גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עם כל הכבוד לאינטרסים: לפעמים מדינות לא יכולות לשתוק

"מדיניות חוץ" היא יותר מהגדרה צרה של אינטרסים ● לפעמים צריך להעדיף את הנעלה על המועיל ● מיליון בני אדם במחנות ריכוז הם אולי סיבה למחווה קטנה של מחאה

העמיד את ההגנה על הדמוקרטיה במרכז מדיניות החוץ שלו. הנשיא ביידן / צילום: Shutterstock, Stratos Brilakis
העמיד את ההגנה על הדמוקרטיה במרכז מדיניות החוץ שלו. הנשיא ביידן / צילום: Shutterstock, Stratos Brilakis

הנרי קיסינג'ר אמר פעם, וצוטט מאז עד זרא, ש"לישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים". אינני בטוח שהוא צדק. אני הייתי מציע תחליף: לישראל אין יחסי חוץ, יש רק קשרים דו-צדדיים. מה ההבדל? היא אינה מתעניינת, לא ברצינות, במשוואות גלובליות מורכבות. היא מעוניינת רק ברווח המיידי שהיא יכולה להפיק ממערכות יחסים עם מדינות אינדיבידואליות. ממילא אין לה חישוקים ואין לה עכבות.

זו כמובן אינה תגלית גדולה. ארצות משתדלות לקדם את האינטרסים הלאומיים שלהן. פרגמטיות, לא אידיאולוגיה, היא האמצעי. אבל זה אינו פוטר ארץ מן הצורך להעמיד את עצמה בקונטקסטים רחבים, ולשקול מפעם לפעם עמדות שמתיישבות עם משהו הנעלה אפילו יותר מאינטרס לאומי.

מה יכול להצדיק את העדפת ה"נעלה" על ה"מועיל"? כנראה רק נכונות לצקת מידה של מטאפיזיקה, של אמונה, או של אתיקה, אל הדיון הציבורי; וגם הצורך התקופתי להתבונן במראה מבלי להיבהל.

להגן על הדמוקרטיה

ישראל מצאה את עצמה בשבוע שעבר בחבורה מיוחסת למדי של 110 ארצות, שהנשיא ביידן הזמין לוועידה וירטואלית של הדמוקרטיות. הנשיא הזה העמיד את ההגנה על הדמוקרטיה במרכז מדיניות החוץ שלו. זו אינה מליצה שדופה. הדמוקרטיה צריכה הגנה, מפני שהיא נמצאת בנסיגה. והיא נמצאת בנסיגה לא רק מפני שמתמעט והולך מספר הארצות הרשאיות לטעון שהן דמוקרטיות, אלא מפני שבין הדיקטטורות יש סיפורי הצלחה כלכליים מרשימים, המעמידים לכאורה בספק את התיימרותן של הדמוקרטיות להציע את שיטת הממשל היעילה ביותר.

לא הוזמנו אל הפורום הזה סין, רוסיה, טורקיה, רוב ארצות אסיה, רוב ארצות אפריקה, רוב ארצות אמריקה המרכזית. ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שהוזמנה. זה כמובן מתאים לדיפלומטיה הישראלית ולדימוי העצמי. "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", אבל מה זה בדיוק אומר?

האם לדמוקרטיה צריכים להיות יחסים מיוחדים עם דמוקרטיות אחרות? האם היא צריכה להעדיף את חברתן? האם עליה לקבל סיכונים כלשהם בהגנה על הרעיון הדמוקרטי? למשל, האם ישראל צריכה להצטרף אל ארה"ב, אל בריטניה, אל קנדה, אל אוסטרליה ואל אחרות בחרם דיפלומטי על אולימפיאדת החורף בסין?

את החרם יזמה ארה"ב, במחאה על "רצח עם" בחבל שינג׳יאנג בצפון-מערב סין. זה מקום מושבם של בני המיעוט האויגורי, מוסלמים דוברי לשון טורקית, שהדיקטטורה הסינית חושבת למסוכנים. כלי תקשורת וארגוני זכויות אדם במערב חשפו בשנים האחרונות דיכוי שיטתי של האויגורים, כולל כליאת המונים במחנות ריכוז.

הזיווג של ספורט ופוליטיקה, או ההפרדה ביניהם, היו תמיד בעייתיים. דיקטטורות משתמשות במאורעות ספורט המוניים לצורכי יוקרה ולשם הסחת דעת. קיסרי רומא התחילו בזה. העולם נהר לברלין ב-1936, אף כי מחנות ריכוז כבר נפתחו ברחבי גרמניה, אסירים פוליטיים מילאו אותם, ויהודים היו נתונים לחוקי נירנברג. האולימפיאדה עצמה התנהלה כסדרה, אבל שימשה את היטלר להפגנה מרשימה של כוח ושל פופולריות.

"המשחקים האולימפיים משאירים זוהר של גאווה ברייך", הייתה הכותרת בסיום האולימפיאדה. לא בביטאון המפלגה הנאצית, אלא ב"ניו יורק טיימס". נשיא הוועד האולימפי, אברי בראנדג׳, אמריקאי, תקף את "הקנוניה הקומוניסטית-יהודית" להחרמת המשחקים. הוא עמד בראש הוועד עד 1972.

ב-1980 ברית המועצות אירחה את המשחקים. חצי שנה לפני פתיחתם הצבא הסובייטי פלש לאפגניסטן. ארה"ב יזמה חרם של אולימפיאדת מוסקבה. המשחקים נערכו גם בהיעדר המחרימים, אבל יותר מ-60 ארצות נעדרו. זו היתה פגיעה קשה ביוקרת המשטר.

ישראל הצטרפה לחרם על משחקי מוסקבה. לכאורה, זו היתה החלטה קלה. היחסים עם ברית המועצות עמדו בשפל עמוק. אבל דווקא ב-1979 גבר זרם היהודים היוצאים. לישראל היה מה להפסיד מהחרמת ברית המועצות ומן ההחמרה במלחמה הקרה בין מזרח למערב. אבל לא היתה לה ברירה.

הפעם לא מדובר בהחרמת המשחקים בתור שכאלה. ספורטאים אמריקאיים ובריטיים וקנדיים יגיעו לסין. רק דיפלומטים יחרימו את האולימפיאדה. אבל חמת הסינים בוערת בהם להשחית, בין השאר מפני שחימה בוערת הפכה לברירת המחדל של הדיפלומטיה הסינית בשנים האחרונות.

האם ישראל יכולה להרשות לעצמה להצטרף למחאה הדיפלומטית נגד הדיכוי בסין? האם ישראל יכולה להרשות לעצמה שלא להצטרף? האם ישראל יכולה להסתכן בניכורה של מעצמת-על, ששריריה המדיניים והצבאיים מתחילים להתקרב אל שריריה הכלכליים? האם ישראל יכולה להחשות כאשר מיליון בני אדם נכלאים במחנות כפייה בגלל דתם ולשונם?

סדרת חינוך קטנה

אני קורא בחשבון הטוויטר של חבר הכנסת ולדימיר בליאק דברי הלל לשר החוץ. "מה ש @yairlapid הצליח לעשות במשרד החוץ [...] ב-6 חודשים בלבד - זה פשוט בלתי נתפס. איזו תנופה מדהימה".

הנה מה שמר לפיד לא הצליח, מפני שלא ניסה: להעמיד את הדילמות של מדיניות החוץ על סדר היום. בהכרח מוגבלת היא יכולתה של ממשלת ההפכים לחולל שינויים כמעט באיזשהו עניין. אבל שריה יכולים לנצל את תשומת הלב, שהרף העין המיניסטריאלי מעניק להם, כדי להרביץ איזו סדרת חינוך קטנה.

שר החוץ יכול לקיים שיחה עם הציבור על מקומם של ערכים בדיפלומטיה, שתביא בחשבון את הצורך לחרוג מפעם לפעם מן ההגדרה הצרה ביותר של אינטרסים. אולי נגזר על ישראל להיות יום אחד וסאלית סינית. אולי זה ייגזר על חלק ניכר מ-110 הדמוקרטיות בוועידה הווירטואלית של הנשיא ביידן. אבל זה עדיין לא קרה.

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13