גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

200 מיליון שקל תמורת הסרת סעיף השוחד: שיכון ובינוי במו"מ מתקדם להסדר טיעון

שיכון ובינוי חשודה כי נתנה שוחד לעובדי ציבור באפריקה ● הסדר הטיעון לא יכלול 15 בכירים בחברה שכבר נערך שימוע בעניינם ● לגלובס נודע כי המנכ"ל לשעבר עופר קוטלר גם הוא במו"מ מתקדם עם הפרקליטות, אך הצדדים חלוקים על העונש שיקבל תמורת הודאה בעבירה ● בתוך כך, שני בכירים עוזבים את החברה

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי / צילום: איל יצהר
נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

חברת שיכון ובינוי, באמצעות עו"ד פיני רובין, נמצאת במגעים מתקדמים עם פרקליטות מיסוי וכלכלה לצורך חתימה על הסדר טיעון בפרשת השוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה. על-פי המסתמן, החברה מוכנה לשלם סכום עתק כקנס, בתמורה להסרת ייחוס סעיף השוחד לחברה. לגלובס נודע כי מדובר בסכום חסר תקדים של כ-200 מיליון שקל כקנס בהליך הפלילי, לצד הרשעה בסעיף עבירה קל יותר שטרם הוחלט מהו.

לפי שעה, לא מדובר בהסדר טיעון שיכלול גם את 15 בכירי החברה לשעבר, שעברו שימוע לפני העמדה לדין במשרדי הפרקליטות כבר לפני מספר חודשים. עם זאת, לגלובס נודע כי מנכ"ל החברה לשעבר עופר קוטלר מנהל גם הוא, באמצעות עו"ד גיורא אדרת, משא-ומתן מתקדם עם הפרקליטות. הצדדים מסכימים כי קוטלר יודה בעבירת שוחד, אולם נותרה מחלוקת האם עונשו יהיה מאסר קצר בפועל, כדרישת הפרקליטות, או עבודות שירות בלבד, כדרישת עו"ד אדרת.

גורם נוסף שמנהל משא-ומתן מתקדם הוא משה הפלינג, לשעבר מנהל הכספים של חברה-בת של שיכון ובינוי, שמנהל את המשא-ומתן באמצעות עורכי דינו, בעז בן-צור ודקלה סירקיס. נראה כי הפרקליטות תסכים שעונשו יסתכם בעבודות שירות.

הפרקליטות החליטה סופית לסגור את תיק החקירה נגד בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון ונגד יד-ימינה, מנכ"לית אריסון השקעות אפרת פלד.

את השיא הקודם ששולם תמורת אי-העמדה לדין קבעה חברת סימנס העולמית, שבשנת 2016 התחייבה לשלם 160 מיליון שקל בפרשת השוחד בחברת החשמל שעסקה בהטיית מכרזים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. בשלהי 2017 החברה-הבת של סימנס, סימנס ישראל, הגיעה להסדר עם הפרקליטות בפרשה, שילמה 63 מיליון שקל והודתה בקשירת קשר לביצוע פשע.

עופר קוטלר / צילום: תמר מצפי

החברה נמכרה לאחר התפוצצות הפרשה

ואולם נראה כי למרות הקנס האסטרונומי, בעל השליטה בחברה הרוויח הון עתק. ביוני 2018, מעט לאחר התפוצצות פרשת השוחד, החליטה בעלת השליטה דאז שרי אריסון למכור את שיכון ובינוי לנתי סיידוף, שרכש את מניות השליטה (כ-47%) בחברה תמורת 1.1. מיליארד שקל, בהנחה של 15% משווי המניות בבורסה באותה עת. בחקירת המשטרה באוגוסט 2018 עימתו את אריסון החוקרים בנוגע לאינטרסים שעמדו מאחורי המכירה המפתיעה לסיידוף, למרות שמאיר שמיר הציע 150 מיליון שקל יותר.

אריסון אמרה בחקירתה: "מר סיידוף הוא איש עסקים בגילי, הוא היה יכול לבדוק מה שהוא רצה. הוא ידע שהסכום הוא As is, כי אני לא ידעתי מרגע פרוץ החקירה מה נכון ומה לא נכון... הסיבה שלי היא שמדובר באדם ציוני וערכי שימשיך את דרכי, זה היה שווה לי את הסכום". לדברי אריסון, "לא עניין אותי 150 מיליון שקל, ולא הרגשתי שמאיר שמיר הוא האדם הנכון להמשיך. רציתי שיבוא אדם כמוני, כמו שבאתי בהתחלה".

הערכת השווי של שיכון ובינוי כיום עומדת על כ-9.1 מיליארד שקל, פי ארבעה מהשווי של החברה כאשר היא נקנתה על-ידי סיידוף אי-שם ביוני 2018. אם הסדר הטיעון בין שיכון ובינוי אכן ייצא לפועל, נראה כי בעל השליטה סיידוף והמנכ"ל תמיר כהן עשו פה חתיכת עסקת טיעון.

שרי אריסון / צילום: איל יצהר

250 מיליון שקל נתפסו לצורך חילוט עתידי

לאחר התפוצצות הפרשה, מיהרה שיכון ובינוי להסכים להסדר עם המשטרה ורשות ניירות ערך, שלפיו הן יתפסו 250 מיליון שקל מנכסי החברה לצורך חילוט עתידי אם היא תורשע.

לפני כשנה כתב השופט גיא אבנון כי "מבלי להיכנס לראיות גופן אוֹמַר כי המדינה הניחה תשתית ראייתית מבוססת ביותר אשר נשענת על עדויות של גורמים שונים, חלקם בכירים (לשעבר) בקבוצה, ועל אסופה נרחבת של מסמכים מגוונים. כל אלה מצביעים ש'תרבות' תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים הייתה מושרשת בקבוצה ונוהלה כפעילות עסקית של ממש".

אבנון כתב בהחלטתו כי החליט להאריך את התפיסה "לאור עוצמתם הגבוהה מאוד של החשדות; בהתחשב באופי המתוכנן והמתוחכם של המעשים שבוצעו לאורך שנים ארוכות, לא רק כ’תרבות ארגונית’ של שוחד, אלא, למרבה הצער, כחלק בלתי נפרד מהעסקים שביצעה הקבוצה במדינות הקרויות 'עולם שלישי'; במעמדם הבכיר מאוד של חלק מהגורמים המעורבים בביצוע העבירות, כאמור, מראש הפירמידה ממש ועד ‘מוסר המעטפה’; ובסיכויי ההרשעה והחילוט בתום ההליך; בבחינה של כל אלה, ומבלי שהתעלמתי מחזקת החפות, אני סבור כי ראוי לאפשר בשלב זה תפיסת רכוש בשווי מלוא עבירות שוחד והלבנת הון" .

החברה מנסה לדחות את מועד השימוע

במקביל למגעים להסדר טיעון, החברה באמצעות עורכי דינה הבכירים נוקטת צעדים טקטיים שונים כדי לדחות את מועד השימוע של החברה, כולל הגשת עתירה לבג"ץ, בטענה כי פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה יוני תדמור שערך את השימוע לכל החשודים כלל איננו מוסמך, והחברה דורשת כי השימוע ייערך בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעצמו. המדינה צריכה להגיב לעתירה עד סוף נובמבר.

אולם נראה כי האסטרטגיה מאחורי הטקטיקה נעוצה בחילופי הגברי בתפקיד היועמ"ש. בפברואר 2022 יפרוש אביחי מנדלבליט מתפקידו. על-פי חוק, החלטה על הגשת כתב אישום בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר צריכה להיעשות על-ידי היועמ"ש. ככל שנוקפים הימים, מצטמצם חלון האפשרויות של מנדלבליט לקבל את ההחלטה, והוא ייאלץ או להגיע להסדר עם החברה או להשאיר את התיק למחליפו בתפקיד. אפשרות זו צפויה לעכב את קבלת ההחלטות בתיק במשך זמן לא מבוטל נוסף.

זעזוע בשיכון ובינוי: שני בכירים עוזבים את החברה

מנכ"ל החברה-הבת לאנרגיה (שיכון ובינוי אנרגיה), אלון רווה, הודיע על התפטרותו. אם לא די בכך, גם מנכ"ל סולל ובונה, שנחשב למספר 2 בקבוצה כולה, הודיע הערב גם הוא על כוונתו לעזוב. בהודעה שמסרה החברה לבורסה, נכתב כי טרם נקבע מועד לסיום כהונתו.

בתוך כך, פרסמה בצהריים הקבוצה את דוחותיה לרבעון השלישי ודיווחה על רווח של 119 מיליון שקל. זאת, לעומת הפסד של 24 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה העליונה הציגה החברה יציבות בהכנסות שעמדו על כ-1.5 מיליארד שקל. את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה שיכון ובינוי עם ירידה של 5.8% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לרמה של כ-4.55 מיליארד שקל, ורווח נקי של 117 מיליון שקל לעומת רווח של כ-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

המסמך שהעיד שתרבות השוחד הייתה ידועה

בפברואר 2018 החלה חקירה גלויה נגד חברת שיכון ובינוי, שבמסגרתה נחקרו עשרות חשודים בפרשה שעוסקת בחשדות למדיניות שיטתית לאורך שנים ארוכות של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה ובעיקר בקניה, כדי לקדם פרויקטים בהיקפים אדירים.

החוקרים תפסו חומרים מפלילים רבים נגד בכירי החברה, שחלקם התקבל בעקבות סכסוך פנימי בין עובד בדרג ביניים של החברה שניסה להוציא ממנה כספים ובין בכירים בחברה-בת של שיכון ובינוי.

המשטרה ורשות ניירות ערך סברו כי יש די ראיות כדי להעמיד לדין גם את אריסון ופלד, אולם הפרקליטות החליטה שלא לזמנן לשימוע, וכעת אף סגרה נגדן את התיק.

בכירים אחרים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין, ובכללם: עופר קוטלר, רוית ברניב, משה לחמני, רוני פאלוך, יהודה אלימלך ועוד.

ראיית הזהב של הפרקליטות

ראיית הזהב של הפרקליטות היא מסמך שכתב רוני פאלוך, המנכ"ל לשעבר של החברה-הבת SBI, ונתפס במחשבו, וכותרתו "תרשומת שיחת היכרות עם משה לחמני, היו"ר החדש של שיכון ובינוי".

במסמך נכתב: "בפתיחת השיחה עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי דאז, א"ג) תיאר בפני משה את נושא אי-עמידת SBI בכל הקשור בקוד האתי, ובכלל זה תשלומי שוחד לאנשי ממשל. עופר ציין בפניו כי כעת הנושא נופל במשמרת של שניהם, מאחר שרוית (ברניב, היו"רית לשעבר, א"ג) עזבה. עופר תיאר הקושי בהתנהלות המנוגדת לחוק בישראל ובעולם".

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשה טוענים לחפותם, התיק עודנו נמצא בהליך שימוע, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

תעשיות ביטחוניות / צילום: אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: קולוגו בע''מ, smart shooter, XTEND, אריאל גבאי

טורקיה מציגה: קפיצה בתקציב הביטחון, והנתון המפתיע של ישראל

תקציב הביטחון העולמי מוסיף לגדול זו השנה ה-11 ברציפות ● תקציבי הביטחון של שלוש המעצמות הגדולות, ארה"ב, סין ורוסיה, הגיעו יחד לכ־1.48 טריליון דולר - כ־51% מכלל הוצאות הביטחון העולמיות שהסתכמו ב-2.887 טריליון דולר ● בישראל דווקא חלה ירידה של 4.9% ● גם תקציב הביטחון האיראני פחת, ואיזו מדינה הגדילה את התקציב בצורה המשמעותית ביותר?

הפגנת חרדים נגד הגיוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

בג"ץ בהחלטה דרמטית: יבוטלו הטבות כלכליות נרחבות למי שלא עמדו בחובת גיוס

בית המשפט העליון מורה לשורת גורמים לפעול כדי להתנות הטבות כלכליות בגיוס חרדים לצה"ל ● חלק מההטבות: סבסוד שכר לימוד במעונות יום, הנחה בתחבורה ציבורית והנחה ברכישת דירה ● "אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים", נכתב בהחלטה

ד''ר שמואל אברמזון, כלכלן ראשי, משרד האוצר, בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

הכלכלן הראשי: "אנחנו מתעשרים בכל שנה"

ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר, התייחס לחוזקות של הכלכלה הישראלית בכנס "עושים לונג על ישראל": "נהיה פה המון המון כסף שהוא בסוף המניע של הצמיחה העתידית שלנו" ● "על אף הסיכונים בשל המלחמה והמצב הגאו-פוליטי, יש גם הזמנות לאפסייד מאוד משמעותי"

שלטי חוצות לכבוד סבב המשא ומתן. אסלמאבאד, בשבוע שעבר / צילום: ap, Anjum Naveed

3 נושאות מטוסים ו-70% אינפלציה: המצור של טראמפ חונק את כלכלת איראן

טראמפ ביטל את נסיעת שליחיו לפקיסטן והבהיר כי ניסיון ההתנקשות בו לא יסיט אותו מהיעד: ניצחון במלחמה נגד איראן ● מומחים מאמינים שכעת המיקוד של הנשיא הוא בריסוק הכלכלה האיראנית, במטרה להשיג הכרעה ברורה עוד לפני בחירות האמצע הקרבות בארה"ב

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא, וסאטיה נאדלה, מנכ''ל מיקרוסופט / צילום: ap, Jeff Chiu

המוניים, קרים ואכזריים: גל הפיטורים ב־2026 שובר את כללי המשחק בהייטק

בשבוע האחרון הודיעו מטא ומיקרוסופט על פיטורי אלפי עובדים כל אחת, והצטרפו בכך לאורקל ואמזון שכבר ביצעו השנה קיצוצים דרמטיים ● נראה כי חלק מענקיות הטכנולוגיה מאמצות מודל פיטורים מנוכר וכירורגי, שעובדים מתארים כמשפיל ואכזרי ● לגלובס נודע כי הקיצוצים במטא מגיעים גם לישראל: כ־100 עובדים יפוטרו

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

עם תשואה של 300% בשנה: האם למניית אינטל יש עוד לאן לעלות?

הפעם האחרונה שאינטל נסחרה בשווי דומה לזה הייתה בבועת הדוט.קום ● מניית השבבים, שלפני שנה הייתה במשבר עמוק, מציגה בחודשים האחרונים התאוששות היסטורית עם תשואה של מעל 300% בשנה ● האיש שעומד מאחורי המהפך, הרווח לעובדים וגם: האם מדובר בהזדמנות?

שכונת יובלים בקריית שמונה / צילום: דוברות עיריית קריית שמונה

הגבוהה אי-פעם: עסקת הנדל"ן החריגה בקריית שמונה בשיא הלחימה

קוטג' חד-משפחתי בקריית שמונה נרכש ב-3.25 מיליון שקל, וזאת בשיאה של הלחימה ● בקנה-מידה של שוק הנדל"ן העירוני, מדובר בעסקת שיא

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

ההסדר קורס: הבנקים מבקשים להכריז על נוחי דנקנר כפושט רגל

בקשת הבנקים הוגשה לאחר שדנקנר, לשעבר בעלי אי.די.בי, לא עמד באחרונה בתשלום שאמור היה להעביר כחלק מהסדר החוב החדש, שנחתם רק בינואר האחרון ● עד כה פרע דנקנר כ-110 מיליון שקל מתוך סכום של 180 מיליון שקל שאותם התחייב להחזיר

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

הבית הלבן הרוויח כ־27 מיליארד דולר בזכות אינטל. ומה לגבי העובדים?

באוגוסט האחרון רכש הממשל האמריקאי כמעט 10% מחברת השבבים אינטל תמורת כ־9 מיליארד דולר ● מאז, הבית הלבן רשם תשואה בלתי נתפסת עם רווח על הנייר של 27 מיליארד דולר, כששווי ההחזקה עומד על 35.8 מיליארד דולר כיום

סמל עידן פוקס שנפל בקרב בדרום לבנון / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל עידן פוקס, לוחם בשריון, נפל בלבנון

רחפן נפץ התפוצץ על כוח של גולני בדרום לבנון, עידן פוקס ז"ל נהרג במקום • באירוע נפצעו קצין לוחם ושלושה לוחמים באורח קשה, לוחם באורח בינוני ולוחם נוסף באורח קל ● צה"ל תקף בדרום לבנון ● טראמפ ביטל את המשלחת לפקיסטן לשיחות המו"מ עם איראן: "לנו יש את כל הקלפים, לאיראן אין" ● עדכונים שוטפים

רונן יחזקאל / צילום: עידן מעוז

אחרי קדנציה סוערת של שנה בלבד: מנכ"ל בז"א פורש

רונן יחזקאל הודיע לדירקטוריון על רצונו לפרוש מהנהלת החברה שסבלה בשנה האחרונה מכמה טלטלות, תקלות כבדות וקנסות ● יחזקאל ימשיך בתפקידו בהתאם להסכם ההעסקה שלו ויקיים תהליך חפיפה מסודר עם המנכ"ל החדש

ניר עובדיה, יפעת אורון ורונית הראל בן זאב, בפאנל משותף בכנס ''עושים לונג על ישראל'' / צילום: שלומי יוסף

"המכפילים של החברות הישראליות גבוהים באופן מוצדק"

"השווקים כאן צומחים בקצב יוצא דופן" - כך אמרה מנכ"לית בלקסטון ישראל, יפעת אורון, בכנס "עושים לונג על ישראל" ● הפאנל, שעסק בשאלת המשק הישראלי ביום שאחרי המלחמה, העלה את סוגיית המט"ח, המכפילים הגבוהים, המשקיעים הזרים ושוק החוב המקומי ● בכל הסוגיות, כך נראה, נרשמה אופטימיות בקרב המשתתפים

כותרות העיתונים בעולם

המחיר שטורקיה עלולה לשלם בגלל המלחמה עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טורקיה עלולה לשלם מחיר על הניטרליות במלחמה מול איראן, מה אפשר ללמוד מהבחירות הראשונות מזה 20 שנה ברצועת עזה ופעילים פרו־פלסטינים יעמדו לדין בגרמניה על תקיפת מפעל של אלביט • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Carl Court

איך חברה בשווי 5 טריליון דולר יכולה להיות "ענקית הטכנולוגיה הכי זולה"?

אנבידיה, החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, אמנם תפרסם את תוצאותיה לרבעון הקרוב רק בעוד חודש, אבל לכולם ברור שהיא תמשיך לצמוח בקצב מהיר ● האם למרות השווי, היא עדיין עדיפה על שאר ענקיות הטכנולוגיה?

עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

בנק ישראל התערב בשוק המט"ח בזמן המלחמה. איך הוא עשה את זה?

בתקופת המלחמה בנק ישראל פעל בשוק המט"ח, בדרך שעברה מתחת לרדאר ● אף שבמדינות רבות היא אחד מכלי המימון המרכזיים, בישראל היא עדיין לא מפותחת ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

מזיגת בירות בבר / צילום: Shutterstock

קונדומים, בירה והליום: השפעות חסימת הורמוז מגיעות למקומות יוצאי דופן בכלכלה

חסימת המצר הקריטי שבין המפרץ הפרסי לאוקיינוס, השפיעה על הסחר הגלובלי, ושרשראות האספקה המורכבות ● הדבר יצר מצב שבו מוצרים יוצאי דופן כמו קונדומים, בירה ואפילו בלוני הליום הופכים ליקרים, או אף נוצר בהם מחסור של ממש

יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: תמר מצפי

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים: "השקעה בישראל היא חלק מהמחויבות של הגופים המוסדיים"

נוה התייחס בכנס "עושים לונג על ישראל" בשיתוף כלל ביטוח לחוזק של הכלכלה הישראלית והאטרקטיביות שלה: "האתגרים הם לטווח קצר, וככל שהולכים לטווח זמן רחוק יותר, רואים הזדמנות השקעה שמוכיחה את הרווחיות שלה" ● וגם: שלושה סקטורים מומלצים להשקעה, ומה עומד מאחורי הזינוק של מניות הביטוח

נשיא סין, שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

סין חוסמת את רכישת חברת הבינה המלאכותית Manus בידי מטא ב-2 מיליארד דולר

הרגולטורים בסין הורו לבטל את העסקה בטענה להפרת חוקי ההשקעות ואסרו על השקעה זרה בחברה ● המהלך עשוי להעמיק את המתיחות הטכנולוגית של סין מול ארה"ב

בית משפט / אילוסטרציה: Shutterstock

בית המשפט: הסכם הקומבינציה לא בוצע במשך 18 שנה ובוטל, אך בעלי הקרקע ישלמו מס רכישה

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי קבעה כי ביטול עסקת קומבינציה שלא מומשה 18 שנה לאחר החתימה, ו"השבת" הקרקע לבעלים המקורי, מהווה "מכר חוזר", המחייב את בעלת הקרקע בתשלום מס רכישה ומס שבח

שלומי יפה / צילום: אלון גלבוע

"רק אם הריבית תרד, נראה את הביקוש לדירות חוזר": השמאי המכריע בראיון

אחרי עשר שנים כשמאי מכריע, חוזר שמאי המקרקעין ועורך הדין שלומי יפה לשוק הפרטי עם הרבה תובנות ● את היטל ההשבחה הוא מגדיר כ"הכי נכון שיש", מבקר את ההתערבות השיפוטית מצד ועדות הערר בהחלטות שמאיות, וקובע כי מחירי הדירות לא יחזרו לעלות בקרוב: "ההיצע גובר, והביקושים נעצרו"