כלים חד-פעמיים. לטענת העותרים, ראוי לתת תקופת מעבר של שלושה חודשים לפחות עד לכניסת המס לתוקף / צילום: עינת לברון
ארבעה ימים לפני שהמס של האוצר על הכלים החד-פעמיים נכנס לתוקף, מגיעה העתירה לבג"ץ: 7 חברות מובילות בתחום יבוא ושיווק של כלים חד-פעמיים הגישו הבוקר (ג') עתירה לבג"ץ נגד כניסתו לתוקף ב-1 בנובמבר של מס הקנייה על כלים חד-פעמיים.
לטענת החברות העותרות - פעמית אור שני סחר ושיווק, ב.ה. דבליו יבוא ושיווק, גורי-עצמון-שניר, ווינפאק סחר בע"מ, ח. כהן סוכנות מזון ומשקאות, ענבוסי בכר ופעמית תבניכל שיווק - כניסתו לתוקף של מס הקנייה כבר ב-1 בנובמבר תעמיד את החברות ואת הגופים הפועלים בשוק הכלים החד-פעמיים - יבואנים, רשתות שיווק ויצרנים - בפני מציאות בלתי אפשרית ובלתי ניתנת ליישום העלולה לגרום להם לנזקים כבדים. זאת, במיוחד לאור העובדה שהמס יחול גם רטרואקטיבית על מלאים קיימים ועל הזמנות שבדרך.
המס החדש המוטל על כלים חד-פעמיים, המכונה רפורמת "המזהם ישלם" ומוסיף 11 שקל מס קנייה לק"ג על צלחות, קערות, כוסות, קשיות, סכינים, מזלגות, כפות וכפיות חד-פעמיים העשויים מפלסטיק או המכילים פלסטיק - היה אחד הנושאים שעוררו סערה במסגרת הדיונים על התוכנית הכלכלית של הממשלה הנוכחית.
אחת הטענות שעמדה בלב המחלוקת הייתה הטענה כי המס משקף פגיעה דרמטית בשכבות החלשות במדינה - משפחות מרובות ילדים, חרדים ועוד - שהן צרכניות של מסות גדולות של כלים חד-פעמיים. טענה נוספת נשמעה מצד יצרנים, יבואנים ומשווקים של מוצרים חד-פעמיים, שטענו לפגיעה קשה ולא מידתית בתחום עיסוקם.
המס, המשקף הכפלה של מחיר הכלים החד-פעמיים לצרכן, צפוי להביא לתוספת הכנסות שנתית של כ-800 מיליון שקל שיוזרמו לקופת המדינה.
באמצעות עורכי הדין גיל נדל ושירית נקר ממשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, טוענות החברות העותרות לבג"ץ כי הצו המחיל את המס החדש פורסם תוך כדי שהחברות מקיימות פגישות והתדיינויות עם נציגי האוצר והמשרד לאיכות הסביבה בקשר לטיוטת התיקון לצו שפורסמה בתאריך 9.9.21. בהתדיינויות אלה, נטען, הציגו החברות את השגותיהן בקשר לרפורמה המגולמת בתיקון והשלכותיה, כמו גם ביחס למועד הכניסה לתוקף של הרפורמה בתאריך 1.11.21, ונמסר להן כי האוצר והמשרד להגנת הסביבה יפעלו למצוא פתרון לעניין זה.
בעתירה נטען כי החברות הופתעו כאשר חרף אמירות אלה, בתאריך 19.10.21 פורסם כי התיקון עתיד להיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר, באופן שניתנו לחברות בתחום כ-8 ימי עבודה בסך-הכול להתארגן לכניסת הרפורמה לתוקף.
לטענות החברות העותרות, לא ניתן יהיה להיערך לחישוב המס החל על המלאי שיהיה בידי הסוחרים ביום 1.11.21. זאת, הואיל והמס מוטל על כלים בעובי של עד 2 מילימטרים, והוא מוטל על-פי משקל הכלים, ויש צורך לבצע בחינה של כל המוצרים שנמצאים במלאי ועל המדפים באותו מועד - דבר שאינו אפשרי מבחינה מעשית, שכן עד עתה לקריטריונים של עובי ומשקל לא היה כל תפקיד בענייני מיסוי כלים חד-פעמיים.
עוד נטען בעתירה כי לכניסה מיידית לתוקף של הצו תהיה השפעה על משלוחים הנמצאים בדרכם לישראל וטרם שוחררו מהמכס, גם על הזמנות שנסגרו במחיר קיים ללא שיקול המס, מכיוון שהמס שיוטל יחול רטרואקטיבית. לעמדת העותרות, קיים צורך מובהק בהתארגנות פיננסית לצורך כניסתו לתוקף של הצו, לרבות ענייני הגדלת אשראים מהבנקים לצורך מימון סכומי המס.
"הרפורמה תביא לפגיעה קשה במשקי הבית בישראל, בארגונים רבים במשק (לרבות גופים ציבוריים המתוקצבים על-ידי המדינה) ובעסקים קטנים ובינוניים. המס המוצע אינו עולה בקנה אחד עם המטרה העומדת בבסיסו (הפחתת הזיהום הסביבתי הנגרם מפסולת הפלסטיק), ועל כן אין כל הצדקה בהטלתו", נכתב בעתירה, אך הובהר כי בשלב זה העתירה אינה עוסקת כלל בטענות לגופה של הרפורמה ולגופו של הצו, אלא רק בנוגע למועד כניסתו לתוקף ללא מתן תקופת התארגנות.
לטענת העותרות, לכניסה מיידית לתוקף של הצו תהיה השפעה על משלוחים הנמצאים בדרכם לישראל וטרם שוחררו מהמכס ועל הזמנות שנסגרו במחיר קיים ללא שיקול המס, מכיוון שהמס שיוטל יחול רטרואקטיבית, וקיים צורך מובהק בהתארגנות פיננסית לצורך כניסתו לתוקף של הצו, לרבות ענייני הגדלת אשראים מהבנקים לצורך מימון סכומי המס.
לטענת העותרות, ראוי לתת תקופת מעבר של שלושה חודשים לפחות עד למועד לכניסתו לתוקף של המס, ולא להטילו באופן מיידי.