גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בתום מאבק דיפלומטי, ישראל תורשה להצטרף לתוכנית הקוונאטום של האיחוד

אחרי כשנה של מגעים, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ "הורייזון אירופה", מיזם המחקר הגדול ביותר של האיחוד האירופי, עם תקציב של כמעט 100 מיליארד אירו ● בתום מאבק דיפלומטי החליטה הנציבות האירופית לחזור בה, ונציגים מהאקדמיה והתעשייה בישראל יוכלו להשתתף בתוכנית המחשוב הקוואנטי של האיחוד

מעבדת CNRS LAAS לניתוח ותכנון מערכות בצרפת. פועלת בשיתוף עם מיזם הורייזון / צילום: Reuters, Adrien Nowak / Hans Lucas
מעבדת CNRS LAAS לניתוח ותכנון מערכות בצרפת. פועלת בשיתוף עם מיזם הורייזון / צילום: Reuters, Adrien Nowak / Hans Lucas

ישראל תצטרף לתוכנית המחקר הענקית של האיחוד האירופי "הורייזן אירופה" לשנים 2021-2027. ההשתתפות בתוכנית, שהיקפה המלא הוא קצת פחות ממאה מיליארד אירו לשבע שנים, מעניקה למדענים הישראלים את האפשרות לקחת חלק במחקרים משותפים, ולהציע בעצמם הצעות מחקר לקולות הקוראים של מנהלת התוכנית בתחומי מחקר אקדמיים מגוונים.

בתום מו"מ ארוך ואינטנסיבי שנמשך כשנה, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ האירופית, שהיא תוכנית המו"פ הגדולה ביותר עם תקציב כולל של כ-95.5 מיליארד אירו.

בתוכנית הורייזן הקודמת, שהסתיימה בשנה שעברה, הוענקו לחוקרים ישראלים שפנו אליה יותר מ-740 מיליון אירו.

תוכנית החלל עדיין מחוץ לתחום עבור הישראלים

הבשורה הגדולה של ההסכם שהושג היא כי אחרי מאבק דיפלומטי ומדעי שנמשך חודשים ארוכים, האקדמיה והתעשייה הישראלית יוכלו לקחת חלק גם בתוכנית המחשוב הקוואנטי של אירופה בשנים הקרובות, כך מסרו ל"גלובס" גורמים דיפלומטיים. עם זאת, תוכנית החלל האירופית עדיין מחוץ לתחום לחוקרים הישראלים.

בתחילת השנה הודרה ישראל מהשתתפות בתת-תוכנית זו, מסיבות של ביטחון לאומי ורצון לשמור את הטכנולוגיה בידי המדינות החברות באיחוד בלבד, אולם לאחר קמפיין דיפלומטי ומדעי, הפכה הנציבות האירופית את ההחלטה ורוב המדינות החברות באיחוד תמכו בשינוי זה. משמעותה היא שמדענים וחוקרים ישראלים, כמו גם גורמים בתעשייה בישראל, יוכלו להגיש מועמדות לקולות קוראים גם בתחום זה.

ההסכמה סללה את הדרך לאישור ההסכם על ידי שני הצדדים, עליו הודיע היום משרד החוץ הישראלי. תוכנית "הורייזן 2021", שכבר החלה לפעול, היא התשיעית בסדרת תוכניות "הורייזן" של האיחוד האירופי, שכוללות תקציבי ענק שסייעו לאקדמיה הישראלית ולתעשייה להשיג מימון למחקר ולפתח שיתופי פעולה עם מוסדות עמיתים ברחבי אירופה. שוויה עומד על קרוב ל-100 מיליארד אירו לשבע השנים הקרובות.

כאמור, בטיוטה הראשונה של התוכנית שפורסמה באביב, ישראל לא נכללה בתחום המחשוב הקוואנטי, למרות שהייתה שותפה לו, בין השאר על ידי מרכז שנפתח למחקר בתחום באוניברסיטה העברית בירושלים, כבר מ-2018. הפסילה של ישראל, כמו גם של שוויץ ובריטניה שנמצאות גם הן מחוץ לאיחוד, פתחה קרב פנימי בבריסל בין המדינות החברות באיחוד האירופי.

לפי הדיווחים, גרמניה שיחקה תפקיד מרכזי בשינוי החלטת הנציבות כך שישראל תוכל להשתתף גם בתחום המחשוב הקוואנטי. משרד המדע הגרמני אמר ל"גלובס" במאי השנה, במסגרת דיווח על המחלוקת, כי "גרמניה נמצאת בקשר קרוב עם מדינות אחרות באיחוד האירופי ועם הנציבות האירופית בנושא (ההשתתפות). יש תמיכה רחבה בעמדת גרמניה. אנחנו מניחים כי הנציבות האירופית תגיש בפגישה הבאה של הוועדה טיוטה מתוקנת, וכי יימצא קונצנזוס בין החברות במהירות". כפי שחזה המשרד, הטיוטה אכן תוקנה.

עם זאת, כפי שהיה גם בתוכנית הקודמת, תחום החלל יהיה מוגבל למדינות החברות באיחוד האירופי, משיקולי ביטחון, ומדענים וחוקרים ישראלים יוכלו להגיש מועמדות רק לחלק קטן מהקולות הקוראים והתקציבים בתחום זה.

רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל בתחומי הקוואנטום

לפי דיווחים באתר Sciencebusiness, המסקר את הנעשה בתחומי מדיניות המדע באיחוד האירופי, רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל גם בתחומי הקוואנטום, ובעצם בהמשך היחסים כפי שהיו במסגרת ההסכם הקודם ("הורייזן 2020"). בריטניה, לעומת זאת, תוכל ככל הנראה להשתתף גם בנושאי החלל, בעקבות שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם האיחוד האירופי.

תוכניות הורייזן קיימות כבר 35 שנים, והן נועדו לאפשר למדינות איחוד האירופי לאחד כוחות טכנולוגיים ואקדמיים בתחרות מול ארצות הברית מצד אחד ויפן/סין מהעבר השני במחקרים אזרחיים בכל התחומים, עם המוקד בטכנולוגיה.

ישראל הייתה המדינה הלא חברה באיחוד הראשונה הראשונה שהצטרפה לתוכנית הורייזון עוד ב-2006, במעמד של מדינת אסוציאציה - משמע כזו שיכולה להשתתף במחקרים ולקבל מענקי מימון למחקרים משלה.

עם אישור נוסח ההסכם מתנהל כעת הליך אישור הדדי, בנציבות האירופית ובישראל (כנסת וממשלה) על מנת שההסכם יכנס לתוקף עוד בשנת העבודה הנוכחית. החתימה על ההסכם צפויה להיערך בדצמבר.

"אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית"

במשרד החוץ אמרים כי התוכנית מזמנת תועלות מדעיות וכלכליות רבות הן לישראל והן לאירופה. להשתתפות ישראל בתוכנית תרומה ניכרת למחקר המדעי-טכנולוגי ולתעשייה עתירת הידע, למשק ולכלכלה, היא מקדמת את התעשייה הישראלית ובה בעת פותחת הזדמנויות לחדירת חברות ישראליות לשווקים אירופים. מעבר לזאת, להצטרפות לתוכנית קיימת חשיבות מדינית בהיבט הרחב של היחסים שבין ישראל לבין האיחוד האירופי והשותפות האסטרטגית בין הצדדים.

הקמפיין המדיני שהוביל משרד החוץ, בשיתוף עם משרדי האוצר, המשפטים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ות"ת ורשות החדשנות, איפשר לקהילת המדע והמחקר בישראל לקחת חלק בתוכניות המתקדמות ביותר בתחום הקוואנטום ופתח פתח להמשך שיח עם הנציבות האירופית על השתתפותה של ישראל בתוכניות החלל המתקדמות של הורייזון, אך כרגע אלה עדיין סגורות בפני הישראלים.

שר החוץ יאיר לפיד אמר כי הצטרפות ישראל להורייזון מביאה איתה מקומות עבודה איכותיים, קידמה טכנולוגית, עסקים ישראלים חדשים. לדבריו, הצטרפות ישראל להורייזן היא צעד נוסף במדינאות החיבורים, בהתקרבות לא רק לאיחוד האירופי אלא גם למדינות יבשת אירופה וחיבור בין סקטור המדע והטכנולוגיה בארץ לעמיתיו ביבשת.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן אמרה כי סיום המו"מ לקראת כניסתה של ישראל לתוכנית התשיעית, היא צעד משמעותי לאקדמיה ולתעשייה. לדבריה, ישראל תמשיך להביא לאירופה מצויינות מדעית, חדשנות טכנולוגית ויצירתית, בשיתוף פעולה עם מיטב החוקרים, הידע והתשתיות האירופיות.

שר האוצר, אביגדור ליברמן הוסיף: "תוכנית הורייזון היא תוכנית מו"פ מהמובילות בעולם, המשלבת בין מחקר מדעי מצוין לבין יזמות וחדשנות טכנולוגית. הצטרפותה של ישראל לתוכנית מבטאת את החשיבות שישראל מקנה להשקעה ותמיכה במו"פ כמפתח לצמיחה כלכלית עתידית".

יעל רביע צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אשר הובילה את הקמפיין המדיני-דיפלומטי: "השלמת המו"מ על הצטרפות ישראל לתוכנית הורייזון, בתום מאמץ מדיני שנמשך חודשים ארוכים, ובעיקר פתיחת תוכניות הקוואנטום המתקדמות, היא אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית. זוהי הבעת אמון אירופאית בנכסיות של המדע, הטכנולוגיה והחדשנות הישראלים, אשר מרחיבה את אפשרויות שתופי הפעולה המחקרים והכלכליים בין ישראל למדינות האיחוד".

ד"ר עמי אפלבאום, יו"ר רשות החדשנות ויו"ר ועדת ההיגוי של מנהלת המו"פ האירופי ברשות החדשנות אמר כי ההשתתפות בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי היא בבחינת נכס אסטרטגי לכלכלה הישראלית ככלל ולגופי המו"פ בפרט. במסגרת הערכה שנעשתה בשנת 2019 על השפעת השתתפות ישראל בתוכנית המסגרת הקודמת, הורייזון 2020, עלה כי לתוכנית השפעה משמעותית על האקדמיה והתעשייה הישראליות, אשר ישויות וגופים מטעמן זכו במסגרת תוכנית המסגרת השמינית במענקים בגובה של למעלה מ-1.3 מיליארד אירו. באקדמיה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי איכות המחקר, חיזוק המוניטין הבינ"ל של האקדמיה הישראלית, והחיבור בינה לבין קהילת המחקר האירופאית. בתעשייה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי זמן החדירה לשוק, חדירה לשווקים בינלאומיים ופוטנציאל הצמיחה העתידי.

עוד כתבות

עמית גריידי, הממונה על חוק המכר במשרד השיכון / צילום: משרד הבינוי והשיכון

קניתם דירה מיזם ומכרתם לפני האכלוס? אולי תהיו אחראיים לאיחורים במסירה

נייר עמדה שפרסם הממונה על חוק המכר מחריף את התנאים עבור מי שרוכשים דירה מקבלן ומעוניינים למכור לפני האכלוס

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

המלחמה בעזה / צילום: דובר צה''ל

בריטניה: "ההצעה המצרית כוללת שחרור אלפי אסירים פלסטינים ו-40 יום הפוגה"

דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים", בריטניה: "המתווה יכלול 40 ימי הפוגה" • צה"ל תקף הלילה יעדי טרור בדרום לבנון - חמאס שיגר בתגובה מטח רקטות לעבר יישובי הגליל העליון • בלינקן: "העבודה על הסכם הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה קרובה מאוד לסיום" • שר החוץ של האיחוד האירופי: "כמה מדינות באיחוד צפויות להכיר במדינה פלסטינית עד סוף מאי" • עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

בתים בטקסס. צילומי לווין ורחפנים הפכו לנשק בידי חברות הביטוח / צילום: Shutterstock

תופעה בארה"ב: חברות הביטוח מרגלות אחרי בתים מהשמיים

חברות בארה"ב משתמשות ברחפנים כדי לבדוק גגות או לזהות פסולת חצר וטרמפולינות שלא הצהירו עליהן

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

"לידה אני תלמיד בכיתה א": עורך הדין הבכיר והיזמת המצליחה חושפים את השותפות

20 שנה שישראל (רלי) לשם וקרן כהן חזון הולכים יחד, וחברת תורפז תעשיות שהקימו, שמפתחת ומייצרת תמציות טעם וריח, כבר שווה 1.7 מיליארד שקל וחולשת על 17 חברות ● הוא בעל אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בארץ אבל מרגיש לידה "כמו בכיתה א'" ● היא תעשיינית בנשמה אבל זוקפת לו הרבה מההצלחה ● זה ראיון זוגי ראשון

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין