בני שטיימץ / צילום: Reuters, Denis Balibouse
איש העסקים הישראלי, המיליארדר בני שטיינמץ, מעוכב בימים אלה ביוון בעקבות הרשעתו בבית המשפט העליון ברומניה בפרשת הונאת הקרקעות, ועקב "הודעה אדומה" שהוצאה על ידי האינטרפול לבקשת הרשויות ברומניה, לצורך אכיפת גזר הדין של 5 שנות מאסר שהוטל על שטיינמץ. העיכוב בוצע למרות שהצו שהורה על עיכובו בכל מדינות אירופה בוטל לפני הטיסה של שטיינמץ ליוון, ולאחר ששטיינמץ כבר טס למדינות שונות באירופה מאז ביטול הצו, וכן לדובאי - שם לא עוכב. כך נודע לגלובס. שטיינמץ מסתובב בחופשיות ביוון אך הוא מנוע מלצאת מהמדינה עד לתום הבירור.
"הודעה אדומה" מסמלת צו מעצר בינלאומי כנגד אדם שמבוקש על ידי רשויות של מדינה החברה בארגון האינטרפול, ואולם העיכוב ביוון התרחש שבועות ספורים בלבד לאחר שהוועדה לפיקוח על תיקי האינטרפול (ה-CCF) הורתה ב-29 באוקטובר על מחיקת ההודעה האדומה שהוצאה נגד שטיינמץ לבקשת רומניה. בהחלטה המפורטת של הוועדה נמתחה ביקורת נגד ההליך שנוהל נגד שטיינמץ ונקבע, בין היתר, כי הליך שהתנהל כנגדו הונע משיקולים פוליטיים ונפלו בו פגמים חמורים מאוד.
שטיינמץ עוכב בשדה התעופה באתונה ב-24 בנובמבר, ומאז מעוכב ביוון עד לבירור הנושא מול שלטונות רומניה. גורמים המכירים את ההחלטה טוענים כי העיכוב של איש העסקים הישראלי נובע מתקלה חריפה בהסרת ההתרעה ממערכות בקרת הגבולות באירופה.
הורשע בהונאה ברומניה
גזר הדין הרומני הוטל על שטיינמץ ברומניה בדצמבר 2020 בשל עסקה מסחרית, שבה היה מעורב בין השנים 2006-2008, של מימון שהעניק לתביעות להשבת קרקעות שהולאמו בתקופה הקומוניסטית. מדובר בתביעות להשבת רכוש מלכותי של הנסיך פול פיליפה (צאצא למשפחת המלוכה), אשר הולאם על ידי המדינה.
אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי ברומניה, נפתח הפתח בפני מי שהיו בעלי קרקעות פרטיים בשנות ה-40 של המאה ה-20 לפנות ולדרוש את השבת הקרקעות לרשותם. הנסיך החל בהגשת התביעות עוד בראשית שנות ה-2000, בעוד המדינה, שהחזיקה לאחר ההלאמה במרבית הנכסים, התנגדה בתוקף להשבתם. שטיינמץ היה שותף ויעץ לגוף שהחזיק מניות בחברה שרכשה מנסיך בית המלוכה הרומני זכויות לקרקעות והואשם כי במסגרת הפעילות של אותה חברה נעשו עבירות הונאה כדי להשיב את הקרקע, וכי היה מעורב בעבירות של הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע הפשע לכאורה. כמו כן, שטיינמץ הואשם בהשפעה לא הוגנת על פקידים שהיו קשורים בהשבת הקרקעות. שטיינמץ טען כי חלקו בסיפור נוגע לעסקה פיננסית בין חברה שהיה מוטב לחלק מרכושה, לבין הנסיך. במסגרת העסקה החברה התחייבה לספק מימון לתביעות הנסיך בתמורה לאחוזים משווי הקרקעות שיושבו בפועל, ככל שיושבו.
ההליך המשפטי אשר התנהל בדרגה ראשונה בבית המשפט לערעורים בבוקרשט, הסתיים בזיכוי מלא של שטיינמץ. אלא שערעור שהגישה הפרקליטות לבית המשפט הגבוה התקבל, ובית המשפט הגבוה הרשיע את שטיינמץ בהקמת ארגון פשיעה, וגזר עליו 5 שנות מאסר. הרשעתו של שטיינמץ יחד עם עורך דינו המקומי, שביצע את בדיקות הנאותות להליכים האזרחיים ברומניה, ונאשמים נוספים, נשענה על הקביעה כי ההתקשרות עם הנסיך עונה להגדרת "הקמת ארגון פשיעה" - שמטרתו הייתה לזכות בקרקעות באמצעות פעולות של "השפעה אסורה" על פקידי ציבור.
פתח בהליך בבית הדין האירופי לזכויות אדם נגד ההרשעה
בעקבות ההרשעה ביקשו רשויות רומניה מהאינטרפול להוציא "הודעה אדומה" נגד שטיינמץ, כך שיעוכב בכל מקום באירופה אליו יגיע. שטיינמץ היה אז בישראל ותכנן להילחם בהרשעה ובגזר הדין. בינתיים, באמצעות עו"ד איתן מעוז, פנה שטיינמץ לאינטרפול וביקש לבטל את ההודעה האדומה המגבילה את תנועתו. ביום 29.10.21 התקבלה כאמור החלטתה של ה-CCF (הוועדה המיוחדת של האינטרפול), על מחיקת התיק של שטיינמץ ממערכת ההתראה הבינלאומית. משמעות ההחלטה החריגה: מחיקת ההודעה האדומה שנרשמה כנגדו לבקשת רשויות רומניה בעקבות גזר הדין, ומתן אפשרות לשטיינמץ לנוע בין המדינות מבלי לחשוש כי יעוכב.
החלטת ה-CCF ניתנה לאחר שנמסרה גם תגובת רשויות רומניה לוועדה ובמסגרתה נקבע, כי ההליך כנגד שטיינמץ ברומניה - נשא אופי פוליטי מובהק, וכי שטיינמץ למעשה נקלע אל תוך סכסוך פוליטי ומסחרי בין צאצא למשפחת המלוכה הרומנית לבין הממשלה הרומנית. עוד קבעה הוועדה, כי במסגרת ההליך ברומניה ננקטו כנגד שטיינמץ אמצעי חקירה בלתי חוקיים תוך הפרה בוטה של זכויותיו. במיוחד הטרידה את הוועדה העובדה, כי לסוכנות הביון הרומנית (SRI) ניתנה "יד חופשית" למיין את תוצרי הציתות במסגרת החקירה, ו"לבחור" את השיחות שיועברו לעיון בית המשפט, ללא שום בקרה, ובעוד שלנאשם שטיינמץ עצמו לא ניתנה כל גישה לעיין ביתר החומרים, שייתכן והיה בהם לתרום להגנתו.
הגבלת גישתו של שטיינמץ לחומרי התיק, ובין היתר לצווי ההאזנות ותוצריהן, כירסמה לפי קביעת ה-CCF בעקרונות המשפט ובזכויותיו של שטיינמץ להליך הוגן ולניהול אפקטיבי של הגנתו.
ה-CCF אף הפנה לכך שחרף העובדה שפסק הדין המרשיע הינו לכאורה סופי, עקרונות המשפט הבינלאומי תומכים במתן זכות ערעור בנסיבות שכאלה, שבהן ההרשעה ניתנה לראשונה בערכאת הערעור, כאשר פסק הדין בערכאה הראשונה הוא פסק דין מזכה.
בשורה התחתונה נקבע כי הפגמים והחששות העמוקים לגבי האינטרסים העומדים בלב ההליך שנוהל כנגד שטיינמץ, מחייבים את מחיקת המידע והצוים שפורסמו לבקשת רשויות רומניה, למרות שעומד כנגד שטיינמץ גזר דין בתוקף לחמש שנות מאסר.
נתון מרכזי נוסף שהוצג בפני האינטרפול על ידי סנגוריו של שטיינמץ הייתה העובדה שהגוף המודיעיני שהיה מעורב בחקירתו של שטיינמץ החזיק את המטה המרכזי שלו באחת מהאדמות נשוא הסכסוך אשר לכתחילה הולידה את כתב האישום. אותו גוף מודיעין, ה-SRI, אוחז בסמכויות אדירות ברומניה והשפעתו על מערכת המשפט והשופטים המקומיים משמעותית. מעורבותו בחקירת התיק נתפסה בהחלטת ה-CCF כביטוי חריף לאינטרסים הפוליטיים וייתכן מושחתים אשר הניעו אותה. הוועדה הדגישה במיוחד את העובדה, שהתבצעו על ידי ה- SRI האזנות סתר חריגות ובלתי פרופורציונליות לאירוע, לכאורה מטעמים של "בטחון לאומי".
לגלובס נודע כי לאחר קבלת ההחלטה של ה-CCF פתח שטיינמץ בהליך בבית הדין האירופי לזכויות אדם נגד הרשעתו ברומניה והעונש שהוטל עליו, בטענה לפגיעה בזכויותיו, וכן הגיש תלונה פלילית ברומניה כנגד פורום השופטים שדן בעניינו. בהליכים אלה טרם ניתנה החלטה.
היות ושטיינמץ אזרח ישראלי, הליך הסגרה של שטיינמץ לרומניה או בקשה כי ירצה את עונש המאסר בישראל כרוך במעורבות של הפרקליטות ובתי המשפט בארץ. בהחלטה שניתנה לאחרונה בעניינו של איש עסקים ישראלי אחר הביעה המדינה התנגדות להסגרה לרומניה לצורך ריצוי עונש מאסר שם. מדובר באיש העסקים, גדעון זליבנסקי, שהורשע בעבירות מס ומרמה ברומניה ונגזר באוקטובר 2014 ונידון ל-10 שנות מאסר. ביהמ"ש הרומני קבע כי זליבנסקי פעל כדי להעביר במרמה מניות במטרה להבריח נכסים מהנושה, וכן העלים מס של כמיליון אירו. בנובמבר 2015 עקב שינוי חקיקה ברומניה, הופחת עונשו בערעור ל-6 שנות מאסר.
חודש לפני מתן פסק הדין בערעור, יצא-נמלט זליבנסקי מרומניה חזרה לישראל. באפריל 2018 הגישה רומניה בקשה כי משרד המשפטים יאכוף בישראל את גזר הדין נגד זליבנסקי. משרד המשפטים הרומני פנה לישראל בבקשת הסגרה ובהמשך משסורב ביקש כי זליבנסקי ירצה את עונש המאסר בישראל, והפרקליטות נעתרה לבקשה זו והגישה בקשה בהתאם לבית המשפט. ואולם, לאחרונה הודיעה פרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים כי היא מושכת את בקשתה שלפיה זליבנסקי ירצה בישראל את 6 שנות מאסר שנגזרו עליו בפסק דין חלוט ברומניה.
הדרך של שטיינמץ לשם עוד ארוכה, וכרגע הוא מתמודד בעיקר עם הצורך לבטל את העיכוב שהוטל עליו ביוון כדי שיוכל לשוב לישראל.
נזכיר, כי שטיינמץ מתמודד עם זירה משפטית נוספת באירופה לאחר שבינואר השנה נידון לחמש שנות מאסר על-ידי בית משפט שוויצרי בז'נבה, בעקבות הרשעתו בעבירות "שוחד לבכירי ציבור זרים" ו"מרמה וזיוף במסמכי תאגיד". שטיינמץ מערער על הפסיקה.
עו"ד איתן מעוז, ב"כ של שטיינמץ, מסר בתגובה: "אני יכול לאשר כי מר שטיינמץ עוכב בשדה התעופה באתונה בשל תקלה חמורה בהעברת המידע אודות הסרת ההודעה האדומה באינטרפול. אנו מטפלים בעניין הזה ומקווים כי מר שטיינמץ יחזור לביתו ולעסקיו במהרה."