גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טסלה השתלטה על שוק הרכב החשמלי בישראל, אך נותרו לה לא מעט מכשולים

כניסת טסלה לארץ הייתה אירוע מרכזי בשוק הרכב ב-2021, כשתוך פחות משנה היא מכרה כ-6,400 מכוניות והשתלטה על מעל 65% מתחום הרכב החשמלי ● באמצעות פעילות ישירה מול הצרכן והעלאת מחירים בהדרגה, החברה שינתה את יחסי הכוחות בענף הרכב ● מסכמים את 2021

טסלה בתחנת טעינה לרכבים חשמליים באזור התעשייה ישפרו במודיעין / צילום: דלית אייזק לויתן
טסלה בתחנת טעינה לרכבים חשמליים באזור התעשייה ישפרו במודיעין / צילום: דלית אייזק לויתן

בשבוע שעבר העניק המגזין היוקרתי TIME את תואר "איש השנה" לאלון מאסק, בעל השליטה בטסלה. העורכים פירטו באריכות מדוע העניקו לאיש העסקים השנוי במחלוקת את התואר המכובד, שלו זכו מאז שנת 1927 נשיאים, מלכים, ראשי מעצמות, חתני פרס נובל, אסטרונאוטים ודמויות היסטוריות רבות.

ההסברים כללו, בין השאר, את השפעתו המאגית כמעט של מאסק על שוק ההון העולמי, היותו האיש העשיר בעולם והחזון "הבין כוכבי" שלו (שכולל חוזה עם נאס"א).לכך תרמו גם הצלחתו של מאסק לשנות סדרי עולם ו"לשגע" את הממסד הכלכלי והפוליטי בצורה כמעט ילדותית לעיתים. למרות זאת, הכתבה התייחסה בקצרה למוצר עצמו של טסלה, הרכב החשמלי, שהוצג בה רק כסוג של "שליחות".

מדור זה בחר בכניסתה של טסלה לשוק הרכב הישראלי כאירוע השנה של 2021 בשוק הרכב המקומי וייתכן שאפילו "אירוע העשור". לצד זאת, אנחנו נסנן את הרעש האדיר סביב אישיותו של מאסק ונתמקד בדברים מוחשיים ופחות "צבעוניים". בין היתר, נבחן את השפעתה של טסלה על התחרות בשוק, המכונית שהיא משווקת לצרכן הישראלי והניסיון שלה לשנות סדרי עולם בתחום השיווק והשירות.

מדיניות תמחור כוחנית

החשיבות המרכזית בכניסתה של טסלה לשוק הישראלי היא לא היותה רכב חשמלי, הרי היא אינה הראשונה. קדמו לה חברות כמו יונדאי, רנו ובמ.וו. עם זאת, כניסתה של טסלה הובילה לפעילות ישירה של היצרן בישראל ללא יבואנים, דילרים או מתווכי ביניים אחרים. החברה האמריקאית הוכיחה היטב כיצד הקונספט של "שיווק ישיר לצרכן" מאפשר ליצרן רכב יכולת לשלוט בתחרות ולשנות את כללי המשחק.

דוגמה אחת היא תמחור ההחדרה האגרסיבי, שהעניק לה בזמן קצר מאוד בסיס לקוחות רחב, ואפשר לה לכבוש נתח של מעל 65% מהמכירות בשוק הרכב החשמלי בישראל בשנת 2021, תוך שהיא מושכת את השטיח מתחת למתחרים. זו משימה קשה מאוד עבור יצרנים מסורתיים, שפועלים דרך מתווכים וצריכים לקחת בחשבון גם את הרווחיות של היבואנים ואת העלויות הקבועות שלהם.

 

בנוסף, כניסתה של טסלה לישראל הכתיבה, הלכה למעשה, את המחיר גם עבור דגמים חשמליים מקבילים שנכנסו מאוחר יותר לשוק הישראלי, כמו סקודה אניאק, יונדאי איוניק 5 ואאודי Q4. מנגד, מותגי פרימיום שלא יישרו קו והורידו מחירים, התקשו לייצר נוכחות, ולראייה הרכב החשמלי של לקסוס שנעלם עם כניסת הענקית הבינלאומית.

טסלה אמנם מכרה "רק" כ-6,400 כלי רכב במהלך שנת 2021 בשל מגבלות של ייצור ושרשרת אספקה. אולם, בענף מעריכים את שצבר ההזמנות הראשוני שלה מגיע ל-12-15 אלף כלי רכב (כולל הזמנות לאספקה לציים).

עוד שינוי בכללי המשחק, שגם הוא פריבילגיה של "יצרן משווק", היא התהליך של "תיקון התמחור" שביצעה טסלה באופן הדרגתי במהלך השנה. בין מועד כניסתה של טסלה לשוק הישראלי בחודש מרץ ועד לנובמבר, התייקר המחיר של הדגם 3 במחירון בין 21-25 אלף שקל, כלומר עליה של כ-10% בסה"כ. זה עוד כלום לעומת ההתייקרות של דגמי הפרמיום של החברה, טסלה S וטסלה X, שמחירם עלה בשיעור של 112 אלף עד 172 אלף שקל בהתאם לגרסה. העליות הללו בוצעו בלי הודעה רשמית לציבור, בלי לתת נימוקים ולמרות ששער הדולר ביחס לשקל צנח באותה תקופה בקרוב ל-7%.

טסלה גם העבירה את ייצור הרכב עבור הישראליים מארצות הברית לסין בלי להודיע ללקוחות שהזמינו. בימים אלה ממש היא כופה על מאות לקוחות, שהזמינו רכב לפני חודשים, לקבל אותו בימים הנותרים של השנה ולא לחכות עד לרישומו בתור "מודל 2022" (או לבטל את ההזמנה ולרדת לסוף התור). מדובר בהתנהגות שנחשבה עד היום ל"טאבו" בשוק הישראלי.

לא בטוח שלכל יצרן שייכנס בעתיד לפעילות ישירה בישראל יהיה מספיק כוח או רצון להפגין מדיניות כוחנית דומה לזו של טסלה. עם זאת, בשורה התחתונה, כל מכונית שייבאה טסלה השנה "פגשה" לקוח מבלי לחכות אפילו שבוע במלאי. המסר לפיו "היצרן כופף את הצרכן" לא נעלם מעיניהם של היצרנים המתחרים.

חיבור הדוק לקהיליית ההיי-טק

טסלה נכנסה לישראל בפועל עם דגם אחד בלבד, טסלה 3, שריכז 99% מהמכירות שלה. זוהי מכונית סדאן בתצורה די מסורתית שעיצובה החיצוני והפנימי, שהשתנה רק מעט מאז השקתה ביולי 2018. ברבעון הראשון של 2022 אמור להצטרך אליה מודל Y, אולם בעקבות ההתייקרויות האחרונות, סביר להניח שהוא בעיקר ייקח לקוחות קיימים מטסלה 3.

 

אין עוררין על כך שלטסלה יש יתרון משמעותי בכל הנוגע לתקשורת, עדכונים מרחוק, משקי תפעול ואלגוריתמים לניהול צריכת החשמל ברכב חשמלי. למרות זאת, יש גבול למה שאפשר להשיג באמצעות עדכוני תוכנה ולא יעזרו הקלישאות נוסח "התוכנה חשובה כיום יותר מהברזל".

הצרכים בשוק הרכב המקומי הם מגוונים מאוד ורכישת רכב היא גם אקט אמוציונלי. בשוק כזה תחרות עם דגם בודד היא מגבלה מהותית. בהתאם לכך, בשנתיים האחרונות כל המתחרים הגדולים, כולל יונדאי, קבוצת פולקסווגן ובקרוב גם טויוטה, הפגינו יכולת טובה יותר לפתח, לעצב ולייצר מגוון רחב של דגמים חשמליים חדשים תוך זמן קצר. החל בדגמים עממיים, דרך רכב פנאי מכל סוג וכלה במסחריות.

לזכותה של טסלה היא ניצלה בצורה יעילה מאוד את הקלפים שלה בישראל והתחברה היטב לקהיליית ההיי-טק המקומית הגדולה והמבוססת. במהרה טסלה 3 הפכה לסמל מעמד מרדני, שיכול "לשבור את השיטה" של השוק. אולם, בלי דגם לפלח ההמוני ובלי דגם קרוסאובר חשמלי נגיש, לחברה תהיה בעיה בטווח הארוך.

שיווק מוצלח, שירות בעייתי

עד לכניסתה של טסלה לשוק הישראלי התייחסו רבים ל"שיווק רכב מקוון" בתור פרויקט מחמד, לפיו "החברה שלנו מסתכלת קדימה". גם במהלך סגרי הקורונה המשווקים העדיפו "להתגנב" לאולמות התצוגה ולמוסכים כדי לפגוש פיזית את הלקוחות.

טסלה שינתה את קיבעון זה והפכה את המסך המקוון לממשק הרכישה היחיד של אלפי לקוחותיה בישראל. פה ושם היו לקוחות מסורתיים שניסו לשוחח עם אנשי השיווק של החברה בטלפון, אך ללא הועיל. חלקם אפילו תיאמו נסיעת מבחן בדוכני הפופ-אפ המאולתרים שפתחה טסלה, אבל רובם לא פגשו נציג אנושי של החברה משלב ההזמנה ועד לשלב המסירה. גם המסר הזה עבר היטב למשווקים ואפשר להניח, שכבר בחודשים הקרובים יופיעו עוד פרויקטים דומים של יבואנים או "מפיצי רכב וירטואליים", שהממשק בינם לבין הלקוח מזערי.

בנוסף, טסלה ניסתה ליישם את הגישה "הווירטואלית" והמינימליסטית גם בתחום השירות שלה בישראל, כחלק מהפילוסופיה העסקית המוצהרת "רכב חשמלי אינו זקוק לתחזוקה". אלא שבישראל היא נתקלה במחסום קשה ובעייתי יותר. אמנם מכוניות חשמליות אינן זקוקות לטיפולים שוטפים, אך הן עדיין נתקלות בפגמי ייצור שונים, כשלים מכאניים ותאונות. כאן נאלצו הלקוחות להתמודד עם זמני המתנה מופרכים לחלפים ונגישות מוגבלת מאוד לשירות טכני באזורי­­­ הפריפריה.

בשבוע שעבר פרסמנו שעבר "חתול שחור" בין טסלה לקבלנית השירות שלה בישראל, שגריר, שעלול להוביל לנתק בין השתיים. אם טסלה לא תשלים עם כך, שגם מכוניות היי-טק צריכות שירות כמו "בעולם הישן", הצלחתה המסחררת בשנת 2021 תישכח והיא עלולה להיזכר רק כחברה שסללה את הדרך לחברות הרכב המתחרות.

עוד כתבות

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

החוכמה של וורן באפט היא יותר מאשר רק בחירת מניות נהדרות

המבנה החדשני של ברקשייר האת'ווי יוצא דופן — ומועיל לבעלי המניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים