קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף
מהלך מחזור החוב של חברת התרופות טבע יצא לדרך והחברה תמחרה אתמול את הנפקת איגרות החוב צמודות יעדי הקיימות. טבע הודיעה בשבוע שעבר כי בכוונתה להנפיק אג"ח מסוג זה בהיקף של 4 מיליארד דולר, אולם לבסוף גדל הסכום ל-5 מיליארד דולר. בחברה מציינים כי זו הפעם הראשונה שחברת תרופות גנריות מציעה אג"ח שצמודות ליעדי קיימות, וכן את מחויבותה של טבע לשפר את הגישה לתרופות במדינות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית ולהפחית את פליטת גזי החממה.
האג"ח כוללות סדרה בסך 1.1 מיליארד אירו בריבית של 3.75% לפירעון בשנת 2027, סדרה של 1.5 מיליארד אירו בריבית 4.375% (שתשתנה במקרה של אי-עמידה ביעדי הקיימות) לפירעון ב-2030, סדרה של 1 מיליארד דולר בריבית 4.75% לפירעון ב-2027 וסדרה של 1 מיליארד דולר בריבית 5.125% (שתשתנה במקרה של אי-עמידה ביעדי הקיימות) לפירעון ב-2029, כולן כאמור צמודות ליעדי קיימות. סוכנויות הדירוג הבינלאומיות מודי'ס ו-S&P מדרגות את האג"ח בדירוג Ba2 ו-BB מינוס, בהתאמה.
הכסף שיגויס בהנפקת האג"ח ישמש את טבע לפירעון חוב קיים. החברה מציעה לרכוש בחזרה את האג"ח שלה המיועדות לפירעון בשנים 2022-2024 (והריביות עליהן נעות בין 1.25%-6%) בתמורה כוללת של עד 3.5 מיליארד דולר.
אג"ח SLB - "הילד החדש בעיר, טוב ומשתלם לכולם"
עיקר החוב של טבע נלקח על-ידי החברה בשנת 2016 לקראת השלמת הרכישה של אקטביס מידי אלרגן, עסקה של כמעט 40 מיליארד דולר שרובה בוצעה במזומן ובדיעבד לא הייתה מוצלחת עבור החברה, וסיבכה אותה עם בעיות תפעוליות ונזילות. בשנים האחרונות, על רקע תוכנית קיצוצים נרחבת, טבע הצליחה להפחית את היקף החוב שלה ובסוף הרבעון השלישי של 2021 הוא הסתכם ב-23.7 מיליארד דולר.
טבע מנוהלת על-ידי קאר שולץ ונסחרת בבורסות ניו יורק ותל אביב לפי שווי של 11.2 מיליארד דולר. מנייתה זינקה אתמול בוול סטריט ב-9.5% בעקבות הדיווח על ניצחונה (לצד חברות אחרות) בהליך משפטי הנוגע לשיווק אופיואידיים בקליפורניה.
אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות, כתבה היום בתגובה להנפקת האג"ח של טבע כי החברה שברה שיא עולמה וכי זו הנפקת ה-SLB (אג"ח צמודות יעדי קיימות) הגדולה ביותר עד כה. לדבריה, "SLB הוא הילד החדש בעיר, טוב לכולם, משתלם לכולן. בלומברג מדווח כי הפופולריות של SLB גדלה דרמטית השנה, והגיעה להיקף גיוס כולל של כ-125 מיליארד דולר, אל מול 16 מיליארד דולר שגויסו בשנה שעברה".
בניגוד לאג"ח ירוק, סביבתי וחברתי בעבר, מסבירה אלקלעי, ב-SLB הכסף שמגויס לא מיועד לקידום המטרה החברתית, ויכול למעשה לשמש את החברה בצרכי המימון השוטפים. יחד עם זאת, הקופון למשקיעים משתנה בהתאם לעמידה ביעדים החברתיים. נראה שהשילוב בין שתי התכונות הייחודיות הפך את ה-SLB למכשיר גיוס אטרקטיבי למגוון גדול יותר של חברות ממגוון רחב יותר של ענפים".
אלקלעי מציינת כי היקף הביקושים סייע לטבע להגדיל את הגיוס, ומניחה שתרם לכך הניצחון במשפט האופיואידים בקליפורניה.
היא מוסיפה כי הרכיב הסביבתי ב-SLB, קרי התחייבות להפחתת פליטות של גזי חממה, סטנדרטי למדי. טבע מתחייבת להפחית ב-25% את הפליטות (scope 1+2) עד 2025. "הרכיב של הרחבת הנגישות לתרופות מורכב יותר", היא מציינת. "על פניו יש כאן הרחבה של שוקי היעד, אבל ברור שמכירת תרופות בשווקים מתעוררים היא אוקיאנוס כחול, אזור ללא תחרות, כי מאוד מורכב לעשות שם עסקים. ההתחייבות של טבע היא להגדיל ב-150% את הנגישות לתרופותיה במדינות מעוטות הכנסה".
לדבריה, האתגר עצום: לפי נתוני טבע, דרומית לסהרה מאובחנים בכל שנה כ-100 אלף ילדים חולי סרטן, ושיעור התמותה מגיע לכ-90% לעומת כ-15 אלף מקרים בשנה בארה"ב, עם שיעור תמותה של כ-20%.
לסיכום מוסיפה אלקלעי, כי "קשירת היעדים החברתיים להנפקה מבטיחה כי בדומה לדוחות הפיננסים, גם דוח האחריות התאגידית יהיה שקוף, מבוקר ומפוקח מעבר לרמה הסטנדרטית, היות שהחל מההנפקה יש לו השלכות פיננסיות. אם החברה תעמוד בהתחייבותה החברתיות היא מפחיתה את עלות החוב, היא מפחיתה את ההוצאה השוטפת על אנרגיה, היא מונעת קנסות שאולי יוטלו בעתיד על פליטות פחמן ובמקרה של טבע ונוברטיס (שגם יצאה במהלך דומה) הן משקיעות בפיתוח שווקים עתידיים. המשקיעים נחשפים להשקעה באג"ח בממוצע במחיר השוק עם פוטנציאל לדיסקאונט קטן במחיר אם היעדים החברתיים יושגו. לחילופין, אם המנפיק לא עומד ביעדים החברתיים המשקיעים והמשקיעות ייהנו עלייה בקופון שישולם להם ברמה של 15-45 נקודות בסיס".