מרכז המיון הארצי של דואר ישראל / צילום: איל יצהר
שר האוצר אביגדור ליברמן יידרש להכריע בין האפשרויות השונות להפרטת חברת דואר ישראל. בשבוע שעבר נערך דיון בנושא אצל מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב, שמשמש כממלא מקום מנכ"ל רשות החברות ובו עלו האפשרויות השונות להפרטת החברה שכבר שנים מצויה בקשיים.
כפי שנחשף בגלובס, שר התקשורת יועז הנדל הציע לפני מספר חודשים ללכת ישירות למסלול מכירה של 100% מהחברה הממשלתית למשקיע פרטי. זאת בניגוד להחלטת הממשלה מ-2018 לפעול בשני שלבים: להפריט 20% מהחברה לידי משקיע אסטרטגי ולאחר מכן להנפיק עוד 20% בבורסה.
המתווים החדשים
ההצעה של הנדל נתפסה בתחילה כמרחיקת לכת, אך נוכח ההפסדים הגדולים של דואר ישראל, זכתה ללגיטימציה ולתמיכה עקרונית גם של משרד האוצר.
כעת נשקל כיוון חדש: הנפקה של 40% מהחברה בבורסה. כספי ההנפקה ינותבו לטובת הרפורמה בדואר שהמדינה הודיעה שלא תתקצב בהון נוסף.
המחסום המשפטי
אבל שני המתווים החדשים, גם זה של הנדל וגם זה שמוצע כעת, עלולים להיתקל במחסומים משפטיים. ראשית, מספר משקיעים כבר מנהלים הליך ממושך לרכישת דואר ישראל וחלקם אף הגישו הצעות מחיר שהסתמכו על המתווה המקורי של מכירת 20%. שינוי המתווה בשלב הזה יכול לגרור טענות כבדות משקל נגד המדינה. בנוסף, שינוי במתווה ידרוש משא ומתן מחודש עם ארגוני העובדים, שכבר חתמו על הסכם המתבסס עם ההסדר מ-2018.
שני החסמים המשמעותיים הללו עשויים להוביל לעיכוב משמעותי בהוצאת ההפרטה לפועל ויש לכך השלכות דרמטיות. ככל שהמהלך נדחה, מסתמנת הרעה בתוצאות דואר ישראל מה שמוביל לצמצום במשקיעים הפוטנציאליים.
דיווחי דואר ישראל על החציון הראשון של 2021 הראו עלייה בהכנסות שצמחו ב-11% לעומת החציון המקביל אשתקד והגיעו ל-827 מיליון שקל. ההפסד באותם חודשים צומצם בכמעט 100 מיליון שקל והגיע לסכום של כ-64 מיליון שקל.
בדואר ישראל אומרים כי גורם משמעותי להפסדים טמון בחובה לפריסת סניפים וחלוקה ארצית. לדברי החברה, החובה הזו פגעה בה לאורך השנים והביאה להפסד של כ-150 מיליון שקל בשנה. לטענתה, בלי ההוצאות הללו, החברה הייתה מגיעה לרווח נקי של 45 מיליון שקל בחציון הראשון של 2021.