החבילות תקועות, הרווחים הפכו להפסדים, אז למה הפרטת הדואר שוב תקועה?

דוח רשות החברות קובע כי דואר ישראל מושכת מטה את רווחיות החברות הממשלתיות ומשקף את הצורך בהפרטת החברה • התוכנית הייתה להפרטה מדורגת והמשקיעים כבר היו מוכנים להציע הצעות, אלא שאז שר התקשורת הציע שינוי במסגרתו תימכר החברה כולה בבת אחת

סניף דואר ישראל / צילום: תמר מצפי
סניף דואר ישראל / צילום: תמר מצפי

הבעיות בדואר ישראל רחבות יותר ממכתבים שמתעכבים וחבילות שהולכות לאיבוד. בשנה שעברה, בצל משבר הקורונה, גם התוצאות הכלכליות הדרדרו משמעותית ופגעו בשורת הרווח של כלל החברות הממשלתיות. לפי הדוח השנתי שפרסמה רשות החברות הממשלתיות - דואר ישראל הוא מהמוקדים המרכזיים שמשכו למטה את רווחיות החברות. בקצרה וביבשושיות הדוח מפרט את הבעיות בחברה, וממחיש למה כדאי שהליך ההפרטה שיצא לפועל לפני מספר שנים ייצא סוף סוף מהבוץ.

ב-2020 ירדו הכנסות החברה ב-13%, מה שבא לידי ביטוי בכל תחומי הפעילות. במונחים כספיים, מדובר בהכנסות של 1.579 מיליארד שקל לעומת 1.824 מיליארד שקל ב-2019. בין היתר, ההכנסות משירותי דואר וקמעונאות ירדו בגלל התחרות והתחליפים, והן בשל האטה בפעילות בשל הקורונה. ההכנסות משירותי סחר ירדו בשל ירידה משמעותית במשלוח דואר לישראל וממנה בשל הפסקת הטיסות המסחריות בשל התפשטות הקורונה. ההכנסות משירותים כספיים ירדו אף הן בעיקר בתחום המט"ח לאור סגירת הגבולות והפסקת הטיסות לחו"ל.

שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
 שר התקשורת יועז הנדל / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

גם שורת הרווח הנקי נפגעה קשה. ההפסד התפעולי הסתכם ב-610 מיליון שקל, כולל הפרשה לפרישות עובדים בהיקף של 382 מיליון שקל, לעומת 47 מיליון שקל רווח תפעולי ב-2019. ההפסד ב-2020 הגיע ל-643 מיליון שקל לעומת רווח של 29 מיליון שקל ב-2019.

ההפרטה שנתקעה

זה שנים שדואר ישראל כמעט תמיד תחת סוג כזה או אחר של תוכנית הבראה. כיום החברה צריכה לפעול כמונופול כבד ומסורבל עם שורה של חובות שהמדינה מטילה עליה. זו הסיבה שהמדינה החליטה שהדרך היחידה היא להבריא את הדואר דרך הפרטתה.

הסכם עם העובדים נחתם בדצמבר 2020 ועוד קודם התקבלה ההחלטה להפריט את החברה בשני שלבים: בשלב ראשון 20% מהחברה יימכרו למשקיע פרטי ולאחר מכן עוד 20% יימכרו בשוק. ההסכם נחתם בין החברה, הסתדרות העובדים הכללית והארגון הארצי של עובדי החברה. לפיו, כתוצאה מהשינויים במבנה הארגוני של החברה, הצרכים מחייבים, בין היתר, הסדרת תוכנית פרישה מיוחדת וקביעת מנגנון העברת עובדים לקביעות.

במהלך תקופת ההסכם יחול תהליך התייעלות במסגרתו יסיימו את העסקתם עובדים בהיקף של כ-300 משרות בשלוש פעימות ויפרשו עובדים בהיקף של 150, 75 ו־75 משרות ב־2020, 2021 ו־2022, בהתאמה. עד סוף דצמבר 2020 פרשו מהחברה כ-130 עובדים. לשם מימון התוכנית, שעלותה מוערכת בכ-382 מיליון שקל, התקשרה החברה בהסכם עם בנק הפועלים, להעמדת הלוואות וקו אשראי בסך כולל של עד 400 מיליון שקל, מתוכם נטלה סך של 200 מיליון שקל בפברואר 2021.

ואז הכללים השתנו

מכאן העלילה מסתבכת. כאמור, הסיכוי להבראת החברה הוא כנראה רק דרך הפרטתה. זו הסיבה שהתהליך קיבל דחיפה חזקה מרשות החברות ומהחברה עצמה, שעושים הכל על מנת להאיץ את ההפרטה. כיום חמש קבוצות משקיעים מוכנות להיכנס להליך התמחור, אחרי שערכו בדיקות נאותות במסגרת חדר מידע שנפתח עבורן.

אלא שלאחרונה העלה שר התקשורת יועז הנדל רעיון חדש: במקום ללכת להפרטה מדורגת תופרט החברה באופן מלא, כלומר ימכרו 100% ממניותיה במכה אחת. לא ברור מהיכן הנדל העלה את הרעיון, שמגיע בעיתוי בעייתי. נראה כי אם יאמצו את הרעיון המשמעות תהיה תקיעת התהליך לעוד כמה שנים טובות. וכנראה הגדלת עלות פרישת העובדים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, בהנחה שההתייעלות תהיה יותר אגרסיבית אם החברה תופרט במכה אחת.

כאמור, חמש קבוצות נותרו במרוץ. רמי לוי, שהתלבט ונסוג, חזר ונכנס לאחרונה לחדר המידע. כרגע מלבדו בתהליך נמצאים ניאופארם, מוטי בן משה באמצעות אלון רבוע כחול, נהור (מקבוצת דן) ואייפקס. משיחות עם משקיעים מתחילים להבין מה הם רואים בדואר. תחום הלוגיסטיקה הופך לאחד התחומים החמים בכלכלה ומי עם לא דואר ישראל יכולה להיות שחקן מוביל בתחום.

לרשות החברות אין מנהל

תוכנית ההפרטה נמשכת כבר כמה שנים עם עליות וירידות. לאחרונה, בעקבות אי מינוי מנכ"ל קבוע ברשות החברות הממשלתיות, התהליך נתקע - וכרגע לא ברור האם הדבר לא יביא לעיכוב נוסף. כמו כן לא מונה גם יו"ר לוועדת ההפרטה, למרות שבממשלה הקודמת היה ניסיון לקדם מינוי של יו"ר כדי שלא לעכב את התהליך.

רשות החברות משלימה את הערכות השווי החיצוניות שהיא נדרשת להכין לקראת ההפרטה. חלק מהמשקיעים כבר הודיעו שהם מוכנים להגיש הצעה מיידית ורק מחכים שרשות החברות תקדם את המהלך. טרום הקורונה ההערכות היו שהמדינה תקבל כ-250 מיליון שקל בתמורה ל-20% מהמניות, ואולם הקורונה השפיעה לרעה על תוצאות החברה וכעת היא מגלה סימני התאוששות, כך שיהיה מעניין אילו מחירים יציעו המשקיעים ולפי איזה שווי חברה.

רפורמה מערערת ודאות

במקביל ישנו עוד מהלך חשוב: תיקון לחוק הדואר ורפורמה רחבה שהנדל מנסה להוביל בחברה. הרפורמה בשלב הנוכחי גם כן לא תורמת לוודאות והמשקיעים עדיין מתלבטים איך לכמת אותה. במסגרת התיקון לחוק, שעבר בממשלה ובקריאה ראשונה, יתבצעו מספר שינויים מבניים כמו פתיחה לתחרות מלאה של שוק המכתבים, פעילות שעד כה היה בבלעדיות. במקביל תינתן גמישות ניהולית לדואר ישראל שתאפשר חופש פעולה מלא לפתח שירותים נוספים ולהרחיב את עסקיה; תינתן גמישות תעריפים לדואר אך יקבעו מחירי מינימום ומקסימום ועוד צעדים לשיפור השירות.

מהשר הנדל נמסר, כי נושא ההפרטה נמצא בבדיקה ולא התקבלה כל החלטה בעניין.

צרו איתנו קשר *5988