גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  נדל"ן ותשתיות

לא רק נפט מהאמירויות: המלצה להקמת רציף דלק לעת חירום בנמל קצא"א באילת

כחלק מהליך הפקת הלקחים ממבצע "שומר החומות", אגף החירום והביטחון במשרד האנרגיה קורא להקים רציף נוסף לפריקת דלקים מזוקקים בשטח נמל קצא"א שבים סוף ● זאת במטרה לצמצם את התלות בנמל אשקלון שחשוף הרבה יותר לירי מעזה

חוסם ימי של קצא''א שנפרס בעת פריקת מיכליות נפט / צילום: קצא''א
חוסם ימי של קצא''א שנפרס בעת פריקת מיכליות נפט / צילום: קצא''א

במשרד האנרגיה ממליצים להקים רציף תזקיקים בשטח נמל קצא"א (קו צינור אסיה-אירופה) שבמפרץ אילת, כך נודע לגלובס. מדובר בהמלצה של מנהל אגף החירום והביטחון במשרד האנרגיה, עופר שושן, שסוכמה לאחר מבצע שומר חומות במאי השנה.
המטרה היא לאפשר בעיתות חירום לפרוק דלקים מזוקקים (למטוסים ומכוניות) שלא רק דרך הים התיכון - כפי שקורה כיום, אלא גם דרך ים סוף. המלצה זו נכללת תחת סעיף "לקחים אסטרטגיים מהמבצע שיש לקדם".

כשלב נוסף לפרויקט זה יושלם מקטע צינור של 65 ק"מ לשינוע הנפט המזוקק עד לאשקלון (מקטע שבין אילת לאזור שדה התעופה רמון).

גורם בענף מסביר לגלובס כי המלצה זו נובעת מכך שבמהלך המבצע, נמל קצא"א באשקלון פעל במשך כמה ימים בעצימות נמוכה עד כדי השבתה מלאה. האפשרות להסיט את הפעילות לנמל אחר, תבטל את התלות בדרום הים התיכון, אזור חשוף הרבה יותר לירי מעזה.

האתגרים הצפויים

למרות שההמלצה נובעת מטעמים ביטחוניים, לא מן הנמנע שהפרויקט יתקל בקשיים. מזה תקופה שמושמעת ביקורת ציבורית נוקבת כלפי החברה על עסקת רד-מד. העסקה, נזכיר, נחתמה בין קצא"א לחברה פרטית באיחוד האמירויות והיא כוללת שינוע נפט מהאמירויות, דרך אילת ואשקלון, לאירופה. לפי הנתונים שהוצגו, העסקה תגדיל משמעותית את היקף פעילות פריקת הנפט במפרץ אילת מ-5 אניות בשנה כיום לכ-70 בשנה.

לפני מספר חודשים עתרו לבג"ץ מספר ארגונים סביבתיים נגד העסקה, ולמתנגדים הצטרפו גם מספר שרים בממשלה כשהבולטת בניהם היא השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג. בימים האחרונים אמר מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין (בין הארגונים העותרים), כי הוא פועל במקביל לסגירה מלאה של קצא"א, באמצעות חקיקה, עליה עמלים יחד עם חברי כנסת.

בפאנל בוועידת האנרגיה בו נאמרו הדברים, השתתף גם יו"ר קצא"א, ארז כלפון. ייתכן שההמלצה להקמת נמל תזקיקים במפרץ אילת הביאה אותו להדגיש בדבריו את החשיבות הביטחונית של הפעילות בעיר הדרומית. "ללא קשר לעסקת מד-רד או עסקה אחרת. מדינת ישראל צריכה ותמשיך להזדקק לכניסת דלק ותזקיקים בשגרה ובחירום... צריך לזכור שמדינת ישראל לא יכולה להישען רק על נמל אחד בים התיכון והיא חייבת עוד נמל בים סוף".

ארז כלפון, יו''ר קצא''א / צילום: קצא''א

מעבר להמלצה זו, בסיכום של משרד האנרגיה למבצע נכתב כי, "במהלך מבצע 'שומר החומות' ההפתעה הגדולה הייתה עוצמת הפרות הסדר בתוך ישראל והפגיעה במתקני התשתית של משק האנרגיה. יש לנתח ולבחון את ההיערכות והמענה של המשרד וחברות התשתית לאירועים אלו בתרחיש רב זירתי, כאשר משטרת ישראל לא יכולה לסייע".

מחסור בחומרי בעירה

בנוסף, עקב גיוס מילואים נרחב ללחימה במהלך מבצעים ביטחוניים, במשרד חוששים מפני מחסור במאבטחים של מתקני התשתיות וקוראים: "יש לחדש את הפנייה לפיקוד העורף לבחון מענה על ידי גדודי אבטחה יעודיים במילואים".

כן מתייחס הסיכום לפגיעה שהתקיימה במסגרת המבצע במיכל תזקיקים באשקלון. "מתוך האירוע אנו למדים כי כמות מלאי הקצף (חומר מעכב בעירה ג"ל) לא נותן מענה. יש לנתח את כמות מלאי הקצף הנדרש בכל מתקן תשתית לאור תרחיש הייחוס. יש לפנות לרשות הכבאות ולבחון את האפשרות שיחזיקו מלאי אסטרטגי עבור מתקני התשתית, אך הסבירות היא נמוכה".

בסיכום נכלל גם סעיף מעניין נוסף שנוגע לחוסר היכולת להסתיר פגיעה במתקנים תשתית. כך למשל תחת הסעיף "צנזורה", נכתב כי, "במהלך המבצע פנינו לצנזורה על מנת למנוע פרסום של הדממת אסדת תמר (פעילות הפקת הגז הטבעי הופסקה בהוראת שר האנרגיה, לזמן קצר), אך בשל נסיבות חיצוניות ההדממה פורסמה. יש לקחת בחשבון שבעולם גלובלי עם תקשורת בינלאומית ומציאות בה חברות בינלאומיות מחויבות לדיווחים שונים לא ניתן להסתמך על הצנזורה במצב חירום".

בצנזורה ביקשו לציין כי "נוכח החובה החוקית להוציא הודעה על הדממת האסדה, מאחר שמדובר בחברות ציבוריות שנסחרות בבורסה וחייבות בדיווח, סוכם בעצה אחת עם הפונים (משרד האנרגיה ג"ל) כי אין טעם בהטלת איפול צנזוראלי".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית" מסר בתגובה לדברים כי "התוכנית להקמת נמל תזקיקים באילת אינה חדשה כמתואר. היא הופיעה עוד בתכניתו של השר שטייניץ 'לקידום צמיחה במשק על רקע משבר הקורונה' מאוגוסט 2020, תוך השקעה משקית בגובה 260 מיליון שקל. תוכנית זו נתקלה בתגובה חריפה שלנו ושל ארגונים נוספים, מן הטעם הפשוט שיש להשקיע בתשתיות העתיד כפי שהכריזו האירופאים והאמריקאים באמצעות תוכניות החילוץ שלהם, ולא בתשתיות העבר שירדו לטמיון בתוך שנים לא רבות וישחיתו את כספי משלם המסים ההדיוט.

"אולי כדי לתת למהלך נופך משכנע, הוחלט לתבלו הפעם בשיקולי ביטחון. מביאים לנו עכשיו את מבצע 'שומר חומות' כטיעון ומייחסים את המהלך להמלצת מנהל אגף החירום והביטחון במשרד האנרגיה ממאי השנה. איש במשרד האנרגיה לא מזכיר את התוכנית המקורית לקדם זאת עוד לפני מבצע ושומרי חומותו, תוכנית שנבלמה תוך התנגדות חריפה, כאמור. חבל שמשרד האנרגיה ממשיך לאחז את עיני אזרחי ישראל ולהשליך את כספו לכיוונים לא מקיימים ולא עדכניים".

ד"ר יובל ארבל מארגון "צלול" מסר בתגובה לדברים כי "להגיד שיש רק נמל תזקיקים אחד בישראל זה שקר גס . יש שלושה: חיפה, אשדוד ואשקלון ויש, עדיין, שני בתי זיקוק. עוד 10 שנים נצטרך פחות, עוד 20 שנה לא נצטרך את רובם, כך שלהשקיע עכשיו בתשתיות לתזקיקים מאילת זה השקעה שלא תחזיר את עצמה. מישהו מופתע? זה הופיע עוד בתוכנית החילוץ המפורסמת של שטייניץ מאוגוסט 2020, בתקציב של 260 מיליון שקל".

עוד כתבות

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

רמי דרור, מנכ''ל Value השקעות מתקדמות / צילום: דרור סיתכל

מנהל ההשקעות שמתריע: הענף הזה לא מתאושש - "תהיו זהירים"

רמי דרור, מנכ"ל בית ההשקעות Value השקעות מתקדמות, צופה שבתקופה הקרובה במקום עליות רוחביות נראה ראלי בסקטורים ספציפיים ● וההזדמנות שהוא רואה בחברות הנפט: "לפני עשר שנים משקלן ב-S&P 500 היה 20%, היום הוא כ-2%. הן בתמחור חסר" ● ולמה הוא מזהיר מענף הנדל"ן?

אבי שבתאי, מנכ''ל רמון ספייס / צילום: רמון ספייס

בונה את התשתית לחוות שרתים בחלל: החברה הישראלית שגייסה 124 מיליון דולר

חברת החלל הישראלית רמון ספייס השלימה סבב גיוס בהיקף של 124 מיליון דולר בהובלת קרן PSG ובהשתתפות ענקית השבבים מיקרון והפניקס ● החברה, המפתחת תשתיות מחשוב ללוויינים, מעסיקה כ-130 עובדים ומתכננת להכפיל את מצבת כוח האדם שלה ● המנכ"ל אבי שבתאי: "אנחנו נמצאים בתקופה של מהפכה בתעשיית החלל"

הבורסה בפרנקפורט ביום ו' / צילום: Reuters, Staff

בזמן שוול סטריט רועדת: המדד ששבר 3 שיאים ברצף

החשש מהוצאות ה־AI ומתמחור גבוה של המניות, מביא את המשקיעים להביט לבורסות אירופה - שפחות מוטות טכנולוגיה ● מדד STOXX 600 האירופי רשם שלושה שיאים ברציפות, ו־70% מכספי הקרנות המנייתיות שגויסו בשבוע האחרון בשוק הגלובלי הגיעו ליבשת

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

אתר חברת RM GROUP

"ההשקעות נותבו לפרויקטים כושלים": עשרות משקיעים תובעים את חברת יזמות הנדל"ן RM

29 משקיעים הגישו תביעה נגד חברת השקעות הנדל"ן על סכום של 20 מיליון שקל בטענה שהחברה גייסה כספים להשקעות כושלות תוך הצגת מצגים כוזבים, בטוחות מדומות וללא תשקיף ● RM היא חברה גלובלית להשקעות ויזמות נדל"ן בחו"ל ● המשקיעים השקיעו יחד 4.7 מיליון דולר ב-15 פרויקטים שונים וחמש קרנות ● RM בתגובה: "תמונה מסולפת; דוחים את הטענות"

קרוסלה של ספיידרמן, בחשבון האינסטגרם של Dylan Brown ואיילת פוגל עם הוק מוצלח, שגם נותן ערך / צילום: צילומי מסך

לפצח את האלגוריתם: 10 הכללים שהופכים תוכן לוויראלי ואפקטיבי

​חברות ומותגים נמצאים במרדף מתמשך אחרי הביצועים בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, במטרה להגדיל כל הזמן את הצפיות, את השיתופים ואת המכירות ● המומחים מפצחים את הקוד להצלחות במרחב הדיגיטלי: מהפורמט, דרך התזמון והפן האנושי ועד למדד הקובע

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

נתב''ג. האוצר יחייב ישראלים שיוצאים מהארץ לשלם מס / צילום: טלי בוגדנובסקי

שוקלים לעזוב את הארץ? תתכוננו לשלם על זה. היוזמה החדשה של רשות המסים

מהלך חדש של האוצר ורשות המסים יחייב ישראלים העוזבים את הארץ לשלם מס על רווחים שטרם מומשו ● במקביל, ניתוק תושבות ייקבע אך ורק לפי מספר ימי השהייה בישראל

וואטסאפ / צילום: Shutterstock, Wachiwit

האם הודעת וואטסאפ מהווה חוזה מחייב? כך קבע ביהמ"ש העליון

לאורך שנים הכירו בתי משפט בישראל במסמכים שונים, כולל בהודעות מייל ובהודעות וואטסאפ, כבעלי מעמד חוזי מחייב ● לא אחת ויתרו בתי המשפט על דרישת החתימה והכשירו זיכרונות דברים כחוזים ● החלטה בביהמ"ש העליון מעידה על מגמה חדשה המשנה עמדה זו

שלטי חוצות בצומת סנט קילדה כחלק מקמפיין פרסומי למשחק הווידאו Grand Theft Auto 6, בסנט קילדה, מלבורן / צילום: AAPIMAGE via Reuters Connect

המניות, המיליארדים וימי החופש: מי מרוויח ומי מפסיד מהשקת GTA 6?

יותר מ-10 מיליון עותקים כבר הוזמנו, חברות מעניקות לעובדים חופשות מיוחדות, וההשקה המתקרבת מטלטלת גם את שוק ההון ● בעוד שטייק-טו נערכת להכנסות של מיליארדי דולרים, המתחרות חוששות מאובדן שחקנים, וסוני ורשתות המשחקים מקוות ליהנות מהביקושים ● אבל לא כל המשקיעים שותפים לחגיגה

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

בניין אנבידיה ביוקנעם / צילום: שלומי יוסף

אנבידיה בדוח ראשון אחרי ג'נסן: ניפצה את התחזיות, המניה עולה ב-2% במסחר המאוחר

כשבוע לאחר ההתפטרות של ג'נסן הואנג, אנבידיה דיווחה הלילה על תוצאות הרבעון השלישי ● ההכנסות, 115 מיליארד דולר הרבה מעל הצפי, גם הרווח עקף את הצפי ● הצפי לרבעון 4: הכנסות של 130 מיליארד, גם הן מעל הצפי ● החברה מרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית של מניותיה ● מוקדם יותר היום שבר ג'נסן שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות"

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

מייסדי פאפאיה גיימינג: אוריאל בכר, אלכס ליאכובצקי ואנדריי בירמן / צילום: ניב קנטור

"תרנגולת שמטילה ביצי זהב": דיון דרמטי על הסדר החוב של פאפאיה גיימינג

ביהמ"ש המחוזי בת"א דן בהסדר החוב החדש שהציעה פאפאיה גיימינג, לאחר שחויבה לשלם למתחרה סקילז 719 מיליון דולר בפסק דין בניו יורק ● השופטת ייחסה חשיבות רבה לשמירה על פעילות החברה, הקשתה על נציגי סקילז המתנגדים להסדר, וקבעה כי עליהם להציג חלופה קונקרטית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות בהובלת מניות הפיננסים והטכנולוגיה

נאסד"ק השיל 1% ● הירידות העמיקו בתחילה בעקבות דיווח לפיו רשת תקשורת מסווגת המשמשת את הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, היום הוא שבר שתיקה: "עשיתי טעויות גדולות" ● ישראליות: אלביט וסימילרווב זינקו בעקבות הדוחות ● תשואת האג"ח לעשר שנים מעל ל-5%

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי בסרטון ברשת X / צילום: רשתות חברתיות

מה חשבו הגולשים על הסרטון שפרסם מנכ"ל בנק לאומי?

חנן פרידמן ניסה להסביר את רווחי הבנק ברשת X, ומחצית מהתגובות שקיבל היו שליליות ● עם זאת, לפי הניתוח של סוכנות DABUR, הגולשים מפרגנים לשקיפות

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

האוצר צופה ירידה בגירעון אך חושש מפריצה בתקציב הביטחון

בזכות הפתעות בגביית המסים ונטל מס בשיא של 20 שנה (22.5% תוצר), האוצר צופה שהגירעון ירד אל מתחת ל-4% ● אלא שבוועדת הכספים נחשף כי מערכת הביטחון דורשת 22 מיליארד שקל נוספים – מהלך שעלול להחזיר את הגירעון לכ-5% ● במקביל, באוצר מזהירים מהסתמכות על נתוני הצמיחה החריגים של אנבידיה, ובקואליציה נאבקים על שחרור 1.5 מיליארד שקל כספים קואליציוניים