גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות ביקורת מימין ומשמאל: רשות הרגולציה עברה את ועדת החוקה

ועדת החוקה אישרה את הרפורמה שתוביל להקמת גוף רגולציה מרכזי שיפקח על הרגולציה החדשה והקיימת בישראל

סגן השר אביר קארה. הוביל את הרפורמה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
סגן השר אביר קארה. הוביל את הרפורמה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת החוקה בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) אישרה אתמול (ד') את רפורמת הרגולציה לקראת העברת התקציב. הרפורמה תקים את "רשות הרגולציה", כגוף בקרת רגולציה מרכזי שיפקח ויתכלל את הרגולציה החדשה והקיימת בישראל.

על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנעשה לבקשת ח"כ קריב, רשות רגולציה מרכזית ועצמאית היא המודל המקובל במערב. ובכל זאת, הרפורמה היא אחת השנויות ביותר במחלוקת בחוק ההסדרים הקרוב, לאור העובדה שהיא משנה את יחסי הכוחות בתוך המגזר הציבורי. במקום שלכל משרד תהיה את ה"ממלכה" שלו שבה הוא שולט לחלוטין, הרגולטורים ייאלצו לבצע הערכות השפעת רגולציה (RIA) ולהעמיד אותן לפיקוח ובחינה של רשות הרגולציה.

בחוק המקורי, לרשות הרגולציה הייתה את הסמכות לפסול רגולציה שהתהליך לגביה בוצע באופן פסול, נמהר מדי או בעייתי, ודוח ה-RIA לא שיקף עבודה יסודית מספיק. במקרה כזה, הרגולטור יוכל לערער לוועדת הרגולציה שתורכב משרדי הממשלה. הוועדה תשקול את טענות רשות הרגולציה לעומת הרגולטור הספציפי, ותכריע בנושא. עם זאת, התנגדות חריפה של היועצים המשפטיים וארגוני איכות סביבה שחששו מפגיעה באינטרסים ציבוריים בשל מיקוד רשות הרגולציה בתחרות והורדת יוקר המחיה, הביאו את שרי העבודה ומרצ להתעקש על הסרת חלק מה"שיניים" שהיו אמורים להינתן לרשות. במקומן, תוטל על המשרדים חובת היוועצות ברשות הרגולציה. בצורה כזאת, הם יהיו חייבים לנמק היטב סטייה מהמלצותיה, אך המשרד (והשר הספציפי העומד בראשו) לא יצטרכו לבקש את אישור הממשלה לקבלת החלטות רגולטוריות.

מחלוקת על מהות הרפורמה

זו לא המחלוקת היחידה שנוצרה בקשר לרשות הרגולציה. הביקורת הנוספת הגיעה דווקא מהימין. עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת, מסביר שבעיניו "לקחו מנגנון שבבסיסו הוא חיובי, ושינו לגמרי את מטרותיו. עכשיו המטרה היא לוודא שהרגולציה מממשת זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים - ולא מימוש יעיל של מדיניות כלכלית או שהתועלת עולה על הנזק. מי קובע מהו מימוש זכות יסוד או מהו אינטרס ציבורי? גורמים לא נבחרים. יעוץ משפטי ובג"צ". בעיניו, יש כאן "ויתור ביודעין של הדרג הנבחר על כוחו לטובת מערכת המשפט".

אך בחלק הימני של הקואליציה רואים זאת אחרת: "אני מבין שיש חששות שאינן מעוגנות במציאות כאילו הרפורמה תעניק סמכויות חדשות למערכת המשפט. זה פשוט לא נכון", קובע סגן השר האחראי על הרגולציה אביר קארה, שהוביל את הרפורמה. "החוק עוסק בפרוצדורה הכלכלית ולא בזכויות המעוגנות בחוק יסוד. לחבריי אני אומר - זהו צעד ענק וחיובי ואין סיבה לחשוש שיהפוך לקרדום משפטי לחפור בו. יתרה מכך, אהיה כאן כדי להבטיח שהגוף שמוקם ישיג את המטרות לשמן הוא קם וכדי להבטיח לעסקים סביבה הוגנת שמאפשרת להם לצמוח ולהגיע הכי רחוק שאפשר".

החשש מתמקד למעשה במשפט "אינטרסים ציבוריים וזכויות יסוד" המופיע כמטרת הרגולציה. בדברי ההסבר לחוק, נאמר שזו מטרת ההסדרה הראשונית, ועל רשות הרגולציה תוטל האחריות לוודא ש"אסדרה, אשר מעצם טבעה מטילה חובות או הגבלות על פעילות שהיא, ככלל, רצויה, תעשה רק במקרים שבהם אסדרה היא הפתרון הנדרש לצורך הגשמת האינטרס המוגן, ולאחר שנבחנו חלופות אחרות, לרבות חלופות שאינן אסדרה, כגון הסברה או תקינה וולונטרית". החוק למעשה מבהיר שכאשר רגולטור פועל כדי לקדם את האינטרס הציבורי או את זכות היסוד, הוא צריך להתחשב גם בהשפעות של הרגולציה - למשל על תחרות או יוקר מחייה.

בעיני עו"ד פטר, "החוק כמכשיר נחטף, והמטרה שלו כעת שונה מאוד ממה שהתכוונו יוזמיו". בעיניו, "מדיניות כלכלית צריכה להתעצב באמצעים דמוקרטיים".

בעיני סגן השר קארה, לא רק שהרפורמה טובה - היא ספציפית הרפורמה החשובה ביותר בחוק ההסדרים. זה משום שבעיניו, "היא מניחה, לראשונה, תשתית מקצועית רצינית עם סמכויות ויכולות להפחתת רגולציה מזיקה ואיזון המדיניות הישראלית. מוקם, לראשונה בישראל, צוות מקצועי שיעשה סדר ויקצר את התור עבור אזרחי ישראל ואת הבירוקרטיה ויהפוך את הרגולציה לחכמה וכזו שתסייע לכולנו להזניק את ישראל לקדמת הבמה העולמית. זהו הישג אדיר לשולמנים ולאזרחים כולם. חקיקת הרגולציה תחייב רגולטורים לשקול שיקולים כלכליים, שיקולים של עסקים קטנים ובינוניים ושיקולים של תחרות תוך התחשבות מלאה בעלות מול תועלת. חוק הרגולציה יאפשר בחינה מעמיקה של אסדרה לפני שמשיתים על הציבור חובות יקרות ולא פרופרוציונאליות".

עוד כתבות

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?