גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדוח שמגלה: 6,500 משרות בשירות הציבורי ייעלמו בשנים הקרובות

נציבות שירות המדינה מיפתה כ-6,500 משרות שעתידות להיעלם בשל אוטומציה ● הארכת האפשרות לניוד עובדים במסגרת עסקת החבילה היא חלון הזדמנויות למדינה להתייעלות בלי התנגדות מצד ההסתדרות ● הסתדרות העובדים: "אף משרה של עובדי המגזר הציבורי לא עומדת לדיון"

נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח, לע''מ
נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח, לע''מ

"השומן העודף של המגזר הציבורי" הוא ביטוי שעולה פעמים רבות כשעוסקים בחוסר היעילות בשירות המדינה, אבל היכן בדיוק הוא נמצא ומה נעשה כדי לטפל בו? לצד אנשים שעובדים קשה בשירות הציבור, ישנן גם משרות שכבר כיום אינן רלוונטיות, בתפקידים שאבד עליהם הכלח כגון תייקנים וטלפנים, או עודף גדול במזכירות במשרדי הממשלה. למרות שבמדינה מכירים בבעיה של אבטלה סמויה בקרב חלק מהעובדים, אין למעסיקים את החופש לקצץ במשרותיהם כמו במגזר העסקי, בשל הקביעות וההסכמים הקיבוציים שבהם מעוגנים תנאי עובדי המדינה.

 

בניסיון התייעלות, מסמך שהוכן בנציבות שירות המדינה והגיע לידי גלובס, ממפה כ-6,500 עובדים בשירות המדינה שמיועדים להחלפה במחשבים וטכנולוגיות כבר בשנים הקרובות. הנציבות, בשיתוף משרדי הממשלה, מיפתה "משרות אדומות", שעתידות להתייתר ולהיעלם בסבירות גבוהה של יותר מ-85%. לפי הנתונים, כ-15% מהמשרות בשירות המדינה (לא כולל מערכת הבריאות) יהפכו לבלתי רלוונטיות בתוך שנים ספורות. המיפוי נעשה ב-2019 והתפרצות הקורונה עצרה את ההתקדמות בנושא.

שכר: כ־40% מהתקציב

ברשימת העיסוקים בסיכון גבוה לאוטומציה יש 2,158 עובדים מנהליים משפטיים, 1,304 עובדי עלייה מרשם ואזרחות, 996 מזכירות ומנהלות לשכה, 656 עובדי כספים וחשבונות, 366 עובדי סקרים ועיבודים סטטיסטיים, 320 חשבי שכר, 182 עובדים לרישום והסדר מקרקעין, 178 עובדי תיוק, 113 עובדי קניינות ורכש, 110 עובדי רישוי, 81 תקציבנים ו-20 טלפנים. בסך הכל 6,484 עובדים, לפי נתוני 2019, שימצאו את עצמם חסרי מעש בשנים הבאות.

יו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד / צילום: שלומי יוסף

הפילוח נעשה בקרב כ-43 אלף עובדי שירות המדינה, למעט מערכת הבריאות, חלק קטן מהמגזר הציבורי שבו כ-730 אלף עובדים. לפי גורמים במדינה, פוטנציאל גדול להתייעלות בכוח-האדם טמון בשלטון המקומי. אם הנתון של 15% משרות "אדומות" תקף לכלל המגזר הציבורי, כ-110 אלף עובדים נמצאים בסיכון.

עלות השכר הישיר והעקיף במגזר הציבורי עומדת על כ-190 מיליארד שקל, יותר מ-40% מתקציב המדינה. השכר הממוצע במשרדי הממשלה עמד על כ-17 אלף שקל בממוצע ב־2019, לעומת כ-12,800 בכלל המשק. מתוך כ-9,000 נקלטים חדשים לשירות המדינה ב־2015-2017, כמחצית היו בתפקידי אדמיניסטרציה ותפעול, שחלקם מוגדרים ככאלה שיתייתרו בעתיד הקרוב.

במצגת עלתה השאלה "איך מנהלים את הממשק מול העובדים וארגוני העובדים?". זוהי אכן שאלת מיליארד הדולר, שכן ההסתדרות לא צפויה, בלשון המעטה, להסכים לפיטורין של אלפי או אפילו עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי.

הקלף שבעסקת החבילה

אבל למדינה יש קלף בשרוול. במסגרת עסקת החבילה שנחתמה בתחילת החודש בין שר האוצר אביגדור ליברמן, יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד וארגוני המעסיקים, יוארך עד סוף 2022 הסכם הגג שנקבע בתקופת הקורונה ואיפשר ניוד של עובדי המגזר הציבורי לתפקידים נחוצים אחרים. מנגנון הניוד איפשר בתקופת הסגרים וההגבלות הסבות זמניות. כל זאת, בהסכמת ההסתדרות, וללא מחאות שצעדים כאלו היו מעוררות בעבר אצל ועדי העובדים.

נציב שירות המדינה פרופסור דניאל הרשקוביץ / צילום: חיים צח-לע''מ

הארכת הניוד בשנה מהווה חלון הזדמנויות עבור נציבות שירות המדינה בייעול המגזר הציבורי. אותן 6,500 משרות שמופו עוד ב-2019 ככאלה שיתייתרו בשנים הקרובות, ייתכן שכבר התייתרו בעקבות הקורונה והמעבר שהיא האיצה לשירותים דיגיטליים. כעת, יוכלו במדינה להתחיל ליישם את התוכנית. הניוד יבוצע על ידי הכוונה הכוללת מיון ובחינת הכישורים של העובדים. העובדים במקצועות שאמורים להתייתר יעברו הכשרות למקצועות שיידרשו גם בעתיד, בדגש על טכנולוגיה. ההכשרות יבוצעו בתוך היחידות אליהן ייקלטו העובדים. אחרים ייפלטו משירות המדינה, אם כי היום שיעור הפיטורים במגזר הציבורי נמוך.

גורם בכיר המעורב במהלכי ההתייעלות במגזר הציבורי אמר לגלובס כי "המטרה היא להפוך את הגמישויות בהגדרות התפקידים של העובדים לסטנדרט, גם אחרי פקיעת הסכם הגג בסוף 2022". לפי הגורם, "הניוד במשימות של העובדים לפי הצרכים המשתנים קיים כבר בחלקים נרחבים במגזר הפרטי. במגזר הציבורי השינויים איטיים יותר, אבל זה הולך לכיוון הנכון. במגזר הציבורי עצמו יש רצון גדול לשינוי".

מעבר לניוד, דוח הנציבות קובע יעד נוסף: "עצירת הזרם", כלומר הפסקת גיוסים למשרות "אדומות". זאת, לצד העלאת הרף הבסיסי בגיוס, מיון המועמדים על בסיס כישורים ומעבר להעסקה זמנית במקרים שבהם נדרש גיוס. בין השנים 2010-2019 גדלו המשרות במשרדי הממשלה ב-17%.

הקורונה עצרה את היוזמה

אומנם, אין עדיין תוכנית אופרטיבית מחייבת של המדינה להעברת משימות מעובדים אנושיים למכונות. אבל לפני הקורונה התחילה הנציבות פיילוטים למיפוי המקצועות שיעברו אוטומציה, ברשות המסים ובמשרד המשפטים.

הפיילוט ברשות המסים מצא לא מעט תפקידים המיועדים לעבור לאוטומציה, לצד תפקידים "צהובים" בסיכון מעט נמוך יותר. בעיקר ביחידות השירות הקדמיות של הרשות נמצאו תפקידים שמייתרים לאור המעבר לשירות מקוון מול הציבור. בתפקידים אלה הועסקו סטודנטים רבים - וחלקם יועברו לעסוק במשימות אחרות, כמו מתן סיוע בהגשה מקוונת של טפסים ודוחות. ביחידות אחרות של משרדי רשות המסים, כמו באדמיניסטרציה, נמצא כי המעבר לאוטומציה יפחית את הפעילות של העובדים בכ-10-15 אחוזים. עובדים אלה לא יוסטו לתפקידים אחרים.

היוזמה שהתניעה הנציבות ב-2019 למיפוי המשרות שייעלמו בשירות המדינה לא התקדמה הרבה עד כה. חודשים לאחר מכן פרצה מגפת הקורונה, וגם האדם שהיה אמון על הפרויקט עזב את הנציבות לתפקיד אחר. כעת, עם דעיכת הקורונה וחתימת הסכם החבילה שמאפשר ניוד עובדים, במדינה שואפים להוציא את התוכנית מהמגירה ולעבור לשלב היישום: הסבת עובדי מדינה לתפקידים נחוצים יותר בעידן המודרני. בהמשך, לא מן הנמנע שיחלו דיונים על פרישה מרצון לעובדים שלא יוכלו להסתגל לשינויים.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "אין שום קשר בין המסמך הישן של הנציבות אשר פורסם בשנת 2019, לבין ההסכמות שהושגו בעסקת החבילה. אף משרה של עובדי המגזר הציבורי לא עומדת לדיון. בשנתיים האחרונות, שבהן העולם השתנה בעקבות מגפת הקורונה, הוכיחו עובדי המגזר הציבורי את חשיבותם הרבה לחברה ולמשק ואת העובדה שיש לחזק מגזר זה.

"יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, שדוחף לשיפור השירות לאזרחי ישראל, אינו מתנגד לאימוץ של טכנולוגיות חדשות אבל לא יאפשר לבצע מהלכים חסרי אחריות על חשבון ההון האנושי. עסקת החבילה היא עדות לכך שההסתדרות יודעת להיות שותפה מובילה לצעדים שעוזרים לייעל את כלכלת ישראל. כל ניסיון לכרוך עסקה זו בהמלצות תיאורטיות שחולצו ממסמך ישן, חסר אחיזה במציאות".

מנציבות שירות המדינה נמסר בקשר לפיילוטים: "עד כה הנציבות פיתחה מתודולוגיה לניתוח תפקידים שיושפעו מכניסה של טכנולוגיות חדשות (דיגיטציה), הנציבות נכנסה לשיתוף פעולה בכדי לבחון בפועל את מתודולוגית המיפוי עם מספר משרדים.

"כך למשל, בוצע מיפוי למקצועות בסכנת התייתרות עם רשות האוכלוסין וההגירה, בוצע איפיון ראשוני למערכת טכנולוגית תפעולית להשלמת המיפוי למעקב ובקרה, והחלו שיחות ראשוניות עם המושפעים העיקריים מהמהלך.

"כמו כן ננקטו פעולות נוספות כהכנה להטמעת הפרויקט למשרדים ממשלתיים נוספים , ובין השאר הוכן כלי ייעודי למיפוי משרות בסכנת התייתרות, שלא הופץ והוטמע בהיקף משמעותי עקב היעדר תקציב מדינה מאושר.

"במקביל לכך, מתקיים שיח ראשוני של הגורמים המקצועיים בנציבות שירות המדינה עם הגורמים הרלוונטיים בהסתדרות ובממשלה ואנו מקווים כי העברתו של תקציב מדינה מאושר ושיתוף פעולה פורה מצד כל הגורמים תסייע בידינו לקדם נושא משמעותי זה במהלך שנת 2022".

חומר נפץ ביחסים בין המדינה לעובדיה / עמירם ברקת, פרשנות

15% מהמשרות בשירות המדינה יהפכו מיותרות בגלל התפתחות הטכנולוגיה - ההערכה הזו היא אמירה טעונת חומר נפץ ביחסים בין המדינה לעובדיה.

במשך שנים נאבקו באוצר כדי לשכנע את ועדי העובדים לאפשר הכנסת טכנולוגיות חדשות לעבודה. אנשי הממונה על השכר טענו שאין שום דרך להצדיק דרישות שהעלו העובדים לפיצויים או איומים בעיצומים בגלל טכנולוגיות חדשות שכל מטרתן לייעל את עבודתם. באוצר השתמשו בכך כדוגמה להתנהגות סחטנית מצד העובדים ולניצול לרעה של הכוח הארגוני שלהם.

אבל במצגת שנחשפת כאן המדינה מודה, שתהליכי הדיגיטליזציה שהיא מקדמת, יהפכו אלפי משרות קיימות למיותרות. כיצד תוכל עכשיו לטעון שהכנסת טכנולוגיה אינה משפיעה לרעה על זכויות העובדים? מה יעשה מי שמשרתו הפכה למיותרת ולפניו עוד 20 שנות עבודה בשירות הציבורי? כמה עובדים שמועסקים במשרות כאלה אפשר לנייד למשרות אחרות?

פרסום המצגת צפוי להגביר את הלחץ הפנימי בהסתדרות עובדי המדינה להחריף את המאבק בהכנסת הטכנולוגיות. מצד שני הפרסום גם עשוי להגביר את הלחץ הציבורי על המדינה לקדם סוף-סוף רפורמה אמיתית במגזר הציבורי.

בעבר היה נהוג לומר שעובדי המדינה מתחלקים לשלוש קבוצות שוות בגודלן: שליש מצטיינים, שליש בטלים ממעש והשאר באמצע. האמירה הזו לא הייתה מבוססת כמובן, אבל כמעט 20 שנים אחרי נאום האיש השמן והאיש הרזה של נתניהו, נדמה שלאיש אין ספק שהשירות הציבורי בישראל רק גדל ומתנפח. המצגת הופכת את התחושה הזו למספרים: למעלה מ-9,000 עובדים חדשים נקלטו בשירות המדינה רק בתוך שנתיים (2015-2017). מתוכם 4,400 בתפקידי אדמיניסטרציה ותפעול. כ-6,500 משרות צפויות להפוך מיותרות בשנים הקרובות קובע האומדן המתייחס לשנת 2019, אפשר להניח שהקורונה רק האיצה את התהליכים.

השאלה הגדולה היא האם יש למדינה רצון אמיתי להתמודד עם האתגר הזה, שעומד בפני כל מעסיק גדול אחר במשק. התשובה לשאלה אינה ברורה כלל, אפילו לא היום כשאנשי האוצר זוקפים מחדש את קומתם. לראייה, בתקציב 2022, התקציב הכי עמוס ברפורמות מאז 2003, אין ולו בדל של הצעה לקיצוץ בשומני המגזר הציבורי.

הדרך להבראת המגזר הציבורי ארוכה, אבל אבחון של ממדי הבעיה והודאה בקיומה הם צעד ראשון.

עוד כתבות

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קולנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים על ידי משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

מכרה זהב של טלקו בטג'יקיסטן. טונות של שאריות עפר / צילום: Reuters, NAZARALI PIRNAZAROV

מתנגדי הביטקוין אמרו שכרייתו צורכת תועפות חשמל, אך הוא לא מתקרב לנזק העצום מכריית זהב

מחיר הזהב הולך ועולה, והפקתו תובעת מחיר לא קטן: שחרור חומרים רעילים ומסרטנים, הרס צמחייה ומקורות מים, וחייהם של מאות הרוגים ואלפי פצועים שעסקו בכרייתו ● כשמנגד ניצבת כריית הביטקוין, שנשענת יותר ויותר על אנרגיה נקייה, נשאלת השאלה: מדוע מוצדק לבזבז כל כך הרבה נכסים סביבתיים רק כדי לכרות מהאדמה מתכת צהובה שתיקבר במרתפי הבנקים המרכזיים

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ״י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

וורן באפט מציג רווחי שיא והר מזומנים. למה הוא מוכר מניות אפל?

ברקשייר האת'ווי, בהובלת המשקיע האגדי וורן באפט, דיווחה על זינוק מרשים ברווח התפעולי ברבעון הראשון של השנה ● במקביל חברת האחזקות הודיעה על הקטנת פוזיציה בענקית הטכנולוגיה אפל בכ-13%

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

פעילות כוחות צה''ל בשטח רצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

בכיר בחמאס: ארה"ב תתחייב שהמלחמה תסתיים, גם ללא אישור ישראלי

בארגון הטרור מוכנים לוותר על השלטון ועובדים על מערכת שלטונית חדשה ● המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית • דיווח בתקשורת הערבית: חמאס לא ימסור הלילה את תשובתו למתווכות • בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי על ההצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

החוקרת הישראלית שמפרקת את המיתוסים על אבי הקפיטליזם

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו