גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח שמגלה: 6,500 משרות בשירות הציבורי ייעלמו בשנים הקרובות

נציבות שירות המדינה מיפתה כ-6,500 משרות שעתידות להיעלם בשל אוטומציה ● הארכת האפשרות לניוד עובדים במסגרת עסקת החבילה היא חלון הזדמנויות למדינה להתייעלות בלי התנגדות מצד ההסתדרות ● הסתדרות העובדים: "אף משרה של עובדי המגזר הציבורי לא עומדת לדיון"

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח, לע''מ
נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח, לע''מ

"השומן העודף של המגזר הציבורי" הוא ביטוי שעולה פעמים רבות כשעוסקים בחוסר היעילות בשירות המדינה, אבל היכן בדיוק הוא נמצא ומה נעשה כדי לטפל בו? לצד אנשים שעובדים קשה בשירות הציבור, ישנן גם משרות שכבר כיום אינן רלוונטיות, בתפקידים שאבד עליהם הכלח כגון תייקנים וטלפנים, או עודף גדול במזכירות במשרדי הממשלה. למרות שבמדינה מכירים בבעיה של אבטלה סמויה בקרב חלק מהעובדים, אין למעסיקים את החופש לקצץ במשרותיהם כמו במגזר העסקי, בשל הקביעות וההסכמים הקיבוציים שבהם מעוגנים תנאי עובדי המדינה.

 

בניסיון התייעלות, מסמך שהוכן בנציבות שירות המדינה והגיע לידי גלובס, ממפה כ-6,500 עובדים בשירות המדינה שמיועדים להחלפה במחשבים וטכנולוגיות כבר בשנים הקרובות. הנציבות, בשיתוף משרדי הממשלה, מיפתה "משרות אדומות", שעתידות להתייתר ולהיעלם בסבירות גבוהה של יותר מ-85%. לפי הנתונים, כ-15% מהמשרות בשירות המדינה (לא כולל מערכת הבריאות) יהפכו לבלתי רלוונטיות בתוך שנים ספורות. המיפוי נעשה ב-2019 והתפרצות הקורונה עצרה את ההתקדמות בנושא.

שכר: כ־40% מהתקציב

ברשימת העיסוקים בסיכון גבוה לאוטומציה יש 2,158 עובדים מנהליים משפטיים, 1,304 עובדי עלייה מרשם ואזרחות, 996 מזכירות ומנהלות לשכה, 656 עובדי כספים וחשבונות, 366 עובדי סקרים ועיבודים סטטיסטיים, 320 חשבי שכר, 182 עובדים לרישום והסדר מקרקעין, 178 עובדי תיוק, 113 עובדי קניינות ורכש, 110 עובדי רישוי, 81 תקציבנים ו-20 טלפנים. בסך הכל 6,484 עובדים, לפי נתוני 2019, שימצאו את עצמם חסרי מעש בשנים הבאות.

יו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד / צילום: שלומי יוסף

הפילוח נעשה בקרב כ-43 אלף עובדי שירות המדינה, למעט מערכת הבריאות, חלק קטן מהמגזר הציבורי שבו כ-730 אלף עובדים. לפי גורמים במדינה, פוטנציאל גדול להתייעלות בכוח-האדם טמון בשלטון המקומי. אם הנתון של 15% משרות "אדומות" תקף לכלל המגזר הציבורי, כ-110 אלף עובדים נמצאים בסיכון.

עלות השכר הישיר והעקיף במגזר הציבורי עומדת על כ-190 מיליארד שקל, יותר מ-40% מתקציב המדינה. השכר הממוצע במשרדי הממשלה עמד על כ-17 אלף שקל בממוצע ב־2019, לעומת כ-12,800 בכלל המשק. מתוך כ-9,000 נקלטים חדשים לשירות המדינה ב־2015-2017, כמחצית היו בתפקידי אדמיניסטרציה ותפעול, שחלקם מוגדרים ככאלה שיתייתרו בעתיד הקרוב.

במצגת עלתה השאלה "איך מנהלים את הממשק מול העובדים וארגוני העובדים?". זוהי אכן שאלת מיליארד הדולר, שכן ההסתדרות לא צפויה, בלשון המעטה, להסכים לפיטורין של אלפי או אפילו עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי.

הקלף שבעסקת החבילה

אבל למדינה יש קלף בשרוול. במסגרת עסקת החבילה שנחתמה בתחילת החודש בין שר האוצר אביגדור ליברמן, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד וארגוני המעסיקים, יוארך עד סוף 2022 הסכם הגג שנקבע בתקופת הקורונה ואיפשר ניוד של עובדי המגזר הציבורי לתפקידים נחוצים אחרים. מנגנון הניוד איפשר בתקופת הסגרים וההגבלות הסבות זמניות. כל זאת, בהסכמת ההסתדרות, וללא מחאות שצעדים כאלו היו מעוררות בעבר אצל ועדי העובדים.

נציב שירות המדינה פרופסור דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח-לע''מ

הארכת הניוד בשנה מהווה חלון הזדמנויות עבור נציבות שירות המדינה בייעול המגזר הציבורי. אותן 6,500 משרות שמופו עוד ב-2019 ככאלה שיתייתרו בשנים הקרובות, ייתכן שכבר התייתרו בעקבות הקורונה והמעבר שהיא האיצה לשירותים דיגיטליים. כעת, יוכלו במדינה להתחיל ליישם את התוכנית. הניוד יבוצע על ידי הכוונה הכוללת מיון ובחינת הכישורים של העובדים. העובדים במקצועות שאמורים להתייתר יעברו הכשרות למקצועות שיידרשו גם בעתיד, בדגש על טכנולוגיה. ההכשרות יבוצעו בתוך היחידות אליהן ייקלטו העובדים. אחרים ייפלטו משירות המדינה, אם כי היום שיעור הפיטורים במגזר הציבורי נמוך.

גורם בכיר המעורב במהלכי ההתייעלות במגזר הציבורי אמר לגלובס כי "המטרה היא להפוך את הגמישויות בהגדרות התפקידים של העובדים לסטנדרט, גם אחרי פקיעת הסכם הגג בסוף 2022". לפי הגורם, "הניוד במשימות של העובדים לפי הצרכים המשתנים קיים כבר בחלקים נרחבים במגזר הפרטי. במגזר הציבורי השינויים איטיים יותר, אבל זה הולך לכיוון הנכון. במגזר הציבורי עצמו יש רצון גדול לשינוי".

מעבר לניוד, דוח הנציבות קובע יעד נוסף: "עצירת הזרם", כלומר הפסקת גיוסים למשרות "אדומות". זאת, לצד העלאת הרף הבסיסי בגיוס, מיון המועמדים על בסיס כישורים ומעבר להעסקה זמנית במקרים שבהם נדרש גיוס. בין השנים 2010-2019 גדלו המשרות במשרדי הממשלה ב-17%.

הקורונה עצרה את היוזמה

אומנם, אין עדיין תוכנית אופרטיבית מחייבת של המדינה להעברת משימות מעובדים אנושיים למכונות. אבל לפני הקורונה התחילה הנציבות פיילוטים למיפוי המקצועות שיעברו אוטומציה, ברשות המסים ובמשרד המשפטים.

הפיילוט ברשות המסים מצא לא מעט תפקידים המיועדים לעבור לאוטומציה, לצד תפקידים "צהובים" בסיכון מעט נמוך יותר. בעיקר ביחידות השירות הקדמיות של הרשות נמצאו תפקידים שמייתרים לאור המעבר לשירות מקוון מול הציבור. בתפקידים אלה הועסקו סטודנטים רבים - וחלקם יועברו לעסוק במשימות אחרות, כמו מתן סיוע בהגשה מקוונת של טפסים ודוחות. ביחידות אחרות של משרדי רשות המסים, כמו באדמיניסטרציה, נמצא כי המעבר לאוטומציה יפחית את הפעילות של העובדים בכ-10-15 אחוזים. עובדים אלה לא יוסטו לתפקידים אחרים.

היוזמה שהתניעה הנציבות ב-2019 למיפוי המשרות שייעלמו בשירות המדינה לא התקדמה הרבה עד כה. חודשים לאחר מכן פרצה מגפת הקורונה, וגם האדם שהיה אמון על הפרויקט עזב את הנציבות לתפקיד אחר. כעת, עם דעיכת הקורונה וחתימת הסכם החבילה שמאפשר ניוד עובדים, במדינה שואפים להוציא את התוכנית מהמגירה ולעבור לשלב היישום: הסבת עובדי מדינה לתפקידים נחוצים יותר בעידן המודרני. בהמשך, לא מן הנמנע שיחלו דיונים על פרישה מרצון לעובדים שלא יוכלו להסתגל לשינויים.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "אין שום קשר בין המסמך הישן של הנציבות אשר פורסם בשנת 2019, לבין ההסכמות שהושגו בעסקת החבילה. אף משרה של עובדי המגזר הציבורי לא עומדת לדיון. בשנתיים האחרונות, שבהן העולם השתנה בעקבות מגפת הקורונה, הוכיחו עובדי המגזר הציבורי את חשיבותם הרבה לחברה ולמשק ואת העובדה שיש לחזק מגזר זה.

"יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שדוחף לשיפור השירות לאזרחי ישראל, אינו מתנגד לאימוץ של טכנולוגיות חדשות אבל לא יאפשר לבצע מהלכים חסרי אחריות על חשבון ההון האנושי. עסקת החבילה היא עדות לכך שההסתדרות יודעת להיות שותפה מובילה לצעדים שעוזרים לייעל את כלכלת ישראל. כל ניסיון לכרוך עסקה זו בהמלצות תיאורטיות שחולצו ממסמך ישן, חסר אחיזה במציאות".

מנציבות שירות המדינה נמסר בקשר לפיילוטים: "עד כה הנציבות פיתחה מתודולוגיה לניתוח תפקידים שיושפעו מכניסה של טכנולוגיות חדשות (דיגיטציה), הנציבות נכנסה לשיתוף פעולה בכדי לבחון בפועל את מתודולוגית המיפוי עם מספר משרדים.

"כך למשל, בוצע מיפוי למקצועות בסכנת התייתרות עם רשות האוכלוסין וההגירה, בוצע איפיון ראשוני למערכת טכנולוגית תפעולית להשלמת המיפוי למעקב ובקרה, והחלו שיחות ראשוניות עם המושפעים העיקריים מהמהלך.

"כמו כן ננקטו פעולות נוספות כהכנה להטמעת הפרויקט למשרדים ממשלתיים נוספים , ובין השאר הוכן כלי ייעודי למיפוי משרות בסכנת התייתרות, שלא הופץ והוטמע בהיקף משמעותי עקב היעדר תקציב מדינה מאושר.

"במקביל לכך, מתקיים שיח ראשוני של הגורמים המקצועיים בנציבות שירות המדינה עם הגורמים הרלוונטיים בהסתדרות ובממשלה ואנו מקווים כי העברתו של תקציב מדינה מאושר ושיתוף פעולה פורה מצד כל הגורמים תסייע בידינו לקדם נושא משמעותי זה במהלך שנת 2022".

חומר נפץ ביחסים בין המדינה לעובדיה / עמירם ברקת, פרשנות

15% מהמשרות בשירות המדינה יהפכו מיותרות בגלל התפתחות הטכנולוגיה - ההערכה הזו היא אמירה טעונת חומר נפץ ביחסים בין המדינה לעובדיה.

במשך שנים נאבקו באוצר כדי לשכנע את ועדי העובדים לאפשר הכנסת טכנולוגיות חדשות לעבודה. אנשי הממונה על השכר טענו שאין שום דרך להצדיק דרישות שהעלו העובדים לפיצויים או איומים בעיצומים בגלל טכנולוגיות חדשות שכל מטרתן לייעל את עבודתם. באוצר השתמשו בכך כדוגמה להתנהגות סחטנית מצד העובדים ולניצול לרעה של הכוח הארגוני שלהם.

אבל במצגת שנחשפת כאן המדינה מודה, שתהליכי הדיגיטליזציה שהיא מקדמת, יהפכו אלפי משרות קיימות למיותרות. כיצד תוכל עכשיו לטעון שהכנסת טכנולוגיה אינה משפיעה לרעה על זכויות העובדים? מה יעשה מי שמשרתו הפכה למיותרת ולפניו עוד 20 שנות עבודה בשירות הציבורי? כמה עובדים שמועסקים במשרות כאלה אפשר לנייד למשרות אחרות?

פרסום המצגת צפוי להגביר את הלחץ הפנימי בהסתדרות עובדי המדינה להחריף את המאבק בהכנסת הטכנולוגיות. מצד שני הפרסום גם עשוי להגביר את הלחץ הציבורי על המדינה לקדם סוף-סוף רפורמה אמיתית במגזר הציבורי.

בעבר היה נהוג לומר שעובדי המדינה מתחלקים לשלוש קבוצות שוות בגודלן: שליש מצטיינים, שליש בטלים ממעש והשאר באמצע. האמירה הזו לא הייתה מבוססת כמובן, אבל כמעט 20 שנים אחרי נאום האיש השמן והאיש הרזה של נתניהו, נדמה שלאיש אין ספק שהשירות הציבורי בישראל רק גדל ומתנפח. המצגת הופכת את התחושה הזו למספרים: למעלה מ-9,000 עובדים חדשים נקלטו בשירות המדינה רק בתוך שנתיים (2015-2017). מתוכם 4,400 בתפקידי אדמיניסטרציה ותפעול. כ-6,500 משרות צפויות להפוך מיותרות בשנים הקרובות קובע האומדן המתייחס לשנת 2019, אפשר להניח שהקורונה רק האיצה את התהליכים.

השאלה הגדולה היא האם יש למדינה רצון אמיתי להתמודד עם האתגר הזה, שעומד בפני כל מעסיק גדול אחר במשק. התשובה לשאלה אינה ברורה כלל, אפילו לא היום כשאנשי האוצר זוקפים מחדש את קומתם. לראייה, בתקציב 2022, התקציב הכי עמוס ברפורמות מאז 2003, אין ולו בדל של הצעה לקיצוץ בשומני המגזר הציבורי.

הדרך להבראת המגזר הציבורי ארוכה, אבל אבחון של ממדי הבעיה והודאה בקיומה הם צעד ראשון.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים