כמה מוכנים הישראלים לשלם כדי לא לקיים את הסכם שינוע הנפט של קצא"א?

בדיקה שהתבצעה באוניברסיטת רייכמן ותוצג מחר בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, מטילה ספק בטענות משרד האוצר וקצא"א בנוגע לתועלת הכלכלית שתצמח לאזרחי ישראל כתוצאה מקיום הסכם שינוע הנפט • לפי הבדיקה, הציבור מוכן לשלם סכום חד פעמי של כ-1.7 מיליארד שקלים כדי לשמור על מפרץ אילת מפני זיהום נפט

שונית האלמוגים באילת. ''ערכי טבע וסביבה כמו נוף, אוויר נקי, מים נקיים, מגוון ביולוגי - הם 'מוצרים' בעלי ערך רב אך ללא מחיר בשוק'' / צילום: Shutterstock, yeshaya dinerstein
שונית האלמוגים באילת. ''ערכי טבע וסביבה כמו נוף, אוויר נקי, מים נקיים, מגוון ביולוגי - הם 'מוצרים' בעלי ערך רב אך ללא מחיר בשוק'' / צילום: Shutterstock, yeshaya dinerstein

כמה מוכנים אזרחי ישראל לשלם כדי לשמור על חופי אילת מפני זיהום נפט, בצל סיכוני עסקת שינוע הנפט של קצא"א, ועד כמה יקר ערך הביקוש לנופש בעיר הדרומית, בהשוואה להכנסות הצפויות מעסקת הנפט? בדיקה שהתבצעה באוניברסיטת רייכמן ותוצג מחר (ב') בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת בדיון מיוחד, מטילה ספק בטענות משרד האוצר והחברה הממשלתית קצא"א בנוגע לתועלת הכלכלית שתצמח לאזרחי ישראל כתוצאה מקיום ההסכם.

בעבודת הערכה שבוצעה בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן בהנחיית ד"ר שירי צמח שמיר, נבדק כיצד תשפיע דליפת נפט אפשרית על התיירות באילת, זאת כתוצאה מהגדלת שינוע הנפט באזור, בסמוך לשונית האלמוגים הרגישה המהווה מקור לתיירות ימית משגשגת. המידע הנוגע לעסקת קצא"א חסוי, אך עם כינון ההסכם, פורסמו הערכות בעיתונות לפיהן תניב העסקה לקצא"א 700 מיליון דולר בשמונה שנים. מול אותה הערכה, חישבו באוניברסיטת רייכמן את התועלות הכלכליות של שימור המצב הקיים - כלומר, הימנעות מתוספת סיכון של שינוע נפט באזור הסביבה הימית באילת.

מדובר בבדיקה נקודתית ראשונית, המעריכה את התועלות אותן מייחסים התושבים בישראל למגוון הביולוגי ולשמורות הימיות באילת, אך אינן לוקחות בחשבון את ההשלכות הרחבות האפשריות על כלל ענף התיירות בעיר. לפי הבדיקה, הציבור מוכן לשלם סכום חד פעמי של כ-1.7 מיליארד שקלים כדי לשמור על מפרץ אילת מפני זיהום נפט, כאשר בנוסף התועלות המתקבלות מנופש באילת בהינתן 4.5 מיליון תיירים שנכנסו לעיר בשנת 2019, מוערכות ב-962,582,957 שקלים, כאומדן להוצאות הפרטים המבקרים בעיר, ללא שקלול של השפעות אפשריות רחבות על הכנסת המלונות ועסקי המסעדנות בעיר. ערכים נוספים שלא נאמדו עדיין הם שלל שירותי המערכת האקולוגית וההשפעה על הצוללים.

"הערכת התועלת המתקבלת הופכת את ההסכם ללא כדאי"

"קצא"א צריכה לקבל הכנסות של 700 מיליון דולר בתקופה של שמונה שנים. אם אנשים מוכנים לשלם סכום חד פעמי של 1.7 מיליארד שקלים, הערכת התועלת המתקבלת הופכת את ההסכם ללא כדאי", אומרת ד"ר שירי צמח שמיר, ראש תחום כלכלה-קיימות בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן. "ערכי טבע וסביבה כמו נוף, אוויר נקי, מים נקיים, מגוון ביולוגי - הם 'מוצרים' בעלי ערך רב אך ללא מחיר בשוק. בהיעדר מחיר ברור, הנטייה של המערכות הכלכליות היא לייחס להן מחיר 'אפס'. אך אנחנו מראים כעת שלמשאבים אלה יש ערך ולתושבי מדינת ישראל יש נכונות לשלם כדי לשמור עליהם. פרטי העסקה לא ידועים במלואם, אך אנחנו יודעים שהגברת שינוע הנפט תגביר גם את ההיתכנות לתקלה שעלולה להסתיים בשפך שמן. מול זה, החלופה היא לשמור על הטבע ולא להגדיל את הסיכון. אנחנו רואים שהתועלות האלו עבור התושבים גדולות מההכנסות, ולכן יש מקום לשקול מחדש את שינוע הנפט דרך מפרץ חיפה. מדינת ישראל לא יכולה להתעלם מהמשמעות הכלכלית של שמירה על אוצרות הטבע באילת".

בהנחיית צמח שמיר, הסטודנטים איליי מיכוביץ ואלדר להבי בדקו את הערך הכלכלי של נופש באילת עבור תושבי ישראל, ואת ערכי אי השימוש (ערכים כוללים של עצם קיום המשאב), וכן את נכונות התושבים לשלם, אם בכלל, מס יעודי חד פעמי שיוטל על כלל משקי הבית בישראל, כדי למנוע פגיעה בחופים ובמערכת האקולוגית הימית. מיכוביץ ולהבי השתמשו בשאלונים ובשיטות הערכה שכללו יצירת עקומות ביקוש לנופש תיירותי באילת. לפי ההערכה הנמוכה, מוכן משק בית בישראל "לספוג" עלות של 184 שקל כדי למנוע סיכון של הסביבה החופית בעיר הדרומית (בסה"כ 1.7 מיליארד שקלים), ואילו לפי ההערכה המקסימלית, מוכן משק בית לשלם 218 שקל באופן חד פעמי (כ-2.04 מיליארד שקל).

מפרץ אילת מכיל בתוכו את אחת משוניות האלמוגים העמידות והייחודיות שנשארו בעולם, לכן חופיה של העיר מהווים מוקד משיכה לתיירות - 2.8 מיליון תיירים בשנה, כ-90% ישראלים. כיוצא בזה כלכלת העיר, שמונה כ-52 אלף אנשים מבוססת על תיירות כהכנסתה העיקרית. מבחינה כלכלית, לדליפות נפט בים יכולות להיות השפעות ישירות ועקיפות: מאובדן של מגוון ביולוגי, לפגיעה בשונית האלמוגים ובענף התיירות, לסגירת אזורים לדייג לתקופה ממושכת. דליפת נפט חמורה יכולה להוביל גם לפגיעה במתקני ההתפלה, המספקים את עיקר מי השתייה בישראל.

בעיריית אילת מתנגדים לקיום הסכם הגדלת שינוע הנפט. לפי ראש העיר, אלי לנקרי, פגיעה אקולוגית במפרץ אילת עלולה "להמיט אסון כלכלי כבד על עיר. במקרה קיצון, הנזק יכול להגיע להערכתנו גם לפגיעה של 50% בתוצר המקומי". בעיריית אילת הגיבו לאחרונה לבג"ץ שהגישו ארגוני הסביבה לבית המשפט, וביקשה מבית המשפט להתערב ולהקפיא את ההסכם, לכל הפחות עד להשלמת סקר הסיכונים וקיום דיון בממשלה בנוגע להשלכותיו. עוד לפי לנקרי, תושבי העיר כבר היום סובלים מהשלכות קיומם של מתקני קצא"א לחופה של העיר. זאת, בשל "מפגעי ריח חוזרים ונשנים".

במשרד האוצר מתייצבים לצידה של חברת קצא"א

בימים אלו, נערכת המדינה להשיב לבג"ץ הארגונים הירוקים בנוגע להסכם קצא"א לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם תוך שימוש באילת ובאשקלון כגשר יבשתי. ההסכם נחתם לתקופה של עשר שנים, החל מאפריל האחרון, ועד לשנת 2031. במסגרת ההסכם יכולה החברה האמירתית, RED-MED, להאריך את תוקף ההסכם ל-10 שנים נוספות.

השירות המרכזי בהסכם, כך לפי משרד האוצר, הוא אחסון דלק גולמי באשקלון ובאילת, ומתוך כך פריקה וטעינה של מכליות נפט בנמלים. היקפי הטעינה והפריקה צפויים להגדיל את כמות אוניות הנפט הגדולות הפוקדות את ישראל. לפי המשרד להגנת הסביבה, פעילות פקידת המכליות צפויה לעלות עד פי 30 מהפקידות בפועל בעשור האחרון, שהיו כ-2.5 מכליות בשנה בממוצע.

בממשלה, כאמור, אין תמימות דעים בנוגע להסכם. במשרד להגנת הסביבה מובילים התנגדות לעצם קיומו בשל הסיכונים הסביבתיים. לאחרונה, הודיעו שרי הבריאות והתיירות כי הם מתנגדים להסכם, וכך גם שרת האנרגיה. שר האוצר לא הביע את עמדתו, אך מנכ"ל משרדו נימק באריכות את תמיכת המשרד בקיום ההסכם כפי שהוא. בעוד פחות משבועיים, תצטרך המדינה להגיש לבית המשפט את עמדתה בנושא.

במשרד האוצר מתייצבים לצידה של חברת קצא"א, המפוקחת על ידי המשרד, וטוענים כי על קצא"א, כחברה ממשלתית, לפעול בהתאם לשיקולים עסקיים, ולפעול על מנת להשיא את רווחיה, בראש ובראשונה, כך שיש לקיים את ההסכם כפי שנחתם, ללא כל התערבות ממשלתית. במשרד האוצר מזהירים כי ביטול ההסכם מייצר חשיפה לחברה בגובה מיליוני שקל, בין היתר בגין "השקעות משמעותיות" שביצעה החברה כדי להיערך למימוש ההסכם.

"כל חברה מעוניינת למקסם רווחיה, אולם המדינה צריכה לקחת בחשבון את הרווחה החברתית הכוללת את התועלות של תושביה", אומרת צמח שמיר. "תושבי מדינת ישראל מעריכים את השמירה על המערכת האקולוגית באילת בין 1.7 ל-2.04 מיליארד שקלים. לא ניתן להתעלם ממספרים אלה. מה גם שאלה ערכי חסר ולא כוללים את הערך הכלכלי של שירותי המערכת האקולוגית וההשפעות העתידיות על התיירות. ניתן לראות שבשיקולים הקיימים גם במפרץ אילת וגם בחופי הים התיכון, החלטות הממשלה מתייחסות להכנסות של החברות הציבוריות ותעשייתיות ולא להשפעות הסביבתיות שמשפיעות על ביטחון תזונתי, בריאות הציבור ובריאות הים. אין לה חשיבה לטווח הארוך ולא התחשבות בדורות הבאים".

מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע - מועצה ציבורית, המייעצת לשר/ה להגנת הסביבה, למוסדות התכנון, לרשויות מקומיות ולרשות הטבע והגנים, החליטה לפני מספר ימים כי "לאור היקף הנזקים העלולים להיגרם מהגברת הזרמת הנפט בצינור קצא"א והעובדה שהצינור עובר לאורך 101 ק"מ של שמורות טבע ומסכן את שמורת האלמוגים, את מפרץ אילת ושמורות נוספות, המועצה קוראת לממשלה, על כל משרדיה, למנוע את תוספת ההזרמה של הנפט, לתחומי שמורות הטבע".

"העבודה הזו מוכיחה שוב שפוטנציאל הנזקים ממימוש העסקה להרחבת שינוע הנפט דרך ישראל גדולה פי 100 ויותר מהרווחים. הסיכון, גם אם הוא קטן, לא משתלם", אומר ד"ר יובל ארבל מארגון הסביבה "צלול". "מלבד הערכיות הגבוהה של מפרץ אילת שבאה לידי ביטוי במחקר זה, יש סיכון לנזקים של מליארדים כתוצאה מפגיעה בתיירות, במתקני התפלה ובתעבורה ימית. חברות ביטוח לא מוכנות לבטח חברות שינוע נפט בסכומים שיפצו על הנזקים הפוטנציאליים. די רק להיזכר באסון הנפט במפרץ מקסיקו, שם היקף תביעות הנזקים עלה מעל 70 מיליארד דולר".

קצא"א: "החברה עומדת בכל דרישות התקנים המחמירים ביותר"

מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א היא חברה ממשלתית, מפוקחת ומבוקרת, הפועלת בכפוף להנחיות גורמי המדינה הרלוונטיים ולפעילותה חשיבות אסטרטגית-לאומית למשק האנרגיה ולתפקודו הרציף. החברה עומדת בכל דרישות התקנים המחמירים ביותר, כולל תקנים בין-לאומיים (API) וכן נבדקת באופן שוטף על ידי גורמים מקצועיים. החברה מצוידת באמצעי בטיחות, מניעה ובקרה מהחדישים ביותר בתחום, ועובדיה עוברים באופן תדיר הכשרות תקופתיות ותרגולים.

"מימוש ההסכם מבטיח את ביטחונה ועצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל, מחזק את הקשרים הגיאופוליטיים של ישראל, שובר לראשונה את חרם הנפט הערבי, מגדיל את ההיצע המידי של דלק גולמי ובכך מוזיל את עלויות הדלק אותם משלמים אזרחי ישראל. הגם שהנפט הוא 'דלק מעבר' הוא ככל הנראה ילווה אותנו גם בשני העשורים הקרובים, ובתהליך המעבר לאנרגיות מתחדשות, תהליך בו תומכת החברה, יש חשיבות בשמירה על הביטחון האנרגטי ואמינות ורציפות אספקת אנרגיה למדינה, כדי להימנע ממשבר אנרגיה בדומה למתרחש באירופה. מתקן קצא"א באילת הינו נכס אסטרטגי-ביטחוני שמאפשר אספקת מקורות אנרגיה רציפה ושמירה על הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל בשגרה וביתר שאת בחירום. הסכם מד-רד אינו שונה ממאות הסכמים עליהם חתמה חברת קצא"א במסגרת פעילותה השגרתית ב-50 השנים האחרונות".

לאור תגובת קצא"א, נדגיש כי לפי משרד האנרגיה, להסכם המדובר אין השפעה על הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל, שכן מדובר בנפט המיועד ליצוא. החודש, אמרה שרת האנרגיה, קארין אלהרר: "קוראת לביטול הסכם קצא"א. יש בו סיכונים רבים למפרץ אילת ולתושבים והוא אינו מועיל למשק האנרגיה הישראלי. ההסכם עשוי להביא לנזק סביבתי עצום למפרץ אילת, ים, לשונית האלמוגים וגם לתושבים. קיבלתי מאות פניות של אזרחים המודאגים בצדק מההסכם, למדתי את הנושא והיום אני קוראת לבטל את ההסכם שאין בו תועלת למשק האנרגיה של מדינת ישראל".

בדבריה ציינה אלהרר כי ההסכם לא הוצג לה ולאנשי משרדה, אך מהפרסומים נראה כי אין בו ערך למשק האנרגיה הישראלי. עוד הבהירה אלהרר כי משיחות שניהלה עם גורמים רשמיים באיחוד האמירויות עולה כי מדובר בהסכם בין חברות פרטיות וביטולו לא צפוי להשפיע על היחסים בין המדינות. שגריר איחוד האמירויות בישראל, מוחמד מחמוד אל -חאג'ה, הבהיר בפגישתו עם השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כי מדובר בעסקה בין חברות פרטיות, אשר ביטולה לא תגרור השלכות מדיניות.

צרו איתנו קשר *5988