עגור חולה בשפעת העופות באגמון החולה / צילום: גיא אילון - רשות הטבע והגנים
שפעת העופות מתפשטת באגמון החולה וגובה קורבנות רבים: לפי רשות הטבע והגנים, בשל תפוצת שפעת העופות באזור הצפון, אלפי עופות מתו או נפגעו עד כה באגמון החולה, המשמש מרכז פעיל לנדידת מאות מינים ועשרות אלפי עופות וציפורים מדי שנה.
באזור נמצאו גם לולי תרנגולות נגועים, ובמשרד החקלאות עדיין בודקים את היקף התופעה. לפי משרד החקלאות עד כה,בשלושת הימים האחרונים 27 לולים הושמדו, ובעלי חיים ב-33 לולים נוספים עומדים כעת בפני המתה. נכון לשעה זו, 244 אלף מטילות יומתו ב-60 לולים. בנוסף, נבדקת יחידה נפרדת של 320 אלף מטילות לגביה יש חשד להדבקה.
ברשות הטבע והגנים טוענים כי מדובר ב"אירוע הפגיעה הקשה ביותר בחיות בר מזה שנים". הסברה היא כי שפעת עופות הגיעה לארץ עם עופות נודדים ביניהם עגורים ושקנאים, אך לא ניתן לקבוע בוודאות בשלב זה מי הגורם המפיץ.
זן שפעת העופות שזוהה בעמק החולה ובמשקים באזור (H5N1), עלול לגרום במקרים חריגים לתחלואה גם בקרב בני אדם, ולכן בהחלטה משותפת עם משרד הבריאות והחקלאות, תיסגר שמורת החולה ממחר ועד ל-28 בדצמבר, במטרה למנוע חשיפה של המבקרים לסיכונים.
גורמי המקצוע במשרדי החקלאות והגנת הסביבה, פועלים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים על מנת לעצור את שרשרת ההדבקה, ולמנוע את המשך ההתפרצות שמסכנת את המערכות הטבעיות בצפון ישראל ואת הפגיעה הקשה בחיות הבר.
היקפי הדבקה חריגים
שפעת העופות תועדה בישראל לראשונה ב-2006 בדרום הארץ, ומאז הופיעה כל מספר שנים באזורים אחרים, תוך הבנה שההדבקות הגיעה מעופות נודדים. ואולם, כעת מדובר בהיקפי הדבקה חריגים מאוד, שאנשי המקצוע לא זוכרים כמותם.
בתוך ימים בודדים, מתו כ-1,800 עגורים באזור האגם לפחות, כאשר חלק גדול מהפגרים נמצאים בתוך גוף המים. אנשי המקצוע באזור מספרים כי בשטח האגמון פזורות גופות רבות של עגורים, וכי מטבע הדברים - בעלי חיים נוספים המתגוררים באזור, מצויים בסיכון גובר. במהלך ימים אלה תועדו עגורים חולים וחלשים רבים שהגיעו לתחומי ישובים ולקרבת אנשים.
בראשית דצמבר 2021, תועדו בעמק החולה כ-40 אלף עגורים בריאים. מוות המוני של אלפים מהם, עלול לפגוע גם במערכת האקולוגית באזור. לפי בדיקת מדגמית של פרופ' רן נתן בקרב עגורים הנושאים משדר, ייתכן כי אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה שנמצאת בעמק החולה צפויים להידבק במחלה ולמות.
הצפיפות הרבה של הפרטים באזורי האכלה, והלינה בתוך האגמון, תורמת להעברה מהירה של המחלה. מנגד, נראה שעקב החולשה של העגורים, מיעוטם עוברים לחבלי ארץ אחרים, אם כי הדבר אפשרי.
גיא אילון, מנהל מחוז צפון של רשות הטבע והגנים, מספר על המראות והתחושות הקשות בשטח: "העגורים הם עוף משפחתי הנודד בצוותא כמשפחה, זוג הורים בוגר אשר אליהם מצטרף הגוזל המתבגר שלהם שזו הנדידה הראשונה, וכן מצטרפים לא פעם גם עגורים צעירים משנים קודמות. הנדידה המשפחתית מלמדת את הצעירים את רזי הנדידה ועוזרת להם לצלוח בעיקר בשנה הראשונה את האתגרים הקשים. בעמק החולה רואים בכל מקום את משפחות העגורים רועות בשטחים הפתוחים. זוג הורים בוגר וצעיר או שניים שמתלווים אליהם. אחד הדברים הבולטים כעת בשיא שפעת העופות, זה הימצאות של עגורים צעירים רבים אשר הוריהם מתו מהשפעת, כשהם בודדים וחסרי הכוונה, וככל הנראה הם לא ישרדו, על אף שלא נדבקו בשפעת".
מצב אקוטי למערכת האקולוגית
כיצד תושפע המערכת האקולוגית באזור מהאירוע אותו מתארים אנשי רשות הטבע והגנים כדרמטי וגדול ביותר בזירת חיות הבר בארץ? "יש כאן מצב אקוטי", אומר ד"ר עמית דולב, אקולוג במחוז צפון ברשות הטבע והגנים. "כמות גדולה מאוד נפגעה וצפויה עוד להיפגע בשל צפיפות האוכלוסייה - עשרות אלפי פריטים בעמק קטן יחסית. כאן, עולה השאלה מה יקרה הלאה. האם עופות נודדים נוספים יפגעו, והאם המחלה תעבור לאזורים אחרים בארץ.
"כרגע ממשיכים עם פרויקט ההאכלה בעמק החולה כדי לא לעודד מעבר לאזורים אחרים. הווירוס הזה, שהוא וירוס נשימתי, הוא עובר בלשלשת. עופות דורסים ויונקים יכולים לאכול את הפגרים ולהידבק. ואז, אנחנו מדברים על התפשטות בקרב בעלי חיים אחרים כמו חתולי ביצות - טורף נדיר בארץ הנמצא בעמק. כך גם לוטרות, גיריות וחזירים. כרגע אין לנו עדויות בעניין. מעבר לכל זה, אין לנו מושג איך זה משפיע על גוף המים עצמו מבחינת האם הווירוס שורד במים, עד כמה הוא נמהל ואיך זה משפיע הלאה. יש המון אי ודאות. גם לאסוף את החיה הפגועה, זה עסק מורכב מאוד. פגיעה כזו באוכלוסיית חיות הבר, אנחנו לא מכירים".
מחלה קטלנית שעוברת במהירות בלולים
שפעת העופות היא מחלה נגיפית התוקפת עופות. הנגיף מועבר ע"י מגע בעופות נגועים או בהפרשות שלהם. עופות נודדים מוכרים כווקטור להעברת המחלה לאזורים שונים בנדידתם. אחד הקונפליקטים עם מערכת חקלאית הוא הידבקות של לולי תרנגולות ותרנגולות הודו. זוהי מחלה קטלנית, ובגלל הצפיפות הרבה בלולים, המחלה מועברת בקצב מהיר וגורמת לתמותה רבה.
הזן הנמצא כעת בישראל(H5N1) מוגדר כזן אלים, המסוגל במקרים חריגים מאוד להדביק בני אדם. המהלך הקליני של שפעת עונתית יכול להתבטא במגוון תסמינים קליניים, החל ממחלה קלה ועד למחלה קשה הכוללת דלקת ריאות נגיפית ראשונית, התקדמות מהירה לאי ספיקה נשימתית, פגיעה רב מערכתית ותמותה של עד כ-60%, כך לפי משרד הבריאות.
במהלך היום, עלה חשש לחשיפה של 20 תלמידים מחצור הגלילית לשפעת העופות. ילדי כיתה שביקרה באגמון ביום ראשון, ליטפו עגור שהתברר כחולה. התלמידים נמצאים במעקב לשכת הבריאות צפת, ועד כה לא דווח על כל סימני מחלה - כך לפי משרד הבריאות. הדבקה אנושית הינה עניין נדיר, אך לשם משנה זהירות, אדם שנחשף לבעל חיים חולה, מקבל טיפול מניעתי בכדורים, וכך גם במקרה המדובר.
עגורים נגועים, נמצאו גם בקריית שמונה הסמוכה, וכידוע, שפעת העופות מתפשטת גם במשקים באזור. לפי מכתב של משרד הבריאות לרופאי המחוזות ולמנהלי בתי החולים ברחבי הארץ, בתקופה האחרונה ישנה תמותה מוגברת של עופות בר והדבקה בעופות משק בשפעת העופות, במחוז הצפון אך גם במחוזות חיפה ואשקלון. אף שהמחלה יכולה להדביק בני אדם במקרים נדירים וכך גם הדבקה מאדם לאדם אינה שכיחה כלל, הונחו הרופאים לבצע בדיקות במידה והם נתקלים במקרה המעורר חשד.
במושב נאות גולן הסמוך לכנרת, התגלתה שפעת העופות בלול שבו כ-17 אלף תרנגולי הודו. במשרד החקלאות בודדו את החווה, והחלו בפעולות הכנה לטיפול במוקד ההתפרצות - השמדה של כלל הלול, ופיצוי החקלאים.
בתחילת השבוע התגלה מקרה שפעת עופות גם במרגליות (224 אלף תרנגולות מטילות), ומאז מתבצע ניטור בכל החוות והלולים שבאזור. לולי מרגליות, משווקים לפי משרד הבריאות 6 מיליון ביצים בחודש בשוק המקומי (מתוך 200 מילין ביצים שנצרכות בחודש בישראל). לאחרונה, זוהתה שפעת העופות גם בכפר ברוך, בקיבוץ עין צורים, באביגדור, במעיין צבי ובנהלל.
משרד הבריאות מחדד את ההנחיות השגרתיות טרם צריכת מוצרי בשר עוף וביצים: הציבור נדרש להקפיד על רכישה במקומות מוסדרים בלבד וביצים חתומות בחותמת פיקוח. יש להקפיד על בישול יסודי של ביצים ובשר עוף, שמירה על היגיינה ושטיפת הידיים לאחר מגע עם הבשר או הביצים והפרדה בין המזון מן החי טרם בישולו למזונות אחרים.
ברשות הטבע והגנים מציינים כי במקרה והציבור מזהה בשטח מיני עופות פגועים או מתים יש להימנע מכל מגע עימם ועם הפרשותיהם, ולדווח על כך מיד למוקד רשות הטבע והגנים שמספרו 3639*.