מרכז המחקר והמידע של הכנסת: "רשות הרגולציה" כשומר סף - מודל מקובל בעולם

על רקע רפורמת הרגולציה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם סקירה על הדרך בה רגולציה מפוקחת במדינות העולם • על פי העולה מהמחקר, בתחומים מסוימים ההצעה הישראלית לרשות הרגולציה נחשבת מתונה ביחס למודלים מערביים רבים

גלעד קריב / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ
גלעד קריב / צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) פרסם סקירה על הדרך בה רגולציה נבחנת ומפוקחת בדיעבד במדינות המפותחות. הסקירה פורסמה ביום ב', לבקשת ח"כ גלעד קריב (העבודה). הרקע לבקשה הוא כמובן רפורמת הרגולציה, השואפת להקים רשות רגולציה בישראל, עם "שיניים" מספיקות לאכיפת כללים של רגולציה חכמה ואת הדרכים לבנייתה. במהלך הדיונים בכנסת, התגלע פער בין האגף הליברלי של הממשלה לבין האגף הסוציאליסטי שלה, לגבי האפשרות של אימוץ המודל גם בישראל. האגף הליברלי טען שזה מודל מקובל ומומלץ בעולם לבניית רגולציה אפקטיבית, והאגף הסוציאליסטי טען שאין זה כך, והוא עלול לפגוע באינטרס הציבורי.

לקריאת המחקר של הממ"מ

על כן, ביקש יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ גלעד קריב (העבודה) מהממ"מ לבצע סקירה של המודלים במערב ושל המלצות ה- OECD , ולברר אחת ולתמיד האם גוף רגולציה מרכזי נחשב מקובל בעולם.

התשובה הקצרה היא שמודל זה אכן נחשב מקובל. בחינת רגולציה לפני שהיא נכנסת לתוקף קיימת בכל מדינות ה-OECD, ובחינה בדיעבד קיימת אף היא בכמעט שליש מהן. הממ"מ מצטטים את ה-OECD, שממליץ על "שילוב הבחינה בדיעבד כחלק בלתי נפרד מהמעגל הרגולטורי, התייחסות מקיפה וכוללת, וביסוס הבחינה על נתונים שהתקבלו מהיישום בפועל של רגולציה מסוימת, תוך שילוב המלצות לגבי ההתמודדות עם הליקויים שהתגלו במהלך בחינת היישום". כלומר, בחינה רצינית ומעמיקה, עם יכולת לפעול ליישום ההמלצות.

ה-OECD טוען שברוב המקרים יש להשאיר את בחינת הרגולציה בדיעבד לידי הרגולטורים עצמם, אך "כאשר מדובר ברגולציה 'רגישה' או בכזו שיש לה השלכות כלכליות או חברתיות משמעותיות, יש מקום להפקיד את ביצוע הבדיקה בידי גורם חיצוני". זאת ועוד, ה- OECD מבהיר בפרסומיו כי "לאור העובדה שבחינת השפעות רגולציה (RIA) ובחינה בדיעבד הן חלקים ממה שהוא מכנה 'המעגל הרגולטורי' - יש יתרונות בריכוז הבקרה על בדיקות רגולציה לפני ואחרי יישומה בידי גוף אחד". הגוף הצפוי להיות אחראי על בחינה מראש הוא רשות הרגולציה, כך שנראה שעל פי ההמלצות - כדאי להפקיד בידם גם את הבחינה בדיעבד. ואכן, כך מתבצע ב-17 מהמדינות החברות בארגון.

המשך הסקירה עוסקת ב-3 מדינות ספציפיות: אוסטרליה, גרמניה וקנדה. באוסטרליה, הרגולציות מחויבות בבדיקה מתכוננת בדיעבד, תוך שנתיים עד חמש מכניסתן לתוקף. גוף בקרת הרגולציה המרכזי באוסטרליה נדרש לבדוק ולאשר את הבדיקות האלו כדי להבטיח את איכותן. בנוסף, ב-2019 אוסטרליה הקימה את ה-Deregulation Taskforce, שמטרתו "זיהוי רגולציה עודפת ומקומות בהם יש חפיפה ברגולציה וייעול הרגולציה".

גם בגרמניה, המועצה הלאומית לבקרת רגולציה נדרשת לבצע בחינה של הרגולציה תוך 3-5 שנים מראשית תחולתה. גוף זה, מציית הסקירה של הממ"מ, עוסק בבחינה של ההשפעות הרוחביות של הרגולציה, ואינו מסתפק בחישוב הנטל הרגולטורי על העסקים.

בקנדה, "קבינט הרגולציה" מפקח על הדרישה ממשרדי הממשלה לבחון בדיעבד את הרגולציה, זאת במטרה "להבטיח שהרגולציות ממשיכות להיות הולמות ואפקטיביות, ולהשיג את מטרות המדיניות שלהן" וכמו כן "למזעור ההשפעה על עסקים קטנים". בנוסף, גוף ממשלתי נוסף רשאי לחייב את משרדי הממשלה לבחון רגולציות מסוימות או להשתתף בהליכי בחינה רגולטוריים רוחביים.

עניין נוסף הוא מהות הבקרה של גוף הרגולציה המרכזי. הממ"מ מציינים שבמודלים במערב, גוף הרגולציה המרכזי לא אחראי רק על בחינת הליך קבלת הרגולציה, כפי שמוצע בישראל, אלא גם מפקח על תוכנה ברמה המהותית. מכאן, כך נראה - ההצעה הישראלית לרשות הרגולציה נחשבת מתונה ביחס למודלים מערביים רבים.

צרו איתנו קשר *5988