גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב על מהדורות החדשות: האם הרשות השנייה תתערב ותחייב את קיצורן?

מאז בחירות 2019 התארכו בהדרגה מהדורות החדשות לשעה וחצי, אך בשוק יש מי שמעוניין לשים לכך קץ ● לגלובס נודע כי דירקטורים בחדשות 13 פועלים לקיצור המהדורה, ואילו פורום מפיקי הטלוויזיה דורש מהרשות השנייה להתערב ● והערוצים? עבורם השיקול הכלכלי מנצח

אודי סגל ותמר איש שלום, מגישי המהדורה המרכזית של רשת 13 / צילום: צילום מסך
אודי סגל ותמר איש שלום, מגישי המהדורה המרכזית של רשת 13 / צילום: צילום מסך

הדירקטורים מטעם הציבור בדירקטוריון חדשות 13 מבקשים להוביל מהלך של קיצור מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ. השבוע התקיימה ישיבת דירקטוריון של החברה, שבה העלה את הסוגיה אברהם נתן, שקיבל רוח גבית מהדירקטורים האחרים מטעם הציבור.

הטענה המרכזית שלהם הייתה כי המהדורות הארוכות פוגעות במוצר, שוחקות את הציבור וכך גם פוגעות בחברה. נתן טען כי קיצור יאפשר מהדורה מהודקת יותר, יהווה אלטרנטיבה מול קשת וימצב את חדשות 13 כמובילה מהלכים.

בשלב זה נראה כי ברשת 13, בעלת השליטה בחברה, רחוקים מלהתלהב מההצעה, מאחר שלקיצור המהדורה עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות. אמנם לא שם פסלו את הרעיון לגמרי, וביקשו זמן לבחון את הנושא, אך על פי ההערכות מדובר בהתייחסות מנומסת בלבד, והסבירות שרשת מיוזמתה תקצר המהדורה איננה גבוה. בכל מקרה, ללא האצבעות של הדירקטורים מטעם רשת (שמונה לעומת ארבעה של הציבור) לא ניתן יהיה להוביל מהלך שכזה.

מתיחת הפריים טיים

חברות החדשות של ערוצי הטלוויזיה בישראל מתקיימות מתוקף התקציב של הערוצים, ומדובר בהיקף קבוע על פי תקנות הרשות השנייה. כדי להפיק את המהדורות המרכזיות נדרש תקציב בסיס מסוים, ולכל פריים נוסף ש"מועמס" יש עלות שולית פחותה. לכן, החדשות הופכות להיות מוצר זול יותר להפקה - בוודאי זול יותר מלהפיק תכניות ריאליטי מושקעות, שמהוות בשנים האחרונות את לב הפריים טיים.

מבחינה רגולטורית, הסמכות לקבוע את אורך המהדורה נמצאת בידי הרשת השנייה. בעבר נקבע כי אורך המהדורה אמור להיות שעה - בין השעות 20:00 ל-21:00. אלא שהישראלים ידועים כצרכני חדשות מובהקים, וכך הארכת החדשות אפשרה לערוצים "למתוח" את הפריים טיים, ולהוזיל אותו.

בעבר, מי שביקש להאריך את המהדורה היה ערוץ 10, שחדשות היו ליבת העשייה שלו והבידול מהערוץ המתחרה. הרשות השנייה אישרה את המהלך, אך בשלב מסוים החליטה אווה מדז'יבוז', שכיהנה אז כיו"ר הרשות, לעצור זאת - והסוגיה הגיעה לבג"צ.

ב-2019, בזמן כהונתה של יוליה שמאלוב כיו"ר, אישרה מועצת הרשות השנייה בקשה של קשת להאריך את המהדורות ברבע שעה. ישראל הייתה אז לקראת בחירות, והאישור שניתן אמור היה להיות בתוקף עד זמן קצר אחריהן. בשם עיקרון השוויון, האפשרות להארכת המהדורה ניתנה גם לרשת 13, למרות שלא ביקשה זאת באופן רשמי.

כידוע מערכת הבחירות של 2019 הפכה לארבע מערכות בחירות, ועל הדרך התווספו גם מבצע צבאי ומשבר הקורונה - כך שהרשות השנייה אפשרה להמשיך לשדר מהדורות ארוכות, שהגיעו לאורך של שעה וחצי.

הבידוריזציה של החדשות

חברות החדשות אינן אחראיות רק למהדורות החדשות, אלא מפיקות באופן שוטף כמעט את כל תוכניות האקטואליה משעות אחר הצהרים המוקדמות. לערוצים המהלך מאפשר למלא דקות שידור בתוכן זול, אך לחברות החדשות עצמן - בעיקר לחדשות 13 - מדובר באתגר תפעולי משמעותי.

נזכיר כי לפני כשנה קוצץ באופן דרמטי כוח האדם בחברה, ושליש מהמועסקים פוטרו כחלק מתהליך התייעלות כואב. כך נוצר מצב שבו בחברה נדרשים לספק את אותו היקף פעילות, ואפילו יותר, עם הרבה פחות כוח אדם - מה שמביא לשחיקה גבוהה של העיתונאים.

חדשות 13 וחדשות 12 מתמודדים גם עם אתגר עריכתי לא פשוט - הצורך למלא זמן ארוך בתוכן, שאפילו במדינה עתירת חדשות כמו ישראל אינו תמיד בנמצא. התוצאה היא לעיתים עיתונאים שאין להם מספיק זמן 'לצאת' מהאולפנים לשטח, מלל אינסופי של משתתפים בפאנלים, כתבות 'אווירה' שספק אם מקומן במהדורות חדשות, ובאופן כללי מגמת בידוריזציה של החדשות.

מזווית אחרת, הזמן הארוך מאפשר פרויקטים שספק אם ניתן היה ליישם במהדורות קצרות של שעה. עיין ערך סדרת הכתבות של אוהד חמו על החיים בישראל מבעד עיני הציבור הערבי או זאת של יאיר שרקי על החברה החרדית.

למרות העומס שנוצר בעשייה היומיומית, בחברות החדשות עצמן דווקא מצדדים במהדורות הארוכות, מתוך אמונה כי זה מאפשר להן לתת במה לתחומים שלא היו מטופלים בעבר, ולחשוף כתבים שלא היו מקבלים זמן מסך במהדורה קצרה.

בחברות גם מעדיפים לראות את החדשות לא רק בהסתכלות הקלאסית של 'כותרות היום', אלא במבט רחב יותר, שמייחס לחדשות גם בפריזמה של תחומי עניין, תרבות ואקטואליה. הארכת החדשות יכולה לאפשר לחברות החדשות לייצר לצופה ערך מוסף - האם הן גם עומדות באתגר, זו כבר שאלה אחרת.

שלא לייחוס אומר בכיר באחת מחברות החדשות כי "בעיניים של איש חדשות, מהדורה ארוכה מאפשרת להביא למסך עולם שלם של תוכן שבמהדורה ה'רגילה' לא היה מגיע. ייתכן שצריך לשפר את המוצר ולחדש אותו - תמיד צריך לבדוק את עצמנו, ולהיות יותר טובים. בתקופה האחרונה יש ירידה בצפייה המצרפית במהדורות, אבל זה לא בהכרח אומר שהפתרון הוא דווקא קיצור המהדורות - יש עוד דרכים להתמודד עם התופעה".

האינטרס של המפיקים

להארכת המהדורות יש השלכה כלכלית לא רק על הערוצים, אלא גם על תעשיית ההפקה בישראל. תוכניות הפריים טיים הן המושקעות ביותר, וצמצום הפריים או "משיכתו למעלה" מצמצמים משמעותית את הנתחים שמועברים אליהם על ידי הערוצים לצורך הפקה.

נדגיש כי גם אם המהדורות היו מתקצרות, אין זה אומר בהכרח שהערוצים היו מפיקים תוכניות חדשות במקומן - סביר יותר שתוכניות הריאליטי היו נמשכות זמן רב יותר. עם זאת, זה היה מוביל לכך שעוד כסף יעבור מהערוצים אל חברות ההפקה, ולכן יש להן אינטרס בקיצור המהדורות.

לגלובס נודע כי לאחרונה פנה נציג פורום מפיקי הטלוויזיה, שי נשר, אל מועצת הרשות השנייה וביקש בשם המפיקים לפעול לקיצור המהדורות. "אבקש את תשובתכן, איך קרה שחברות החדשות של ערוצי 12 ו-13 הפכו להיות חברות ההפקות הראשיות של שידורי קשת ורשת. אבקשכן לבדוק האם לוח המשדרים של שידורי קשת וחברת רשת עומד בהתאם לקריטריונים בחוק הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה משנת 1990, והאם הן מקיימות את חובתן בנושא שידוריהן".

נשר מזכיר כי קשת ורשת משדרות בימים א'-ה' החל מהשעה 15:00 ועד השעה 21:30 שידורי אקטואליה בהפקת חברת החדשות, עם שני חריגים בלבד - הפקה חיצונית לתוכניתו של רפי רשף, והפקה חיצונית לתוכניתו של אמנון לוי.

עוד הוא מזכיר כי חוק הרשות השנייה מאשר שידור מהדורת חדשות עד 21:00, למעט מצב חירום. "נכון להיום", הוא כותב, "אין מצב חירום, ושידורי החדשות מסתיימים ב-21:30". לטענתו, קשת ורשת "לא קיבלו רישיון ממדינת ישראל לשדר פרסומות, להרוויח עשרות ומאות מיליונים לשנה בשביל הפקת מקור אחת בערב, ורצועה זולה 5 פעמים בשבוע. אבקשכן להפעיל את סמכותכן ולהורות להן להפסיק לאלתר את שידורי החדשות ב-21:30 ולסיימן ב-21:00.

"שידורי טלוויזיה ברישיון נועדו לדאוג ליוצרי ויוצרות תעשיית הטלוויזיה בישראל, לפרנסתן של אלפי משפחות, לקידום התרבות ועוד מטרות נעלות. כעת שידורי הטלוויזיה בישראל בפיקוח הרשות השנייה מזרימים מדי שנה רווחים של עשרות אם לא מאות מיליונים לבעלי שידורי קשת ורשת, ותעשיית הטלוויזיה בישראל על כל מרכיביה נפגעת בתוכן, ביצירה ובפרנסה".

כאמור, מי שאמור לפקח על אורך המהדורה הינה הרשות השנייה. לאחר שבמשך שנתיים וחצי גילו שם גמישות יחסית מול הערוצים המסחריים, החלו בחודשים האחרונים לבחון מחדש את האישור שניתן. לגלובס נודע כי היו"ר שמאלוב מובילה לקיום סקר עמדות הציבור בנושא, שצפוי לצאת לדרך בתקופה הקרובה, ולאחריו תקבל המועצה החלטה האם להורות על קיצור המהדורות.

מקשת ורשת לא נמסרה תגובה.

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"