גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בית ספר לקריפטו: בין הצופים לבגרויות, הנערים האלה מנהלים בנק דיגיטלי

בין הדרכה בצופים לבגרויות, רועי קליין ורואי שמיר עסוקים בתפקידם כנגידי הבנק המרכזי של גימנסיה הרצליה בתל אביב ● בימים אלה הם עובדים על הנפקת מטבע וירטואלי שישמש ליצירת כלכלת שוק אמיתית בתוך בית הספר ● אבל כל זה, הם חולמים, הוא רק פיילוט ליצירת כלכלת נוער מבוססת קריפטו שתאפשר מסחר בינלאומי בתוך מערכת החינוך, ותסייע לבני נוער בקשיים כלכליים

רועי קליין ורואי שמיר / צילום: איל יצהר
רועי קליין ורואי שמיר / צילום: איל יצהר

היה קשה לתפוס את רואי שמיר ורועי קליין לראיון. כיאה למנכ"לים של בנק, הלו"ז שלהם עמוס מאוד, אבל השבוע היה קשה במיוחד להשיג אותם - הם פשוט יצאו להדריך בטיול חנוכה של הצופים. שמיר וקליין, תלמידי כיתה י"א, מובילים בתיכון גימנסיה הרצליה בתל אביב פרויקט חדש ושאפתני - הקמת בנק והנפקת מטבע דיגיטלי, שבעזרתו יהיה ניתן לקיים כלכלת שוק בבית הספר, ובשאיפה גם במוסדות חינוך אחרים. הכל התחיל בכלל משיעורי יפנית. תלמידים שרצו ללמוד את השפה פנו לבתי ספר ביפן וקיבלו תגובות מבני נוער ששמחו ללמד אותם, ובמקביל קיבלו גם בקשות ללימוד עברית ואנגלית. מכאן החלו שאלות על תמחור, ועל הערך הכלכלי של קבלה ונתינה.

המושגים קבלה ונתינה שזורים עמוק בתהליך הקמת הבנק - וגם אם הם נשמעים קשורים יותר לעולמות החינוך מאשר לכלכלה, הרי שגם המערכת הכלכלית מבוססת על קבלה ונתינה, פשוט של דברים אחרים, כמו כסף ושירותים או מוצרים. הבנק המתוכנן יתנהל כמו בנק מרכזי שיש לו מטבע משלו, תהיה לו היתכנות כלכלית והוא יישען על עקרונות השוק החופשי, אבל הבסיס הערכי העמוק שלו מגיע מהצוות החינוכי שמלווה את המיזם.

"הבנק שאנחנו מפתחים יהיה בעל משמעות כלכלית, אבל גם משמעות חברתית, בה הרווח יהיה בנתינה ובקבלה", מסביר ד"ר זאב דגני, מנהל הגימנסיה, "יש עוצמה אדירה בנתינה, בסולידריות, בלהיות חלק מעולם גדול יותר".

אבל כשמדברים על מטבעות דיגיטליים, מדברים על רצון לעשות כסף, לא?
"כמעט לכל רעיון יש יותר ממניע אחד. אז קודם כל, זה לא פסול לעשות כסף, אבל מעבר לזה במקום ללמוד כלכלה מספר של כלכלן, שילמדו איך מנהלים כלכלה ויבנו אותה מאפס. שיהיו שותפים באג'נדה של בית הספר. אחד הדברים שאנחנו מעוניינים להקנות לתלמידים הוא ההבנה איפה העולם נמצא ולאן הוא הולך".

"תמיד התעניינתי בכלכלה"

דגני החל לגלגל את הרעיון להקים בנק עם מחנך כיתה י"א אביחי מגל וד"ר אושי שהם קראוס, מומחה לפינטק ולבנקאות חדשה, ומגיש הפודקאסט דו"ח פינטק ב"גלובס". כשאביחי סיפר על הרעיון בכיתה, שמיר מיד נדלק. "תמיד התעניינתי בכלכלה", הוא מספר.

אז מה זה בעצם הבנק הזה, ואיך הוא אמור לעבוד? התלמידים בוחנים כעת אפליקציות שונות (ואם לא ימצאו, הם מתכננים לבנות אחת כזאת) שיתאימו לשימוש כארנק דיגיטלי פנימי של הגימנסיה. קליין ושמיר יתפקדו בהתחלה כמעין בנק מרכזי - כשתפקידם יהיה להנפיק ולהקצות את המטבע שערכו מגובה בשקלים. מלבד פנייה לגופים פיננסים שייתנו את השקלים לבסיס תמורת שותפות במודל שטרם נקבע, הרעיון הוא להפנות פרויקטים מתקציב בית הספר, כמו צביעת קירות או שיעורי עזר מטעם תלמידי י"ב - למי שירצה לבצע את העבודות האלה תמורת המטבע הפנימי - וכך להשתמש בכסף שנחסך על אנשי מקצוע כגיבוי שקלי.

המטרה היא ליצור כלכלה אמיתית אך פנימית, שמיועדת לשירותי חינוך ותפעל באמצעות המטבע. כל זה יהיה פיילוט ראשוני למיזם גדול יותר: יצירת כלכלת נוער בינלאומית מבוססת מטבע קריפטו, שתאפשר מסחר בינלאומי בשירותי לימוד וחינוך, ותסייע בהמשך גם לבני נוער חסרי נגישות פיננסית בנקאית.

אתם מספרים על זה לחברים שלכם? מה התגובות?
קליין: "הם מתעניינים, התגובות מאוד חיוביות. כולם רוצים להבין איך הכסף עובד, ובגלל זה גם עשינו את זה דיגיטלי. יכולנו להדפיס שטרות, אבל אז זה היה פחות מעניין. כל הבנקאות הולכת לעולם הדיגיטלי".

מה אפשר יהיה לקנות במטבע של הגימנסיה?
שמיר: "שיעורים פרטיים, שיעורי נהיגה, דברים במטבח של הגימנסיה. כשזה יתרחב לבתי ספר נוספים או למדינות נוספות, אז נוכל לקנות בזה עוד דברים שהם יציעו".
קליין: "תלמידים יוכלו להציע כל מיני דברים, ללמד משהו או ליצור משהו, כל אחד מה שהוא טוב בו".

מי מחליט כמה דברים עולים?
קליין: "כל אחד יכול לבקש עבור מה שהוא מציע כמה שהוא רוצה, זה שוק חופשי".

איך ההורים מגיבים?
שמיר: "הם מפרגנים, אבל כשאני מגיע הביתה הם אומרים ׳נו, הנה הגיע מנכ"ל הבנק׳".

זאב דגני, מנהל גימנסיה הרצליה / צילום: איל יצהר

התלמידים יקצו את המטבעות

המטבע יהיה שייך כולו למועצת התלמידים, והוא יונפק על בסיס מסמך חזון מפורט. "כל תהליך גיבוש הבנק דורש חשיבה מאוד מעניינת על ההיבטים המוניטריים, וגם - בסוף מדובר בבנק שאמור לשרת תלמידים, אנחנו רוצים שהם ינהלו כלכלה ומסחר, אבל צריך למשל להבטיח שאי אפשר יהיה להשתמש בכסף הזה לסחור בשירותים שאנחנו לא מעוניינים בהם", מציין שהם קראוס. "הפרויקט מתגבש תוך כדי תנועה. התחלנו עם הרבה מאוד שאלות פתוחות, ואלו עברו לתלמידים המקימים, שהם שותפים להתלבטויות המקצועיות". דגני מוסיף כי "הפרויקט מכאן והלאה תלוי בהם. הם אלו שצריכים לגייס את השותפים, את ההתעניינות, את היוזמה".

מה החזון?
דגני: "החזון הוא להקים בנק חברתי עם קהילת משתמשים בינלאומית, שיאפשר להתנסות בכלכלת שוק, ויגבש את התלמידים סביב הנתינה והקבלה".

זה לא קצת נאיבי?
דגני: "מה רע בנאיביות? אני מאמין שהבסיס של החינוך זה נאיביות, יצירתיות ודמיון. אני חושב שתפקיד בית הספר זה לשמור על הנאיביות. הרי לכולנו יש הדדיות בצרכים. הנאיביות צריכה להדביק אנשים פרקטיים, תכליתיים, וכאלה שחושבים על הרווח של עצמם. אולי זה יעשה עולם טוב יותר".

מחנך הכיתה אביחי מגל מסביר איך בכלל עלה הרעיון: "כאנשי חינוך שנמצאים במקצוע שבו השכר לא להיט, אנחנו גם יודעים שהבגרות שאליה אנחנו מלמדים את התלמידים היא לא איזו הבטחה לעתיד טוב, לא למצטיינים ובטח לא לתלמידים שחווים קשיים. האתגר שלנו זה לתת ביטוי ליכולות, לשאיפות ולמחשבות שלנו לגבי מה צריכים נערים ונערות כדי ללמוד ולהתפתח, ואיך עושים זאת. מסגרת של סחר חליפין מאפשרת לתלמידים גם ממשות והכרה בפעילות שלהם בתוך מסגרת די נוקשה של משרד החינוך".

מה יותר קשה בפרוייקט, החלק הטכנולוגי או להבין איך המערכת פועלת?
מגל: "לא החלק הטכנולוגי, אפילו עשינו דאונגרייד לחלק הטכנולוגי. אולי בעתיד הטכנולוגיה תהיה אתגר, אם נרצה לסחור עם מדינות אחרות. מה שמאתגר זו ההתגייסות סביב זה: מטבע זה משהו שמדבר בערך אחיד, צריך לקבוע כמה יעלה זמן של מורה וכמה של תלמיד, כמה משלמים על השכרת מוצר כלשהו, על אוכל מהמטבח. צריך שהכל ידבר באותה שפה".

ואיפה התלמידים נכנסים לתוך זה?
מגל: "התלמידים הם שקובעים את גבולות הגזרה. בלעדיהם זה לא קורה. זה שלהם".

רועי קליין ורואי שמיר עם המורה אביחי מגל / צילום: איל יצהר

חברה קפיטליסטית מנוהלת

"בפרויקט יש מספר רמות", אומר שהם קראוס, "לצד לימוד של חינוך פיננסי - אבל לא ברמה של איך כותבים צ'ק - יהיו 20 תלמידים שילמדו כלכלה מוניטרית ברמה גבוהה, יתמודדו עם שאלות של הנפקת מטבע וילמדו מה זה בנק מרכזי. וזאת לצד מעגל גדול יותר של תלמידים שילמדו להשתמש בארנק דיגיטלי, ליזום ולייצר דברים שנותנים ערך. בסוף המטרה היא שזו תהיה כלכלה שגם המורים ישתמשו בה. מודל קפיטליסטי מנוהל. בדרך כלל יש דיכוטומיה בין שוק קפיטליסטי אמיתי לבין עמותות חברתיות שצריכות תקציבים. אנחנו רוצים עסק קפיטליסטי אמיתי, אבל כזה שמטרתו תיקון עולם. לא אנחנו המצאנו את המודל הזה, זה מודל שמתהווה. הבנקאות החדשה והדיגיטציה מאפשרות לשבור את הדיכוטומיה בין שמאל סוציאליסטי לעסק קפיטליסטי".

כלומר, גם אפקט חברתי, וגם רווח יציב. אילו שאלות מוניטריות מעניינות עולות?
"כרגע המטבע בפרויקט יהיה מגובה בשקלים שיישמרו בקופה המרכזית, אבל מה יקרה אם נערוך סחר חליפין עם תלמידים ממדינות אחרות? מה הם יוכלו לעשות עם המטבע? אלו שאלות שמלוות אותנו כבר מהשלב הזה".

לא טריוויאלי להיתקל בנערים שמתעניינים בכלכלת שוק ובבנקים מרכזיים, כשהדור שהם חלק ממנו מוזכר בעיקר בהקשרים כמו התמכרות לטיקטוק. "הנוער היום מגוון, כמו שהיה גם בשנים קודמות", אומר דגני. "יש נוער סקרן, שאוהב חברים ומתעניין בעולם. יש נוער שמרוכז בעצמו. בשנים האחרונות יש יותר מהסוג השני, וזה מגיע עם תופעות כמו התכנסות, בדידות, סגירות, חוסר סובלנות לשונות ולאחרות".

מדוע אנחנו רואים את השינוי הזה?
"לסיפור הסוציו-אקונומי יש הרבה השפעה, והפערים בין מרכז ופריפריה מדאיגים כבר ברמה הלאומית. אנחנו אמנם בצפון תל אביב, אבל מקפידים שיגיעו אלינו בני נוער מדרום תל אביב, מיפו, ילדי פליטים ומהגרים. להבין את האחר זה חלק מאוד מהותי אצלנו. ילדים גדלים ומתפתחים לאור האתגרים והסקרנות שהם מקבלים בבתי הספר, בסדרי העדיפויות של ההורים ובסדרי העדיפויות של המדינה".

אז בעצם הבנק זה חינוך פיננסי או מיזם חברתי?
"זה פרויקט יזמות - אנחנו רוצים שהתלמידים יפתחו דברים שיוכלו להציע במסגרת השוק שניצור - זה פרויקט של חינוך פיננסי, ובכל הפרויקטים שלנו משולבת תמיד עשייה חברתית וגם כאן. הכי חשוב שהתלמידים לא יהיו אטומים למצוקות של אחרים. בשונה מלימודי מקצוע כזה או אחר, שמכין לבחינה מיותרת של בגרות ואפילו פוגע בהתפתחות האינטלקטואלית, בפרויקטים שאנחנו עושים תמיד יהיה אספקט של מוכנות לעזור. לכן לצד הלמידה לבגרויות שאני בז להן, גם בפרויקט הבנק תהיה חשיבה אחרת".

בנק לא נתפס כגוף חברתי, להפך.
"היו בעבר בישראל ובעולם בנקים חברתיים, ובנק יכול להיות דבר טוב, אם בונים מערכת שלא מפלה או מעיפה את החלשים, אם עושים בו כלכלה הוגנת וחברתית, ולא כזאת שמגדילה את הפערים, למרות שבישראל ספק אם עוד יש בכלל לאן להגדיל אותם. מעבר לכך, תהיה הכנה לדיגיטציה של הכסף, הילדים יבינו כלכלה, עקרונות מסחר הוגן, ופיתוח של יכולות שאפשר למכור תמורת כסף - יצירת ערך. גם אם הם לא יתעשרו, הם יתעשרו רוחנית".

אתם בכל זאת בית ספר בצפון תל אביב. תלמידים אצלכם יוצאים לעבוד?
"יש הרבה תלמידים שיוצאים לעבוד אחרי הלימודים. גם ילדים מבתים מבוססים. המניע הוא בעיקר עצמאות. יש פה פרויקט בימי רביעי, במקום לכיתה הם הולכים להכיר מקומות עבודה. הם מלווים את השומר בדיזינגוף סנטר, הולכים למוסך, למרפאה, לנגרייה, לעריכה של תוכנית תקשורת, ומשוחחים על איך הם רואים את העבודה, את האנשים שעושים אותה, את השיקולים שמנחים אותם".

איך תיראה בעיניך תוכנית חינוך פיננסי טובה ונכונה לתיכונים?
"זו שאלה קשה יותר ממה שהיא נשמעת. אני למדתי את עולם הכלכלה מההורים שלי. אבא שלי היה סנדלר ואחר כך מכונאי, אמא שלי היתה מזכירה. ישבנו יחד בסופי שבוע והם הסבירו לי למה את זה הם לא יכולים לקנות לי כי זה גדול עליהם, ותוך כדי זה הבנתי את עולם, את המגבלות, האפשרויות - הבנתי כלכלה. בתחום החינוך הפיננסי אני עובד גם עם ההורים, אתם לא מבינים כמה כוח יש להורים".

עוד כתבות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מצב השווקים השבוע

המניות שנותרו מחוץ לחגיגה בבורסה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?