גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיאום מחירים? הדרך לכתב אישום עוד ארוכה

אם נכונות השמועות שבמרכזה של החקירה עומדות התבטאויות פומביות שהושמעו ע"י חברות שונות, אשר עסקו בכוונותיהן להעלות מחירים, ייתכן כי הדברים יתגלגלו בצורה שונה, מהדהדת פחות מכותרות העיתונים

הצורך להוכיח מטרה פסולה מציב בפני רשות התחרות קושי בלתי מבוטל / צילום: Shutterstock, New Africa
הצורך להוכיח מטרה פסולה מציב בפני רשות התחרות קושי בלתי מבוטל / צילום: Shutterstock, New Africa

המצעד המרשים של בכירי הקמעונאים וחברות המזון המתייצבים, איש-איש בתורו, בחדרי החקירות של רשות התחרות, יחד עם הכותרות המרעישות בפתח מהדורות החדשות המרכזיות, יצרו אפקט חזק ומרשים. אף שלא רבים הם המצויים בנבכיו של חוק התחרות הכלכלית, הרושם שהתקבל הוא כי מדובר בפרשה חמורה, בהפרה מובהקת של הדין, וכי סלולה הדרך לכתבי אישום, שאחריתם הרשעה מהדהדת.

אלא שנראה שבמקרה זה מוטב להמתין קמעא, טרם חריצת מסקנות חלוטות. כך, מפני שאם נכונות השמועות שבמרכזה של החקירה עומדות התבטאויות פומביות שהושמעו על ידי חברות שונות, אשר עסקו בכוונותיהן להעלות מחירים, ייתכן כי הדברים יתגלגלו בצורה שונה, מהדהדת פחות מכותרות העיתונים. הסיבה היא שמאחורי הטענות המרשימות מסתתרת קונסטרוקציה משפטית בעייתית, לא טריוויאלית ובעלת תחולה מצומצמת ומוגבלת.

האיסור המרכזי בחוק, הרלוונטי לסיטואציה של תיאום מחירים, הוא האיסור על עריכת הסדר כובל. באופן פשטני ולא מדויק ניתן לתאר זאת, כאיסור על גורמים עסקיים להשתתף בהסדר אשר עלול לפגוע בתחרות העסקית. כך, למשל, ההסדר הכובל הקלאסי הוא תיאום מחירים בין מתחרים. הסדר כזה עלול לפגוע בתחרות שמתקיימת על לבו של הצרכן, שכן הוא מגביל את חופש הפעולה של המתחרים להוזיל מחירי מוצרים, להעניק הנחות וכיו"ב, כחלק מהתהליך התחרותי.

כאמור, לפי מה שפורסם, המקרה הנוכחי אינו עוסק בתיאום מחירים קלאסי, אלא בהתבטאויות פומביות בעניין העלאת מחירים. הטענה היא, כי גם כשחברות מתבטאות בפומבי בעניין הכוונה שלהן לייקר את מוצריהן, התבטאויות שאותן שומעות היטב גם מתחרותיהן, התוצאה עלולה להיות דומה לתיאום מחירים קלאסי, כלומר, לפגוע בתחרות בהיבט המחיר.

ואולם, בנושא של התבטאויות פומביות קיימת מורכבות ייחודית המציבה אתגר משמעותי בפני רשות התחרות. ביסוד הדברים ניצבת העובדה, כי החוק אוסר על קיום הסדר כובל, ומכאן שהתנאי הראשוני להתגבשותה של עבירה הוא קיומו של "הסדר". כדי שיתקיים הסדר, יש צורך בהסכמה או לפחות הבנה כלשהי בין שני גורמים או יותר .

כשמדובר על התבטאויות ופרסומיים פומביים מעלה דרישת ההסדר קושי ממשי. האתגר הטמון בהתבטאויות פומביות בהקשר זה, אינו דווקא עצם פומביותן, אלא העובדה שהן לא "נמסרות" לגורם ספציפי. הן מופרחות ל"חלל הציבורי".

כך, במצב שבו כן מועבר מסר לגורם ספציפי, ניתן לטעון כי זהו מהלך דו-צדדי, מהלך הכולל הסכמה בין שני גורמים (להעברת המסר) ובמילים אחרות, "הסדר". לעומת זאת, כאשר המסר נשלח למרחב הפומבי ולא לגורם מסוים, קשה יותר לטעון כי התקיימה כאן הסכמה או הבנה, שכן אין אף גורם שניתן לומר שהמסר נשלח אליו ושהסכים לקבלת המסר.

בקונסטרוקציה המשפטית של הרשות חסר רכיב אחד חיוני

נראה כי הקושי האמור לא נעלם מעיניה של רשות התחרות. טיוטת גילוי דעת שפרסמה בשנת 2014 בנושא של התבטאויות פומביות מלמדת, כי היא ניסתה להתמודד עם הקושי, מבלי להודות בו במפורש. הרשות טענה בטיוטה, כי כאשר חברה מסוימת מתבטאת בפומבי באופן שיש בו כדי להשפיע על ההתנהלות העסקית של חברה מתחרה, ואותה מתחרה אכן פועלת בהתאם לאותה אמירה, הרי ששתי החברות עשויות להיחשב כשותפות להסדר כובל.

כך, לדוגמה, אם חברה פלונית מודיעה שהיא צפויה להעלות את מחירי מוצריה, והחברה המתחרה מגיבה בהעלאת מחירים דומה, אזי שתיהן עשויות להיחשב לפי טיוטת גילוי הדעת, כשותפות להסדר כובל. לגישת הרשות, ייתכנו אפילו מקרים שבהם לא תהיה תגובה מצד מתחרה להתבטאות הפומבית, ועדיין, החברה המתבטאת תפר את החוק, שכן היא תואשם ב ניסיון לעריכת הסדר כובל.

כלומר, לגישתה של רשות התחרות, עצם העובדה שחברה פלונית קלטה את המסר הפומבי והתאימה לו את ההתנהלות העסקית שלה, יוצרת את היסוד ה"דו-צדדי". לדידה, כך נוצרה הסכמה בין שתי החברות. זהו ההסדר.

אלא שבקונסטרוקציה המשפטית של הרשות חסר רכיב אחד חיוני. זהו רכיב ה"כוונה" . כדי שניתן יהיה לקבל את הטענה ש"הסדר" יכול להיווצר גם באמצעות הפרחת מסר פומבי וקליטתו, חייבים להראות, לכל הפחות, שאותו מסר פורסם מתוך כוונה ששחקנים אחרים בשוק יקלטו אותו ויתאימו לו את התנהלותם העסקית.

אם לא הייתה כוונה כזו, והחברה עדכנה על צפי לעליית מחירים מסיבות לגיטימיות בלבד, אזי קשה לומר כי מדובר ב"הסדר". הרי "הסדר" משמעותו הסכמה או הבנה משותפת. אם החברה שפרסמה את ההתבטאות העסקית, לא עשתה זאת מתוך מטרה שחברה אחרת תתאים להתבטאות את התנהלותה, אזי אין הסכמה משותפת, וזאת, אפילו אם בפועל מתחרה אחרת כן התאימה את התנהגותה להתבטאות האמורה (מובן שבמציאות יכולים להיות גם מצבים של התבטאויות עם מטרה כפולה- גם לגיטימית וגם פסולה).

לכן, כדי להוכיח קיומו של הסדר כובל בסיטואציה של התבטאויות פומביות, עומד בפני רשות התחרות אתגר נוסף: להוכיח כי מטרת ההתבטאות הייתה פסולה (או לכל הפחות, שזו הייתה אחת מן המטרות). זוהי אינה דרישה טריוויאלית , שכן ברוב המקרים, הוכחת הפרה של חוק התחרות, לא דורשת מרשות התחרות להוכיח כי מטרת הפעולה הייתה פגיעה בתחרות.

זאת ועוד. עשויות להיות מגוון מטרות לגיטימיות להתבטאויות פומביות בנושאים עסקיים, לרבות בנושאי מחירים. למעשה, גם רשות התחרות הודתה בכך בטיוטת גילוי הדעת שפרסמה. לכן, הצורך להוכיח מטרה פסולה מציב בפני הרשות קושי בלתי מבוטל. קושי זה עשוי להביא לכך שלפחות בחלק מן המקרים המדוברים בענייננו, לא ניתן יהיה להוכיח הפרה של החוק.

הכותב הוא עורך דין במשרד פישר ושות'

עוד כתבות

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב