גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתום מאבק דיפלומטי, ישראל תורשה להצטרף לתוכנית הקוונאטום של האיחוד

אחרי כשנה של מגעים, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ "הורייזון אירופה", מיזם המחקר הגדול ביותר של האיחוד האירופי, עם תקציב של כמעט 100 מיליארד אירו ● בתום מאבק דיפלומטי החליטה הנציבות האירופית לחזור בה, ונציגים מהאקדמיה והתעשייה בישראל יוכלו להשתתף בתוכנית המחשוב הקוואנטי של האיחוד

מעבדת CNRS LAAS לניתוח ותכנון מערכות בצרפת. פועלת בשיתוף עם מיזם הורייזון / צילום: Reuters, Adrien Nowak / Hans Lucas
מעבדת CNRS LAAS לניתוח ותכנון מערכות בצרפת. פועלת בשיתוף עם מיזם הורייזון / צילום: Reuters, Adrien Nowak / Hans Lucas

ישראל תצטרף לתוכנית המחקר הענקית של האיחוד האירופי "הורייזן אירופה" לשנים 2021-2027. ההשתתפות בתוכנית, שהיקפה המלא הוא קצת פחות ממאה מיליארד אירו לשבע שנים, מעניקה למדענים הישראלים את האפשרות לקחת חלק במחקרים משותפים, ולהציע בעצמם הצעות מחקר לקולות הקוראים של מנהלת התוכנית בתחומי מחקר אקדמיים מגוונים.

בתום מו"מ ארוך ואינטנסיבי שנמשך כשנה, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ האירופית, שהיא תוכנית המו"פ הגדולה ביותר עם תקציב כולל של כ-95.5 מיליארד אירו.

בתוכנית הורייזן הקודמת, שהסתיימה בשנה שעברה, הוענקו לחוקרים ישראלים שפנו אליה יותר מ-740 מיליון אירו.

תוכנית החלל עדיין מחוץ לתחום עבור הישראלים

הבשורה הגדולה של ההסכם שהושג היא כי אחרי מאבק דיפלומטי ומדעי שנמשך חודשים ארוכים, האקדמיה והתעשייה הישראלית יוכלו לקחת חלק גם בתוכנית המחשוב הקוואנטי של אירופה בשנים הקרובות, כך מסרו ל"גלובס" גורמים דיפלומטיים. עם זאת, תוכנית החלל האירופית עדיין מחוץ לתחום לחוקרים הישראלים.

בתחילת השנה הודרה ישראל מהשתתפות בתת-תוכנית זו, מסיבות של ביטחון לאומי ורצון לשמור את הטכנולוגיה בידי המדינות החברות באיחוד בלבד, אולם לאחר קמפיין דיפלומטי ומדעי, הפכה הנציבות האירופית את ההחלטה ורוב המדינות החברות באיחוד תמכו בשינוי זה. משמעותה היא שמדענים וחוקרים ישראלים, כמו גם גורמים בתעשייה בישראל, יוכלו להגיש מועמדות לקולות קוראים גם בתחום זה.

ההסכמה סללה את הדרך לאישור ההסכם על ידי שני הצדדים, עליו הודיע היום משרד החוץ הישראלי. תוכנית "הורייזן 2021", שכבר החלה לפעול, היא התשיעית בסדרת תוכניות "הורייזן" של האיחוד האירופי, שכוללות תקציבי ענק שסייעו לאקדמיה הישראלית ולתעשייה להשיג מימון למחקר ולפתח שיתופי פעולה עם מוסדות עמיתים ברחבי אירופה. שוויה עומד על קרוב ל-100 מיליארד אירו לשבע השנים הקרובות.

כאמור, בטיוטה הראשונה של התוכנית שפורסמה באביב, ישראל לא נכללה בתחום המחשוב הקוואנטי, למרות שהייתה שותפה לו, בין השאר על ידי מרכז שנפתח למחקר בתחום באוניברסיטה העברית בירושלים, כבר מ-2018. הפסילה של ישראל, כמו גם של שוויץ ובריטניה שנמצאות גם הן מחוץ לאיחוד, פתחה קרב פנימי בבריסל בין המדינות החברות באיחוד האירופי.

לפי הדיווחים, גרמניה שיחקה תפקיד מרכזי בשינוי החלטת הנציבות כך שישראל תוכל להשתתף גם בתחום המחשוב הקוואנטי. משרד המדע הגרמני אמר ל"גלובס" במאי השנה, במסגרת דיווח על המחלוקת, כי "גרמניה נמצאת בקשר קרוב עם מדינות אחרות באיחוד האירופי ועם הנציבות האירופית בנושא (ההשתתפות). יש תמיכה רחבה בעמדת גרמניה. אנחנו מניחים כי הנציבות האירופית תגיש בפגישה הבאה של הוועדה טיוטה מתוקנת, וכי יימצא קונצנזוס בין החברות במהירות". כפי שחזה המשרד, הטיוטה אכן תוקנה.

עם זאת, כפי שהיה גם בתוכנית הקודמת, תחום החלל יהיה מוגבל למדינות החברות באיחוד האירופי, משיקולי ביטחון, ומדענים וחוקרים ישראלים יוכלו להגיש מועמדות רק לחלק קטן מהקולות הקוראים והתקציבים בתחום זה.

רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל בתחומי הקוואנטום

לפי דיווחים באתר Sciencebusiness, המסקר את הנעשה בתחומי מדיניות המדע באיחוד האירופי, רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל גם בתחומי הקוואנטום, ובעצם בהמשך היחסים כפי שהיו במסגרת ההסכם הקודם ("הורייזן 2020"). בריטניה, לעומת זאת, תוכל ככל הנראה להשתתף גם בנושאי החלל, בעקבות שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם האיחוד האירופי.

תוכניות הורייזן קיימות כבר 35 שנים, והן נועדו לאפשר למדינות איחוד האירופי לאחד כוחות טכנולוגיים ואקדמיים בתחרות מול ארצות הברית מצד אחד ויפן/סין מהעבר השני במחקרים אזרחיים בכל התחומים, עם המוקד בטכנולוגיה.

ישראל הייתה המדינה הלא חברה באיחוד הראשונה הראשונה שהצטרפה לתוכנית הורייזון עוד ב-2006, במעמד של מדינת אסוציאציה - משמע כזו שיכולה להשתתף במחקרים ולקבל מענקי מימון למחקרים משלה.

עם אישור נוסח ההסכם מתנהל כעת הליך אישור הדדי, בנציבות האירופית ובישראל (כנסת וממשלה) על מנת שההסכם יכנס לתוקף עוד בשנת העבודה הנוכחית. החתימה על ההסכם צפויה להיערך בדצמבר.

"אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית"

במשרד החוץ אמרים כי התוכנית מזמנת תועלות מדעיות וכלכליות רבות הן לישראל והן לאירופה. להשתתפות ישראל בתוכנית תרומה ניכרת למחקר המדעי-טכנולוגי ולתעשייה עתירת הידע, למשק ולכלכלה, היא מקדמת את התעשייה הישראלית ובה בעת פותחת הזדמנויות לחדירת חברות ישראליות לשווקים אירופים. מעבר לזאת, להצטרפות לתוכנית קיימת חשיבות מדינית בהיבט הרחב של היחסים שבין ישראל לבין האיחוד האירופי והשותפות האסטרטגית בין הצדדים.

הקמפיין המדיני שהוביל משרד החוץ, בשיתוף עם משרדי האוצר, המשפטים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ות"ת ורשות החדשנות, איפשר לקהילת המדע והמחקר בישראל לקחת חלק בתוכניות המתקדמות ביותר בתחום הקוואנטום ופתח פתח להמשך שיח עם הנציבות האירופית על השתתפותה של ישראל בתוכניות החלל המתקדמות של הורייזון, אך כרגע אלה עדיין סגורות בפני הישראלים.

שר החוץ יאיר לפיד אמר כי הצטרפות ישראל להורייזון מביאה איתה מקומות עבודה איכותיים, קידמה טכנולוגית, עסקים ישראלים חדשים. לדבריו, הצטרפות ישראל להורייזן היא צעד נוסף במדינאות החיבורים, בהתקרבות לא רק לאיחוד האירופי אלא גם למדינות יבשת אירופה וחיבור בין סקטור המדע והטכנולוגיה בארץ לעמיתיו ביבשת.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן אמרה כי סיום המו"מ לקראת כניסתה של ישראל לתוכנית התשיעית, היא צעד משמעותי לאקדמיה ולתעשייה. לדבריה, ישראל תמשיך להביא לאירופה מצויינות מדעית, חדשנות טכנולוגית ויצירתית, בשיתוף פעולה עם מיטב החוקרים, הידע והתשתיות האירופיות.

שר האוצר, אביגדור ליברמן הוסיף: "תוכנית הורייזון היא תוכנית מו"פ מהמובילות בעולם, המשלבת בין מחקר מדעי מצוין לבין יזמות וחדשנות טכנולוגית. הצטרפותה של ישראל לתוכנית מבטאת את החשיבות שישראל מקנה להשקעה ותמיכה במו"פ כמפתח לצמיחה כלכלית עתידית".

יעל רביע צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אשר הובילה את הקמפיין המדיני-דיפלומטי: "השלמת המו"מ על הצטרפות ישראל לתוכנית הורייזון, בתום מאמץ מדיני שנמשך חודשים ארוכים, ובעיקר פתיחת תוכניות הקוואנטום המתקדמות, היא אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית. זוהי הבעת אמון אירופאית בנכסיות של המדע, הטכנולוגיה והחדשנות הישראלים, אשר מרחיבה את אפשרויות שתופי הפעולה המחקרים והכלכליים בין ישראל למדינות האיחוד".

ד"ר עמי אפלבאום, יו"ר רשות החדשנות ויו"ר ועדת ההיגוי של מנהלת המו"פ האירופי ברשות החדשנות אמר כי ההשתתפות בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי היא בבחינת נכס אסטרטגי לכלכלה הישראלית ככלל ולגופי המו"פ בפרט. במסגרת הערכה שנעשתה בשנת 2019 על השפעת השתתפות ישראל בתוכנית המסגרת הקודמת, הורייזון 2020, עלה כי לתוכנית השפעה משמעותית על האקדמיה והתעשייה הישראליות, אשר ישויות וגופים מטעמן זכו במסגרת תוכנית המסגרת השמינית במענקים בגובה של למעלה מ-1.3 מיליארד אירו. באקדמיה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי איכות המחקר, חיזוק המוניטין הבינ"ל של האקדמיה הישראלית, והחיבור בינה לבין קהילת המחקר האירופאית. בתעשייה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי זמן החדירה לשוק, חדירה לשווקים בינלאומיים ופוטנציאל הצמיחה העתידי.

עוד כתבות

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

נשיא איראן במסר למעצמות: "לא נרכין ראש בפניהן"

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע