טקס פתיחת המסחר של חברת מאנדיי / צילום: נאסד''ק
הסתכלו סביבכם - אתם מוקפים טכנולוגיה מכל עבר, היום יותר מאי פעם. התמונות המשפחתיות הולכות ומצטברות בחשבונות הענן, הטלוויזיה נצרכת ויותר מהרשת, משחקי המחשב הם רק תירוץ למפגשים וירטואלים, הרכבים הופכים חכמים יותר ופחות מזהמים והשולחן מתמלא במוצרי מזון בני קיימא.
● 4 רעיונות איך סטארט-אפים יכולים לתרום להכשרת הדור הבא
מאחורי הקלעים, גם חברות וארגונים עוברים תהליך דומה של התחמשות בשירותי אבטחת מידע ומעבר מואץ למחשוב ענן; אין להם ברירה. כדי להמשיך ולצמוח, ולהישאר רלוונטיים, הם נזקקים לטכנולוגיה החדשה ביותר.
הגאות בשוק ההייטק היא פועל יוצא מכך. קל להיטפל לאסתטיקה של שווי החברות ותנאי ההעסקה של העובדים, אבל כל מי שצופה ממעוף הציפור על המציאות סביבנו - רואה שיש לכך סיבה טובה: כולנו צורכים טכנולוגיה בקצב גדל והולך. תהליכים שבעבר לקח להם עשור להבשיל, כאילו הוכנסו למאיץ.
אין פלא שסבבי גיוס הון לחברות ההייטק הפרטיות על ידי קרנות ומשקיעים, שוברים שיאים מדי שנה - אם לא מדי רבעון. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, גייסו חברות הטכנולוגיה הפרטיות בעולם מעל ל-450 מיליארד דולר, מעל למחצית מכך ברבעון השני לבדו (חברות פרטיות בלבד. ענקיות כמו אפל, מיקרוסופט ואלפבית, חצו כל אחת את רף 2 טריליון הדולר בשווי חברה בפעם הראשונה בשנת 2021).
ולמרות זאת, אנחנו עדיין רק בתחילתו של תור הזהב של הטכנולוגיה. כיצד יודעים זאת? הביטו בדירוג 500 הגדולות של המגזין פורצ'ן. אלה ייצרו השנה 13.8 טריליון דולר בהכנסות, אבל קרוב ל-70 שנה אחרי שפורסמה הרשימה הזו לראשונה, חברות טכנולוגיה עדיין נמצאות בה במיעוט - אפילו לא 10% מכלל החברות.
שותפים באחריות לגורל התעשייה כולה
חברות סטארט-אפ ישראליות נמצאות בנקודה הטובה ביותר אי פעם. יש ליזמים המובילים אותן את הכשרון לזהות צורך אמיתי, למצוא לו פתרון ולגייס לשם כך הון גדול ובמהירות. יש לחברות ההייטק הישראליות את הפוטנציאל הגדול ביותר מאי פעם לצמוח ולהגיע למכשירי הקצה הנמצאים בכל כיס או לשרתי המחשוב במקומות העבודה שלנו. במילים אחרות, חברות ישראליות נמצאות במקום בו הן יכולות לכבוש את העולם במהירות.
לפיכך, מספר חדי הקרן הפעילים בישראל - 52 כיום - מסמן רק את ההתחלה. אנו כבר עדים למספר גדל והולך של חברות ישראליות שחוצות את רף 10 מיליארד הדולר ובעוד עשור אני סבורה שאף נזכה לראות כמה חברות בעלות שווי של מעל 100 מיליארד דולר. גם רשימת פורצ'ן תראה אחרת לגמרי - זו לא תהיה השערה פרועה אם נניח ששיעורן של חברות הטכנולוגיה ברשימה תגדל משמעותית, ואולי אף בזכות כמה יזמים ישראלים.
אבל עם ההצלחה, באה גם אחריות עצומה. המקום הדומיננטי שרכשו לעצמם חדי הקרן - שגייסו מאז תחילת השנה סכום מצרפי של 12 מיליארד דולר, המשתווה לכ-9% מתקציב המדינה - מספק להם לא רק תחושת אחריות, אלא גם את היכולת לעשות מעשה.
חדי הקרן וחברות ההייטק הישראליות אינם נמצאים בשוליים של התעשייה - הם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית. הם שותפים באחריות לא רק לגורלם שלהם, אלא גם לגורל התעשייה כולה. בניגוד לקודמיהם, יזמי הדור הנוכחי מבינים היטב שעתיד החברה שהם מנהלים תלוי בטווח הארוך במאגר הטאלנטים שייצמח כאן בעוד עשור. הם מבינים שצוואר הבקבוק לכל צמיחה עתידית של החברה איננו הון - אלא כשרון.
חישבו מחוץ לקופסה ולטווח הארוך
לפיכך, אין מתאים מחברות ההייטק הישראליות מלהיות שותפות בכירות לעיצוב הדור הבא של עובדי ההייטק בישראל, ואין יוזמה טובה מאשר להפשיל שרוולים ולהתחיל לעשות. יזמים, אל תחכו לאחרים: פשוט עשו זאת בעצמכם. השינוי בוא יבוא, אבל לא בקצב לו הייתם מצפים.
הנתון הרשמי של המחסור בעובדים להייטק עומד על 14,000. אם כל חד קרן או חברת צמיחה תגדיל את מאגר הכישרונות שלה באופן אורגני ותהיה אחראית לייצר תוספת יחסית של 10% יותר עובדים אשר לא הועסקו קודם לכן בהייטק, החברות יהנו מכך והתעשייה תצליח לשמר צמיחה עקבית. אם החברות תצלחנה לייצר את כח העבודה התוספתי הזה, הענף כולו עשוי לגדול באופן מעריכי.
אתם אנשים יצירתיים שחושבים מחוץ לקופסה - השתמשו בכך. השקיעו בהסבת עובדים למקצועות לא טכנולוגיים בהייטק, בנו תכניות לחינוך לאוריינות דיגיטלית לילדים בגן, אמצו כיתות בתיכונים ודאגו עבורם להכשרה טכנולוגית מעבר למסלול הרגיל, סייעו לבוגרי מקצועות טכנולוגיים מהחברה הערבית לעבוד במקצוע או השקיעו באוניברסיטה חדשה - לא משנה איך - רק חישבו על הטווח הארוך.
אם כל חברה תשקיע 10% מהתקציב השנתי שלה בפיתוח טאלנטים ובחינוך, או תגדיל ב-10% את מצבת העובדים שלה באמצעות הסבת עובדים מחוץ לתעשייה, הרווח הנקי יהיה שלהן - בהבטחת עתידן ובהבטחת הצמיחה המואצת של התעשייה הישראלית. ומי יודע, אולי זו הדרך לרשימת ה-500 של פורצ'ן.
הכותבת היא מנהלת ההשקעות של בלקסטון בישראל