מנכ''ל מקורות הפורש, אלי כהן / צילום: אוראל כהן
דוח עדכני של רשות התחרות שהגיע לידי גלובס נכנס לעובי הקורה בסכסוך המתמשך בין חברת המים הממשלתית מקורות, לבין הרגולטור שלה רשות המים, המבקשת להעביר פרויקטים של המדינה לאגודות מים פרטיות. הסקירה של רשות התחרות מותחת ביקורת על קצב ביצוע הפרויקטים של מקורות והעלויות הגבוהות שלהם, אבל גם מעלה תהיות על פעילות האגודות ועל כלל הרגולציה במשק המים.
תחת הכותרת של "גיוון וחלופות במשק המים", כתבה רשות התחרות: "חברת מקורות מאופיינת בביצוע פרויקטים בעלות גבוהה יותר ובקצב איטי יותר (לעומת אגודות מים פרטיות - א.ד), באופן שפוגע הן בצרכני הפרויקט עצמו והן בכלל צרכני המים בישראל, ולדעת רשות התחרות נדרש להגביר משמעותית את התחרות העומדת בפני החברה בביצוע פרויקטים במשק המים".
"ניתן לראות פער גדול בעלויות הקמת מאגרי מים", נכתב כדוגמה. "למשל, מאגר של 300 אלף מ"ק נבנה עבור מקורות בעלות מוערכת של כ-25 מיליון שקל, בעוד שאותו מתכנן ביצע הקמת מאגר בנפח דומה עבור אגודת מים בעלות מוערכת של כ-9 מיליון שקל".
החיסכון הצפוי: 300 מיליון שקל
במקטע הולכת המים הארצית מוסכם על כולם שכיום מקורות היא "מונופול טבעי". אולם ברשות המים שואפים להפחית את עלויות ביצוע הפרויקטים במקטע ההובלה האזורית למים לחקלאות ב-10%, באמצעות יצירת תחרות בין מקורות לתאגידי המים. אם יגיעו ליעד של אותם 10%, המהלך עשוי לחסוך למדינה כ-300 מיליון שקל בשנים הקרובות.
אלא שגם ברשות המים מבינים שהיכולת ליצור תחרות מול מונופול המים הארצי היא מוגבלת ושאגודות מים מקומיות לא יכולות להחליף את מקורות באופן מוחלט. לכן, ברשות שואפים בראש ובראשונה ליצור "אפקט של תחרות". כלומר, פרויקטים שיבצעו האגודות הפרטיות במחירים זולים ובקצב ביצוע מהיר, ישמשו כמנוף להפעלת לחצים על מקורות בפרויקטים שהיא מבצעת.
מנגד, מבחינת מקורות, הדוח של רשות התחרות מצדיק את מה שטענו בחברה הממשלתית לאורך כל הדרך: הפרויקטים של מקורות יקרים, בין השאר בגלל האופן שבו הרגולטור מתמחר את העלויות במשק המים, בגלל שמקורות מחויבת לאיכות מים גבוהה, ומאחר שהיא מחויבת במכרזים על כל הוצאה שהיא עושה, בניגוד לאגודות המים הפרטיות.
"כאגודה, אנחנו לא חייבים בחוק המכרזים וזה יתרון אדיר", מובאת בדוח של רשות התחרות תרשומת שיחה עם אגודת מים. "אנחנו מתמחרים ועושים ‘מסחר סוסים’, אנחנו משיגים מחירים שהם זולים ב-40% מהמחירים של מקורות". בציטוט זה מסתמנת גם בעיה ביכולת הפיקוח של רשות המים על אגודות המים. גם אם אותו "מסחר סוסים" מביא להוזלת מחירים, ישנה בעייתיות בכך שכספי ציבור משולמים ללא מכרזים וללא בקרה מספקת. ברשות המים מודעים לבעיה ובוחנים דרכים "למכרז" את השוק.
מודל שלא מעודד התייעלות
בניסיון להסביר את פערי העלויות, ברשות התחרות קבעו: "הסיבה המרכזית לחוסר יעילותה של מקורות נעוצה במערך התמריצים החל על החברה: היא אינה חשופה ללחצים תחרותיים בעת הקצאת הפרויקטים על ידי רשות המים, כאשר מנגנון ההכרה בעלויותיה אינו מעודד התייעלות. בהתאם לכך, מקורות נבחרת לבצע פרויקטים גם אם היא יקרה וקצב הביצוע שלה איטי ביחס לגורמים אחרים, ובפרט אגודות מים. כפי שכבר נקבע בדוח ועדת בלינקוב משנת 2014, ההכרה בהשקעות הפיתוח של מקורות נעשית לפי הסכום שאושר לה על ידי רשות המים לפני הביצוע או לפי עלות ההקמה בפועל, לפי הנמוך מבניהם. מודל הכרה זה מהווה למעשה הכרה לפי עלות אשר אינו מעודד הפחתת עלויות או התייעלות באופן כללי. לחברת מקורות מוכרת תשואה על הון בשיעור של 5.5%, מה שיוצר תמריץ להגדיל את ההון על ידי ביצוע השקעות ופרויקטים נוספים".
את הבדיקה הכינו ברשות התחרות בעקבות פנייה מטעם רשות המים, בנוגע למציאת דרכים לקידום התחרות בפיתוח ענף המים, ובפרט בכל הנוגע לפרויקטים של תשתיות לאספקת מים לחקלאות. באופן ספציפי, רשות המים ביקשה את התייחסות רשות התחרות בקשר לפרויקטים לאספקת מים בצפון המדינה באזורים המנותקים מהמערכת הארצית. ברשות המים מבקשים להעביר מידי מקורות מיזמי ענק בהיקף מאות מיליוני שקלים לחיבור האזורים המנותקים, בגליל המזרחי, בעמק הירדן ובבקעה, למערכת המים הארצית. כוונת הרשות היא להעביר את הפרויקטים אל אגודות המים הפרטיות, השייכות בעיקר למושבים ולקיבוצים באזור.
הפנייה של רשות המים והדוח של רשות התחרות התפרסם, ככל הנראה, בתזמון שאינו מקרי: בחודש הבא ידון בג"ץ בעתירה שהגישה מקורות בנושא נגד רשות המים, בטענה שהחברה הממשלתית הודרה מהפרויקט.
דוח רשות התחרות מספק במידה מסוימת רוח גבית לעמדת רשות המים לקראת הדיון בבג"ץ: "הליכים תחרותיים עשויים להיות רלוונטיים במיוחד בפרויקטים הנוגעים בעיקר לצריכה חקלאית, לאור קיומן של אגודות מים פרטיות להן יש אינטרס, תמריץ ויכולת להתמודד על הליכים תחרותיים אלו. לצד האמור, הליכים תחרותיים יכולים להיות רלוונטיים גם בפרויקטים סגורים המתממשקים בקלות לתשתיות הקיימות, גם אם אינם נוגעים בהכרח לצריכה חקלאית. באמצעות קיום הליכים תחרותיים אלו רשות המים תוכל להגיע לתוצאות טובות יותר בהיבטי עלויות וזמני ביצוע מאשר מקורות שכן היא תעמיד אלטרנטיבה תחרותית לפרויקטים המוצעים על ידי מקורות".
"אנשים שרק יודעים להגיד לא"
ברשות התחרות הוסיפו בנוגע לפרויקטים שבמחלוקת: "ההמלצות רלוונטיות גם לפרויקטים הנידונים בימים אלו ברשות המים בקשר לאספקת מים בצפון באזורים המנותקים מהמערכת הארצית. הליכים תחרותיים או הגדלת המגוון ויצירת אמות מידה צפויים להביא למקסום התועלת, באמצעות חיסכון של כסף וזמן".
בנוגע לקצב הביצוע של מקורות, נאמרו במסגרות השיחות של אנשי רשות החברות עם אגודות מים מספר אמירות המעידות על כך: "הם גוף לא יעיל, הם יודעים את זה, אבל לנו באופן אישי זה לא מגיע לבעיה. יש לנו בעיה בשיתוף פעולה איתם בנושא הסולארי, זה איטי". אמירות נוספות שמובאת בדוח הן: "יש במקורות אנשים שרק יודעים להגיד לא"; "פרויקט שלאגודה לוקח חצי שנה-שנה, למקורות לוקח 4-8 שנים; "ועוד לא דיברנו על קצב ביצוע. לפני שלוש שנים הייתה מהומת אלוהים שפלסטינים גונבים מים...ואישרו למקורות לעשות קו עוקף, שלושה וחצי קילומטרים, והוא עדיין לא עובד. אבל כבר אין שם בעיה של מים כי החקלאים התייאשו ועברו לגדל במבוא חמה בגולן".
נדיר שחברה ממשלתית עותרת לבג"ץ נגד הרגולטור שלה, וגם לא שכיח שרשות התחרות מתייצבת מול מונופולים ממשלתיים. אבל במקרה הזה, מעבר למאבקים בין הגופים השונים, צריך לזכות את המחיר שמשלם הציבור על חוסר היעילות הממשלתי בחשבון המים, ובעקיפין גם במחירי התוצרת החקלאית. ביולי 2022 ייפתחו תעריפי המים הקיימים להחלטת מועצת רשות המים. צוות מקצועי שמונה על ידי מנהל רשות המים קובע שיעור עלייה דרמטי במחירי המים לחקלאות, כאשר במקביל בקווי היסוד של הממשלה כתוב שמחירי המים לחקלאות ירדו - והמאבק הזה עדיין פתוח.
ממקורות נמסר בתגובה: "הפרויקטים המבוצעים על ידי מקורות נעשים בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לפיכך על רשות המים לקבוע מהם הסטנדרטים הרצויים על ידה הן לפרויקטים למגזר החקלאי והן לפרויקטים המתבצעים עבור הציבור הרחב. אבחנה זו אינה קיימת כיום ושינוי כזה יתרום הן להורדת עלות הביצוע והן לקיצור משך זמן הביצוע".