אורית פרקש הכהן / צילום: כדיה לוי
"חשוב לי לצאת מכאן מקריאה ברורה לכל אותם האנשים שרואים בתעשיית ההייטק בעיה, ובעובדי ההייטק את מקור הצרות החברתיות של ישראל: התבלבלתם. חברות ההייטק משנות את העולם לטובה", כך אמרה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן, בוועידת ההייטק השנתית של גלובס שעסקה בנושא עתיד התעשייה תחת הכותרת "לאן הולך קטר המשק?".
פרקש-הכהן פתחה בהתייחסות להעלאת שכר חיילי צה"ל ואמרה: "אני רוצה לברך על ההחלטה שהוחלטה הבוקר להגדיל את השכר של חיילי צה"ל. החיילים שלנו, הילדים שלנו. האמת שאני מתרגשת. זה עוד יום שבו אני מרגישה גאווה להיות חלק מהממשלה הזאת".
לאחר מכן, התייחסה השרה בחזונה לתעשיית ההייטק, ואמרה ש"ישנם יותר ויותר כנסים המדברים על ההייטק הישראלי משלל זוויות - פודטק, קלינטק, אקלים, אנרגיה. אבל היום התכנית מסתכלת לא רק על ההצלחות של העבר, אלא בעיקר על האתגרים של ההווה והעתיד. זה מה שאני עוסקת בו מאז כניסתי לתפקיד, בדיוק בדברים האלה. אתמול ישבתי לשיחה יחד עם ראש הממשלה ומנכ"לים של חברות הייטק מובילות במשק, שמה שמייחד אותן זה הפעילות וההתבססות שלהן בישראל. המנכ"לים הציגו חזון שבתוך 5 שנים יהיו כאן 10 חברות ששוות מעל 100 מיליארד דולר. זה חלק מההתבגרות מ"אומת הסטארט-אפ" ל"אומת הסקייל-אפ". ואין ספק: האתגרים שהם ניצבים בפניהם הינם רבים ולא פשוטים. שוחחנו על האתגרים והזדמנויות שיש בענף הזה. ומצאנו ענף שמה שמאפיין אותו שהוא נוכח ושותף אמתי לממשלה ולעשייה חברתית".
השרה המשיכה והתייחסה למיקומו של ההייטק בחברה ובכלכלה הישראלית: "צריך לומר בקול ברור: בשיח הרווח בציבוריות הישראלית מתייחסים אל ההייטק כמובן מאליו. זאת טעות גדולה, שיכולה לעלות לנו ביוקר. האמת שונה לחלוטין: ההייטק הישראלי הוא הנכס הכי גדול של הכלכלה הישראלית כיום, והשימור והגידול שלו הם האתגרים הכלכליים הכי חשובים של מדינת ישראל. זה צורך אסטרטגי, פשוט כך. הכלכלה הישראלית נשענת על ענף ההייטק, ולכולם צריך ליפול האסימון גם אם כבר לא אומרים את הביטוי הזה. הכלכלה הישראלית נשענת על ענף ההייטק. הנה נתונים משנת 2020: 10% מהמועסקים במשק שילמו 25% ממס ההכנסה, 15% מהתמ״ג מיוצר בחברות הייטק, 17% מהייצוא הוא של חברות הייטק, למרות הקורונה, ההשקעות בהייטק השנה עברו את אלו של השנה הקודמת. נסו לדמיין את נתוני היציאה של ישראל מהקורונה בלי תעשיית ההייטק. נסו לדמיין את הבור התקציבי לאחר הקורונה בלי הצמיחה שענף ההייטק חווה בשנתיים הללו.
"התובנה הזאת מצריכה מכולנו - ובראש ובראשונה ממשלת ישראל - להתחיל לפעול ברמת התכנון האסטרטגי על מנת לשמור עליה ולחזק אותה. ועל מנת להפוך אותה כמנוף לטיפול באתגרים אסטרטגים וחברתיים שמונחים לפתחינו. עלינו - כממשלה וכחברה - לפעול לשימור היתרון היחסי של ישראל ולחיזוק הענף".
"צריכים להיות מוכנים גם לתרחישי קיצון"
לאחר מכן פירטה השרה תוכנית פעולה עבור הממשלה סביב השאלה מה היא צריכה לעשות עבור התעשייה "חוץ מלא להפריע לה ולאפשר לה לפעול עם כמה שפחות חסמים": "אחת: סיוע בפיתרון מצוקת ההון האנושי, על ידי הכשרות עובדים והגדלת הגיוון האנושי שמועסק בענף. יש לנו תכנית ממשלתית להגדיל את מספר המועסקים בהייטק מ-10% ל-15% תוך חמש שנים, בין היתר באמצעות הכנסת אוכלוסיות שאינן שם: יש תת ייצוג לנשים במקצועות הליבה הטכנולוגיים, רק 3% חרדים ורק 2% ערבים. ולכן - קיבלתי תקציב ל-5 שנים לתכנית IMPACT לחברה הערבית, ויזות קלות יותר לזכאי חוק השבות, תמריצים כלכליים, ועוד תכניות להגברת התעסוקה בהייטק.
"חשוב להדגיש: שילוב של אוכלוסיות מודרות בעולמות ההייטק הוא המפתח למוביליות חברתית. הגדלת מספר העובדים בהייטק היא צעד קריטי והכרחי. אבל, זה לא צעד מספק. תושבי תל אביב והמרכז מקבלים הזדמנויות רבות הרבה יותר מילדי הפריפריה, וזה צריך להשתנות. כישורי המחשב והטכנלוגיה צריכות להיכנס לתכנית הלימודים כחלק מתכניות הליב"ה, החל מגילאים צעירים.
"אנחנו צריכים להיות מוכנים גם לתרחישי קיצון: בשבועות האחרונים ישנה התחזקות של השקל לעומת מטבעות זרים, בדגש על הדולר. אני מעוניינת בקבלת החלטות כמה שפחות פוליטית, אך מדינת ישראל חייבת להיערך לתרחישי קיצון בשווקים הבינלאומיים, משום שקטר ההייטק הדוחף את הכלכלה הישראלית קדימה תלוי לחלוטין באותם השווקים. גם במטבעות הקריפטו, אנחנו מפגרים מאוד ברגולציה ובהתייחסות לנושא הזה. התעשייה הזאת כאן כדי להישאר, ואנחנו צריכים להתייחס אליה בצורה כזאת.
השרה סיימה את שלב ההמלצות לממשלה בדיבור על סוגיית התשתיות להייטק: "בראש ובראשונה, עלינו למפות ולהגדיר את תחומי העדיפות הלאומית: מה התשתיות הקריטיות להצלחת ההייטק הישראלי ב-30 השנים הקרובות? עולמות הבינה המלאכותית - הצטרפתי כשרת המדע והטכנולוגיה מטעם ישראל לארגון ה-GPAI. עלינו לפעול בצורה חכמה בכל הקשור למאגרי מידע גדולים שמשמשים את תחומי הביג דאטה, כולל הקמת HPC לאומי, לכל הפחות עבור צרכים בעלי משקל בטחוני גבוה ההייטק כנכס מדיני - לא רק כלכלי חשוב לומר, ההייטק אינו רק נכס כלכלי. הוא גם נכס מדיני. בחצי השנה מאז שנכנסתי למשרד, נחשפתי לחשיבות של תעשיית ההייטק עבור מדינות רבות בעולם, שמבקשות להיכנס, להיפגש וללמוד. אחד ההסכמים הראשונים אותם התבקשתי לקדם היה הסכם שת"פ בתחום הזה מול איחוד האמירויות. בחודש שעבר, בעת ביקור הפרידה של אנגלה מרקל, היא ביקשה להיפגש שוב עם אנשי ההייטק. ההייטק מציג את ישראל שמעבר לסכסוך הפלסטיני".
"ההייטק הישראלי משנה את החברה הישראלית. אבל זהו שינוי לטובה"
השרה סיימה את דבריה עם התייחסות לביקורת נגד תעשיית הייטק ואמרה: "חשוב לי לצאת מכאן מקריאה ברורה לכל אותם האנשים שרואים בתעשיית ההייטק בעיה, ובעובדי ההייטק את מקור הצרות החברתיות של ישראל: התבלבלתם. ההייטקיסטים אינם אשמים בעליית מחירי הדיור - אלה נובעים מבעיות תכנון קשות. ההייטקיסטים אינם אשמים בפערים החברתיים הקיימים - הם המפתח לפתרון שלהם. בו נזכור את חשיבות ההייטק לצמיחה, לכלכלה, לגביית מיסים, לדירוג האשראי של ישראל ולעתיד שלנו. חברות ההייטק משנות את העולם לטובה, ואת האופן שאנחנו פועלים בו. פיתוחים רפואיים מצילי חיים, שינויים בדרך בה אנו אוגרים אנרגיה ירוקה, ומהירות התקשורת בין אנשים הם רק קצה הקרחון של הדברים שאני נחשפת אליהם מדי שבוע. אז נכון. ההייטק הישראלי משנה את החברה הישראלית. אבל זהו שינוי לטובה. אחריותנו כממשלה לרתום את התעשייה בצורה שלא תפצל את ישראל לכזאת שמשגשגת וכזאת שנשארת מאחור.
"העובדה שאיחדו את משרד המדע והחדשנות זו כבר חדשנות, הממשלה מתחילה להסתכל אסטרטגית ולטווח ארוך, ויש עבודה מאוד רבה ומאתגרת. נוכל לעשות את זה רק בשיתוף פעולה עם התעשייה, ואני שמחה שיש לי שותפים חזקים בתוך הממשלה: ראש הממשלה, שר האוצר, שר הבטחון, שרת החינוך… ביחד נעשה ונצליח".
***גילוי מלא: האירוע נערך בשיתוף החברה הכלכלית לפיתוח פתח תקווה, אמדוקס, מיקרוסופט, Google Cloud ורשות החדשנות