זה מתחבר?
"מה שחשוב לדעת הוא שפרויקט הגנום - קריאה בעצם לא הסתיים במלואו ב-2000, אלא השנה. אבל משנת 2000 הצטבר מידע גנטי לגבי מיליוני אנשים, והעלות של קבלת המידע הזה ירדה. משתמשים בכלים האלה היום בקלות רבה.

"זו טעות לומר שהפרויקט הזה לא קידם את הרפואה בכלל. בזכותו זוהו 7,000 מחלות שונות שאפשר להימנע מהן באמצעות בדיקות גנטיות טרום לידה, ויש כמה סוגים של תרפיה גנטית בניסויים. זה רק בא להראות לנו שלא חייבים להשלים את המחקר באופן מלא ומדוקדק כדי לקפוץ קדימה. הידע הזה נמצא היום בכל מקום ברפואה".

חיסון לקורונה שנולד במחתרת

צ'רץ' לא מהסס להפוך גם את עצמו לשפן ניסיונות. ביולי 2020, כשהחיסון הראשון של חברת פייזר לקורונה היה רק בשלב הראשון של הניסויים הקליניים, הוא החליט לקחת חיסון שטרם קיבל אישור, והיה אחד מ-20 הראשונים שנטלו אותו. הוא טוען שהבין איך החיסון מיוצר ולכן בטח בו, או לפחות "קורונה נראתה לי יותר מסוכנת".

החיסון פותח על ידי פרסטון אסטפ, בהנחייתו של צרץ' במעבדה ששכר בבוסטון, יחד עם צוות מתנדבים שרבים מהם עבדו עם צ'רץ' בעבר. המיזם לא נתמך באופן רשמי על ידי שום אוניברסיטה וגם לא על ידי חברת תרופות. צ'רץ' הוא תומך גדול במדע עממי, אפילו בתחום המסוכן של סינתזה גנטית, והנה הוא קיבל את ההזדמנות להוכיח את היעילות של גישה כזאת.

גישת הפיתוח המחתרתי לא התאימה לשיטות מורכבות ויקרות כמו חיסון DNA, ולכן החוקרים פיתחו חיסון המבוסס על חתיכות קצרות של חלבון שקיימות גם בווירוס, אבל בנפרד משאר חלקיו הן אינן יכולות לעשות נזק. זו גישה דומה לזו שעומדת בבסיס כמה חיסונים מוכרים לצהבת מסוג B ולפפילומה, וגם בבסיס החיסון של חברת NovaVax, שהצליח בניסויים קליניים מאוחר יותר. הקבוצה בראשות צ'רץ' ואסטפ הוסיפה למוצר חומר שמקורו בקליפות שרימפס, שעוטף את החלבונים ומקל עליהם להיקלט ברקמות האף. החיסון ניתן בשאיפה.

מפתחי חיסונים ממוסדות רשמיים העבירו ביקורת הן לגבי היעילות הפוטנציאלית של החיסון שפותח והן לגבי אופן גיוס המתנדבים וטענו שזו גישה בעייתית מבחינה משפטית. בארה"ב מותר לאדם לנסות על עצמו מוצר שהוא מייצר בעצמו - חוקרים רבים בעולם הרפואה עשו זאת. במקרה הזה, הקבוצה שלחה למתנדבים את חומרי הגלם והם ערבבו את המוצר עבור עצמם. לכאורה, ייצור וצריכה עצמית. זו גישה גבולית, אבל כמובן אפשרה לפרויקט להתקדם מהר יותר.

פרופ' ארתור קפלן, ביואתיקאי, קרא לקבוצה "משוגעים שירדו לגמרי מהגרף הנורמלי", והביע דאגה שפרויקטים כאלה, ללא השגחה מתאימה של ועדת אתיקה או אפילו של בקרת איכות, עלולים לגרום נזקים משמעותיים. אבל צ'רץ' אומר שהחיסון "כנראה בטוח", ואם כבר יש ממה לחשוש, הרי שזה מיעילות נמוכה.

המפה שתגרום לנו להתעניין בנגיפים

היום הקבוצה לא מנסה להמשיך ולהוכיח את יעילות החיסון, אלא מאיצה בתומכיה לקבל את אחד החיסונים הקיימים בשוק, מהר ככל האפשר. לפי אתר האינטרנט שלה, היא מציעה את הפרויקט שלה כעדות לכך שניתן לפתח חיסונים מהר יותר, ומקווה שכך ייעשו הדברים במגפה הבאה.

בתקופת הניסוי, כמה מאות מתנדבים הזמינו את החיסון, אם כי אין מעקב מסודר לגבי כמה מהם באמת נטלו אותו. לא התקבלו גם דיווחים על תופעות לוואי חריגות.
"היו לנו כמה מטרות בפרויקט הזה", אומר היום צ'רץ'. "אחת הייתה לעשות דה-מיסטיפיקציה לתהליך פיתוח החיסונים. חלק ממשבר האמון של מתנגדי החיסונים מול המוצרים הללו נובע מהמסתורין, וגם מהקשר לממסד ולממשלה. הפרויקט הזה מעניק להם חיסון שהוא חף משניהם. שנית, רצינו להראות את היתרונות של חיסון בשאיפה.

"אנחנו חושבים שזו גישה יעילה, שגם מקלה על אנשים ליטול את החיסון בעצמם, ושוברת בכך המון חסמים לוגיסטיים. חוץ מזה, ידענו שיהיו וריאנטים, ורצינו להראות שאפשר לפתח חיסון בסופר-מהירות. אפשר היום לייצר חיסון מותאם וריאנט, למעשה בתוך שעות מהרגע שאת יודעת איך הווריאנט נראה. את יכולה להתארגן להכין כאלה גם בבית שלך. לא מזיק לדעת את זה, אם לא בשביל המגפה הזו, אז לקראת המגפה הבאה.
"אגב, גם חיסון RNA הוא לא כזה ביג דיל. בעתיד הלא רחוק, כל אחד יוכל להחזיק חלבונים ו-RNA ומדפסת תלת ממדית ביולוגית בבית, ולייצר לעצמו כל חיסון שהוא רוצה".

אנשים לא עלולים להזיק לעצמם אם הם ייצרו לבד חיסון?
"אם באמת היו לנו מדפסות חיסונים בבית, החשש שלי היה שמישהו ישלח לנו מתכון לא נכון, לא במקרה אלא ממש בכוונה. אבל זה כבר לא יותר מסוכן מכל סוג אחר של שימוש לרעה ברפואה, וזה מסוג הסיכונים שאנחנו נוטים לקחת במצבי חירום".

פרויקט מדע אזרחי כזה מכניס סקרנות ועניין וקצת פליאה לחיי כל העוסקים בו ועוקבים אחריו, אומר צ'רץ.

"אני חושב שמדע אזרחי יתפתח ככל שנוכל לראות את הדברים הסמויים מן העין. מדע מזג האוויר התפתח כשלכל אחד הייתה גישה למפה סינופטית. אולי אזרחים יתעניינו בווירוסים אם נציע להם מפה דומה, שמראה את השינוי בפריסה של וירוסים בכל העולם.

"כך תדעי אם לקחת את התינוק לגן היום ואם תוכניות חיסון שונות עובדות. כל אחד יוכל לתרום למערכת הזו באמצעות דיווח על התחלואה שלו, במשפחה שלו ובעבודה. לכל אלה יצטרפו מוצרי ריצוף גנטי של הווירוסים, שיהיו כל הזמן יותר ויותר זולים. לא תצטרכי ללכת לרופא כדי שיאמר 'זה ויראלי' אלא תדעי בדיוק מה יש לך. , ומאיזה סוג, או שפעת או RSV.

"במדפסת הביולוגית הביתית תוכלי להדפיס תרופות, ואולי גם תוכלי להדפיס זרעים עם כל מיני תכונות שונות, לצורכי גינון שכבר היום הוא בעצם דוגמה למדע אזרחי".

להציל פילים ולשמור על הקרחונים

צ'רץ לא מתרגש מהכוח שיהיה לבני אדם לעשות שינויים בטבע. לדבריו, הכוח הזה הוא "לא יותר ממה שעשינו באמצעות התיעוש והעיור, והפעם, אנחנו מקווים, למען מגוון מטרות חיוביות".

למשל, אומר צ'רץ', "אנחנו מנסים לעזור לשימור הפילים על ידי הנדסה גנטית שלהם, כך שיהיו עמידים בפני הרפס, שזו מחלה שהורגת 25% מהפילים בגיל הינקות. עוד בעיה עם פילים היא שהם ענקיים ויכולים לעבור כל גדר, ואז הם חודרים לטריטוריה של בני אדם והתגובה של בני אדם היא להרוג אותם. אבל מה אם הייתי שם את הפילים במקום שבו אין הרבה בני אדם, כמו בקוטב הצפוני? לשם כך אנחנו צריכים פילים עמידים בפני קור".

מה שמחזיר אותנו לאחד הפרויקטים הכי מפורסמים שלך, החייאת הממותות שנכחדו.
"נכון, הכוונה היא, בשלב הראשון לפחות, היא לשלב בפילים תכונות שעזרו לממותות לשרוד את הקור הארקטי. החברה שהקמנו כדי לעשות זאת, Colossal, גייסה לאחרונה 15 מיליון דולר. אחרי שסוף סוף יש לנו את המימון, אני מעריך שחיה כזו תוכל להתהלך באזור סיביר בתוך שש שנים בערך".

שרידים של ממותה בת מיליון שנה / צילום: Reuters, dpa

המטרה של הפרויקט היא לא רק להציל את הפילים על ידי הפיכתם למין אחר אלא גם לשמר את הקרחונים. "פילי הממותות" אמורים לאכול את הדשא שצומח על הקרחונים ולדחוס בהליכתם הכבדה את השלג, כך שלא יברח ממנו מתאן התורם לאפקט החממה.

החזרת הממותה, אם אפשר באמת לקרוא לזה כך, אמורה לפתוח את הדלת למגוון פרויקטים של De-extinction, שיאפשרו להחזיר לעולם כל יצור שאנחנו יודעים מה היה רצף ה-DNA שלו. "אנחנו יכולים להחזיר יותר גיוון לעולם החי ולהביא לעולם בעלי חיים שיכולים לשרוד בכל סביבה, להעביר את הגנים להישרדות ממין למין", אומר צ'רץ'.

הפרויקט הזה של צ'רץ' והחברה שהקים עם לם זוכה גם לביקורת לא מעטה בקהילה המדעית. רבים אומרים שהכוונות טובות, אבל הפעילות עצמה שנויה במחלוקת מבחינה אתית ומעלה שאלות הנוגעות לעריכת גנים, שימור, רווחת בעלי החיים ועוד. במאמר לכתב העת המדעי Nature הסבירה הפלאונתולוגית ויקטוריה הרידג' מדוע סירבה לשמש כיועצת לחברה. לדבריה החלטות מדעיות הנוגעות לעיצוב מחדש של כדור הארץ לא צריכות להישאר בידי מעטים ויש לערב בהן את הציבור.

אקולוגים ודאי מתחלחלים מההצעות שלך להכניס מינים פולשים לכל מיני מקומות לא להם. אולי אנחנו לא מבינים את העולם מספיק כדי לצפות את התוצאות של השינויים שאנחנו עושים.
"עד היום רוב הקטסטרופות היו כאלה שנצפו מראש, אבל בחרנו להתעלם מהן. שינויים אקולוגיים הם לא כאלה בלתי הפיכים כמו שנדמה לנו. פעם הוציאו את הזאבים מפארק ילוסטון, ראו שינויים לרעה ועכשיו מחזירים אותם. צריך רגולציה, מנגנוני בקרה ונכונות לחזור אחורה במהירות במקרה של טעות. האם אני חושש ממדע עם תוצאות הרות אסון? כן, ואני מנסה לעודד גם אחרים לחשוש. אני צופה בסרטי אפוקליפסה שהם טובים מאוד בתיאור כיצד מתפתחים אסונות, והם גורמים לי לחשוב על הדברים ולהתכונן לכל התרחישים".

פרופ' ג'ורג' צ'רץ'
אישי: בן 67, נולד בבסיס צבאי בפלורידה, למד לתואר ראשון בזואולוגיה וכימיה. הוא סולק מלימודי דוקטורט מאחר שבילה במעבדה והזניח את השיעורים, אך הדבר הוביל אותו לכתיבת מאמר משמעותי בגנטיקה. הוא נרשם מחדש להרווארד, והיום הוא ראש המעבדה לגנטיקה וממייסדי מכון וייס להנדסה בהשראת ביולוגיה באוניברסיטה

מקצועי: נוסף על תפקידיו באוניברסיטה, צ'רץ' ייסד ומייעץ למאות חברות ומכוני מחקר בתחום הגנטיקה והביולוגיה. הוא נחשב לבעל תפקיד משמעותי ביישום החלוצי של טכנולוגיית CRISPR לעריכה גנטית בתאים אנושיים

עוד משהו: טבעוני משיקולי מוסר, בריאות וסביבה. סובל מדיסלקציה ונרקולפסיה

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

דיווח בארה"ב: ישראל עדכנה את ממשל ביידן על תוכניתה להתחיל לפנות אוכלוסייה מרפיח

צה"ל ערך תרגיל המדמה תקיפת פתע של חיזבאללה בגבול לבנון • אזעקות הופעלו אחרי כמעט יומיים ללא ירי לצפון, גם הירי מעזה התחדש עם נפילה - שלא הפעילה אזעקה • מטוסי קרב תקפו מבנים צבאיים של ארגון הטרור במרחב עייתא ע-שעב שבדרום לבנון • לראשונה מאז חיסול הבכיר האיראני - בסוריה דיווחו על תקיפה ישראלית ליד דמשק ● עדכונים בולטים

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

ד''ר אלמוג שמחון / צילום: דני מכליס - אוניברסיטת בן גוריון בנגב

החוקר שמגלה איך הבוטים הרוסיים הפכו אותנו לכלי משחק

ד"ר אלמוג שמחון, פסיכולוג חישובי מאוניברסיטת בן גוריון, חוקר את השימוש בשפה ברשתות ואת האופן שבו היא מובילה לקיטוב חברתי ● בראיון לגלובס, הוא מסביר איך בוטים רוסיים הופכים אותנו לכלי משחק, מה קורה לשיח אחרי פיגועים ומי משתף יותר פייק ניוז ● ויש לו אזהרה לעתיד: "בינה מלאכותית יכולה לייצר טענות לא פחות משכנעות משל בני אדם, ואפילו יותר"

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

אחרי פחות משנה: מנכ"ל חדשות 13 פורש מתפקידו

עפ"י הודעת רשת 13, אור צלקבוניק פורש על רקע "התוכנית המתגבשת לשינויים במודל פעילותה של חברת החדשות" ● רק לאחרונה דווח על שורת מהלכים שתכנן צלקובניק לבצע בחטיבת החדשות, כמו למשל קיצוץ מהדורת שישי לשעה בלבד; המהלך אומנם נותר על כנו, אך לא ברור מה יקרה בהמשך

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, shutterstock

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר היצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון", אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

צילומים: איל יצהר, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה עומד מאחורי מסע המימושים של אלטשולר שחם בישראל - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

דוחות AMD ו-SMCI שפורסמו השבוע מציגות את האתגר הגדול בשוק השבבים ● החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי מגיע לגמל ולפנסיה ● כך משקיעות משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● לבנק אוף אמריקה יש תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית ● וגם: 3 המימושים הגדולים של אלטשולר שחם

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה