גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יומיים לחשיפת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס: 4 רעיונות איך הם יכולים לתרום להכשרת הדור הבא

סטארט-אפים וחדי קרן ישראליים גייסו ב-2021 כ-24 מיליארד דולר - הון בגובה תקציב משרד החינוך ● הקצאת עשירית מהסכום יכולה לעשות אימפקט משמעותי על התעשייה כולה ● כל הדרכים שבהן סטארט-אפים יכולים להיות מעורבים בגידול חדי הקרן הבאים: מהשקעה בסטארט-אפים בחינוך ועד הקמת מערכי הסבת עובדים להייטק

נועה סופר, תרצה חניה ושחר סויסה, כיתה י' במרכז שוורץ רייסמן לחינוך מדעי, נתיבות / צילום: גיל נמט
נועה סופר, תרצה חניה ושחר סויסה, כיתה י' במרכז שוורץ רייסמן לחינוך מדעי, נתיבות / צילום: גיל נמט

מספר העובדים הרשמי הדרוש להייטק הישראלי עומד על 14,000 איש - מעל ל-4% מכלל העובדים במגזר, המעסיק כיום כ-330,000 עובדים, האחראים יחד על קרוב למחצית מהיצוא של ישראל. מדובר, לכאורה, בשיעור מצומצם של עובדים חסרים, אך הקריאה להשלמה בהולה של הפער נשמעת כבר יותר מעשור. רשות החדשנות, משרד המדע, איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, האיגוד לתעשיות מתקדמות (IATI), ופורום חברות הצמיחה הכולל את מנהלי וויקס, פייבר ומאנדיי - כולם תמימי דעים כבר שנים רבות לגבי היצע העובדים המצומצם ומגדירים אותו כחסם המרכזי לצמיחה של תעשיית ההייטק הישראלית. מימון, רגולציה, או אפילו המחסום המנטלי בין יזמים ישראלים לשוק האמריקאי - כל אלה הם לא יותר מאשר חסמים שוליים ביחס למצאי הטאלנטים המקומי שמושך את התעשייה כולה כמו עוגן אל הנקודה בה היא נמצאת היום.

בטור המתפרסם כאן קוראת מנהלת ההשקעות הישראלית של קרן בלקסטון, יפעת אורון, לחברות ההייטק הישראליות שלא לחכות לגורמים אחרים ולקחת אחריות על הקמה של מסגרות חינוכיות להכשרת הדורות הבאים. זהו רעיון לא רע בכלל. אם נביט רק על חברות ההייטק הפרטיות, אלה גייסו כ-24 מיליארד דולר מתחילתה השנה - והיא טרם הסתיימה. סכום הגיוסים הזה, שאינו כולל את היקף הגיוסים של החברות הציבוריות, או של החברות הפרטיות שגייסו הון בשנים הקודמות, משתווה לתקציב השנתי המעודכן של משרד החינוך.

משרד החינוך, בינתיים, גורר רגליים בעצלתיים בהוצאת תוכנית החינוך למתמטיקה ואנגלית מהגן ועד כיתה ח'. במקום זאת, התוכנית תצא לפועל במתכונת של כיתות ח' וגני ילדים בלבד. אחת הסיבות לכך היא התנגדות של כמה גורמים במשרד החינוך לתוכנית.

לו רק היו חברות ההייטק מקצות אפילו עשירית מהונן לשם השקעה בהסבת עובדים להייטק, הכוונת תוכניות אקדמיות לצרכי התעשייה, לחינוך למדעים בתיכון או לאוריינות טכנולוגית בגילאים המוקדמים, הן היו מסירות אחת ולתמיד את מגבלת היצע כוח האדם אחת ולתמיד. הנה מה שחדי קרן ישראלים יכולים לעשות למען עצמם, במקום להתלונן:

השקיעו בהסבת עובדים להייטק

בהשקעה קטנה יחסית, הצליחה מאנדיי לפתור כמה בעיות בבת אחת: בקורס הכשרה לתפקיד נציג מכירות מקוון שכלל 40 איש בלבד, היא הצליחה להגדיל את מערך המכירות שלה בתוך חודשים ספורים בצוות וחצי, חסכה למנהליה מאות שעות ראיונות עבודה אבודים, ובנוסף לכך, עשתה זאת שלא על חשבון חברות אחרות - כלומר היא לא השתמשה בטקטיקת הגיוס הנפוצה כיום, "ציד ראשים", או פנייה ישירה לעובדים קיימים בחברת הייטק אחרת במטרה לגרום להם לעבור ולעבוד אצלה. מאנדיי אינה היחידה, לצידה פועלות גם אפספלייר, פאגאיה וריסקיפייד בהסבה של עובדים מרקעים מגוונים.

ניר גולדשטיין, סמנכ"ל המכירות של מאנדיי שעומד מאחורי הקמת מערך ההכשרה בחברה, מודה כי המחסור בעובדים בתחומי מכירות, שירות לקוחות עסקיים או שיווק אינו פחות מהמחסור במהנדסים ובאנשי טכנולוגיה, כחלק מהמגמה בה צומחות יותר ויותר חברות ישראליות שמנהלות את מערך השיווק, המכירות והתמיכה שלהן מישראל. בחברות שכאלה - כמו וויקס, ראפיד, פייבר או ווקמי - שיעור עובדי מקצועות המעטפת עשוי להיות אף כפול מזה של מחלקת הפיתוח בחברה.

ניר גולדשטיין, סמנכ''ל מכירות בינלאומיות, מאנדיי / צילום: הדס פרץ

קורס ההכשרה כלל 60 שעות סך הכל שנפרסו על פני חודשיים: נרשמו אליו בעלי מקצוע מגוונים - החל ממדבבי סרטים, דרך דיילות וכלה במטיסי מזל"טים שלמדו פעמיים בשבוע אחרי העבודה, לרוב בלי לגלות למקום העבודה הנוכחי, כאשר לכולם חלום משותף: להצטרף לחברת הייטק כאיש מכירות. לקורס נרשמו 1,700 איש, מתוכם התקבלו 40 ובעקבותיו הצטרפו למאנדיי 17 עובדים. השאר - שלא התאימו לחברה - צפויים לקבל עבודה דומה בחברות סטארט-אפ אחרות איתן מאנדיי מצויה בקשר. גולדשטיין מספר כי התור של חברות סטארט-אפ המעוניינות להעסיק את בוגרי הקורס שלו רק הולך ומתארך.

למרות שהקורס פתוח למבוגרים בעלי מקצועות מגוונים, קיים תנאי סף אחד שיכריע על קבלתו של מועמד, תנאי המהווה את החסם המשמעותי בפני כניסה להייטק מבחוץ, והוא השליטה באנגלית. גם אם אלה שהתקבלו להכשרה הגיעו ממלונאות או משירות לקוחות, המשותף לכולם הוא יכולת פרזנטציה והתנסחות מעל הממוצע באנגלית, שנבחנה באמצעות סדרה של ראיונות ותרגילים. לאחר ההצלחה, מתכוננים במאנדיי להרחיב את המסלול גם למקצועות נוספים כמו שיווק וניהול לקוחות עסקיים.

השקיעו בסטארט-אפים בתחום החינוך

כמה מייסדים של חדי קרן גדולים בהם קבוצת מייסדי וויקס, אבישי אברהמי, ניר זוהר וגיורא קפלן; מייסד פייבר מיכה קאופמן; ומייסד איירון סורס תומר בר-זאב, התאחדו יחד להשקיע בחברות טכנולוגיות בתחום החינוך. לא מדובר בתרומה, מסביר דורון הרמן, לשעבר כתב הפלילים של ערוץ 13, וכיום מנכ"ל הסטארט-אפ Safe School שגייס 2 מיליון דולר מקבוצת היזמים. "מדובר בחברה עסקית לכל דבר שיש לה יעדי הכנסות וככה מסתכלים עלינו", סיפר לגלובס.

דורון הרמן / צילום: גיא גלעד

סייף סקול הוקמה רק לפני יותר משנה, אך כבר כיום היא פעילה במאות בתי ספר ברחבי הארץ וכיום היא שוקלת להתרחב גם אל ארה"ב, איחוד האמירויות וכמה מדינות באירופה. החברה פועלת תחת ההנחה שלפני הכוונה של תלמידים למקצועות הטכנולוגיה, יש לבנות אצלם טכנולוגית בסיסית ותחושת ביטחון ואמון בשימוש בטכנולוגיה. הרמן, יחד עם צוות שכולל עשרות עורכים, צלמים וכתבים שעבדו איתו בעבר בערוץ 13, הפיקו מאות מערכי שיעורים קצרים המוקרנים בכיתות ומהווים נושא לשיחה בין התלמידים לבין המורים.

בין מערכי השיעור הנצפים שלה: הפסיכולוגית יהודית כץ על פסיכולוגיה חיובית, דוד הלפרין על שיימינג וחרמות, הג'ודוקא פיטר פלצ'יק על התמודדות עם כשלון ומני יצחקי על התמגנות ילדים מפני איומים ברשת. הרמן מתאר את המערכת שלו "נטפליקס לבתי ספר" - פלטפורמה שמשדרת נכון להיום שיעורים בתחום התמיכה הרגשית, ובעתיד יכולה גם להתפשט לתחומי תוכן אחרים כמו חשבון או אנגלית. בשונה מיוזמות רבות של חברות הייטק שבאות להחליף את המורה או מגיעות אל הילדים בשעות אחר הצהריים, הרמן משתף פעולה עם מערכת החינוך דרך אגפי החינוך ברשויות המקומיות. "זה מעצים את המורה, כשהוא מעודכן בכל מה שקורה ברשת ומדבר עם ילדים על דברים שקורים להם במרחב המקוון", אמר.

גוגל היא אולי הדוגמה הבולטת להשקעה בסטארט-אפ חינוכי. הענקית השקיעה בקהאן אקדמי, אחת מאקדמיות האונליין הגדולות ברשת, כאשר היה בתחילת הדרך. מאסטרסקול הוא מיזם טכנולוגי ישראלי נוסף במימון קרנות הון סיכון דוגמת גרופ 11 של דובי פרנסס, המשתף פעולה בהסבה של עובדים באמצעות קורסים מקוונים עם חדי קרן דוגמת וויקס או מון אקטיב. מודל העבודה שלו מיוחד במינו: התלמידים אינם משלמים שכר לימוד אלא רק אחרי שמצאו עבודה עם הכנסה שנתית בגובה 50,000 דולר לפחות. לאחר מכן, משלם העובד 15% ממשכורתו עד הפרעון המלא.

היכנסו לכיתות הלימוד

למרות הקושי בהכתבה של תכנים למשרד החינוך, אשר קיימים בו כיסי התנגדות למעורבות חיצונית בתכנים בתחום המדע והטכנולוגיה, ישנן דרכים רבות להגיע לבתי ספר, גם כחלק משיעורי העשרה. וויקס, למשל, לוקחת חלק במיזם "שעת הקוד" הבינלאומית - המנגישה תוכנים הקשורים לאוריינות דיגיטלית בבתי ספר יסודיים, חטיבות הבינייים ותנועות נוער. במקום שאנשי וויקס יעבירו את השיעורים באופן פרונטלי, פיתחו בחברה מערכי שיעור מונגשים המאפשרים למורים בעצמם להעביר מגוון של שיעורים בני שעה סביב תחומי עניין טכנולוגים, כמו פיתוח בפלטפורמות סקראץ' וקוד מאנקי, ונושאים אוניברסליים יותר כמו שינוי אקלימי.

בשנה שעברה נחשפו 200,000 ילדים ונוער לשיעורים של וויקס, והשנה היא מתכננת הנגשה לכ-300,000 בני נוער. "שעת הקוד לא תהפוך את הילדים למתכנתים - זו לא המטרה של הפרויקט", אמר לגלובס יוסי חיות, מנהל תחום החינוך בוויקס. "אבל היא חושפת בפניהם את תחום התכנות ויוצרת אצלם עניין ראשוני ותחושת מסוגלות".

יוזמת "טופ 15" של עמותת שיתופים של רוני דואק, בשיתוף עם יותר מ-100 חברות הייטק, בהן צ'קפוינט, מיקרוסופט, גוגל, אינטל ונייס, גם אינה באה לשנות את תוכנית הלימוד במתמטיקה ופיזיקה, ומתמקדת במקום זאת במתנדבים המרצים על עבודתם בהייטק ובפיתוח מערכי שיעור למיומנויות כלליות כמו למידה עצמאית, עבודה בצוות ופתרון בעיות מורכבות - זאת תחת ההנחה כי גם איש הייטק עם רמה טכנית גבוהה לא יוכל להתקדם בעולם העבודה ללא מיומנויות תקשורת ועבודה בסיסיות.

אל תבקשו כסף מהמדינה

אחד מהכשלונות הממשלתיים הגדולים ביותר בפריפריה נגע לנסיון לגרום למהנדסים המתגוררים במרכז להעתיק את מגוריהם לדרום. 624 מיליון דולר הושקעו במימון מרכזי פיתוח של חברות הייטק כמו ECI ורד בפריפריה, שעודד חברות הייטק להעביר עובדים מהמרכז לפריפריה, השקעה שירדה לטמיון בסופו של דבר. אלונה שפר-קארו, מנהלת הסכם הגג בנתיבות מספרת כיצד דחתה הצעות של חברות הייטק לפתוח מפעלי הייטק בעיר בתמורה להשתתפות במימון משכורות. "העדפנו להשקיע את הכסף בחינוך של תושבי המקום ולייצר טאלנטים, במקום להביא אותם לכאן", סיפרה לגלובס.

ללא מעורבות של חברות פרטיות, וללא מעורבות ישירה של משרד החינוך, מקימים עיריית נתיבות ומכון ויצמן, בהשקעה של 17 מיליון שקל כל אחד, שלוחה של מרכז שוורץ/רייסמן - בית ספר למדעים הכולל מעבדות שלא קיימות בפועל בדרום, ומיישם שיטה שפותחה במכון ללמידה של פיזיקה וכימיה באמצעות התנסות. מאז תחילת השנה לומדים בו כבר 200 בני נוער מנתיבות, שדרות ואופקים בפיזיקה ברמה של 5 יחידות במסגרת שעות הלימודים. בעקבות ההצלחה מתכוונים להרחיב את תוכנית הלימודים גם לכימיה.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"