גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות ביקורת מימין ומשמאל: רשות הרגולציה עברה את ועדת החוקה

ועדת החוקה אישרה את הרפורמה שתוביל להקמת גוף רגולציה מרכזי שיפקח על הרגולציה החדשה והקיימת בישראל

סגן השר אביר קארה. הוביל את הרפורמה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
סגן השר אביר קארה. הוביל את הרפורמה / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת החוקה בראשות ח"כ גלעד קריב (העבודה) אישרה אתמול (ד') את רפורמת הרגולציה לקראת העברת התקציב. הרפורמה תקים את "רשות הרגולציה", כגוף בקרת רגולציה מרכזי שיפקח ויתכלל את הרגולציה החדשה והקיימת בישראל.

על פי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנעשה לבקשת ח"כ קריב, רשות רגולציה מרכזית ועצמאית היא המודל המקובל במערב. ובכל זאת, הרפורמה היא אחת השנויות ביותר במחלוקת בחוק ההסדרים הקרוב, לאור העובדה שהיא משנה את יחסי הכוחות בתוך המגזר הציבורי. במקום שלכל משרד תהיה את ה"ממלכה" שלו שבה הוא שולט לחלוטין, הרגולטורים ייאלצו לבצע הערכות השפעת רגולציה (RIA) ולהעמיד אותן לפיקוח ובחינה של רשות הרגולציה.

בחוק המקורי, לרשות הרגולציה הייתה את הסמכות לפסול רגולציה שהתהליך לגביה בוצע באופן פסול, נמהר מדי או בעייתי, ודוח ה-RIA לא שיקף עבודה יסודית מספיק. במקרה כזה, הרגולטור יוכל לערער לוועדת הרגולציה שתורכב משרדי הממשלה. הוועדה תשקול את טענות רשות הרגולציה לעומת הרגולטור הספציפי, ותכריע בנושא. עם זאת, התנגדות חריפה של היועצים המשפטיים וארגוני איכות סביבה שחששו מפגיעה באינטרסים ציבוריים בשל מיקוד רשות הרגולציה בתחרות והורדת יוקר המחיה, הביאו את שרי העבודה ומרצ להתעקש על הסרת חלק מה"שיניים" שהיו אמורים להינתן לרשות. במקומן, תוטל על המשרדים חובת היוועצות ברשות הרגולציה. בצורה כזאת, הם יהיו חייבים לנמק היטב סטייה מהמלצותיה, אך המשרד (והשר הספציפי העומד בראשו) לא יצטרכו לבקש את אישור הממשלה לקבלת החלטות רגולטוריות.

מחלוקת על מהות הרפורמה

זו לא המחלוקת היחידה שנוצרה בקשר לרשות הרגולציה. הביקורת הנוספת הגיעה דווקא מהימין. עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת, מסביר שבעיניו "לקחו מנגנון שבבסיסו הוא חיובי, ושינו לגמרי את מטרותיו. עכשיו המטרה היא לוודא שהרגולציה מממשת זכויות יסוד ואינטרסים ציבוריים - ולא מימוש יעיל של מדיניות כלכלית או שהתועלת עולה על הנזק. מי קובע מהו מימוש זכות יסוד או מהו אינטרס ציבורי? גורמים לא נבחרים. יעוץ משפטי ובג"צ". בעיניו, יש כאן "ויתור ביודעין של הדרג הנבחר על כוחו לטובת מערכת המשפט".

אך בחלק הימני של הקואליציה רואים זאת אחרת: "אני מבין שיש חששות שאינן מעוגנות במציאות כאילו הרפורמה תעניק סמכויות חדשות למערכת המשפט. זה פשוט לא נכון", קובע סגן השר האחראי על הרגולציה אביר קארה, שהוביל את הרפורמה. "החוק עוסק בפרוצדורה הכלכלית ולא בזכויות המעוגנות בחוק יסוד. לחבריי אני אומר - זהו צעד ענק וחיובי ואין סיבה לחשוש שיהפוך לקרדום משפטי לחפור בו. יתרה מכך, אהיה כאן כדי להבטיח שהגוף שמוקם ישיג את המטרות לשמן הוא קם וכדי להבטיח לעסקים סביבה הוגנת שמאפשרת להם לצמוח ולהגיע הכי רחוק שאפשר".

החשש מתמקד למעשה במשפט "אינטרסים ציבוריים וזכויות יסוד" המופיע כמטרת הרגולציה. בדברי ההסבר לחוק, נאמר שזו מטרת ההסדרה הראשונית, ועל רשות הרגולציה תוטל האחריות לוודא ש"אסדרה, אשר מעצם טבעה מטילה חובות או הגבלות על פעילות שהיא, ככלל, רצויה, תעשה רק במקרים שבהם אסדרה היא הפתרון הנדרש לצורך הגשמת האינטרס המוגן, ולאחר שנבחנו חלופות אחרות, לרבות חלופות שאינן אסדרה, כגון הסברה או תקינה וולונטרית". החוק למעשה מבהיר שכאשר רגולטור פועל כדי לקדם את האינטרס הציבורי או את זכות היסוד, הוא צריך להתחשב גם בהשפעות של הרגולציה - למשל על תחרות או יוקר מחייה.

בעיני עו"ד פטר, "החוק כמכשיר נחטף, והמטרה שלו כעת שונה מאוד ממה שהתכוונו יוזמיו". בעיניו, "מדיניות כלכלית צריכה להתעצב באמצעים דמוקרטיים".

בעיני סגן השר קארה, לא רק שהרפורמה טובה - היא ספציפית הרפורמה החשובה ביותר בחוק ההסדרים. זה משום שבעיניו, "היא מניחה, לראשונה, תשתית מקצועית רצינית עם סמכויות ויכולות להפחתת רגולציה מזיקה ואיזון המדיניות הישראלית. מוקם, לראשונה בישראל, צוות מקצועי שיעשה סדר ויקצר את התור עבור אזרחי ישראל ואת הבירוקרטיה ויהפוך את הרגולציה לחכמה וכזו שתסייע לכולנו להזניק את ישראל לקדמת הבמה העולמית. זהו הישג אדיר לשולמנים ולאזרחים כולם. חקיקת הרגולציה תחייב רגולטורים לשקול שיקולים כלכליים, שיקולים של עסקים קטנים ובינוניים ושיקולים של תחרות תוך התחשבות מלאה בעלות מול תועלת. חוק הרגולציה יאפשר בחינה מעמיקה של אסדרה לפני שמשיתים על הציבור חובות יקרות ולא פרופרוציונאליות".

עוד כתבות

משרד האוצר בירושלים / צילום: Shutterstock

המכה שתיפול על הבנקים, ומה יקרה ל"חוק הפיננסי החשוב ביותר"?

בעוד שחוק ההסדרים מתרוקן מרפורמות, משרד האוצר רשם ניצחון עם העברת החוק שיפתח את תחום הערבויות לגופים חוץ־בנקאיים ויגביר את התחרות ● לאחר דיון הכנסת בחבילת החוקים הפיננסיים הכלולה בחוק ההסדרים, רפורמת מאגר אשראי לעסקים פוצלה

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע בחודש דצמבר: 14,677 שקל. וכמה בהייטק?

מדובר בעלייה של 3.1% לעומת דצמבר 2024 ● עלייה זו גבוהה אפילו יותר מהאינפלציה השנתית שנרשמה באותו חודש, 2.5%, כך שמדובר למעשה בעלייה ריאלית שמתגברת על ההתייקרויות

בורסת תל אביב. שינויים במדד ת''א 35 / צילום: Shutterstock

רף השווי הוכפל: מלך חוות השרתים או אימפריית מחשוב בדרך למדד ת"א 35

בתוך שנה וחצי בלבד זינק השווי הנדרש לכניסה למדד הדגל, לכ־13 מיליארד שקל ● אם לא תשלוף שפן מהכובע, תפנה דמרי את מקומה במדד למגה אור של צחי נחמיאס או לענקית המחשוב מטריקס (ואולי אף לשתיהן) ● גלובס עם השינויים המסתמנים במדדים המובילים

סניך של רשת המשחקיות פאנקי וורלד / צילום: דוד גולדשטיין

הסכם של יותר מ-50 מיליון שקל: השוכרת במתחם הענק בראשל"צ

קבוצת מבנה חתמה עם רשת המשחקיות פאנקי וורלד על הסכם להקמת סניף בשטח של כ-5,000 מ"ר בראשון לציון ● הוועדה המחוזית תל אביב אישרה תוכנית להקמת 990 דירות בצפון-מערב רמת השרון ● וגם: במקום האומן 17 - קניון לב תלפיות בירושלים יורחב, ומעליו ייבנו שני מגדלי מגורים ● חדשות השבוע בנדל"ן

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

לא מספיקה מניית הזהב? המדינה בוחנת רגולציה שתהדק את השליטה בצים

ברקע מגעים למכירת צים, רשות החברות מקדמת מעבר מ"מניית זהב" לצו אינטרסים חיוני ● הרגולציה שנבחנת תאפשר למדינה להשתלט על ניהול החברה במקרה של פגיעה באינטרס הלאומי

שמואל פרביאש, מנכ''ל DSIT / צילום: פרטי

נחשפת הסיבה לעיכוב בהנפקת החברה הביטחונית של רפאל

אף שהגישה תשקיף לפני למעלה מחודש, הנפקת DSIT בת"א טרם הושלמה ● לגלובס נודע שמאחורי העיכוב עומדת דרישת רשות ני"ע לחשיפת שני לקוחות מרכזיים של החברה, באפריקה ובאסיה

רובע שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום התגלה בקרקע בשדה דב. האם בניית 16 אלף דירות תתעכב?

המשרד להגנת הסביבה ורשות מקרקעי ישראל הודיעו כי בשטח בשדה דב שבו מתוכננות כ־16 אלף דירות נמצאו ממצאים ראשוניים של זיהום במי התהום ובקרקע ● המדינה הודיעה על הרחבת הבדיקות ועל ניהול סיכונים סביבתיים

נטלי משען-זכאי / צילום: יח''צ

"התאוששות בשוק המשרדים": הבשורה החיובית של ענקית הנדל"ן

גב-ים סיימה את 2025 עם קפיצה ברווח ותחזית אופטימית, כולל גם בעקבות "חזרה של גיוסי כוח אדם בענף ההייטק" ● שכר המנכ"לית נטלי משען-זכאי עמד על 8.6 מיליון שקל, כמעט מחציתו בתגמול הוני

כמה שווה סל ההטבות שמציעה תדהר בפרויקט בשכונת ביצרון בתל אביב?

המבצע בשכנות ביצרון ששווה מאות אלפי שקלים לרוכשים

החברות תדהר ומבנה השיקו מבצע "חד־פעמי" בפרויקט הסוללים בשכונת ביצרון בתל אביב, הכולל סבסוד משכנתא, הנחות של מאות אלפי שקלים, מחסן במתנה והטבות נוספות ● בדקנו מה באמת שווה סל ההטבות - וכמה כסף הוא חוסך בפועל ● מאחורי המבצעים, מדור חדש

איליה סוצקבר / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

בכיר בחברה של איליה סוצקבר בישראל עוזב לסטארט־אפ חדש

עזיבה נוספת במרכז הפיתוח של SSI בתל אביב: שחר פפיני, מהמהנדסים הבכירים בחברה של איליה סוצקבר, פרש ומצטרף כ־CTO לסטארט־אפ Attestable AI, שגייס כ־20 מיליון דולר עוד לפני השקת מוצר

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מניות התוכנה מחקו 5.6 מיליארד שקל מהשווי

ת"א 35 ננעל ביציבות, ת"א 90 ירד בכ-0.7% ● מניות התוכנה קרסו בעקבות הירידות וול סטריט אתמול: מג'יק צנחה בכ-20%, לצד מטריקס, וואן טכנולוגיות ומלם תים ● מייקל ברי: קריסת הביטקוין עלולה להתפתח ל"ספירלת מוות" שמזינה את עצמה ●  הזהב מעל 5,000 דולר לאונקייה, למרות רכבת ההרים - הבנקים הגדולים בטוחים שמחירו יזנק מעל ל-6,000 דולר

אופיר שריד, מנכ''ל מליסרון / צילום: רמי זרנגר

משתלם לעבוד אצל ליאורה עופר: כמה יקבל המנכ"ל ב-2026?

חברת הקניונים מליסרון של ליאורה עופר מבקשת להקפיץ את שכרו של המנכ"ל אופיר שריד, לצד מענק בדמות שני סוגי אופציות בהיקף של 17.6 מיליון שקל ● רשת המסעדות נונו מימי ממנה מנכ"ל חדש, וגם לבנק ישראל יש מנכ"ל חדש - שמגיע מעיריית נתניה ● אירועים ומינויים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

זיהום הקרקע בשדה דב: מה נמצא, איפה, והאם הפרויקטים עלולים להתעכב

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי ● גלובס עושה סדר

הקאמבק של הקרנות אקטיביות

"לא זוכר חודש כזה בתעשייה האקטיבית": מאחורי הקאמבק של הקרנות המנוהלות

אחרי שנה שבה עקפו לראשונה זה שלוש שנים את הקרנות הפסיביות בהיקפי הגיוס, הקרנות המנוהלות רשמו בינואר את החודש הטוב ביותר שלהן זה לפחות עשור ● מה עומד מאחורי המהפך בתעשייה הצומחת, לאן זורמים הכספים, והאם המגמה צפויה להימשך בשנה הקרובה?

וורן באפט / צילום: ap, Richard Drew

לפני שפרש: האם ההימור האחרון של וורן באפט משתלם?

בשנים האחרונות, ברקשייר צברה הר של מזומנים, לא רכשה כמעט מניות וביצעה מעט מאוד רכישות עצמיות של מניותיה ● אבל לפני שפרש, וורן באפט השקיע למעלה מ-58 מיליארד דולר בסקטור אחד ●  כעת, ההשקעה הזו מתחילה להוכיח את עצמה

חייל חשד א–שעבי באירוע לציון הניצחון על דאע''ש בבגדד / צילום: Reuters, Ahmed Saad

תקציב של 3.4 מיליארד דולר ו"חיילי רפאים": נתיב הכסף האחרון של איראן

טהרן מהדקת אחיזה בעיראק כצינור מימון לפעילות הטרור ● באמצעות משרות פיקטיביות ושליטה על משרדי ממשלה בונה ארגון פרו–איראני מקומי אימפריה כלכלית על חשבון האזרחים

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? / אילוסטרציה: Shutterstock

כמה ימי מחלה העובדים הישראלים לוקחים? הנתונים מנפצים כמה מיתוסים

האם הורים לילדים קטנים לוקחים יותר ימי מחלה מאחרים, ובאילו ימים ישראלים נוטים להיעדר? ● חברת חילן Value ניתחה את דיווחי ימי המחלה של מאות אלפי עובדים מסקטורים שונים, וחלק מהמסקנות מפתיעות

בית החולים הדסה / צילום: אביבה גנצר

מבוטחי כלל לא יקבלו יותר ניתוחים בהדסה, ויופנו לשערי צדק

פערי מחירים של עד פי 5 שמשלמת חברת הביטוח ביחס לשאר בתי החולים בארץ, הובילו להפסקת ההסדר למתן טיפולים רפואיים פרטיים כמו ניתוחים בין חברת הביטוח לבין הדסה • המטופלים יופנו לשערי צדק

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

גוגל מכה את התחזיות ומכריזה על השקעת עתק

אלפאבית עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, עם הכנסות של 111.3 מיליארד דולר ורווח למניה של 2.82 ● החברה דיווחה על הגדלה משמעותית של הוצאות ההון שלה ב-2026 ל-175-185 מיליארד דולר - משמעותית מעל צפי האנליסטים ● המניה יורדת במסחר המאוחר

מניות התוכנה יורדות אל מול האיום החדש / אילוסטרציה: Shutterstock

מנכ״ל אנבידיה מנסה להרגיע, אבל בשוק בטוחים: ״החפיר של המניות הללו נפרץ״

הכלי החדש שעליו הכריזה חברת אנתרופיק הצית סערה מושלמת בוול סטריט ובת"א, שמחקה מאות מיליארדי דולרים משווי חברות התוכנה ● המשקיעים, שחוששים כי עוזרי בינה מלאכותית יחליפו מיומנויות של עשרות שנים, מתחילים לתמחר מחדש את ענקיות התוכנה כ"נכס רעיל"