גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרסומות והמציאות: למה האינטרנט שלנו לא מתקרב למהירות המובטחת?

ציוד מיושן, חיבור אלחוטי ובעיות אצל הספקיות עשויים לאכזב את מי שהתחברו לסיב אופטי וציפו לעולם אחר בגלישה באינטרנט ● אבל מהירות טעינת אתרים היא לא העניין ואת השינוי תרגישו בבירור כשכל המשפחה גולשת במקביל והרשת לא מקרטעת, ובזמן הורדה והעלאה של קבצים גדולים

סרטון מתעכב בטעינה / צילום: Shutterstock
סרטון מתעכב בטעינה / צילום: Shutterstock

התקלה האחרונה בשירות האינטרנט של פרטנר, שהורגשה השבוע, עוררה דיון בשאלה האם יש הבדל בגלישה על גבי סיבים לבין גלישה על גבי כבלים או רשת הנחושת של בזק. יש מי שטוענים שהם לא מבחינים בשינוי בחוויית הגלישה והביעו אכזבה מהשדרוג לסיב.

האמת היא שאכן עבור הגולש הממוצע לא בטוח שיהיה הבדל דרמטי במעבר מנחושת לסיב. מי שמצפה לחוש בשינוי משמעותי כשהוא גולש לאתר חדשות כלשהו יתאכזב. אם בשביל זה הוא או היא שדרג ועבר לסיב, אולי החברות צריכות להסביר את מהות השינוי בצורה טובה יותר.

הרחבת רוחב הפס והמעבר לסיב הם לא רק עניין של חווית הגלישה כשעוברים בין אתרים, אלא עניין הרבה יותר רחב שנוגע ליכולת של הרשת לספק שירות ליותר ויותר התקנים בו זמנית. אם נפשט את זה ליומיום, אם משפחה רוצה אינטרנט באיכות 4K בשלוש טלוויזיות בו זמנית, בשידור חי, ובמקביל להיות מחוברים כולם לסמארטפונים ולהעלות תמונות לסטורי, מוטב שיהיה סיב בבית ולא להסתפק בקצב של 50 מגה על רשת הנחושת או הכבלים.

ובכל זאת, לאחר ההתקנה של הסיב, בדרך כלל הדבר הראשון שהלקוח עושה הוא לקחת את מכשיר הסלולר ולהריץ בדיקת מהירות. ואז מגיעה האכזבה והשאלה האוטומטית לטכנאי, אבל איך אתם מבטיחים 1 גיגה ובפועל מתקבלת מהירות של 200-300 מגה?

אלו נאלצים להתחיל להסביר מדוע יש הבדל ניכר בין גלישה ברשת אלחוטית לבין גלישה בחיבור קווי, וכשזה לא מספיק הם פותחים את הלפטופ שלהם או של הלקוח ומנסים להסביר לו על ההבדלים במהירויות הגלישה. צווארי הבקבוק במהירות הגלישה הם כה רבים שקשה יהיה להסביר על כל מרכיב ברשת בנפרד. אבל ישנם כמה גורמים שמשפיעים על מהירות הגלישה ששינוי בהם יעשה הבדל.

פיצול ספק ותשתית

ראשית נתחיל עם מודל הגלישה הקיים בארץ ושלמזלנו עומד להיעלם, הגלישה המפוצלת בין ספק לתשתית. בדרך כלל, עיקר התקלות בגלישה הן אצל ספקיות האינטרנט (ISP) ולא אצל חברות התשתית. הפיצול מטיל את האחריות לקישוריות לאינטרנט על חברת ISP שכל מה שהיא עושה הוא לשמש כמגשרת בין רשת בזק או הוט לחיבור בינלאומי כלשהו. כשספק אינטרנט רוכש תעבורה בהיקף מוגבל כדי לחסוך בהוצאות, כך נראית גם הגלישה אצל הלקוחות שלו בשעות העומס. כל אירוע ספורט בינלאומי למשל או אירוע חדשותי רציני מעבר לים, מחייב את הספקיות לפתוח עוד קווי תמסורת (שעלותם גבוהה) לחברות התשתית. וכשעסוקים כל רבעון בניסיון לגרוף עוד מיליון שקל רווח בעיקר כדי לא להציג הפסד, לא אחת גם מוותרים על פתיחה של קו כזה. התוצאה היא שהיתירות ברשת אצל הספקיות הרבה פעמים לא מספיקה. ראינו את זה בזמן הקורונה כאשר חלק מהספקיות פשוט קרסו תחת העומס.

 

הרשת הביתית

בעיה אחרת קשורה לתקנים ב-WiFi. מי שיש לו נתב (ראוטר) מדורות קודמים לא יכול לצפות לביצועים טובים כשמדובר בסיבים. בקיצור תחליפו נתב לתקן AC. הוא ישפר את הביצועים אבל אסור לשכוח שחיבור אלחוטי לעולם לא יהיה דומה לחיבור נייח. בדרך כלל אפשר לצפות לסדר גודל של כרבע עד שליש במהירות בחיבור על WiFi לעומת המהירות בחיבור הנייח. כל מהירות גבוהה מזה היא בונוס וכדאי לקחת את זה בחשבון ולא להתאכזב. דקה לפני הסיב המהירות הייתה עשירית מכך.

בנוסף, לא חשוב באיזה רשת אתם גולשים, אם המחשב שלכם ישן מדי, או הרשת הביתית מקרטעת, המעבר לסיב יסייע בשיפור החוויה אבל באופן מוגבל. ברשתות הישנות בדרך כלל מהירות הגלישה הושפעה מאד ממספר המשתמשים וצוואר הבקבוק היסטורית היה הבית. המעבר לסיב משחרר את הפקק והיכולת של הרבה התקנים לפעול במקביל השתפרה מאד.

זה הכל ההעלאה

הסיב מאפשר לא רק מהירות גבוהה יותר אלא גם יציבות. רשתות הנחושת נזכיר למי ששכח לא בנויות לאינטרנט, אלא לשיחות טלפון. השדרוגים של הטכנולוגיה הפכו את הנחושת למכרה זהב עבור חברות הבזק אבל מיצו את עצמם והמעבר הוא הכרחי.

נקודה מהותית היא מהירות ההעלאה (אפלואוד). בזק ושאר החברות שומרות על יחס של אחד לעשר בין מהירות ההורדה למהירות העלאה. בסיבים זה דרמטי ובפועל היחס הוא אפילו גבוה יותר כי רוב הגולשים בסיב לא מקבלים קצב של 1 גיגה אבל קצב ההעלאה נשמר פחות או יותר על קרוב ל-100 מגה. מי שמעולם לא שולח קבצים כבדים ואת אלבום התמונות מהבר מצווה לכל המשפחה, כנראה לא יבחין בהבדל אבל אלו שכן מרגישים בבירור.

אז מי שגולש להנאתו בפייסבוק אולי לא מרגיש שינוי דרמטי בחווייה אבל שאר בני המשפחה יכולים במקביל להעלות קבצים ולעשות לייב סטרימינג ואף אחד לא מרגיש שהגלישה מקרטעת. שלא נדבר על הורדות סרטים וקבצים גדולים שמשנים את החוויה באופן טוטאלי.

הטלוויזיה תשפר את האינטרנט

עוד נקודה היא האתרים עצמם, שלא תמיד מתמודדים היטב עם העומסים וסובלים מביצועים נמוכים. אתרים גדולים, כמו למשל חברות טלוויזיה, עם תנועה רחבה יושבים בכמה צמתים במקביל. הפריסה נועדה להאיץ את התגובה ולקצר מרחקים ללקוחות ולהבטיח שבמקרה של תקלה באזור מסוים, שאר האזורים ימשיכו לפעול כרגיל.

בהקשר זה חשוב להסביר את הקשר של חברות הסטרימינג לשיפורים ברשת. ככל שיותר חברות טלוויזיה פועלות בישראל ומעבירות שידורים על גבי האינטרנט, כך תלך ותגבר ההשקעה ברשתות. כלומר ככל שהוט ויס ישלימו העברת לקוחות מהרשתות המסורתיות לצפייה דרך האינטרנט, וככל ששחקני סטרימינג קיימים וחדשים ייכנסו לישראל, הטיוב של הרשתות רק יילך ויגבר כדי לשפר את חוויית הצפייה עבור הלקוחות שדורשים זאת.

גופי השידור חוסכים

ישנה גם בעיה, קשורה אך נפרדת, שנובעת מהרצון של גופי שידור לחסוך כסף על חשבון איכות הצפייה. הבעיה מוכרת בעיקר מעולם הספורט, שם סובלים מאוד אלו שמצפים לראות אירועי ספורט באיכות גבוהה. צווארי הבקבוק כאן הם לא רק של ספקיות האינטרנט אלא הרבה תלוי ברוחב הפס שמוקצה לשידור למוקדי חברות הטלוויזיה. הרבה פעמים הבעיה היא אצלם וקשורה לציוד ישן שלא שודרג ולכך שהרחבת ליבת הרשתות כרוכה בהשקעות גבוהות שהן לא מעוניינות לעשות.

בשיחות עם צופי ספורט אדוקים עולה תמונה מעניינת. לעתים הם צופים במשחקי נבחרת ישראל לדוגמה שמשודרים בחו"ל, דרך רשתות פרטיות (VPN) באיכות גבוהה יותר דרך האינטרנט ועם שיהוי הרבה יותר נמוך, מאשר בצפייה דרך ערוצי הספורט אצל אחד המפעילים. מדהים.

זו משימה למשרד התקשורת. כמו שהמאבק להעברת ערוצים 12 ו-13 לשידורים בהפרדה גבוהה (HD) לא היה קורה ללא לחץ ציבורי, כך גם השדרוג הבא לאיכות הצפייה במעבר לרזולוציית 4K לא יתרחש ללא התערבות של משרד התקשורת דרך הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין. זו רפורמה שהוכח שהמפעילים וחברות הטלוויזיה לא מעוניינים לבצע. אם זה היה תלוי בהם עד היום הם עוד היו משדרים ב-SD (אבחנה סטנדרטית).

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות קלות בפתיחה בתל אביב; אנלייט מזנקת, דלתא מותגים נופלת

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.2% ● אחרי טלטלת ה-AI בשבוע שעבר, הבורסה בניו יורק חוזרת מחופשה לשבוע מסחר מקוצר - והחוזים העתידיים אדומים ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● מניות הבנייה בת"א קפצו, לאחר שנתוני האינפלציה חיזקו את הציפיות להורדת ריבית ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה