גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרסומות והמציאות: למה האינטרנט שלנו לא מתקרב למהירות המובטחת?

ציוד מיושן, חיבור אלחוטי ובעיות אצל הספקיות עשויים לאכזב את מי שהתחברו לסיב אופטי וציפו לעולם אחר בגלישה באינטרנט ● אבל מהירות טעינת אתרים היא לא העניין ואת השינוי תרגישו בבירור כשכל המשפחה גולשת במקביל והרשת לא מקרטעת, ובזמן הורדה והעלאה של קבצים גדולים

סרטון מתעכב בטעינה / צילום: Shutterstock
סרטון מתעכב בטעינה / צילום: Shutterstock

התקלה האחרונה בשירות האינטרנט של פרטנר, שהורגשה השבוע, עוררה דיון בשאלה האם יש הבדל בגלישה על גבי סיבים לבין גלישה על גבי כבלים או רשת הנחושת של בזק. יש מי שטוענים שהם לא מבחינים בשינוי בחוויית הגלישה והביעו אכזבה מהשדרוג לסיב.

האמת היא שאכן עבור הגולש הממוצע לא בטוח שיהיה הבדל דרמטי במעבר מנחושת לסיב. מי שמצפה לחוש בשינוי משמעותי כשהוא גולש לאתר חדשות כלשהו יתאכזב. אם בשביל זה הוא או היא שדרג ועבר לסיב, אולי החברות צריכות להסביר את מהות השינוי בצורה טובה יותר.

הרחבת רוחב הפס והמעבר לסיב הם לא רק עניין של חווית הגלישה כשעוברים בין אתרים, אלא עניין הרבה יותר רחב שנוגע ליכולת של הרשת לספק שירות ליותר ויותר התקנים בו זמנית. אם נפשט את זה ליומיום, אם משפחה רוצה אינטרנט באיכות 4K בשלוש טלוויזיות בו זמנית, בשידור חי, ובמקביל להיות מחוברים כולם לסמארטפונים ולהעלות תמונות לסטורי, מוטב שיהיה סיב בבית ולא להסתפק בקצב של 50 מגה על רשת הנחושת או הכבלים.

ובכל זאת, לאחר ההתקנה של הסיב, בדרך כלל הדבר הראשון שהלקוח עושה הוא לקחת את מכשיר הסלולר ולהריץ בדיקת מהירות. ואז מגיעה האכזבה והשאלה האוטומטית לטכנאי, אבל איך אתם מבטיחים 1 גיגה ובפועל מתקבלת מהירות של 200-300 מגה?

אלו נאלצים להתחיל להסביר מדוע יש הבדל ניכר בין גלישה ברשת אלחוטית לבין גלישה בחיבור קווי, וכשזה לא מספיק הם פותחים את הלפטופ שלהם או של הלקוח ומנסים להסביר לו על ההבדלים במהירויות הגלישה. צווארי הבקבוק במהירות הגלישה הם כה רבים שקשה יהיה להסביר על כל מרכיב ברשת בנפרד. אבל ישנם כמה גורמים שמשפיעים על מהירות הגלישה ששינוי בהם יעשה הבדל.

פיצול ספק ותשתית

ראשית נתחיל עם מודל הגלישה הקיים בארץ ושלמזלנו עומד להיעלם, הגלישה המפוצלת בין ספק לתשתית. בדרך כלל, עיקר התקלות בגלישה הן אצל ספקיות האינטרנט (ISP) ולא אצל חברות התשתית. הפיצול מטיל את האחריות לקישוריות לאינטרנט על חברת ISP שכל מה שהיא עושה הוא לשמש כמגשרת בין רשת בזק או הוט לחיבור בינלאומי כלשהו. כשספק אינטרנט רוכש תעבורה בהיקף מוגבל כדי לחסוך בהוצאות, כך נראית גם הגלישה אצל הלקוחות שלו בשעות העומס. כל אירוע ספורט בינלאומי למשל או אירוע חדשותי רציני מעבר לים, מחייב את הספקיות לפתוח עוד קווי תמסורת (שעלותם גבוהה) לחברות התשתית. וכשעסוקים כל רבעון בניסיון לגרוף עוד מיליון שקל רווח בעיקר כדי לא להציג הפסד, לא אחת גם מוותרים על פתיחה של קו כזה. התוצאה היא שהיתירות ברשת אצל הספקיות הרבה פעמים לא מספיקה. ראינו את זה בזמן הקורונה כאשר חלק מהספקיות פשוט קרסו תחת העומס.

 

הרשת הביתית

בעיה אחרת קשורה לתקנים ב-WiFi. מי שיש לו נתב (ראוטר) מדורות קודמים לא יכול לצפות לביצועים טובים כשמדובר בסיבים. בקיצור תחליפו נתב לתקן AC. הוא ישפר את הביצועים אבל אסור לשכוח שחיבור אלחוטי לעולם לא יהיה דומה לחיבור נייח. בדרך כלל אפשר לצפות לסדר גודל של כרבע עד שליש במהירות בחיבור על WiFi לעומת המהירות בחיבור הנייח. כל מהירות גבוהה מזה היא בונוס וכדאי לקחת את זה בחשבון ולא להתאכזב. דקה לפני הסיב המהירות הייתה עשירית מכך.

בנוסף, לא חשוב באיזה רשת אתם גולשים, אם המחשב שלכם ישן מדי, או הרשת הביתית מקרטעת, המעבר לסיב יסייע בשיפור החוויה אבל באופן מוגבל. ברשתות הישנות בדרך כלל מהירות הגלישה הושפעה מאד ממספר המשתמשים וצוואר הבקבוק היסטורית היה הבית. המעבר לסיב משחרר את הפקק והיכולת של הרבה התקנים לפעול במקביל השתפרה מאד.

זה הכל ההעלאה

הסיב מאפשר לא רק מהירות גבוהה יותר אלא גם יציבות. רשתות הנחושת נזכיר למי ששכח לא בנויות לאינטרנט, אלא לשיחות טלפון. השדרוגים של הטכנולוגיה הפכו את הנחושת למכרה זהב עבור חברות הבזק אבל מיצו את עצמם והמעבר הוא הכרחי.

נקודה מהותית היא מהירות ההעלאה (אפלואוד). בזק ושאר החברות שומרות על יחס של אחד לעשר בין מהירות ההורדה למהירות העלאה. בסיבים זה דרמטי ובפועל היחס הוא אפילו גבוה יותר כי רוב הגולשים בסיב לא מקבלים קצב של 1 גיגה אבל קצב ההעלאה נשמר פחות או יותר על קרוב ל-100 מגה. מי שמעולם לא שולח קבצים כבדים ואת אלבום התמונות מהבר מצווה לכל המשפחה, כנראה לא יבחין בהבדל אבל אלו שכן מרגישים בבירור.

אז מי שגולש להנאתו בפייסבוק אולי לא מרגיש שינוי דרמטי בחווייה אבל שאר בני המשפחה יכולים במקביל להעלות קבצים ולעשות לייב סטרימינג ואף אחד לא מרגיש שהגלישה מקרטעת. שלא נדבר על הורדות סרטים וקבצים גדולים שמשנים את החוויה באופן טוטאלי.

הטלוויזיה תשפר את האינטרנט

עוד נקודה היא האתרים עצמם, שלא תמיד מתמודדים היטב עם העומסים וסובלים מביצועים נמוכים. אתרים גדולים, כמו למשל חברות טלוויזיה, עם תנועה רחבה יושבים בכמה צמתים במקביל. הפריסה נועדה להאיץ את התגובה ולקצר מרחקים ללקוחות ולהבטיח שבמקרה של תקלה באזור מסוים, שאר האזורים ימשיכו לפעול כרגיל.

בהקשר זה חשוב להסביר את הקשר של חברות הסטרימינג לשיפורים ברשת. ככל שיותר חברות טלוויזיה פועלות בישראל ומעבירות שידורים על גבי האינטרנט, כך תלך ותגבר ההשקעה ברשתות. כלומר ככל שהוט ויס ישלימו העברת לקוחות מהרשתות המסורתיות לצפייה דרך האינטרנט, וככל ששחקני סטרימינג קיימים וחדשים ייכנסו לישראל, הטיוב של הרשתות רק יילך ויגבר כדי לשפר את חוויית הצפייה עבור הלקוחות שדורשים זאת.

גופי השידור חוסכים

ישנה גם בעיה, קשורה אך נפרדת, שנובעת מהרצון של גופי שידור לחסוך כסף על חשבון איכות הצפייה. הבעיה מוכרת בעיקר מעולם הספורט, שם סובלים מאוד אלו שמצפים לראות אירועי ספורט באיכות גבוהה. צווארי הבקבוק כאן הם לא רק של ספקיות האינטרנט אלא הרבה תלוי ברוחב הפס שמוקצה לשידור למוקדי חברות הטלוויזיה. הרבה פעמים הבעיה היא אצלם וקשורה לציוד ישן שלא שודרג ולכך שהרחבת ליבת הרשתות כרוכה בהשקעות גבוהות שהן לא מעוניינות לעשות.

בשיחות עם צופי ספורט אדוקים עולה תמונה מעניינת. לעתים הם צופים במשחקי נבחרת ישראל לדוגמה שמשודרים בחו"ל, דרך רשתות פרטיות (VPN) באיכות גבוהה יותר דרך האינטרנט ועם שיהוי הרבה יותר נמוך, מאשר בצפייה דרך ערוצי הספורט אצל אחד המפעילים. מדהים.

זו משימה למשרד התקשורת. כמו שהמאבק להעברת ערוצים 12 ו-13 לשידורים בהפרדה גבוהה (HD) לא היה קורה ללא לחץ ציבורי, כך גם השדרוג הבא לאיכות הצפייה במעבר לרזולוציית 4K לא יתרחש ללא התערבות של משרד התקשורת דרך הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין. זו רפורמה שהוכח שהמפעילים וחברות הטלוויזיה לא מעוניינים לבצע. אם זה היה תלוי בהם עד היום הם עוד היו משדרים ב-SD (אבחנה סטנדרטית).

עוד כתבות

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

אסתר חיות, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

התפקיד החדש של נשיאת בית העליון לשעבר אסתר חיות

מפעל הפיס הכריז על מינויה של נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופטת אסתר חיות, ליו"ר ועדת פרס ספיר לספרות ● חיות תחליף בוועדה את העיתונאי אורן נהרי

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

מתלה עם כביסה בפרוזדור, במלון של מפונים בטבריה / צילום: ap, Ariel Schalit

"חזירות": הצעד החדש של רשות המסים נגד בעלי דירות שהקפיצו מחירים

שכר הדירה שמפוני הצפון מתבקשים לשלם מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש, וברשות המסים תמהים איך אין דיווחים של משכירים שכבר לא עומדים בתקרת הפטור ממס ● מבצע אכיפה ממוקד ינסה לאתר אותם: "חזירות מקוממת"

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

רפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

אחרי הודעת חמאס: החלה "פעולה ממוקדת" במזרח רפיח

על רקע הודעת חמאס שהוא מקבל את ההצעה המצרית להפסקת אש, הקבינט הצביע הערב להמשיך בפעולה ברפיח ● עוד נמסר כי "ישראל תשלח משלחת למתווכות כדי למצות את ההיתכנות להגעה להסכם"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

פתיחה ירוקה בתל אביב; מדד הבנקים עולה ב-1.7%, אודיוקודס צוללת ב-15%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.8% ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר" ● עונת הדוחות בארה"ב: הרווח הממוצע למניה זינק ב-5%

בנין בנק הפועלים יהודה הלוי 63 ת''א / צילום: איל יצהר

מתוך הבנק או מבחוץ? המועמדים שעשויים להחליף את דב קוטלר בפועלים

מנכ"ל בנק הפועלים הודיע במפתיע על עזיבה לאחר חמש שנים, ובכך נפתח המרוץ לאחת המשרות הבכירות והנחשקות במשק הישראלי ● בין השמות שמוזכרים בתוך הבנק נמנים המשנים למנכ"ל, דלית רביב וידין ענתבי ● בשוק מעריכים כי קיימת אפשרות למינוי חיצוני, כשגולן שרמן, שיצא לחל"ת מהבנק לפני כשנתיים, הוזכר כמועמד אפשרי

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"