גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

200 מיליון שקל תמורת הסרת סעיף השוחד: שיכון ובינוי במו"מ מתקדם להסדר טיעון

שיכון ובינוי חשודה כי נתנה שוחד לעובדי ציבור באפריקה ● הסדר הטיעון לא יכלול 15 בכירים בחברה שכבר נערך שימוע בעניינם ● לגלובס נודע כי המנכ"ל לשעבר עופר קוטלר גם הוא במו"מ מתקדם עם הפרקליטות, אך הצדדים חלוקים על העונש שיקבל תמורת הודאה בעבירה ● בתוך כך, שני בכירים עוזבים את החברה

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי / צילום: איל יצהר
נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

חברת שיכון ובינוי, באמצעות עו"ד פיני רובין, נמצאת במגעים מתקדמים עם פרקליטות מיסוי וכלכלה לצורך חתימה על הסדר טיעון בפרשת השוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה. על-פי המסתמן, החברה מוכנה לשלם סכום עתק כקנס, בתמורה להסרת ייחוס סעיף השוחד לחברה. לגלובס נודע כי מדובר בסכום חסר תקדים של כ-200 מיליון שקל כקנס בהליך הפלילי, לצד הרשעה בסעיף עבירה קל יותר שטרם הוחלט מהו.

לפי שעה, לא מדובר בהסדר טיעון שיכלול גם את 15 בכירי החברה לשעבר, שעברו שימוע לפני העמדה לדין במשרדי הפרקליטות כבר לפני מספר חודשים. עם זאת, לגלובס נודע כי מנכ"ל החברה לשעבר עופר קוטלר מנהל גם הוא, באמצעות עו"ד גיורא אדרת, משא-ומתן מתקדם עם הפרקליטות. הצדדים מסכימים כי קוטלר יודה בעבירת שוחד, אולם נותרה מחלוקת האם עונשו יהיה מאסר קצר בפועל, כדרישת הפרקליטות, או עבודות שירות בלבד, כדרישת עו"ד אדרת.

גורם נוסף שמנהל משא-ומתן מתקדם הוא משה הפלינג, לשעבר מנהל הכספים של חברה-בת של שיכון ובינוי, שמנהל את המשא-ומתן באמצעות עורכי דינו, בעז בן-צור ודקלה סירקיס. נראה כי הפרקליטות תסכים שעונשו יסתכם בעבודות שירות.

הפרקליטות החליטה סופית לסגור את תיק החקירה נגד בעלת השליטה לשעבר שרי אריסון ונגד יד-ימינה, מנכ"לית אריסון השקעות אפרת פלד.

את השיא הקודם ששולם תמורת אי-העמדה לדין קבעה חברת סימנס העולמית, שבשנת 2016 התחייבה לשלם 160 מיליון שקל בפרשת השוחד בחברת החשמל שעסקה בהטיית מכרזים בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. בשלהי 2017 החברה-הבת של סימנס, סימנס ישראל, הגיעה להסדר עם הפרקליטות בפרשה, שילמה 63 מיליון שקל והודתה בקשירת קשר לביצוע פשע.

עופר קוטלר / צילום: תמר מצפי

החברה נמכרה לאחר התפוצצות הפרשה

ואולם נראה כי למרות הקנס האסטרונומי, בעל השליטה בחברה הרוויח הון עתק. ביוני 2018, מעט לאחר התפוצצות פרשת השוחד, החליטה בעלת השליטה דאז שרי אריסון למכור את שיכון ובינוי לנתי סיידוף, שרכש את מניות השליטה (כ-47%) בחברה תמורת 1.1. מיליארד שקל, בהנחה של 15% משווי המניות בבורסה באותה עת. בחקירת המשטרה באוגוסט 2018 עימתו את אריסון החוקרים בנוגע לאינטרסים שעמדו מאחורי המכירה המפתיעה לסיידוף, למרות שמאיר שמיר הציע 150 מיליון שקל יותר.

אריסון אמרה בחקירתה: "מר סיידוף הוא איש עסקים בגילי, הוא היה יכול לבדוק מה שהוא רצה. הוא ידע שהסכום הוא As is, כי אני לא ידעתי מרגע פרוץ החקירה מה נכון ומה לא נכון... הסיבה שלי היא שמדובר באדם ציוני וערכי שימשיך את דרכי, זה היה שווה לי את הסכום". לדברי אריסון, "לא עניין אותי 150 מיליון שקל, ולא הרגשתי שמאיר שמיר הוא האדם הנכון להמשיך. רציתי שיבוא אדם כמוני, כמו שבאתי בהתחלה".

הערכת השווי של שיכון ובינוי כיום עומדת על כ-9.1 מיליארד שקל, פי ארבעה מהשווי של החברה כאשר היא נקנתה על-ידי סיידוף אי-שם ביוני 2018. אם הסדר הטיעון בין שיכון ובינוי אכן ייצא לפועל, נראה כי בעל השליטה סיידוף והמנכ"ל תמיר כהן עשו פה חתיכת עסקת טיעון.

שרי אריסון / צילום: איל יצהר

250 מיליון שקל נתפסו לצורך חילוט עתידי

לאחר התפוצצות הפרשה, מיהרה שיכון ובינוי להסכים להסדר עם המשטרה ורשות ניירות ערך, שלפיו הן יתפסו 250 מיליון שקל מנכסי החברה לצורך חילוט עתידי אם היא תורשע.

לפני כשנה כתב השופט גיא אבנון כי "מבלי להיכנס לראיות גופן אוֹמַר כי המדינה הניחה תשתית ראייתית מבוססת ביותר אשר נשענת על עדויות של גורמים שונים, חלקם בכירים (לשעבר) בקבוצה, ועל אסופה נרחבת של מסמכים מגוונים. כל אלה מצביעים ש'תרבות' תשלום שוחד לעובדי ציבור זרים הייתה מושרשת בקבוצה ונוהלה כפעילות עסקית של ממש".

אבנון כתב בהחלטתו כי החליט להאריך את התפיסה "לאור עוצמתם הגבוהה מאוד של החשדות; בהתחשב באופי המתוכנן והמתוחכם של המעשים שבוצעו לאורך שנים ארוכות, לא רק כ’תרבות ארגונית’ של שוחד, אלא, למרבה הצער, כחלק בלתי נפרד מהעסקים שביצעה הקבוצה במדינות הקרויות 'עולם שלישי'; במעמדם הבכיר מאוד של חלק מהגורמים המעורבים בביצוע העבירות, כאמור, מראש הפירמידה ממש ועד ‘מוסר המעטפה’; ובסיכויי ההרשעה והחילוט בתום ההליך; בבחינה של כל אלה, ומבלי שהתעלמתי מחזקת החפות, אני סבור כי ראוי לאפשר בשלב זה תפיסת רכוש בשווי מלוא עבירות שוחד והלבנת הון" .

החברה מנסה לדחות את מועד השימוע

במקביל למגעים להסדר טיעון, החברה באמצעות עורכי דינה הבכירים נוקטת צעדים טקטיים שונים כדי לדחות את מועד השימוע של החברה, כולל הגשת עתירה לבג"ץ, בטענה כי פרקליט מחוז מיסוי וכלכלה יוני תדמור שערך את השימוע לכל החשודים כלל איננו מוסמך, והחברה דורשת כי השימוע ייערך בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעצמו. המדינה צריכה להגיב לעתירה עד סוף נובמבר.

אולם נראה כי האסטרטגיה מאחורי הטקטיקה נעוצה בחילופי הגברי בתפקיד היועמ"ש. בפברואר 2022 יפרוש אביחי מנדלבליט מתפקידו. על-פי חוק, החלטה על הגשת כתב אישום בגין מתן שוחד לעובד ציבור זר צריכה להיעשות על-ידי היועמ"ש. ככל שנוקפים הימים, מצטמצם חלון האפשרויות של מנדלבליט לקבל את ההחלטה, והוא ייאלץ או להגיע להסדר עם החברה או להשאיר את התיק למחליפו בתפקיד. אפשרות זו צפויה לעכב את קבלת ההחלטות בתיק במשך זמן לא מבוטל נוסף.

זעזוע בשיכון ובינוי: שני בכירים עוזבים את החברה

מנכ"ל החברה-הבת לאנרגיה (שיכון ובינוי אנרגיה), אלון רווה, הודיע על התפטרותו. אם לא די בכך, גם מנכ"ל סולל ובונה, שנחשב למספר 2 בקבוצה כולה, הודיע הערב גם הוא על כוונתו לעזוב. בהודעה שמסרה החברה לבורסה, נכתב כי טרם נקבע מועד לסיום כהונתו.

בתוך כך, פרסמה בצהריים הקבוצה את דוחותיה לרבעון השלישי ודיווחה על רווח של 119 מיליון שקל. זאת, לעומת הפסד של 24 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה העליונה הציגה החברה יציבות בהכנסות שעמדו על כ-1.5 מיליארד שקל. את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה שיכון ובינוי עם ירידה של 5.8% בהכנסות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לרמה של כ-4.55 מיליארד שקל, ורווח נקי של 117 מיליון שקל לעומת רווח של כ-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

המסמך שהעיד שתרבות השוחד הייתה ידועה

בפברואר 2018 החלה חקירה גלויה נגד חברת שיכון ובינוי, שבמסגרתה נחקרו עשרות חשודים בפרשה שעוסקת בחשדות למדיניות שיטתית לאורך שנים ארוכות של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה ובעיקר בקניה, כדי לקדם פרויקטים בהיקפים אדירים.

החוקרים תפסו חומרים מפלילים רבים נגד בכירי החברה, שחלקם התקבל בעקבות סכסוך פנימי בין עובד בדרג ביניים של החברה שניסה להוציא ממנה כספים ובין בכירים בחברה-בת של שיכון ובינוי.

המשטרה ורשות ניירות ערך סברו כי יש די ראיות כדי להעמיד לדין גם את אריסון ופלד, אולם הפרקליטות החליטה שלא לזמנן לשימוע, וכעת אף סגרה נגדן את התיק.

בכירים אחרים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין, ובכללם: עופר קוטלר, רוית ברניב, משה לחמני, רוני פאלוך, יהודה אלימלך ועוד.

ראיית הזהב של הפרקליטות

ראיית הזהב של הפרקליטות היא מסמך שכתב רוני פאלוך, המנכ"ל לשעבר של החברה-הבת SBI, ונתפס במחשבו, וכותרתו "תרשומת שיחת היכרות עם משה לחמני, היו"ר החדש של שיכון ובינוי".

במסמך נכתב: "בפתיחת השיחה עופר קוטלר (מנכ"ל שיכון ובינוי דאז, א"ג) תיאר בפני משה את נושא אי-עמידת SBI בכל הקשור בקוד האתי, ובכלל זה תשלומי שוחד לאנשי ממשל. עופר ציין בפניו כי כעת הנושא נופל במשמרת של שניהם, מאחר שרוית (ברניב, היו"רית לשעבר, א"ג) עזבה. עופר תיאר הקושי בהתנהלות המנוגדת לחוק בישראל ובעולם".

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשה טוענים לחפותם, התיק עודנו נמצא בהליך שימוע, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

המערכה עם איראן דיללה באופן ניכר את מצבור טילי ה־THAAD של ארה"ב, וכעת שוקדים בפנטגון על תוכניות חלופיות ● הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי ובוחנת את האפשרויות העומדות בפניה ● מלחמת רוסיה־אוקראינה נכנסה לשנתה החמישית, וצבא אוקראינה ממשיך לשפר את אסטרטגיית הרחפנים שלו ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

שבע שנים וורן באפט לא חווה הפסדים כאלו

מניות ברקשייר האת'ווי רשמה את רצף הירידות הארוך ביותר מאז דצמבר 2018 ● מאז הודיע באפט כי יסיים את תפקידו כמנכ"ל הם איבדו 13% ● ובכל זאת, היו גם חדשות טובות השבוע לחברה של המשקיע המפורסם בעולם

צילומים: Shutterstock, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

השקעת הבריאות החדשה של ביל אקמן וההפתעה שמנכ"ל אלי לילי לא ציפה לה

אלי לילי בוחנת יותר מ־10 חברות לרכישה או השקעה בשבוע, אך גם הצעות בפרמיה של מיליארדי דולרים נדחות ● סטארט־אפ הבינה המלאכותית Dimer Health מגייס בהובלת Team8 ובהשתתפות ביל אקמן, ומבטיח להפחית עד 67% אשפוזים חוזרים ● נובוקיור מציגה תוצאות חיוביות בניסוי קליני לטיפול בסרטן הלבלב, אך מתקשה לשכנע את השוק ● השבוע בביומד

שבעת המופלאים מתוך הסרטון שהפך ויראלי. מצפן הביתה / צילום: צילום מסך

עם GPS פנימי: איך מצליחים כלבים אבודים לחזור עשרות קילומטרים הביתה?

הרשת געשה החודש מסרטון ויראלי של להקה של 7 כלבים, שנטען שנגנבו מחצר ביתם כדי שיימכרו לתעשיית הבשר, הצליחו להימלט – ומצאו את הדרך כל אחד לבעליו ● הסיפור מאחורי הסרטון אולי לא אמיתי, אבל לכלבים אכן יש מערכת מגנטית יעילה במיוחד

יצירת אמנות שיוחסה לבנקסי והושחתה בטענה כי מדובר בזיוף. מרדף אובססיבי / צילום: Reuters, Vuk Valcic

המרדף האובססיבי אחר רוח הרפאים של עולם האומנות

ברויטרס בטוחים כי לאחר מרדף עיתונאי ממושך הצליחו לחשוף את האדם שמאחורי אמן הגרפיטי בנקסי ● מעבר לפתרון התעלומה, הסיפור חושף תופעה רחבה יותר: הקרע העמוק בין האפשרות של אמנות להתקיים כקול אוניברסלי וחסר פנים, לבין הדחף של עידן הרשתות להצמיד לכל יצירה זהות, סיפור וביוגרפיה

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Fred Prouser

"שווה את הסיכון": הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו

הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, סבור שטראמפ יגדיל את ההימור וימשיך את המלחמה בעוצמה, ולא יסכים להפסקת אש בתנאים שיגרמו לו להיראות כמו "לוזר" ● איך תיראה לדעתו המשך המלחמה ומה הסיכון?

תחנת הכוח דוראד / צילום: יגאל גורן

מגבירה את ההימור: דוראד רוכשת טורבינת גז ב-830 מיליון שקל לפני אישור מרשות התחרות

פרויקט תחנת הכוח "דוראד 2" נמצא בסימן שאלה רגולטורי בשל מניות המיעוט של אדלטק, יצרנית החשמל הגדולה בישראל, מה שעלול להוביל להתנגדות של רשות התחרות או רשות החשמל ● למרות זאת, בדוראד מחליטים להמר שהתחנה תאושר, והם מעדיפים לקנות את הטורבינה כל עוד הם יכולים, ולא להסתכן שהיא תעבור ללקוח אחר

המשרוקית. על הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים / צילום: Shutterstock

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים חריגה ביחס למערב. איך זה נראה שם?

העברת החוק להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים והשרעיים בישראל יצרה סערה, אז בדקנו אם יש הסדרים דומים במדינות אחרות ● הבדל משמעותי אחד הוא שבמערב לא מדובר במוסדות של המדינה ● ולמרות זאת, גם שם לא בהכרח מרוצים מההסדר ● המשרוקית של גלובס

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

כאוס בשדה התעופה בעקבה: טיסות ארקיע בוטלו, מאות נוסעים תקועים

שינוי מדיניות בירדן פוגע בפעילות החלופית לנתב"ג ויוצר כאוס: מטוסים חכורים מאירופה אינם מורשים לפעול, וחלק מהטיסות מועברות או מבוטלות ● ארקיע הודיעה כי תפסיק את הפעילות בעקבה, כאשר חלק מהטיסות יעברו לטאבה וחלק יבוטלו ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה - העלאה שנייה מתחילת המלחמה

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אלי קוק ופרופ' יעל שטרנהל / צילום: יח''צ, ענבל מרמרי

המומחה שמאמין: זה הלחץ שיכול להוביל את טראמפ לסיים את המלחמה

שיחה עם המומחים לפוליטיקה אמריקאית, פרופ' יעל שטרנהל מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אלי קוק מאוניברסיטת חיפה ● על השפעת דעת הקהל בארה"ב על הנתיב שלקח טראמפ באיראן, למה הפופולריות כבר לא חשובה לו, כיצד נפגע הדימוי של ישראל ואיך כל אלה ישפיעו על בחירות האמצע

רונן אלעד / צילום: יח''צ

תורם למטולה ומשקיע סדרתי: הבעלים החדש של החברה הביטחונית הלוהטת

בשבוע שעבר התברר כי רונן אלעד, לשעבר קצין בשייטת ובעלי קבוצת כדורגל, צפוי להפוך למשקיע מרכזי בחברה הביטחונית אירודרום, שמנייתה זינקה פי 10 בשלושה חודשים ● בעבר רכש אלעד חברות בתחומים מגוונים, בהן רשת שילב וסינרג'י כבלים ● "רונן לומד חברה לפרטים ולא מנהל בשלט רחוק", מספר עליו שותפו בסינרג'י

דונלד טראמפ / צילום: ap, Jose Luis Magana

כך עשויה המלחמה להוביל לרעידת אדמה שכמותה לא ראינו מאז קריסת ברית המועצות

בין אם טראמפ פתח במלחמה בגלל הגרעין או לא, זו כבר התפתחה למערכה על מעמד ארה"ב ועתיד הדולר ● אם איראן תצליח לסלק את האמריקאים מהמזרח התיכון כולו, יהיו לכך משמעויות מרחיקות לכת בעיצוב המערכות הגאו-פוליטיות, הכלכליות והפיננסיות העולמיות למשך עשורים רבים, והמכה צפויה להגיע למטבע, לשוק החוב האמריקאי ולאובדן שוקי ייצוא

זוג מתחבק בחניון תת-קרקעי בתל אביב בעת התקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

ישראל תקפה 8,500 פעמים באיראן. כמה משגרים היא הצליחה להשמיד?

אלפי נפגעים, מאות אלפים לא הולכים לעבודה והחוב תופח - אבל דווקא שוקי ההון לא מאבדים את האמון בישראל ● איך משפיע מבצע "שאגת הארי" על כל העולם, והיכן עומדים ההישגים שלו ביחס למערכות קודמות? ● המשרוקית של גלובס עם הנתונים שמספרים את סיפורו של חודש אחד במלחמה מול איראן

הכסף יעבור מחברות הסייבר לחברות ה־AI? מייסד אנתרופיק דריו אמודיי / צילום: ap, Don Feria

פחד ממודל שעוד לא קיים: ההדלפה שמחקה מיליארדים ממניות הסייבר

מודל ה־AI החדש של אנתרופיק טרם הושק, לא נבחן בשטח ואפילו לא ברור מה הודלף ● ובכל זאת, השוק הגיב כאילו המהפכה כבר כאן ● מאחורי הירידות החדות מסתתר סיפור על שינוי בתמחור הסיכון, ועל האופן שבו משקיעים מתמודדים עם איום טכנולוגי שעדיין לא התממש

שרית קלברס פתאל (באמצע), עם משפחתה / צילום: פרטי

"יש תור לשירותים כמו בצבא": כששלושה דורות גרים סביב ממ"ד אחד

כשאין ממ"ד, המסגרות של הילדים מושבתות והמשק עובד כרגיל - יותר ויותר אנשים עוזבים להורים, כדי לקבל הגנה, עזרה וגם תמיכה נפשית ● כך, בבתים רבים בישראל גרות היום משפחות כמו בקומונה, בשלושה דורות לפחות ● איך חולקים בנטל הכלכלי, מהן ההשלכות הרגשיות ומה זה עושה לנו כחברה?

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

"מחטף": כאל מאיימת בצעדים משפטיים נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד

במכתב שהגיע לידי גלובס, כאל מעלה טענות נגד עסקת ישראכרט-הנוסע המתמיד ומאשימה את הצדדים בהפרת הסכם הבלעדיות ● החברה דורשת לעצור מיידית כל פנייה ללקוחות ושימוש במידע שנאסף עד כה ע"י מועדון הלקוחות, ומזהירה מפני פנייה לביהמ"ש לצו מניעה ותביעת נזקים במקרה של "מחטף"

לוחמי אש מכבים את האש שפרצה לאחר פגיעת חלק יירוט באזור נאות חובב / צילום: כבאות והצלה לישראל

"להסתגר בבתים": אירוע חומרים מסוכנים לאחר פגיעה במפעל אדמה בנאות חובב

מפעל "אדמה פתרונות לחקלאות" באזור התעשייה נאות חובב נפגע ע"י שבר יירוט וייצר אירוע חומרים מסוכנים באזור ● כבאות והצלה פועלים לבלימת השריפה במקום, ותושבי האזור התבקשו להסתגר בבתים

רו''ח אפי סנדרוב, המנהל המורשה של סלייס / צילום: באדיבות מגדל

"עמדו מנגד": המנהל המורשה בפרשת סלייס תובע כמיליארד שקל מדלויט

לפי התביעה, שותפים ועובדים במשרד ראיית החשבון המוביל התרשלו בתפקידם כמבקרי הפנים של חברת הגמל בה אבדו 850 מיליון שקל בכספי חוסכים: "לא עמדו בסטנדרטים מינימליים" ● לפי הנטען, הם לא ביצעו בדיקות מהותיות ובסיסיות, פספסו או התעלמו משורת תמרורי אזהרה בוהקים - ואפשרו במשך שנים ניהול פרוץ של כספי הציבור

אייפון 17e, הסמארטפון המוזל החדש של אפל / צילום: יח''צ

האייפון המוזל החדש פשוט לא מספיק משתלם

האייפון 17e מכוון לכל מי שמעוניין בסמארטפון טוב, אך לא במחירי אפל היוקרתיים ● אמנם החברה הטמיעה בו את המעבד המתקדם ביותר שלה וגם המסך אינו גדול מדי, אך בשורה של פרמטרים מדובר בפשרה משמעותית

מעבר הגבול עם ירדן, מסוף יצחק רבין / צילום: ויקיפדיה

שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

מאות ישראלים תקועים בעקבה בשל שינוי במדיניות בירדן, שבין היתר משפיעה על פעילות מטוסים אירופאים שארקיע חוכרת ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה