גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לרצות הכול, להפסיד הכול: לקחים מפרפורי הגסיסה של האפרטהייד

דה קלרק, הנשיא האחרון של האפרטהייד, ביקש סליחה לפני מותו בשבוע שעבר ● הלבנים של דרום אפריקה חשבו שיוכלו לברוא את המציאות בצלמם ● הם נכשלו

הבחירות ההיסטוריות בדרום אפריקה / צילום: Reuters, Finbarr O'Reilly
הבחירות ההיסטוריות בדרום אפריקה / צילום: Reuters, Finbarr O'Reilly

באוגוסט 1989 התחוללה הפיכת חצר בהנהגת משטר המיעוט הלבן של דרום אפריקה. הנשיא החולה פי-דאבליו (PW) בותה הודח, ואת מקומו תפס אף-דאבליו (FW) דה קלרק. שניהם היו צאצאים של משפחות אפריקנריות מיוחסות. המודח היה ממוצא הולנדי קלוויניסטי, המדיח היה ממוצא צרפתי הוגנוטי.

הבישוף האנגליקני של קייפטאון דזמונד טוטו, חתן פרס נובל לשלום, לוחם נועז נגד האפרטהייד, הגיב בביטול. FW החליף את PW, הוא אמר בגיחוך גלוי, "אות אחת היא כל ההבדל ביניהם". הבישוף עצמו הודה לימים בטעותו. ההבדל לא היה אות אחת. ארבע שנים וחצי אחר כך, דה קלרק העביר את הנשיאות לידי נלסון מנדלה.

היום שבו FW עלה לשלטון היה היום הראשון של הפרק האחרון בתולדות אחד המשטרים האיומים ביותר של הזמן המודרני. הוא לא היה איום רק מפני שהיה דיקטטורי, ומפני ששלל זכויות. במובן הזה היו לו הרבה מתחרים. הוא היה איום מפני שביסודו עמדה תיאולוגיה של השפלת כבוד האדם ושל ניצולו. האפריקנרים רצו כוח פוליטי וכלכלי מסיבות רגילות; אבל הם גם טענו לכוח, והחזיקו בו, מפני שכנסייתם אמרה להם כי אלוהים עצמו העניק להם את המנדט לשעבד.

מדינת האפרטהייד קמה ב-1948. אבל עוד בשנות ה-30, האנשים שעמדו לייסד אותה היו חסידים גלויים של היטלר. הם העבירו חוקים אנטישמיים בפרלמנט בקייפטאון למנוע כניסת יהודים לתחומי דרום אפריקה ורצו להגביל את אלה שכבר נמצאו בה. הם הקימו מחתרת נאצית, ששאפה לכונן מדינת גזע טוטליטרית. פעילי המחתרת הזו הושלכו למחנות מעצר. למרבה הבושה, אחד מהם כיהן לימים כראש ממשלה, כרת ברית צבאית עם ישראל, והובל אחר כבוד במסדרונות יד ושם.

אומה גאה, בטוחה ומאמינה

משטר האפרטהייד היה מחפיר במיוחד, מפני שהעולם הניח לו להתקיים חצי מאה לאחר היטלר. הוא לא הובס בשדה הקרב. אדרבא, צבא דרום אפריקה הפגין פעם אחר פעם את עליונותו על פני הגרילה ועל פני הארצות שהעניקו בסיסים לגרילה. הוא פשט על ערי בירה קרובות ורחוקות, וניחן ביוזמה ובהעזה.

משטר המיעוט הלבן הפסיד אסטרטגית ומוסרית. קשה מאוד להסביר את המהירות שבה התרחש המהפך. כל ישראלית, גם ישראלי, צריכים לשאול את עצמם איך אומה גאה ובטוחה, השואבת את השראתה מאתוס של גבורה ושל התנגדות, ומסתמכת על כתבי הקודש, מתמוטטת במהירות כזאת.

אני מאלה החוזרים וטוענים שישראל אינה מדינת אפרטהייד; ושהשימוש באיפיון הזה נגדה הוא דמגוגי, או בטלני, או חסר אחריות. אבל אני מייעץ למתעניינים לתת את דעתם על דמיון הדינמיקות בין ישראל הדמוקרטית לדרום אפריקה של האפרטהייד. במרכז הדמיון עומדת ההתכחשות לזמן העובר.

נשיאותו של דה קלרק לא נמשכה אפילו חמש שנים. הוא ושותפיו הפוליטיים היו כונסי הנכסים של האפרטהייד. הם ניהלו את המשא ומתן עם נציגי הרוב השחור (שחלקם היו לבנים, קומוניסטים, יהודים). דווקא אחדים ממתנגדי האפרטהייד בין הלבנים חשבו שדה קלרק ושות׳ מעלו בתפקידם. היסטוריון לבן ליברלי בולט אמר עליהם שהם היו להוטים לשאת חן בעיני בני שיחם יותר ממה שהיו להוטים ליצור מנגנוני הגנה ושיור לדמוקרטיה רב-גזעית. זה לא היה אלא מיצוי הגיוני של החמצה הרת-אסון.

כתמים על פרוות עור הנמר

נוסחת פשרה בדרום אפריקה היתה תמיד מסובכת יותר מאשר בארץ ישראל ההיסטורית, מהרבה סיבות. אבל נוסחה פוטנציאלית היתה קיימת, והיא נידונה זמן קצר, לפני 60 שנה, בדרגה כלשהי של רצינות. עניינה, אם בכלל, היה חלוקה טריטוריאלית צודקת וממשית, שהיתה מעניקה לרוב השחור בעלות יחסית על קרקעות ועל משאבים, אבל מרשה ללבנים לשמור חלק מדרום אפריקה כבסיס למדינת-לאום (מדינת האפרטהייד לא היתה רק מדינת גזע; במרכזה עמד העם האפריקנרי; כמעט כל עמדות השלטון היו בידי דוברי אפריקאנס).

תחת זאת, אדריכלי האפרטהייד העמידו פנים שהם מציעים מדינות אוטונומיות לכל אחת מן הקבוצות השבטיות העיקריות של השחורים. הם יצרו אוסף מגוחך של "כתמים על פרוות הנמר", שביניהם הפרידו קילומטרים רבים של יישובים לבנים. זה מה שהימין הישראלי היה מוכן להעניק לפלסטינים, אם בכלל, אילו אקדח היה מכוון אל רקתו.

אפשר שדרום אפריקה לא היתה יכולה להתחלק, אבל לבניה שיכורי הכוח ועתירי המנדט האלוהי לא העניקו לה את ההזדמנות לנסות. בשנות ה-70, תחת לחץ גובר של נסיבות היסטוריות וגיאוגרפיות, משימת השיור של הלבנים לבשה ממדי גוג-ומגוג. הם התחילו לפתח יכולת גרעינית בעזרתה הניכרת של מדינה אחת חובבת עמימות.

רמטכ"ל מדינת העמימות נהג לכתוב מכתבי השתפכות ואהבה לעמיתו הדרום אפריקאי, שדלפו שנים לאחר מותם. בסופו של דבר, העוצמה הצבאית לא עזרה לאפרטהייד. פרדריק וילם דה קלרק קיבל את פרס נובל ב-1993 יחד עם נלסון מנדלה. מתנגדי האפרטהייד חרקו שיניים.

בניגוד למנדלה, שבילה 27 שנה בכלא, ולא פיתח שנאה ותאוות נקם; בניגוד למנדלה שהתרומם למעלת קדוש בין לאומי; בדה קלרק לא דבקה כל קדושה. היו דרושות לו שנים כדי לנסות ולהתנער מן המשטר שהוא היה ממנהיגיו וממשרתיו.בשבוע שעבר, מייד לאחר מותו, משפחתו פרסמה מסר פרידה ממנו בווידיאו. בגרון ניחר מחמת הקרנות וכימותרפיה, דה קלרק עשה משהו שלא עשה מעולם: הוא התנצל ללא הסתייגות על חטא האפרטהייד. הרוב הגדול חרקו שיניים או משכו כתפיים.

עוד כתבות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"