גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות ביקורת מימין ומשמאל: רשות הרגולציה עברה את ועדת החוקה

ועדת החוקה אישרה את הרפורמה שתוביל להקמת גוף רגולציה מרכזי שיפקח על הרגולציה החדשה והקיימת בישראל

סגן השר אביר קארה. הוביל את הרפורמה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
סגן השר אביר קארה. הוביל את הרפורמה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת החוקה בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) אישרה אתמול (ד') את רפורמת הרגולציה לקראת העברת התקציב. הרפורמה תקים את "רשות הרגולציה", כגוף בקרת רגולציה מרכזי שיפקח ויתכלל את הרגולציה החדשה והקיימת בישראל.

על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנעשה לבקשת ח"כ קריב, רשות רגולציה מרכזית ועצמאית היא המודל המקובל במערב. ובכל זאת, הרפורמה היא אחת השנויות ביותר במחלוקת בחוק ההסדרים הקרוב, לאור העובדה שהיא משנה את יחסי הכוחות בתוך המגזר הציבורי. במקום שלכל משרד תהיה את ה"ממלכה" שלו שבה הוא שולט לחלוטין, הרגולטורים ייאלצו לבצע הערכות השפעת רגולציה (RIA) ולהעמיד אותן לפיקוח ובחינה של רשות הרגולציה.

בחוק המקורי, לרשות הרגולציה הייתה את הסמכות לפסול רגולציה שהתהליך לגביה בוצע באופן פסול, נמהר מדי או בעייתי, ודוח ה-RIA לא שיקף עבודה יסודית מספיק. במקרה כזה, הרגולטור יוכל לערער לוועדת הרגולציה שתורכב משרדי הממשלה. הוועדה תשקול את טענות רשות הרגולציה לעומת הרגולטור הספציפי, ותכריע בנושא. עם זאת, התנגדות חריפה של היועצים המשפטיים וארגוני איכות סביבה שחששו מפגיעה באינטרסים ציבוריים בשל מיקוד רשות הרגולציה בתחרות והורדת יוקר המחיה, הביאו את שרי העבודה ומרצ להתעקש על הסרת חלק מה"שיניים" שהיו אמורים להינתן לרשות. במקומן, תוטל על המשרדים חובת היוועצות ברשות הרגולציה. בצורה כזאת, הם יהיו חייבים לנמק היטב סטייה מהמלצותיה, אך המשרד (והשר הספציפי העומד בראשו) לא יצטרכו לבקש את אישור הממשלה לקבלת החלטות רגולטוריות.

מחלוקת על מהות הרפורמה

זו לא המחלוקת היחידה שנוצרה בקשר לרשות הרגולציה. הביקורת הנוספת הגיעה דווקא מהימין. עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת, מסביר שבעיניו "לקחו מנגנון שבבסיסו הוא חיובי, ושינו לגמרי את מטרותיו. עכשיו המטרה היא לוודא שהרגולציה מממשת זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים - ולא מימוש יעיל של מדיניות כלכלית או שהתועלת עולה על הנזק. מי קובע מהו מימוש זכות יסוד או מהו אינטרס ציבורי? גורמים לא נבחרים. יעוץ משפטי ובג"צ". בעיניו, יש כאן "ויתור ביודעין של הדרג הנבחר על כוחו לטובת מערכת המשפט".

אך בחלק הימני של הקואליציה רואים זאת אחרת: "אני מבין שיש חששות שאינן מעוגנות במציאות כאילו הרפורמה תעניק סמכויות חדשות למערכת המשפט. זה פשוט לא נכון", קובע סגן השר האחראי על הרגולציה אביר קארה, שהוביל את הרפורמה. "החוק עוסק בפרוצדורה הכלכלית ולא בזכויות המעוגנות בחוק יסוד. לחבריי אני אומר - זהו צעד ענק וחיובי ואין סיבה לחשוש שיהפוך לקרדום משפטי לחפור בו. יתרה מכך, אהיה כאן כדי להבטיח שהגוף שמוקם ישיג את המטרות לשמן הוא קם וכדי להבטיח לעסקים סביבה הוגנת שמאפשרת להם לצמוח ולהגיע הכי רחוק שאפשר".

החשש מתמקד למעשה במשפט "אינטרסים ציבוריים וזכויות יסוד" המופיע כמטרת הרגולציה. בדברי ההסבר לחוק, נאמר שזו מטרת ההסדרה הראשונית, ועל רשות הרגולציה תוטל האחריות לוודא ש"אסדרה, אשר מעצם טבעה מטילה חובות או הגבלות על פעילות שהיא, ככלל, רצויה, תעשה רק במקרים שבהם אסדרה היא הפתרון הנדרש לצורך הגשמת האינטרס המוגן, ולאחר שנבחנו חלופות אחרות, לרבות חלופות שאינן אסדרה, כגון הסברה או תקינה וולונטרית". החוק למעשה מבהיר שכאשר רגולטור פועל כדי לקדם את האינטרס הציבורי או את זכות היסוד, הוא צריך להתחשב גם בהשפעות של הרגולציה - למשל על תחרות או יוקר מחייה.

בעיני עו"ד פטר, "החוק כמכשיר נחטף, והמטרה שלו כעת שונה מאוד ממה שהתכוונו יוזמיו". בעיניו, "מדיניות כלכלית צריכה להתעצב באמצעים דמוקרטיים".

בעיני סגן השר קארה, לא רק שהרפורמה טובה - היא ספציפית הרפורמה החשובה ביותר בחוק ההסדרים. זה משום שבעיניו, "היא מניחה, לראשונה, תשתית מקצועית רצינית עם סמכויות ויכולות להפחתת רגולציה מזיקה ואיזון המדיניות הישראלית. מוקם, לראשונה בישראל, צוות מקצועי שיעשה סדר ויקצר את התור עבור אזרחי ישראל ואת הבירוקרטיה ויהפוך את הרגולציה לחכמה וכזו שתסייע לכולנו להזניק את ישראל לקדמת הבמה העולמית. זהו הישג אדיר לשולמנים ולאזרחים כולם. חקיקת הרגולציה תחייב רגולטורים לשקול שיקולים כלכליים, שיקולים של עסקים קטנים ובינוניים ושיקולים של תחרות תוך התחשבות מלאה בעלות מול תועלת. חוק הרגולציה יאפשר בחינה מעמיקה של אסדרה לפני שמשיתים על הציבור חובות יקרות ולא פרופרוציונאליות".

עוד כתבות

משה לארי / צילום: מזרחי טפחות

מזרחי טפחות: רווח של 1.5 מיליארד שקל – מחציתו יחולק כדיבידנד

מדובר בעליה של 4% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, כאשר הבנק מציג תשואה גבוהה על ההון של 17.6% ● בניגוד לבנקי לאומי והבינלאומי, שהגיעו לשיעור חלוקה של 75% מהרווח הנקי, מזרחי טפחות בדומה לדיסקונט בוחר לחלק מחצית מהרווח הנקי כדיבידנד

צילום: Shutterstock

מה גורם לעלייה בסרטן המעי הגס? מחקר חדש מציע אפשרות לא צפויה

מחקר שפורסם בכתב-העת הרפואי המוביל "לנסט" הראה עלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים בני פחות מגיל 50 ● הסיבות עשויות להיות קשורות לאורח החיים, אך מחקר אחר טוען כי הסיבה עשויה להיות רעלן

"חביבת השווקים": בעולם מתרשמים מהכלכלה הישראלית

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בלומברג מחמיאים לכלכלה הישראלית, איראן מגדילה את ארסנל הטילים שלה, וחמאס מתחזק בעזה ● כותרות העיתונים בעולם 

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

בתעשייה הביטחונית מאותתים: הפסקת האש פותחת דלת לשורה של עסקאות ענק

אלביט דיווחה על אחת העסקאות הגדולות בתולדותיה עם "לקוחה בינלאומית" - בהיקף של 2.3 מיליארד דולר ● בכך היא מצטרפת לשורת עסקאות שנרקמו לאחרונה, ובתעשיות הביטחוניות המקומיות מעריכים כי בתקופה הקרובה יבשילו לכדי עסקאות מגעים נוספים ● בשורה חיובית גם מגרמניה: מסירה את האמברגו על ישראל

בצלאל מכליס, מנכ''ל ונשיא החברה / צילום: אסף שילה ישראל סאן

אלביט שוברת שיאים: "רואים סגירת מעגל בין הגידול בצבר לשיפור ברווחיות"

הענקית הביטחונית מציגה צמיחה דו ספרתית בהכנסות וברווח וצבר הזמנות שיא ● המנכ"ל בצלאל מכליס: "המגמה תימשך גם קדימה" ● מניית אלביט הכפילה את שווייה מתחילת השנה והבעלים מיקי פדרמן כבר "שווה" כ-10 מיליארד דולר

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

ישראל מאבדת את היתרון במזרח התיכון. רק דבר אחד יכול להציל אותה

מכירת המטוס המתקדם פותחת מרוץ חימוש במזרח התיכון שאין לדעת איפה יעצר ● אי־הכרעת חמאס שידרה מסר בעייתי לציר הסוני המתון, והיעדר האופק המדיני בנושא הפלסטיני מרחיק את ערב הסעודית - על כן, טראמפ כאיש עסקים, עושה ביזנס בצירים אחרים ● רק נורמליזציה עשויה לאזן את מחיר ההפסד לישראל

פטריק דרהי, בעלי הוט / צילום: איל יצהר

המפץ הגדול בשוק הסלולר: מה הוביל למחיר השיא של הוט מובייל?

הוט מובייל נמצאת על המדף ומשכה מספר הצעות רכישה ממתחרות וממשקיעים חיצוניים ● התחרות על החברה הגיעה לשיא לאחר שחתמה על מזכר עקרונות עם פלאפון לפי שווי של מעל ל-2 מיליארד שקל ● איך אישור העסקה עשוי להשפיע על השוק ועל המחירים בישראל?

אילוסטרציה: Shutterstock

שוק העבודה ממשיך להיות חזק גם באוקטובר, וההייטק מתאושש

לפי הלמ"ס, שיעור האבטלה נשאר נמוך גם בחודש אוקטובר ועומד על 3% - שיעור זהה לזה של חודש ספטמבר השנה ● גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נשאר זהה ברמה של 60.9% ● מספר המשרות הפנויות מגיע ל-149 אלף - עלייה מהחודש הקודם

אושר טובול, מנכ''ל מיטב טרייד / צילום: מיטב טרייד

פעילות הטרייד של מיטב ממשיכה לצמוח, והיא תנסה להפיח רוח בפעילות ברוקראז'

חברת המסחר החוץ בנקאית הגדולה נהנתה מגיוס של 26.5 אלף לקוחות חדשים מתחילת השנה והציגה צמיחה של 26% בהכנסות ● חתמה על הסכם לרכישת פעילות הברוקראז' המוסדי של מיטב לפי שווי של 54 מיליון שקל

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

חמש שנים אחרי שהצטרף למשרד פישר, עו"ד אלדד כורש עוזב

כורש עזב ב־2021 את משרד עמית, פולק, מטלון והצטרף למשרד פישר עם למעלה מ־40 עורכי דין, אשר לפחות חלקם צפויים לעזוב איתו ● משרד פישר: "הוחלט שכורש ושותפיו ייפרדו מהפירמה" ● כורש: "החלטה משותפת ולא פשוטה, אך בנסיבות העניין היא ההחלטה הנכונה"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

בנק ישראל משחרר את החבל: הבנקים יוכלו להגדיל את הדיבידנדים שיחלקו

הבנק הבינלאומי הודיע כי יחלק דיבידנד בסכום של 75% מהרווח הנקי ברבעון, חלקו מעודפי הרווח שלו ● בנק ישראל: "בנק עם עודפי הון גבוהים יכול לחלק דיבידנד נוסף, בכפוף לדרישות ההון ולשמירה על יחסי הון הולמים התואמים את סביבת הסיכונים הנוכחית"

שתי המדינות שסיפקו לישראל 70% מהנפט במהלך המלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ישראל נתפסה במלחמת חרבות ברזל כמבודדת, אבל בפועל 25 מדינות נרתמו למכור לה נפט במשך שנתיים, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מאסה בהתנהלות איראן, והאיום החות'י בים האדום ממשיך לתת את אותותיו על התקשורת הבינלאומית ● כותרות העיתונים בעולם 

חיסכון בגמל / צילום: Shutterstock

השבבים, האופציות ושער הדולר: ההשקעות של שיאניות התשואה בגמל

חברות הביטוח כלל ומנורה התברגו בצמרת טבלת התשואות מתחילת השנה, בעיקר בשל חשיפה גבוהה לישראל ו"פוזיציה לא גדולה על שבבים מאסיה" ● נובמבר נראה בינתיים חיובי בארץ, אבל וול סטריט צבועה באדום בוהק, ובשוק מנסים להעריך: האם החשש מבועה טכנולוגית מוצדק

פיטר תיל, יזם ומיליארדר. משקיע בולט בחד הקרן / צילום: ap, Rebecca Blackwell

אחרי סופטבנק: גם פיטר ת'יל חיסל את כל החזקותיו באנבידיה ברבעון השלישי

קרן Thiel Macro מכרה מניות של אנבידיה בכ־100 מיליון דולר, כך לפי דיווח בבלומברג ● העיתוי למכירה היא על רקע חשש גובר מבועת AI וכמו כן מהלך דומה של סופטבנק בשבועות האחרונים

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל ואילן סיגל, מנכ''ל פלאפון / צילום: רמי זרנגר

"שחקנית של מחיר": המכשול של פלאפון בדרך לרכישת הוט מובייל

פלאפון חתמה על מזכר עקרונות לרכישת חברת הסלולר מהוט תמורת 2.1 מיליארד שקל ● רשות התחרות עלולה להתנגד למהלך, שכן הוט מובייל נתפסת כחברה התורמת להורדת מחירים בשוק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר בכנסת: בית דין רבני יוכל לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים

החוק, שאושר במסגרת הסכמות עם המפלגות החרדיות, עוקף את פסיקת בג"ץ שאסרה על בתי הדין הרבניים לדון במזונות קטינים אלא אם שני ההורים הסכימו לכך

אופיר חמו / צילום: עופר חג'יוב

"להוריד חשיפה למניות": הבנקאי שמציע לממש רווחים אחרי שנתיים פנומנליות

אופיר חמו ממזרחי טפחות חושש ש"התמחור בשווקים כבר מזמן לא משקף שווי כלכלי של החברות", אלא בעיקר את העתיד: "המכפילים משקפים גידול של 25% ברווחים" ● את עיקר המשקל בתיק ההשקעות הוא מציע להקצות כעת לאג"ח, כפי שהציע טרם הראלי הנוכחי בת"א

דוגמאות למודעות ובהן התחזות לאנשי מפתח למטרת הונאה / צילום: צילום מסך

"המניות יעלו ב-300%": גל ההונאות הפיננסיות מתפשט במודעות גוגל

פרסומות המתחזות לאישים בכירים במטרה לבצע הונאה שטפו תחילה את הרשתות החברתיות, וכעת מופיעות ביעד חדש ● גוגל: "השקענו רבות במערכות לשיפור האיתור והאכיפה"

רוברט אנטוקול מנכ''ל ומייסד פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

סבב פיטורים שני בפלייטיקה השנה: עלול להשפיע על מאות עובדים

חברת הגיימינג הישראלית יוצאת לסבב פיטורים נוסף בשבועות הקרובים, שעשוי להשפיע על מאות עובדים - ככל הנראה בין 10% ל-20% מתוך מעל ל-3,000 ● הקיצוצים בחברה החלו כבר ב-2022, אז הועסקו בחברה מעל ל-4,000 איש ● בפלייטיקה הסתפקו בתגובה קצרה: "בהתאם למדיניות החברה, איננו נוהגים להתייחס לנושאים מסוג זה"

איתן יוחננוף / צילום: איל יצהר

"יוקר המחיה מדכא מכירה. פער של 100% במחיר לעומת אירופה לא נובע רק מתמחור"

אם שואלים את איתן יוחננוף, מנכ"ל ומבעלי רשת יוחננוף, הממשלה רק מפריעה לשוק המזון - והגיע הזמן שהיא "תשחרר רגולציות" כדי שהמחירים יירדו ● בראיון לגלובס, רגע לפני כנס קמעונאות המזון ישראפוד שבו ייקח חלק, הוא מציג את הפתרון שלו ליוקר המחיה בישראל, מגלה מדוע מכר את זול סטוק ומדוע קנה אדמה חקלאית, ומסביר למה אין סיכוי שימכור אייפונים בסניפים כמו המתחרים