גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח שמגלה: 6,500 משרות בשירות הציבורי ייעלמו בשנים הקרובות

נציבות שירות המדינה מיפתה כ-6,500 משרות שעתידות להיעלם בשל אוטומציה ● הארכת האפשרות לניוד עובדים במסגרת עסקת החבילה היא חלון הזדמנויות למדינה להתייעלות בלי התנגדות מצד ההסתדרות ● הסתדרות העובדים: "אף משרה של עובדי המגזר הציבורי לא עומדת לדיון"

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח, לע''מ
נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח, לע''מ

"השומן העודף של המגזר הציבורי" הוא ביטוי שעולה פעמים רבות כשעוסקים בחוסר היעילות בשירות המדינה, אבל היכן בדיוק הוא נמצא ומה נעשה כדי לטפל בו? לצד אנשים שעובדים קשה בשירות הציבור, ישנן גם משרות שכבר כיום אינן רלוונטיות, בתפקידים שאבד עליהם הכלח כגון תייקנים וטלפנים, או עודף גדול במזכירות במשרדי הממשלה. למרות שבמדינה מכירים בבעיה של אבטלה סמויה בקרב חלק מהעובדים, אין למעסיקים את החופש לקצץ במשרותיהם כמו במגזר העסקי, בשל הקביעות וההסכמים הקיבוציים שבהם מעוגנים תנאי עובדי המדינה.

 

בניסיון התייעלות, מסמך שהוכן בנציבות שירות המדינה והגיע לידי גלובס, ממפה כ-6,500 עובדים בשירות המדינה שמיועדים להחלפה במחשבים וטכנולוגיות כבר בשנים הקרובות. הנציבות, בשיתוף משרדי הממשלה, מיפתה "משרות אדומות", שעתידות להתייתר ולהיעלם בסבירות גבוהה של יותר מ-85%. לפי הנתונים, כ-15% מהמשרות בשירות המדינה (לא כולל מערכת הבריאות) יהפכו לבלתי רלוונטיות בתוך שנים ספורות. המיפוי נעשה ב-2019 והתפרצות הקורונה עצרה את ההתקדמות בנושא.

שכר: כ־40% מהתקציב

ברשימת העיסוקים בסיכון גבוה לאוטומציה יש 2,158 עובדים מנהליים משפטיים, 1,304 עובדי עלייה מרשם ואזרחות, 996 מזכירות ומנהלות לשכה, 656 עובדי כספים וחשבונות, 366 עובדי סקרים ועיבודים סטטיסטיים, 320 חשבי שכר, 182 עובדים לרישום והסדר מקרקעין, 178 עובדי תיוק, 113 עובדי קניינות ורכש, 110 עובדי רישוי, 81 תקציבנים ו-20 טלפנים. בסך הכל 6,484 עובדים, לפי נתוני 2019, שימצאו את עצמם חסרי מעש בשנים הבאות.

יו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד / צילום: שלומי יוסף

הפילוח נעשה בקרב כ-43 אלף עובדי שירות המדינה, למעט מערכת הבריאות, חלק קטן מהמגזר הציבורי שבו כ-730 אלף עובדים. לפי גורמים במדינה, פוטנציאל גדול להתייעלות בכוח-האדם טמון בשלטון המקומי. אם הנתון של 15% משרות "אדומות" תקף לכלל המגזר הציבורי, כ-110 אלף עובדים נמצאים בסיכון.

עלות השכר הישיר והעקיף במגזר הציבורי עומדת על כ-190 מיליארד שקל, יותר מ-40% מתקציב המדינה. השכר הממוצע במשרדי הממשלה עמד על כ-17 אלף שקל בממוצע ב־2019, לעומת כ-12,800 בכלל המשק. מתוך כ-9,000 נקלטים חדשים לשירות המדינה ב־2015-2017, כמחצית היו בתפקידי אדמיניסטרציה ותפעול, שחלקם מוגדרים ככאלה שיתייתרו בעתיד הקרוב.

במצגת עלתה השאלה "איך מנהלים את הממשק מול העובדים וארגוני העובדים?". זוהי אכן שאלת מיליארד הדולר, שכן ההסתדרות לא צפויה, בלשון המעטה, להסכים לפיטורין של אלפי או אפילו עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי.

הקלף שבעסקת החבילה

אבל למדינה יש קלף בשרוול. במסגרת עסקת החבילה שנחתמה בתחילת החודש בין שר האוצר אביגדור ליברמן, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד וארגוני המעסיקים, יוארך עד סוף 2022 הסכם הגג שנקבע בתקופת הקורונה ואיפשר ניוד של עובדי המגזר הציבורי לתפקידים נחוצים אחרים. מנגנון הניוד איפשר בתקופת הסגרים וההגבלות הסבות זמניות. כל זאת, בהסכמת ההסתדרות, וללא מחאות שצעדים כאלו היו מעוררות בעבר אצל ועדי העובדים.

נציב שירות המדינה פרופסור דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח-לע''מ

הארכת הניוד בשנה מהווה חלון הזדמנויות עבור נציבות שירות המדינה בייעול המגזר הציבורי. אותן 6,500 משרות שמופו עוד ב-2019 ככאלה שיתייתרו בשנים הקרובות, ייתכן שכבר התייתרו בעקבות הקורונה והמעבר שהיא האיצה לשירותים דיגיטליים. כעת, יוכלו במדינה להתחיל ליישם את התוכנית. הניוד יבוצע על ידי הכוונה הכוללת מיון ובחינת הכישורים של העובדים. העובדים במקצועות שאמורים להתייתר יעברו הכשרות למקצועות שיידרשו גם בעתיד, בדגש על טכנולוגיה. ההכשרות יבוצעו בתוך היחידות אליהן ייקלטו העובדים. אחרים ייפלטו משירות המדינה, אם כי היום שיעור הפיטורים במגזר הציבורי נמוך.

גורם בכיר המעורב במהלכי ההתייעלות במגזר הציבורי אמר לגלובס כי "המטרה היא להפוך את הגמישויות בהגדרות התפקידים של העובדים לסטנדרט, גם אחרי פקיעת הסכם הגג בסוף 2022". לפי הגורם, "הניוד במשימות של העובדים לפי הצרכים המשתנים קיים כבר בחלקים נרחבים במגזר הפרטי. במגזר הציבורי השינויים איטיים יותר, אבל זה הולך לכיוון הנכון. במגזר הציבורי עצמו יש רצון גדול לשינוי".

מעבר לניוד, דוח הנציבות קובע יעד נוסף: "עצירת הזרם", כלומר הפסקת גיוסים למשרות "אדומות". זאת, לצד העלאת הרף הבסיסי בגיוס, מיון המועמדים על בסיס כישורים ומעבר להעסקה זמנית במקרים שבהם נדרש גיוס. בין השנים 2010-2019 גדלו המשרות במשרדי הממשלה ב-17%.

הקורונה עצרה את היוזמה

אומנם, אין עדיין תוכנית אופרטיבית מחייבת של המדינה להעברת משימות מעובדים אנושיים למכונות. אבל לפני הקורונה התחילה הנציבות פיילוטים למיפוי המקצועות שיעברו אוטומציה, ברשות המסים ובמשרד המשפטים.

הפיילוט ברשות המסים מצא לא מעט תפקידים המיועדים לעבור לאוטומציה, לצד תפקידים "צהובים" בסיכון מעט נמוך יותר. בעיקר ביחידות השירות הקדמיות של הרשות נמצאו תפקידים שמייתרים לאור המעבר לשירות מקוון מול הציבור. בתפקידים אלה הועסקו סטודנטים רבים - וחלקם יועברו לעסוק במשימות אחרות, כמו מתן סיוע בהגשה מקוונת של טפסים ודוחות. ביחידות אחרות של משרדי רשות המסים, כמו באדמיניסטרציה, נמצא כי המעבר לאוטומציה יפחית את הפעילות של העובדים בכ-10-15 אחוזים. עובדים אלה לא יוסטו לתפקידים אחרים.

היוזמה שהתניעה הנציבות ב-2019 למיפוי המשרות שייעלמו בשירות המדינה לא התקדמה הרבה עד כה. חודשים לאחר מכן פרצה מגפת הקורונה, וגם האדם שהיה אמון על הפרויקט עזב את הנציבות לתפקיד אחר. כעת, עם דעיכת הקורונה וחתימת הסכם החבילה שמאפשר ניוד עובדים, במדינה שואפים להוציא את התוכנית מהמגירה ולעבור לשלב היישום: הסבת עובדי מדינה לתפקידים נחוצים יותר בעידן המודרני. בהמשך, לא מן הנמנע שיחלו דיונים על פרישה מרצון לעובדים שלא יוכלו להסתגל לשינויים.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "אין שום קשר בין המסמך הישן של הנציבות אשר פורסם בשנת 2019, לבין ההסכמות שהושגו בעסקת החבילה. אף משרה של עובדי המגזר הציבורי לא עומדת לדיון. בשנתיים האחרונות, שבהן העולם השתנה בעקבות מגפת הקורונה, הוכיחו עובדי המגזר הציבורי את חשיבותם הרבה לחברה ולמשק ואת העובדה שיש לחזק מגזר זה.

"יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שדוחף לשיפור השירות לאזרחי ישראל, אינו מתנגד לאימוץ של טכנולוגיות חדשות אבל לא יאפשר לבצע מהלכים חסרי אחריות על חשבון ההון האנושי. עסקת החבילה היא עדות לכך שההסתדרות יודעת להיות שותפה מובילה לצעדים שעוזרים לייעל את כלכלת ישראל. כל ניסיון לכרוך עסקה זו בהמלצות תיאורטיות שחולצו ממסמך ישן, חסר אחיזה במציאות".

מנציבות שירות המדינה נמסר בקשר לפיילוטים: "עד כה הנציבות פיתחה מתודולוגיה לניתוח תפקידים שיושפעו מכניסה של טכנולוגיות חדשות (דיגיטציה), הנציבות נכנסה לשיתוף פעולה בכדי לבחון בפועל את מתודולוגית המיפוי עם מספר משרדים.

"כך למשל, בוצע מיפוי למקצועות בסכנת התייתרות עם רשות האוכלוסין וההגירה, בוצע איפיון ראשוני למערכת טכנולוגית תפעולית להשלמת המיפוי למעקב ובקרה, והחלו שיחות ראשוניות עם המושפעים העיקריים מהמהלך.

"כמו כן ננקטו פעולות נוספות כהכנה להטמעת הפרויקט למשרדים ממשלתיים נוספים , ובין השאר הוכן כלי ייעודי למיפוי משרות בסכנת התייתרות, שלא הופץ והוטמע בהיקף משמעותי עקב היעדר תקציב מדינה מאושר.

"במקביל לכך, מתקיים שיח ראשוני של הגורמים המקצועיים בנציבות שירות המדינה עם הגורמים הרלוונטיים בהסתדרות ובממשלה ואנו מקווים כי העברתו של תקציב מדינה מאושר ושיתוף פעולה פורה מצד כל הגורמים תסייע בידינו לקדם נושא משמעותי זה במהלך שנת 2022".

חומר נפץ ביחסים בין המדינה לעובדיה / עמירם ברקת, פרשנות

15% מהמשרות בשירות המדינה יהפכו מיותרות בגלל התפתחות הטכנולוגיה - ההערכה הזו היא אמירה טעונת חומר נפץ ביחסים בין המדינה לעובדיה.

במשך שנים נאבקו באוצר כדי לשכנע את ועדי העובדים לאפשר הכנסת טכנולוגיות חדשות לעבודה. אנשי הממונה על השכר טענו שאין שום דרך להצדיק דרישות שהעלו העובדים לפיצויים או איומים בעיצומים בגלל טכנולוגיות חדשות שכל מטרתן לייעל את עבודתם. באוצר השתמשו בכך כדוגמה להתנהגות סחטנית מצד העובדים ולניצול לרעה של הכוח הארגוני שלהם.

אבל במצגת שנחשפת כאן המדינה מודה, שתהליכי הדיגיטליזציה שהיא מקדמת, יהפכו אלפי משרות קיימות למיותרות. כיצד תוכל עכשיו לטעון שהכנסת טכנולוגיה אינה משפיעה לרעה על זכויות העובדים? מה יעשה מי שמשרתו הפכה למיותרת ולפניו עוד 20 שנות עבודה בשירות הציבורי? כמה עובדים שמועסקים במשרות כאלה אפשר לנייד למשרות אחרות?

פרסום המצגת צפוי להגביר את הלחץ הפנימי בהסתדרות עובדי המדינה להחריף את המאבק בהכנסת הטכנולוגיות. מצד שני הפרסום גם עשוי להגביר את הלחץ הציבורי על המדינה לקדם סוף-סוף רפורמה אמיתית במגזר הציבורי.

בעבר היה נהוג לומר שעובדי המדינה מתחלקים לשלוש קבוצות שוות בגודלן: שליש מצטיינים, שליש בטלים ממעש והשאר באמצע. האמירה הזו לא הייתה מבוססת כמובן, אבל כמעט 20 שנים אחרי נאום האיש השמן והאיש הרזה של נתניהו, נדמה שלאיש אין ספק שהשירות הציבורי בישראל רק גדל ומתנפח. המצגת הופכת את התחושה הזו למספרים: למעלה מ-9,000 עובדים חדשים נקלטו בשירות המדינה רק בתוך שנתיים (2015-2017). מתוכם 4,400 בתפקידי אדמיניסטרציה ותפעול. כ-6,500 משרות צפויות להפוך מיותרות בשנים הקרובות קובע האומדן המתייחס לשנת 2019, אפשר להניח שהקורונה רק האיצה את התהליכים.

השאלה הגדולה היא האם יש למדינה רצון אמיתי להתמודד עם האתגר הזה, שעומד בפני כל מעסיק גדול אחר במשק. התשובה לשאלה אינה ברורה כלל, אפילו לא היום כשאנשי האוצר זוקפים מחדש את קומתם. לראייה, בתקציב 2022, התקציב הכי עמוס ברפורמות מאז 2003, אין ולו בדל של הצעה לקיצוץ בשומני המגזר הציבורי.

הדרך להבראת המגזר הציבורי ארוכה, אבל אבחון של ממדי הבעיה והודאה בקיומה הם צעד ראשון.

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"