גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לאחר כישלון ההנפקה: הון הטבע בדרך להצפת רווחים של מאות מיליוני שקלים באלקטריאון ובאוגווינד

הון הטבע פועלת למכור למשקיע ירון יעקובי חלק ממניותיה בשתי חברות הטכנולוגיה שאיבדו 50% ויותר משווי השיא שאליו נסקו אשתקד, אך עדיין משקפות לה רווח אדיר על ההשקעה ● העסקה במניות אלקטריאון ב-35% מעל מחיר השוק

האוטובוס החשמלי של אלקטריאון / צילום: קובי ישעיהו
האוטובוס החשמלי של אלקטריאון / צילום: קובי ישעיהו

אחרי כישלון ההנפקה של חברת הון הטבע, שתוכננה להתבצע בבורסה בת"א לפני מספר חודשים, פועלת חברת ההשקעות הפרטית למימוש של שתי החזקותיה הבולטות ברווחים נאים - אולם כאלה שרחוקים עשרות אחוזים משווי השיא אליהם הגיעו בשנה שעברה.

הסחורה המדוברת כוללת מניות של חברות הטכנולוגיה אלקטריאון וירלס ואוגווינד, כשבצד הרוכש ניצב ירון יעקובי, הפעיל בתחום הנדל"ן, בעיקר בארה"ב, ולצד זאת מבצע השקעות בחברות הייטק בישראל, שחלקן הגיעו לבורסה בגל ההנפקות האחרון.

מניות אוגווינד (הפועלת בתחום של פתרונות לאגירת האנרגיה) ואלקטריאון (פיתוח טכנולוגיית "כביש חכם") נהנו אשתקד מהייפ האדיר, ונסקו במאות אחוזים, למרות היקפי פעילות זניחים והפסדים שהן מציגות בשלב הנוכחי של פעילותן. עם זאת, השתיים נחתכו מאז בעשרות אחוזים לעומת שווי השיא שקבעו אשתקד.

הירידות מחקו מאות מיליוני שקלים "על הנייר" משווי השקעותיה של הון הטבע, אולם המכירות שהיא מקדמת כעת, אם ייצאו לפועל כמתוכנן, עדיין צפויות להציף לה רווחי הון עצומים, בהיקף של יותר מ-300 מיליון שקל בסה"כ על השקעותיה באוגווינד ובאלקטריאון, על השקעה של מיליוני שקלים בודדים שביצעה בכל אחת מהשתיים.

מניית אלקטריאון מציגה זינוק של פי 9 (כ-800%) בערכה מאז מוזגה פעילותה לשלד בורסאי במרץ 2018, כך שהיא משקפת לחברה שווי שוק נוכחי של כ-1.5 מיליארד שקל. כל זאת כשבשלב הנוכחי החברה לא מייצרת הכנסות, והפסדיה בשנתיים וחצי האחרונות (2018 עד מחצית 2021) מצטברים ל-55 מילון שקל.

לפני כשנה, עמד שווי השוק של החזקות הון הטבע באלקטריאון על כ-350 מיליון שקל (בעת ששוויה של אלקטריאון זינק למעל 3 מיליארד שקל), אלא שמאז, נחתך שווי המניה בכ-50%, כך ששווי ההחזקות הנוכחי של הון הטבע עומד על כ-170 מיליון שקל "בלבד".

אוגווינד: נסיקה מאז המיזוג לשלד בורסאי

אצל אוגווינד הכיוון דומה. מאז מוזגה פעילותה לשלד בורסאי בדצמבר 2019 היא מציגה נסיקה של כמעט פי 6 בערכה (קרוב ל-500%), שהוביל אותה בשנה שעברה להיסחר בשווי שיא של כ-2.5 מיליארד שקל, ואת החזקותיה של הון הטבע בה לשווי של כ-350 מיליון שקל. מאז ועד כה איבדה מניית אוגווינד קרוב ל-60% מערכה, כך שהיא משקפת לחברה שווי של קצת יותר מ-1 מיליארד שקל.

בסיכום המחצית הראשונה של השנה הכנסות אוגווינד הסתכמו בפחות מ-1.5 מיליון שקל והפסדיה הגיעו ל-18 מיליון שקל, אחרי שבסיכום השנה שעברה הכנסותיה הגיעו ל-10 מיליון שקל וההפסד הסתכם בכ-23 מיליון שקל.

במסגרת העסקה במניות אלקטריאון צפוי ירון יעקובי לרכוש מידי הון הטבע, כ-2% ממניות החברה תמורת כ-43 מיליון שקל - במחיר המשקף פרמיה של כ-35% על שווי המניה בתחילת יום המסחר (מה שהוביל אותה לקפיצה בשיעור דו-ספרתי). עדכון זה גם חשף שאלקטריאון בוחנת אפשרוית רישום למסחר בחו"ל, באמצעות הנפקה או מיזוג ל- SPAC.

עוד סיכם יעקובי, כי יוכל לרכוש מהון הטבע נתח של עד כ-4.5% נוספים ממניות אלקטריאון תמורת כ-72 מיליון שקל (במחיר דומה למחיר השוק טרם הדיווח על העסקה), כך שהון הטבע, המחזיקה כיום בכ-11% ממניות אלקטריאון, תחדל מלהיות בעלת עניין באלקטריאון, ובכך תממש מניות שבהן השקיעה מיליוני שקלים בודדים בתמורה כוללת של כ-115 מיליון שקל.

הון הטבע: התחייבות לא לבצע שינוי ביתרת המניות

החלק השני של עסקת מניות אלקטריאון של הון הטבע ויעקובי כפוף להתחייבות הון הטבע שלא לבצע שינוי ביתרת מניותיה עד שנה וחצי ממועד ההסכם, או לחלופין, כאמור, במקרה שבו תבצע אלקטריאון רישום למסחר בחו"ל.

זמן קצר לאחר הדיווח של אלקטריאון עדכנה אוגווינד על הסכם שנחתם בין הון הטבע לבין יעקובי, בקשר למניות החברה, שגם היא הגיבה לעדכון על עסקה בין הצדדים בעליות נאות.

במסגרת הסכם זה נקבע, כי ב-90 ימים הקרובים הצדדים לא יבצעו מכירה או חלוקה בעין של מניותיהם באוגווינד, וכי לאחר תקופה זו תהיה לכל אחד מהצדדים זכות ראשונה לרכישת מניות, "במחיר למניה שייקבע בהתאם לשער הנעילה של מניית אוגווינד בבורסה בסיום יום המסחר האחרון טרם מועד ההצעה". כיום הון הטבע מחזיקה בכ-14% מהונה של אוגווינד, ויעקובי בכ-6%.

חברת הון הטבע עוסקת בהשקעות ביוזמות טכנולוגיות חדשניות. את החברה ייסדה עו"ד אורית מרום אלבק, ואלקטריאון ואוגווינד הן שתי ההשקעות המרכזיות שלה. בעל המניות הגדול בה כיום הוא איש העסקים היהודי-בריטי וינסנט צ'נגוויז ולצידו מחזיקים בה גם חברת מערכות הלחימה רפאל, אלביט מערכות, ביטוח ישיר, קרן ההון סיכון פרו-סיד ועוד.

בזכות הזינוק במניות אלקטריאון ואוגווינד, סיכמה הון הטבע את שנת 2020 עם קפיצה של מאות אחוזים ברווח הנקי השנתי שלה, שהגיע ליותר מ-300 מיליון שקל. עם זאת, הירידה במניות שתי החברות הובילה אותה לסכם את הרבעון הראשון של 2021 עם הפסד של קרוב ל-40 מיליון שקל - מגמה שלילית שכנראה נמשכה ברבעונים הבאים.

גם מייסד רשת AM:PM מביע אמון במניית אלקטריאון

מי שהפך לאחרונה לבעל עניין באלקטריאון בעקבות רכישת מניות בבורסה הוא רן בלינקיס, ממייסדי רשת המרכולים AM:PM (שנמכרה בשנת 2006 לדור אלון תמורת כ-150 מיליון שקל).

בלינקיס, דיווחה אלקטריאון, הגיע להחזקה של כ-5% ממניות אלקטריאון, בשווי שוק של כ-80 מיליון שקל. בלינקיס הוא בעל מניות באלקטריאון כבר מזה כשנה וחצי, ולא פוסל המשך הגדלת ההשקעה בה בהמשך.

בלינקיס מספר, כי "את התאווה שלי לבורסה אני מממש בתור משקיע בחברות שאני רואה בהן השקעה אסטרטגית,". לדבריו, "התחלתי להשקיע באלקטריאון אחרי היכרות עם אורן עזר, המנכ"ל והיו"ר ואחד המייסדים, שהוא איש חד וחכם, ואני חושב שלאלקטריאון יש הזדמנות ויכולת להוביל את תחום הטעינה. אני לא רואה ערים כמו תל אביב, ניו יורק ולונדון מתמלאות עמודים וכבלים להטענה, וכשאני מסתכל על אלקטריאון אני חושב שהיא עשויה להיות תחנת הדלק הגדולה בעולם".

מלבד אלקטריאון, ככל הידוע בלינקיס מושקע גם בחברת אגירת האנרגיה אוגווינד (כאמור עוד השקעה מוצלחת של הון הטבע) אולם עיקר עיסוקו כיום הוא פעילות בתחום הנדל"ן, באמצעות חברת "סיטיבוי", המתמקדת בפעילות בתל-אביב ופועלת בתחומי המגורים, המסחר והמשרדים.

בעלי המניות הבולטים באלקטריאון כיום הם צמד המייסדים, המנכ"ל אורן עזר וסמנכ"ל הטכנולוגיה חנן רומבק, עם החזקה של כ-31% מההון - מחצית כל אחד, בשווי שוק של כרבע מיליארד שקל כל אחד. עוד בין בעלי מניותיה בית ההשקעות אלטשולר שחם, עם החזקה של קרוב ל-7% וחברת התחבורה דן, (5.5%) אשר איתה חתמה אלקטריאון מוקדם יותר החודש על הסכם עקרונות לשיתוף פעולה להתקנת מערכת טעינה אלחוטית במסופים ועל גבי כ-200 אוטובוסים.

עוד עדכנה באחרונה אלקטריאון על הפעלה מסחרית של אוטובוס חשמלי הנטען מהכביש תוך כדי נסיעה בפרויקט שלה בשבדיה, ועל קבלת אישור מהרשויות בהולנד לגבי עמידה בתקנים הקשורים לפיתוח המוצר שלה.

עוד כתבות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

פגיעה של טיל איראני בבניין בתל אביב / צילום: כב''ה

הבית שלכם נפגע במלחמה? זה הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות

אנשים שביתם נפגע בעם כלביא נותנים טיפים לנפגעים החדשים ● מה כדאי לדעת לפני שמטפלים בבית שנפגע מטיל איראני ומה אומרים המומחים? ● גלובס עושה סדר

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

בנקים בישראל

בלי מס רווחי יתר: האם משרד האוצר והבנקים בדרך להסכם פשרה

בזמן שוועדת הכספים ממשיכה לדון בתוכנית להטלת מס רוויח יתר קבוע על הבנקים, מאחורי הקלעים מתגבשת הצעת פשרה: היטל "חד פעמי" שיניב לקופת המדינה עד 1.4 מיליארד שקל ● ברקע, המערכה באיראן צפויה להגדיל את הגירעון ובאוצר צריכים מקורות למימון המבצע

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן ההפצצות: מתקפת הסייבר באפליקציית התפילות הפופולרית באיראן

במקביל לגל התקיפות, מיליוני איראנים קיבלו דרך אפליקציית תפילות מסרים המבטיחים חנינה לחיילים שיניחו את נשקם ● בישראל שומרים על עמימות, אך ההערכה היא כי מדובר במבצע מתוכנן היטב

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל