גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלכודת של דיסקונט: איך להתנהל עם פרזנטורית בלי לפגוע באף מגזר

בבנק דיסקונט ספגו השבוע אש על הבחירה להחליף את הפרזנטורית שלהם בגבר בשלטי חוצות בחברה החרדית ● הם לא לבד: הדילמה איך לפרסם בחברה החרדית בלי לפגוע בנשים משותפת למפרסמים רבים, אולם בשוק כבר התפתחו פתרונות יצירתיים יותר למניעת חיכוכים עם כל הצדדים ● דיסקונט: "הבנק בחר באשה להובלת הקמפיין, וזו העדות הברורה ביותר לגישתו לנושא"

רותם סלע בקמפיין לבנק דיסקונט / צילום: יח''צ
רותם סלע בקמפיין לבנק דיסקונט / צילום: יח''צ

כחלק מקמפיין רחב של השקת השפה החדשה של בנק דיסקונט, שבו מככבת השחקנית והמגישה רותם סלע, הוצבו בימים האחרונים בכל רחבי הארץ שלטי חוצות עם תמונתה, תחת הכיתוב "רוצים אותך יותר". אלא שבאזורים שמתאפיינים באוכלוסייה חרדית עבר הקמפיין מתיחת פנים, ובמקום דמותה המחויכת של סלע התנוססו על השלטים פניו של גבר מזוקן.

כצפוי, תוך שעות ספורות צולמו שלטים אלה, והתמונות הועלו לרשתות החברתיות - מה שגרר תגובות נזעמות על כך שדיסקונט מדירים נשים - דווקא לאחר שנופפו בכך שלראשונה הוצבה פרזנטורית יחידה בתוך שפה פרסומית של בנק.

האש שספגו בדיסקונט הגיעה בגלל סוג הפתרון שבחרו - החלפת אישה בגבר - שנועד להתמודד עם פרסום לקהל שעבורו הצגת אישה על גבי שילוט חוצות איננה מקובלת - גם אם היא לבושה באופן צנוע.

דיסקונט לא לבד: הדילמה כיצד להתמודד עם קמפיינים שמובילות נשים משותפת למפרסמים רבים. לצורך הכנת הכתבה פנינו לפרסומאים, מפרסמים ואנשי יח"צ, ורובם בחרו שלא להתראיין לייחוס - מחשש להיתפס לעומתיים מול משרד מתחרה, ובעיקר מחשש בשל כך שהם עצמם מתמודדים עם סוגיות הקשורות לקו התפר העדין שבין דתיים לחילוניים. פנינו גם לאדלר חומסקי - משרד הפרסום שהקמפיין שלו ספג את האש בימים האחרונים - וגם שם העדיפו שלא לדבר, כדי לא להרגיז את הלקוח החדש, שזה הקמפיין הראשון שנעשה עבורו.

עם זאת, שלא לייחוס מספרים המפרסמים והפרסומאים על האתגר של התאמת קמפיינים עם נוכחות נשית לחברה החרדית. "כל חברה שיש לה כשרות או שפונה לחברה החרדית מתמודדת עם הסוגיה של פרסום באמצעות נשים, ומי שיגיד אחרת לא דובר אמת", אומר בכיר בתעשייה.

"חברות אופנה שכשרות לא מעניינת אותן, יפרסמו חופשי. מי שלא יפרסם, אלה חברות שצריכות כשרות על המוצרים שלהן, ויודעות שאם ירגיזו יותר מדי את החברה החרדית יש סכנה שתילקח מהן הכשרות. לזה יש משמעות כספית עצומה על מעגלים נרחבים, ולכן יש מפרסמים גדולים ששנים נמנעו מלהשתמש בגלל זה בנשים".

לדברי בכיר בענף הפרסום, "חברות רבות לא רוצות לעלות עם שילוט שמצולמות בו נשים כדי לא לקחת בכלל סיכון - גם בגלל השחתה של שילוט, שלא נעשית רק באזורים חרדיים. למשל, את השילוט לבנק הפועלים השחיתו בכל ירושלים.

"הפחד מהחרם הדתי-חרדי גדול, בעיקר במזון. זה חרם אפקטיבי ומהיר, ואף אחד לא רוצה להסתבך עם זה. לנסות להציב שלט של אישה בבני ברק זה לא להיות צודק, זה לפגוע ברגשות שלהם. לכן, הדבר הנכון לעשות זה לפרסם משהו מותאם, ולא לצאת מטופש כפי שיצאו בבנק דיסקונט.

"להגיע למצב שבו עולים במגזר הכללי עם רותם סלע ובחברה החרדית עם גבר זה מגוחך. היום, בעידן הדיגיטלי, זה גם הופך תוך רגעים לאש בשדה קוצים, כי מישהו רואה, מצלם ומעלה לרשתות, וכולם יודעים את זה. זו לא תקלה שקרתה, אלא משהו שקל לצפות מראש".

הזכות להזדעזע

חיים קליגר, מחבר הספר "איך למכור ארטיק לחרדים" העוסק בשיווק ופרסום לחברה החרדית, סבור כי התפקיד של פרסום, עוד לפני המכירה, הוא לייצר אינטראקציה נכונה וטובה עם הקהל כדי לגרום לו להתחבר למותג. "כשמשלבים בקמפיין מוזיקה של ריכרד וגנר שורפים בקהלים מסוימים את הקמפיין, כי יש להם פיוז ששומע את המוזיקה הזו מתוך הקשר של דברים מזעזעים. לכן, דיסקונט התעשתו מהר ושינו מוזיקה.

חיים קליגר, מומחה שיווק ופרסום לחברה החרדית / צילום: חוה לאופר

"זה בדיוק הסיפור של אישה בקמפיין לחברה החרדית. אישה צנועה אולי הייתה עוברת, אבל כשצרכן חרדי רואה שחברה שרוצה להתחבר אליו ולמכור לו שמה תמונה של אישה בקמפיין, הוא מבין שהחברה לא מבינה את הניואנסים והדנ"א של הצרכן החרדי. זאת שפה עם עולם שלם של ערכים ומושגים".

קליגר סבור כי החברה החרדית התבגרה בכל הקשור לפרסומות. "לפני עשור, קמפיין בסדר גודל של דיסקונט היה גורם לכך שחבר'ה היו רצים בלילה לרסס עם ספריי על תחנות אוטובוס, ולחתוך עם סכינים את התמונה של האישה גם באזורים לא חרדיים. היום ברוב המקומות בארץ אין בעיה, והציבור החרדי פשוט אומר 'אל תיכנסו לטריטוריה שלנו'. אמנם יש הזויים בקצוות, אבל זה לא מה שהיה פעם.

"מצד שני, גם המפרסמים למדו. להערכתי, רוב המפרסמים לא מפחדים מחרם כתוצאה משימוש בדמות אישה. אבל כשהם שמים כסף, הם רוצים לקבל לא רק מכירה, אלא גם הזדהות. היום יש 1.2 מיליון צרכנים חרדים. זו מאסה ענקית עם פוטנציאל קנייה, במשק שמחפש כל הזמן מקורות צמיחה ולא רוצה לאבד צרכנים. כולם רוצים צרכנים נאמנים, והצרכן החרדי מזוהה עם נאמנות למותג. אך נאמנות קשה לבנות, וקל לשרוף. זה לא חייב להיות בתמונה - לפעמים פעולה או גליץ' בריאיון יכולים לייצר את אותו אפקט".

בארגוני הנשים פחות מסכימים עם תיאוריית ההתבגרות של קליגר. מנתונים של שדולת הנשים עולה כי השחתת שלטים והדרת נשים משלטים זאת תופעה שרק מתרחבת, ומתרחשת כיום לא רק בערים חרדיות. "יש עלייה במספר השלטים שמושחתים, והתרחבות גיאוגרפית גם לערים שלא חשבנו שזה יתרחש בהן", אומרת מנכ"לית השדולה, עינת פישר לאלו. "רק לאחרונה יצא דוח על האופן שבו המשטרה מטפלת בהם, ורק במקרים בודדים ממש מעמידים לדין. 95% מהתלונות נסגרות".

שלט דיסקונט עם רותם סלע שהושחת בירושלים. ''אם סקטור כלשהו כועס, השיווק נכשל'', אומר בכיר בענף הפרסום / צילום: רפי קוץ

במשרדי הפרסום מספרים שעם השנים חברות השילוט עצמן, שנאלצות להתמודד עם שלטים שהושחתו, התחילו לסנן ולמנוע בדיסקרטיות הצבת שלטים שעלולים להיתפס בעייתיים באזורים מסוימים.

הפריים טיים של הכביש

תעשיית הפרסום שבעת קרבות בתחום, לאחר שלא אחת התמודדו בעבר עם איומים בחרם והשחתת שלטים מצד אחד, וזעם של ארגוני נשים מצד שני. לכן, עם השנים התפתח ארסנל פתרונות "בית ספר" להתמודדות עם הסיטואציה.

נזכיר כי עד לאחרונה שימשה רותם סלע כפרזנטורית של טורנדו, וכאשר עלה קמפיין שילוט בכיכובה, באזורים חרדיים עלה שילוט מותאם שכלל אלמנטים ויזואליים אחרים. מדובר בטריק ידוע: שוזרים גם בקמפיין הכללי מספר שלטים עם ויזואליה שאיננה דמות אנושית - כיתוב או אלמנט גרפי - ואת אותם שלטים מציבים גם באזורי החברה החרדית.

סלע מובילה בשנה האחרונה גם את הקמפיין של רשת הרהיטים קאזה. במקרה הזה בחר משרד הפרסום זרמון לא להעלות בכלל עם שילוט באזורים החרדיים. "או שלא עולים או שעולים איתה", אומרת לגלובס אליקה מרחב, מנכ"לית המשרד.

שלא לייחוס אומר פרסומאי בכיר כי "צריך להימנע מהחלפת אישה בגבר, כי ברגע שעושים את זה כולם רואים שהמפרסם מתקפל. אי אפשר לצאת מזה טוב, ולא צריך להגיע למצב הזה בשום מקרה. צריך להתייחס לשילוט חוצות כמו לפריים טיים - זה משהו שכולם רואים, ולכן צריך להיות יותר זהיר ולייצר מהלך שפחות זועק.

שלט של דיסקונט ברחוב בן גוריון, רמת גן / צילום: תמר מצפי

"למשל, אפשר להחליט לא לעלות בכלל בשילוט חוצות, לא לעלות בכלל עם שילוט באזורים החרדיים או לייצר קמפיין טיפוגרפי של תמונות וכיתובים. אופציה אחרת היא לעלות עם שילוט שלא מתיימר להיות אותו דבר, אבל מעביר מסר דומה. אם, לצורך הדוגמה, דיסקונט היו עושים קמפיין 'רוצים אותך יותר' ועל השלט היו רואים יד מושיטה פרחים - זה היה עובר".

לדברי בכיר אחר, "התפיסה היום אומרת שצריך לפעול בשיווק סקטוריאלי, ולכל קהל להתאים את הקמפיין הייעודי משלו, עם הפרזנטורים המתאימים וגבולות הגזרה. הבעייתיות של מסרים שלא מתאימים לכל אחד איננה רק בסוגיה של נשים - הרי גם לא יעלו עם קמפיין ברכות לרגל הכריסטמס באזור בני ברק.

"מעבר לעניין ההדרה, רותם סלע לא אומרת שום דבר לקהל החרדי, הם לא יודעים מיהי. מפרסם צריך להיות חכם ולא צודק, כי הוא לא נמדד על עולם הערכים אלא על מכירות ואהבה למותג. ואת המותג צריכים לאהוב יהודים, ערבים, חרדים - כולם. אם סקטור כלשהו כועס, השיווק נכשל.

"גם לא הכול חייב ללכת במקביל. אפשר לחכות שהקמפיין למגזר הכללי יסתיים, ולעלות עם משהו ייעודי בחברה החרדית. כשיש קהלים שונים צריך לפעול מול כל אחד בצורה חכמה, ולא באופן ש'מוציא עין' לגורם אחר".

הפחד מחרם

לדברי הפרסומאית והיועצת האסטרטגית אורלי ראובני, כאשר מותג פונה לכולם ובוחר פרזנטור אחד (במקרה של דיסקונט: אחת) שייצג אותו, גדל הסיכוי כי יהיו בקרב קהליו כאלו שייפגעו וירגישו מופלים. "האתגר של המותג הוא לכבד את כלל הקהלים: למזער התנגדויות ופגיעה בקולות הנשיים המוצדקים, בד בבד עם מציאת הדרך ליצירת אהדה והנעה לפעולה למטרות ומסרי הקמפיין".

לדבריה, כדאי לקחת בחשבון מראש את המגבלות הידועות בפרסום בחברה החרדית, ולהיות יצירתיים בפנייה אליה, מבלי לפגוע ברגשות הנשים מהמגזר הכללי. למשל, לעלות עם קמפיין בפלטפורמות מדיה שלא מצריכות שימוש בפרזנטורית, ובכך לא לגרום להקבלה של שלט מול שלט, המעוררת כעסים והתנגדויות. למשל, להשתמש בפרינט, רדיו, דיגיטל ייעודי או אפילו מדיה ייעודית למגזר כמו פשקווילים או קווי נעייס שבהם ניתן להעביר את המסר המותגי.

אורלי ראובני, פרסומאית ויועצת אסטרטגית / צילום: תמונה פרטית

"לא בכל מדיה צריך 'למרוח' פנים של פרזנטור. במקרה של דיסקונט המשפט שמופיע על השלט הוא תדמיתי, והפנים של הפרזנטורית לא מחזקות את המסר. ייתכן שעבור המגזר הכללי סלע מהווה אושיה מוכרת, אך לחברה החרדית היא אינה מוכרת, כך שמראש הוויתור עליה אמור להיות אסטרטגי".

"המרחב הציבורי לא יכול להרשות לעצמו להדיר מגזרים שונים", מסכמת אשת שיווק מנוסה. "אין לי בעיה שלא ישימו נשים בעיתונות החרדית. הפרינט שלהם הוא רק שלהם - רק חרדים קוראים יתד נאמן, זה לא במרחב הציבורי. אבל זה שמדירים נשים בלי למצמץ משילוט, זה רק כי אין לנו מפלגה או ייצוג פוליטי.

"הרי מה מפחיד אותם? שהחרדים יחרימו את הבנק. אבל מה אם נשים יחרימו את הבנק? סביר שדיסקונט פשוט לא רצה השחתה של תמונות, ומצד שני לא רצה להתעלם מהחברה החרדית, ולכן הלך על פתרון גרוע ביותר. במקום לפגוע ברגשות של חברה אחת, פגעו במגזר שלם של נשים. למפרסמים, בוודאי גדולים ומשמעותיים כמו דיסקונט, יש אפשרות להזיז מחוג. אי אפשר להגיד בפרסומת 'בנק שמתייחס אלייך', לשים פרזנטורית ואז להדיר אותה. אין פה אמצע, ואין שטח אפור".

מדיסקונט נמסר בתגובה: "מדובר על 9 שלטים מתוך 600, אשר כבר הוסרו, בהתאם לתכנון המקורי. דיסקונט בחר באשה להובלת הקמפיין, וזו העדות הברורה ביותר לגישתו של הבנק לנושא".

מנכ"לית שדולת הנשים: "לקחתם פרזנטורית? תתמודדו. תלכו עד הסוף"

"אני מבינה שהמציאות מורכבת ושהציבור החרדי מתייחס לנשים על גבי שילוט כמו אצבע בעין, אבל אני לא מוכנה לחיות עם המציאות הזאת", אומרת מנכ"לית שדולת הנשים, עינת פישר לאלו. "חברה מסחרית צריכה לשאול את עצמה עד כמה היא מוכנה לקבל את הנורמה הזאת.

"מה שדיסקונט אמרו בהתנהלות שלהם זה 'אנחנו מבינים שבאזורים מסוימים בישראל נשים הן פרזנטוריות לא לגיטימיות, ולכן צריך להחליף אותן בפרזנטור שייתפס לגיטימי'. בעצם האמירה הזו יש בעיה. האם זה היה עובד על אוכלוסיות עם מאפיינים שונים אחרים?

עו''ד עינת פישר-לאלו, מנכ''לית שדולת הנשים / צילום: יואב אלון

"הרי אם אלה היו בעלי צבע עור כהה או מהקהילה הגאה, המדינה הייתה מתפוצצת. גם אם היו לוקחים אדם מסוים ומחליפים אותו באדם ממוצא אחר בפרסום בשכונה מסוימת, אף אחד מאיתנו לא היה חושב שזאת התחשבות לגיטימית ברגשות הציבור. אבל כשזה מגיע לנשים, מקבלים את זה.

"השחתת שלטים בישראל איננה חוקית, והמפרסם צריך להחליט האם זה משהו שחיים איתו. עיריית רמת גן הודיעה בעבר שעל כל שלט שיושחת, יציבו שני שלטים חדשים. זאת אמירה ערכית, ויש לה מחיר כלכלי עצום.

"דיסקונט או כל חברה בכזה סדר גודל צריכה לשאול את עצמה מה הערכים שהיא עומדת מאחוריהם. אם הערכים האלה אומרים שזה לא לגיטימי למחוק נוכחות של נשים משלטים, ובמדינה דמוקרטית וליברלית נשים שייכות למרחב הציבורי כמו גברים, אז לא מתאימים את המסר. במדינה דמוקרטית לא צריכה להיות בעיה להציג באשדוד פנים של אישה בשלט חוצות. אנחנו חיים במדינה מורכבת שבה ערכים ועמדה חברתית עולים כסף, אבל זה חלק מאחריות ציבורית של חברה ושל בנק".

אין דרך ביניים? להתחשב בחברה החרדית, אבל לא לפגוע בנשים?
"בעיניי צריך להיות שלט של אישה בכל מקום. אבל אם דיסקונט חושבים שרותם סלע היא הפרזנטורית הנכונה, ויש מקומות שאי אפשר להשתמש בה, יש דרכים לפרסם לקהלים הללו בלי לשים במקומה גבר על שילוט החוצות. עדיף לא לעלות בשילוט בכלל".

איזה השלכות יש למהלכים הללו בטווח הארוך?
"דיסקונט אומרים בעצם שהם לא מוכנים לצאת נגד הנורמה הקיימת. ייתכן שבפעם הבאה הם יחשבו פעמיים לפני שהם יקחו אישה פרזנטורית. כך שנשים נמצאות בעמדה שהיכולות שלהן מצטמצמות, כי יש אוכלוסייה שהחליטה שלא לגיטימי שהן יהיו במרחב הציבורי. ייתכן שבפעם הבאה שבנק אחר ירצה לקחת פרזנטורית הם יחשבו פעמיים, כי בשביל מה להסתבך עם האוכלוסייה החרדית או עם ארגוני הנשים?".

לשנות תפיסות עולם בחברה החרדית זה לא עניין של חינוך? ואולי זה גדול על ענף הפרסום?
"לחנך את המרחב הציבורי זה גם חינוך. די לראות מה הם עשו באל על. אי אפשר לשבת על נתח שוק גדול ולהיות גוף עסקי משמעותי, ולהגיד 'אני זורם עם נורמות פסולות, כי אני לא מערכת החינוך'. לקחתם פרזנטורית? תתמודדו. תלכו עד הסוף".

חלק מהכוח של החברה החרדית זה היכולת להתאגד ולפעול. מדוע ארגוני הנשים לא פועלים באותו אופן, וקוראים לנשים להחרים חברות שמדירות אותן?
"יש שיח מורכב על הסוגיה הזאת בקרב ארגוני הנשים. לו חשבון הבנק של שדולת הנשים היה בדיסקונט, הייתי שוקלת בכובד ראש להעביר אותו. אני חושבת שזה כיוון שלא תהיה ברירה אלא ללכת אליו. דיסקונט הם עכשיו הבעיה, אבל הם לא ה-בעיה. הבעיה התחילה לפניהם, ותמשיך אחריהם.

"מחיקת הנשים מהמרחב הציבורי מספיק דרמטית, חשובה ומסוכנת, כדי שארגוני נשים ילכו צעד קדימה ויבחנו גם צעדים מקבילים לאלה שאוכלוסיות אחרות עושות. אני לא אוהבת להשתמש במילה חרם, אבל צריך לעזור לשוק ללמוד לא להדיר נשים מהמרחב הציבורי, ואולי הגיע הזמן לעלות שלב".

עוד כתבות

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"