גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה נותנת להייטקיסטים סוכרייה. מה חושבים על זה המומחים?

התוכנית לתת הקלות מס להייטקיסטים הישראלים במטרה לעודד אותם לשוב ארצה מעוררת מחלוקת בקרב מומחי המס ● מצד אחד - המהלך יאפשר לחברות הישראליות לצמוח ולגדול, ומצד שני הוא עשוי להיות פתח לאי-שיוויון ● ומה עם הסכומים שההייטקיסטים השבים יצטרכו לשלם לביטוח לאומי?

האם זה מהלך טוב או רע? תלוי את מי שואלים / צילום: Shutterstock, August_0802
האם זה מהלך טוב או רע? תלוי את מי שואלים / צילום: Shutterstock, August_0802

החודש החולף היה עמוס בהודעות דרמטיות על שינויים, תוכניות ורפורמות בעולם מס-הרילוקשיין וההייטק בכלל. זה התחיל בהודעה חגיגית על כך שהוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי הגישה את המלצותיה למנהל רשות המסים, ערן יעקב, ובין המלצותיה הדרמטיות הקשחת כללי המיסוי של ישראלים שיצאו לרילוקיישן (כפי שנחשף בגלובס לראשונה ב-2019); עבר דרך הודעה הממשלה על גיבוש תוכנית אופרטיבית לעידוד עלייתם של יהודים המועסקים במקצועות ההייטק ברחבי העולם; והסתיים השבוע בהודעה על כך ששר האוצר אביגדור ליברמן ושרת המדע, החדשנות והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, מובילים תוכנית הטבות מס לישראלים שיחזרו "מהר" מרילוקשיין כחלק מתכנית רחבה לפתירת בעיית כוח האדם בהייטק.

התוכנית לתת הקלות מס להייטקיסטים הישראלים במטרה לעודד אותם לחזור לישראל, תכלול על פי הודעת שר האוצר ושרת המדע הוראה לפיה ישראלי שנמצא בחו"ל ועזב לפני יותר משנה - לא יצטרך לשלם מיסים על האופציות שלו ועל נכסים שצבר מחוץ לישראל. זאת, בניגוד לעבר, שהאופציה הזו ניתנה לאנשים שחזרו רק אחרי עשור מהרגע שעזבו.

לגבי עובדים שיחזרו לאחר שנה, רשות המסים תפרסם "מסלול ירוק" למתן וודאות לגבי ניתוק תושבות גם לאלה ששהו תקופה קצרה וחזרו במסגרת הוראת השעה, כך שלא יצטרכו לשלם הפרשי מס בישראל על ההכנסות שהפיקו מחוץ לישראל. על פי הכללים כיום, שהות קצרה בחו"ל לצרכי עבודה (פחות מ-3-4 שנים) לא מנתקת את התושבות והישראלים ששונים ברילוקיישן נאלצים לשלם מס על הכנסותיהם בחו"ל גם לרשות המסים בישראל, בהתאם למספר הימים בו שהו בארץ או הקשר ששמרו עם ישראל (המשפחה נותרה בארץ, מחזיקים דירה בישראל וכדומה). המתווה שגיבשה הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי כולל תנאים נוקשים בנוגע למספר הימים שיותר לשהות בארץ בשנה כדי להימנע מתשלום מס בישראל, אך התוכנית החדשה שהוכרזה לטובת ההייטקיסטים אמורה לתת להם מסלול ייחודי שבו גם אם שהו תקופה קצרה בחו"ל - לא ישלמו מס בארץ.

עוד על פי התוכנית, יוכרו להייטקיסט החוזר הוצאות שקשורות לחזרה ולרילוקיישן - ייקבע מנגנון של ניכוי הוצאות החזרה לישראל וההסתגלות לשנתיים הראשונות עד גובה תקרה שתקבע בהמשך.

חלק נוסף של התוכנית מתייחס למי שזכאי לעלות לישראל מכח חוק השבות, אשר יוכל לקבל את ההטבות של התושב החוזר שבהצעה, ובנוסף שיעור המס שיחול עליו בישראל לא יעלה על 30% במקום 47% בשנה הראשונה לחזרתו ו-35% בשנה השנייה. בתום השנתיים האמורות, הוא יוכל לבחור להיות תושב ישראל או לחזור למדינתו המקורית ולא ייחשב כתושב ישראל בתקופת שהייתו, כך שלמעשה ניתנת לו האפשרות לקבל תקופת הסתגלות של שנתיים במקום של שנה כיום.

על פי התוכנית, כל ההטבות האמורות יהיו מותנות בבחינת התרומה וההשתלבות בהייטק של החוזרים באמצעות רשות החדשנות שתבחן ותאשר לכל חוזר או עולה את הזכאות והכל יותנה בתקופת עבודה מינימלית שתיקבע בחוק. יש לציין כי ההטבות שבהצעה יהיו חליפיות להטבות המס הניתנות כיום לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בהתאם לבחירת החוזר/העולה.

בהייטק מברכים, בשאר המגזרים טוענים כי מדובר במהלך לא שיוויוני

האם זה טוב או רע? תלוי את מי שואלים. המהלך שמתקבל בברכה בעולם ההייטק, הצליח לעורר כעס בקרב ציבורים אחרים שטוענים שמדובר במהלך לא שוויוני. טענה נוספת שעלתה נגד המהלך הנה כי הוא דווקא יגרום לבריחת מוחות במקום ליצור מהלך הפוך, כיוון שהוא יעודד ישראלים לצאת לרילוקיישן ולצאת אחרי שנה, פעם אחר פעם.

לדברי מומחה המס עו"ד איתי ברכה, כי "מדובר במוצר משלים וחיוני לעידוד פעילות ההייטק בישראל. בשנים האחרונות מדינת ישראל עשתה רבות לפיתוח תחום ההייטק בישראל, באמצעות מענקים וחוקי עידוד המעניקים הטבות מס לחברות ומבטיחים את הישארותם בישראל. תוכניות אלו כוונו אל החברות ואל בעליהן ולא אל העובדים עצמם, שהם בעצם המנוע האמיתי של הפעילות. כתוצאה מכך נוצר מצב בו תחום ההייטק מתפתח בישראל בקצב אדיר ומניב למדינה הכנסות אדירות ממיסים בכל שנה אך גם נוצרה מצוקה ומחסור בעובדים בשוק ההייטק בישראל. לכן, הדבר הטבעי ביותר הוא להשלים את תוכניות הקידום של חברות הייטק ולמשוך כוח אדם לישראל בתחום ההייטק, ואין דרך טובה יותר לעשות זאת, אלא באמצעות מתן הטבות מס".

ברכה מוסיף, כי "לזכור שהטבות המס שניתנות לעובדים יכולה לפגוע, האמנם, בהכנסות המדינה ממיסים, אך היתרון עולה כפל כפליים על החסרון שכן הדבר יאפשר לחברות לגדול ולצמוח וקופת המדינה התופחת ממילא בזכות ההייטק תמשיך לצמוח ולגדול. הגדרת תושב חוץ בפקודה לא מאפשרת לישראלי שנמצא מתחת לשנתיים בחו"ל להיחשב כתושב חוץ, כלומר אם הוא ברילוקיישן וחזר בתוך השנתיים הראשונות לצאתו, חזרה לישראל, תתקיים תקלת מס נוראית ואותו עובד יצטרך לשלם את מלוא המיסים בישראל על עבודתו בחו"ל בתקופה ששהה מחוץ לישראל (רק לעיתים בזיכוי המס ששילם במדינה הזרה). מצב שכזה, למעשה מעודד את היוצאים מישראל להישאר מספר שנים רב בישראל על מנת להימנע מתאונות מס ועל מנת להיות זכאים להטבות מס משמעותיות עם חזרתם, ולכן, המהלך אותו מקדמת המדינה, להעניק הטבות מס וודאות לשבים והעולים לישראל, גם ביחס להכנסות אותם מפיקים בישראל, יכול ליצור תמריץ משמעותי לאותם עובדים להגיע לארץ".

"יש לבחון להרחיב תוכנית זו גם לתחומים נוספים"

מנגד מעיר ברכה, כי "הטבת מיסוי לציבור מסוים של עובדים יכולה ליצור אפליה שאינה תקינה בין תחומים שגם בהם קיים מחסור אמיתי בעובדים - כדוגמת רופאים (מידי שנה לומדים אלפי ישראלים רפואה בחו"ל ורק חלקם חוזרים בסופו של דבר לישראל). יש לבחון להרחיב תוכנית זו גם לתחומים נוספים שצריכים להיות חלק מהאינטרס הלאומי של ישראל.

"בנוסף, צריך לשים לב שלצד התוכנית למתן הטבות לעולים ולתושבים חוזרים, מן הצד השני נלחמת רשות המיסים כל העת בפטור המוענק ממס ומדיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים וביטול הטבות אלו יפגע קשות בגלי העליה של מוחות ההייטק" .

האם אנחנו ממציאים את הגלגל בעניין הטבות המס להייטקיסטים שיוצאים לרילוקיישן? 

עו"ד יובל נבות, מומחה למיסוי ושותף במשרד הרצוג פוקס נאמן מציין כי "מתן הטבה לעובדי חברות הייטק במקום לחברות ההייטק עצמן, כפי שנהוג זה עשרות שנים במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, הוא מהלך נבון. זאת, כיוון שהסדר הרפורמה הבינלאומי המתגבש בימים אלה על ידי ה-OECD ומדינות ה- G20 יקבע מס חברות גלובלי מינימלי של 15%.

"חקיקה שכזו, המכונה GILTI, נהוגה כיום בארצות הברית ביחס לחברות המוחזקות בידי בעלי מניות אמריקאים. לפיכך, כבר עכשיו וביתר שאת בעתיד הנראה לעין, יהיה קשה מאוד לעודד את תעשיית ההייטק בישראל באמצעות מתן הטבה בדמות שיעור מס חברות מופחת או מענקים. לעומת זאת, מתן ההטבה ישירות לעובדים מוזילה את עלות המעביד ועוקפת באלגנטיות את מסגרת המיסוי הבינלאומי החדשה הנוקשה המשיתה מס חברות מינימלי".

לגבי הפטור ממס של תושבים חוזרים על אופציות, מוסיף עו"ד נבות כי "אני סבור שהכנסת העבודה מאופציות מופקת מבחינה כלכלית במהלך תקופת ההבשלה (vesting). אם האופציות של העובדים הבשילו במלואן במהלך שהותם של העובדים בחו"ל, אזי לא אמורה להיות לישראל זכות מיסוי בקשר עם הכנסת העבודה מהאופציות.

"הטענה של רשות המסים שעובדים ממוסדים על בסיס מזומן, ולכן יש למסותם על אופציות שהבשילו בחו"ל, אם האופציות מומשו לאחר חזרתם של העובדים לישראל, היא טענה טכנית, לא כלכלית, ובעיניי פוגעת בעקרונות צדק אופקי. הלכה למעשה, עמדה זו, גורמת לא אחת לעובדים לממש את האופציות ערב חזרתם לישראל, לשלם מכיסם את מחיר מימוש האופציה למניה, ולמעשה להמר על עליית הערך של החברה. עם זאת, עליית הערך בשווי האופציות ממועד הבשלתן עד מועד מימושן למניות אינו הכנסת עבודה מבחינה כלכלית וכאן יש מקום לדבר על זכויות מיסוי. זהו דיון מורכב מאוד, שמצריך שינוי חקיקה בישראל ותיקון אמנות מס".

"עמדת רשות המסים כיום אינה מתיישבת עם הוראות הדין"

עו"ד בועז פינברג, שותף וראש מחלקת מסים במשרד תדמור לוי ושות', מוסיף כי "המטרה לפטור ממס אופציות של עובדי הייטק שמומשו לאחר שאותם עובדים היגרו לישראל אמורה להיות פטורה ממס גם בלי תיקון חקיקה - לפחות ככל שהדבר נוגע לתקופת ההבשלה של אותן אופציות בפרק הזמן שבו העובד עבד בחו"ל. עמדת רשות המסים כיום, ולפיה ניתן למסות את מלוא הרווח שנוצר לעובד על אופציות שהבשלתן (דהיינו הפיכתן לבנות מימוש על בסיס העבודה שהושקעה על ידי העובד בהיותו בחול) אינה נכונה ואינה מתיישבת עם הוראות הדין, אשר פוטרות ממס בישראל שכר עבודה שהופק מחוץ לישראל ואשר התקבל בידי תושב חוץ.

לגבי הכוונה לתת מסלול ירוק במס הכנסה לעניין ניתוק תושבות, אומר עו"ד פינברג כי "זה רעיון נחמד, אך הוא אינו מסייע ממש למי שהיגר ממדינות אמנה (למשל מארה"ב וממדינות מערב אירופה), שכן לגביהן, בתכנון נכון, הוראות האמנה למניעת כפל מס אמורות ככלל למנוע ממדינת ישראל את זכות המיסוי על הכנסה שהופקה בחו"ל ושולם עליה מס בחו"ל, וזאת כאשר מדינת ההגירה ראתה בעובדים כתושביה לצרכי מס".

לעומת זאת, לדברי עו"ד פינברג, ככל שהממשלה רצינית בכוונותיה לסייע לעובדי הייטק לשוב לישראל כשהדבר נוגע לשאלת התושבות - ראוי היה שהמדינה תקבע הקלות ביחס לביטוח לאומי דווקא, וזאת לפחות במקרים שבהם הדבר נוגע לעובדים שהיגרו לארצות הברית לדוגמה - מדינה שלישראל אין עמה אמנה למניעת כפל תשלומים סוציאליים. "רבים המקרים שבהם עובדים היגרו לפרק זמן של שנתיים או שלוש, וכאשר חזרו לישראל הם אמנם לא נדרשו לשלם מס הכנסה, אך בהחלט נדרשו לשלם סכומים גבוהים מאוד לביטוח לאומי".

לדבר עו"ד דורון פסו, מומחה למיסוי ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', "הממשלה זיהתה את הצורך המיידי בהגדלת היצע העובדים בהייטק, ופעלה בהתאם, וניתן להצביע על טיעונים רבים בזכות התוכנית המוצעת, למשל העובדה שהענקת תמריצים כלכליים לחזרתם של עובדים מוכשרים לישראל צפויה להזניק את היקף הפעילות במגזר זה, ולהגדיל את היקף ההון שיושקע בו ואת תעשיית השירותים הנובעת מפעילותן של חברות הייטק באופן שיביא להגדלת הפעילות הכלכלית של מגזרים רבים נוספים, והגדלת הקופה הציבורית מהמסים שייגבו כפועל יוצא מכך וזאת בפרק זמן קצר ביותר".

מנגד, אומר עו"ד פסו, כי יש לא טיעונים נגד התוכנית, אחד מהם נובע משיקולי "צדק חלוקתי". "מכיוון שהתוכנית כוללת משמעויות תקציביות לא מבוטלות לקופת המדינה שנובעות מהטבות המס שיוענקו להייטקיסטים החוזרים, יש לתהות האם מוצדק שהמדינה תעניק הטבות מס משמעותיות למגזר בו משולמות המשכורות הגבוהות במשק? והאם לא ראוי יותר שהמדינה תפנה משאביה לטובת השתלבותם של אוכלוסיות חלשות בישראל במגזר ההייטק בישראל באופן שיקדם כלכלית אוכלוסיות אלה בטווח הבינוני-ארוך?".

עו"ד פסו מוסיף, כי "יש לבחון את התוכנית בזווית רחבה יותר לאור דו"ח הוועדה לרפורמה במיסוי בין-לאומי שהוגש למנהל רשות המסים בחודש שעבר. כזכור, הרפורמה המתוכננת עתידה להבהיר את הכללים לגבי מיהו תושב ישראל שחייב במס בישראל ובאילו נסיבות ישראלי המבצע רילוקיישן "יינתק" תושבות מישראל, תוך יצירת מנגנון שיאפשר גבייתו של "מס יציאה" על נכסיהם של ישראלים טרם עזיבתם את הארץ, ולהשפיע הן על ישראלים השוקלים רילוקיישן, והן על ישראלים שעשו רילוקיישן בשנים האחרונות. הרפורמה והתוכנית המוצעות מלמדת על ניסיון של המדינה להקטין את היקף הישראלים שעוזבים את הארץ למטרות עבודה בדגש על מגזר ההייטק באמצעות הענקת תמריצים כלכליים משמעותיים שיוענקו לישראלים שחוזרים לארץ, ובמקביל למקסם את גביית המס מאותם ישראלים שיבחרו לבצע רילוקיישן".

עוד כתבות

רובין הוד בוול סטריט / צילום: Shutterstock

המסיבה נגמרה, והמשקיעים הצעירים ברובין הוד שדדו את עצמם

התנפלות עדרית על אותן מניות גרמה למשקיעים זוטרים להרגיש שהם גאונים, אבל המסיבה נגמרה וניתן היה לצפות את זה ● כפי שוודאי יסכימו מי שהיו תקועים עם וורן באפט בן ה־91 ב־2020 הסוערת וודאי יסכימו: הדרך לנצח במירוץ היא לאט ובזהירות

חיים כצמן / צילום: איל יצהר

S&P מעלות הפחיתה את דירוג החוב של גזית גלוב ל-A פלוס

חברת הדירוג מעריכה כי לאחר השלמת רכישת מניות המיעוט באטריום צפויה עלייה ברמת המינופים של גזית גלוב ושל בעלת השליטה נורסטאר, אשר אינה תואמת את הדירוגים הקודמים

לירן אבישר בן חורין - מנכ''לית משרד התקשורת / צילום: רפי קוץ

משרד התקשורת שוקל להקצות לחברות הסלולר רצועות תדרים מפתיעות


במסגרת מכרז התדרים הצפוי השנה, המיועד להקצאת תדרים ב-26 גיגה הרץ, עשוי המשרד להקצות תדרים שהחזירה גולן טלקום ותדרים נוספים שנמצאים בשימוש פלאפון

מטה IBM בקנדה / צילום: Shutterstock

IBM מוכרת את חטיבת הבריאות: הקדימה את זמנה, לא עמדה בהבטחותיה

IBM החליטה למכור חלקים מחטיבת הבריאות הדיגיטלית שלה המבוססת על היכולות של המחשב ווטסון, וזאת לא מכירה מתוך הצלחה ● המכירה מעלה שוב השאלה כמה מועילות מערכות הבינה המלאכותית בתחום הרפואה

שטחי אחסון בארה''ב / צילום: Shutterstock

ארה"ב: שטח אחסון פרטי הוא הנכס החם של מגפת הקורונה

האמריקאים משלמים יותר מתמיד כדי לאחסן את החפצים שהם קונים,
ומניות חברות האחסון טסות למעלה

ירידות בשווקים / צילום: Shutterstock, charnsitr

אירוע מוגבל או משבר רחב היקף? "המשקיעים צריכים להתכונן לתקופת תנודתיות מוגברת בשווקים"

הפד האמריקאי צפוי לנקוט ריסון מוניטרי חריף ממה שהכרנו בעבר: "העלאות הריבית וצמצום המאזן הם ממש 'צו השעה'", סבורים בפסגות, בזמן שהמדדים המובילים צונחים בהובלת מניות הטכנולוגיה ● במיטב דש מעריכים כי "האירוע לא צפוי להפוך למשבר מאקרו כלכלי"

איציק אברכהן / צילום: סיון פרג'

איציק אברכהן מסיים את תפקידו כמנכ"ל שופרסל. מה עומד מאחורי ההחלטה ומי המועמד המוביל להחלפתו?

אברכהן מסיים כהונה ארוכה ומוצלחת של 10 שנים ● עפ"י ההערכות, חקירת רשות התחרות בחשד לתיאום מחירים, לצד חילוקי דעות עם היו"ר יקי ודמני, האיצו את פרישתו ● לגלובס נודע כי אחד המועמדים המובילים לתפקיד הוא אורי קילשטיין, כיום מנכ"ל קניוני עזריאלי

נטפליקס. לדברי החברה, היא פועלת ללא הרף לשפר את המוצר שלה / צילום: Shutterstock, Daniel Avram

לא רק התחרות עם דיסני: מאחורי הנפילה הגדולה של מניית נטפליקס

מניית נטפליקס ירדה ב-21.7% בסוף השבוע על רקע ירידה בקצב צמיחת המנויים ברבעון הרביעי ל-8.3 מיליון מנויים חדשים, פחות מהתחזית שעמדה על 8.5 מיליון ● החברה מסרה לבעלי המניות שלה כי למרות חוסר הוודאות והתחרות הגוברת, היא אופטימית לגבי סיכויי הצמיחה ארוכת-הטווח

יעקב אדרי - ראש עיר אור עקיבא - בית משפט הארכת מעצר / צילום: שלומי יוסף

שוחד במאות אלפי שקלים: ראש עיריית אור עקיבא יועמד לדין בכפוף לשימוע

יעקב אדרי יואשם בכפוף לשימוע בעבירות שביצע לכאורה במסגרת תפקידו - לקיחת שוחד של מאות אלפי שקלים בשש פרשות שונות, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי עובד ציבור, הלבנת הון, שיבוש מהלכי משפט, עבירות אלימות ועבירות מס ● סנגוריו: "תיק השוחד ייסגר בשימוע"

מטבעות קריפטו. ''ירידה תלולה במחירי הביטקוין עלולה להביא לירידה בהשקעות בשוק המניות'' / צילום: Shutterstock, 1maksim1

הביטקוין, גרסת 2022: יורד בהתאם לשוק המניות ומושפע ממדיניות הפד

שווקי הקריפטו משקפים את השווקים המסורתיים עם עלייה של כמות המשקיעים המוסדיים

מנכ''ל בנק הפועלים, דב קוטלר / צילום: איל יצהר

בנק הפועלים מקים חטיבה לתפעול ולשירות

 החטיבה החדשה לשירותים בנקאיים תאגד כ-1,000 עובדים מהקמעונאית והבנקאית ותשמש מעין 'בקאופיס' לסניפים ולפעילות שנעשית באמצעים הדיגיטליים, בעיקר לרגל הצמיחה בתיק האשראי ● בראש החטיבה יעמוד רו"ח זאב חיו, המכהן כיום כמבקר הפנים הראשי של הבנק 

מה אפשר לקנות ב־2.3 מיליון שקל במרכז הארץ / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה אפשר לקנות ב-2.3 מיליון שקל במרכז הארץ?

דירת 3 חדרים בבת ים, דירת 4 חדרים בבאר יעקב או בראשון לציון, ודירת 5 חדרים בחולון

הדילמה המוסרית / צילום: Shutterstock

פיתוח תוכנות מעקב וכלי נשק: ישראל הפכה למעצמה של מדעני נתונים, ואתם יכולים לשכוח מאתיקה

ישראל הפכה בשנים האחרונות לאימפריה של מדעני נתונים, שנחשפים יום יום לדילמות מוסריות קשות: מקידום פייק ניוז ברשת ועד פיתוח תוכנות מעקב וכלי נשק אוטונומיים ● מחקר סוציולוגי חדש מנסה להתחקות אחר צו מצפונם - ומגלה מדוע לא תראו פה מחאות המוניות כמו בעמק הסיליקון, ולמה אפשר לשכוח מקוד אתי

דניאל ספיר / צילום: איל יצהר

אופציות ב-6.6 מיליון שקל: זו חבילת השכר של מנכ"ל סלקום החדש

עלות העסקתו המוצעת של ספיר תגיע לכ-4.4 מיליון שקל בשנה ● התגמול ההוני המוצע נמוך מהתגמול ההוני של המנכ"ל הקודם אבי גבאי

חנן מלצר - שופט עליון / צילום: שלומי יוסף

כפל התפקידים של השופט בדימוס חנן מלצר: במועצת העיתונות שוקלים לנסות ולהדיחו - "זלזול וניגוד עניינים"

שופט העליון בדימוס חנן מלצר צפוי להתמנות ליו"ר מגדל אחזקות במקביל לתפקידו כנשיא מועצת העיתונות, שאליו נכנס רק לפני חודשים אחדים ● מלצר הודיע לחברי המועצה על התוכניות בדיעבד, וחלק מחבריה שוקלים הצבעת אי-אמון: "בכפל תפקידים זה גלום ניגוד עניינים פוטנציאלי" ● בשבוע שעבר פורסם בגלובס כי רק לפני חצי שנה פרסם מלצר פסק דין בתחום הביטוח הנוגע גם לחברת מגדל, ובו טען כי הרגולטורים בביטוח עשויים להיות חשופים לניגודי עניינים בשל תופעת "הדלת המסתובבת"

כהונה מוצלחת עם תוצאות רבות. אברכהן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

הקדנציה של אברכהן: שכר של 46 מיליון שקל בזמן שהמניה זינקה בכמעט 200%

איציק אברכהן, שהחל לכהן כמנכ"ל שופרסל בתחילת שנת 2012, הודיע על סיום כהונתו - שנחשבה למוצלחת במיוחד ● תחומי הפעילות הורחבו, הדומיננטיות בשוק התחזקה והמשקיעים הראו שביעות רצון ● זו הייתה תקופתו של אברכהן בראש ענקית הקמעונאות שופרסל

יוחאי בניטה / צילום: שלמה שוהם

יוחאי בניטה מונה לסמנכ"ל הכספים של פלאפון, yes ובזק בינלאומי

בניטה, המשמש כיום כמשנה למנכ"ל רשת 13 וכסמנכ"ל הכספים שלה, יחליף את תומר שני שהודיע על פרישה אחרי 18 שנה בקבוצת בזק

חיילים אוקראינים בגבול עם רוסיה / צילום: Associated Press, Andriy Dubchak

משרד החוץ הבריטי: רוסיה מכוונת להחלפת ממשלת אוקראינה

ההאשמות באות במקביל לאזהרות על כך שרוסיה עלולה לפלוש לאוקראינה עם כוח המונה כ־100 אלף חיילים רוסים הפרושים סמוך לגבול בין המדינות

עו''ד מיכל כהן, הממונה על התחרות / צילום: אביגיל פפרינו-באר

העימות בנמלים: רשות התחרות פתחה בבדיקה נגד נמל חיפה

הרשות חושדת כי עובדי נמל חיפה פנו ליבואן או לסוכן של אוניית מטען ברזל והפעילו עליו לחצים שלא לפרוק בנמל המפרץ ● זאת לאחר שבשבוע שעבר הוכרז ע"י ההסתדרות סכסוך עבודה על רקע דומה ● נמל חיפה: "אנו בעד תחרות מול נמלים בארץ, בפרט ובמזרח הים התיכון בכלל"

שר הביטחון בני גנץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הממשלה צפויה לאשר היום הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות

ההצעה להקמת ועדת החקירה צפויה לקבל תמיכה ממרבית השרים; רה"מ בנט נוטה להימנע בהצבעה, שקד הודיעה כי תתנגד, ואלקין צפוי להחליט רק אחרי הדיון בנושא ● אמש קיים שר הביטחון גנץ שיחת זום עם התנועה לאיכות השלטון שדחפה להקמת הוועדה, בהשתתפות בכירים לשעבר במערכת הביטחון